מחלות

חיידקים (בירוק) בתוך תאי סרטן הלבלב (תאי AsPC-1). הגרעינים של התאים צבועים בכחול והנוזל התוך-תאי בכתום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

גיס חמישי: חיידקים שחיים בתוך גידולים סרטניים משבשים את הטיפול התרופתי

  • תגובה אחת
חיידקי Neisseria gonorrhoeae האחראחים למחלת הזיבה. מקור: NIAID.

לקבל תוצאות של בדיקות לגילוי מחלות מין בתוך שעות אחדות

  • אין תגובות
תאי CAR T תוקפים תא סרטני. מקור: Rita Elena Serda, Duncan Comprehensive Cancer Center at Baylor College of Medicine, National Cancer Institute, National Institutes of Health.

הצבא להשמדת הסרטן

  • 2 תגובות
יש סיבות רבות לקשיי נשימה, אבל רופאים מבינים אותן כעת טוב יותר. בתמונה - רופאה של חיל האוויר האמריקאי מטפלת באדם הסובל מקוצר נשימה, דרום קוריאה. צילום: U.S. Air Force photo by Senior Airman Gustavo Gonzalez.

הסיבות המבלבלות לקוצר נשימה

  • 2 תגובות
משמאל: גידול סרטני תחת מיקרוסקופ: חדירת תאי T רגילים (סגול) לרקמת הגידול אינה שונה מזו של תאי T אשר גודלו בתנאי מחסור בחמצן (ירוק). מימין: כמות האנזים "גרנזיים B" (אדום), אשר הורג תאי סרטן, גדולה בהרבה בתאי T אשר גודלו בסביבה דלת חמצן (למעלה) לעומת תאי T רגילים (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כושר קרבי לתאים

  • תגובה אחת
חיידקי בצילוס אנתרציס. מקור: Arthur Friedlander, 1995

מדוע אנתרקס הוא שוב סיבה לדאגה

  • אין תגובות
מושבות תאי גזע עובריים כפי שהן נראות במיקרוסקופ: התאים התמיינו באופן מסודר כאשר הגנום שלהם הכיל עותק תקין של הגן p53 (משמאל), אך לא כאשר p53 היה חסר (מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד החדש של שומר הגנום

  • 2 תגובות
איור: pixabay.

האם ריפוי גני יוכל לרפא מחלות לב?

  • 2 תגובות
הדמייה של תא סרטני. מקור: טרייל-אין פארמה.

ה-FDA הכניס תרופה חדשה לחולות סרטן אלים מסוג "טריפל נגטיב" למסלול מזורז לקבלת אישור

  • 3 תגובות
זו אינה גרסה חדשה של הדגל הלאומי של גמביה, אלא רירית של המעי כפי שהיא נראית במיקרוסקופ. מולקולות אר-אן-אי שליח של שני גנים שונים (אדום וירוק) ממוקמים בשני צידי הגרעין של התאים (כחול). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כלכלת מעיים

  • תגובה אחת
עובר תרנגולת. מקור: NIH / Jessica Ryvlin, Stephanie Lindsey, and Jonathan Butcher, Cornell University, Ithaca, NY.

גילוי לב

  • אין תגובות
תאי מח עצם של חולה בסרטן הדם. מקור: VashiDonsk / Wikimedia.

האם תזונה מסוימת יכולה להחליף טיפול כימותרפי?

  • תגובה אחת
תאי שד סרטניים (בכחול). מקור: NIH.

חוקרים הצליחו להפחית את גורמי הסיכון להתפשטות גרורות סרטניות לאחר כריתת הגידול הראשוני

  • 16 תגובות
תצלום מוגדל של ויברוס כולרה. פוגע באלפי אנשים בתימן בימים אלה. מקור: CDC/Dr. Edwin P. Ewing, Jr / Wikimedia.

החיידק הטורף שנהנה מהחום

  • תגובה אחת
תאים לוקמיים. מתפתחים מ"תאי גזע סרטניים". צילום: Mary Ann Thompson / Wikimedia.

האם אפשר לזהות, כבר באבחון ראשוני, סימנים לכך שמחלת הסרטן עתידה לחזור?

  • 3 תגובות
אב טיפוס של מערכת ווטסון, 2011. צילום: Clockready / Wikimedia.

ווטסון רשם שיא בניתוח ההרכב הגנטי של חולי סרטן

  • 3 תגובות
צילום מיקרוסקופ אלקטרונים של תא שד סרטני. מקור: Bruce Wetzel and Harry Schaefer, National Cancer Institute, National Institutes of Health.

חוקרים גילו שניתן להפוך חזרה תאי סרטן שד לכאלו המדמים תאי רקמת שד בריאה

  • אין תגובות
אזור הניתוח בקרום הצפק של עכבר. הסימון האדום מראה את הביטוי של LOX; הסימון הירוק מראה את ההיפוקסיה (מחסור בחמצן) בתאים. מקור: באדיבות הטכניון.

קרב בלימה

  • תגובה אחת
הדמייה של תא סרטני. מקור: טרייל-אין פארמה.

שירות חדש לחולי סרטן יקשר ביניהם לבין חוקרים ומחקרים עדכניים

  • 10 תגובות
גלים בממברנת התא. מקור: מתוך המחקר - Fronts and waves of actin polymerization in a bistability-based mechanism of circular dorsal ruffles.

חוקרים שופכים אור חדש על תנועת גלים על פני ממברנות התא, שעשוי להשפיע על חקר הסרטן ועל הטיפול בו

  • אין תגובות
הדמייה של בקטריופאג'. מקור: naturalismus.

חוקרים פיתחו טכנולוגיה המאפשרת "תכנות מחדש" של חיידקים

  • אין תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

טיפול בסרטן: האם בדיקת דם תוכל להחליף הליך פולשני?

  • 9 תגובות
בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן
לבבות עכברים 35 יום לאחר אוטם שריר הלב. רקמת הצלקת (צבועה בכחול) בלבבות שטופלו באגרין הצטמצמה בהשוואה ללבבות שלא טופלו (PBS). מקור: באדיבות מגזין מכון ויצמן למדע.

לתקן לב שבור: מדענים גילו מולקולה ייחודית שעשויה לרפא רקמת לב פגועה

  • אין תגובות

חוקרים פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים

  • תגובה אחת
ד"ר איילת ארז. צילום: דוברות מכון ויצמן למדע

הקשר בין מחלת ילדות נדירה למלחמה בסרטן

  • אין תגובות
שכבת הגרפן (אפור) מובילה את הננו-תרופה (לבן, אדום וכחול) אל הדופן החיצוני של התא (צהוב ואדום). מקור: באדיבות IBM.

חוקרים ב-IBM גילו דרך חדשה לעורר תגובה חיסונית בגוף באמצעות ננו-חומרים

  • 66 תגובות
תרשים המתאר את תכונותיו המועילות של המוגלובין העטוף בפולימר מסוג פולידופאמין – נוגד-חמצון, משחרר מולקולות חמצן ומגן מפני עקה חמצונית.

דם מלאכותי למטרת עירוי דם

  • אין תגובות
משאבת אינסולין. מקור: Mbbradford / Wikimedia.

הלבלב המלאכותי כבר כאן

  • תגובה אחת
היתוש Aedes aegypt, שהוא בין מפיצי וירוס הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים

  • 6 תגובות
תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

  • תגובה אחת
תרשים מתוך המאמר, המציג את השיטה החדשנית שפותחה: "אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של DNA, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים. לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על ידי כל תרופה.” מקור: Zvi Yaari et al., Theranostic barcoded nanoparticles for personalized cancer medicine, Nature Communications 7, 2016.

רפואה מותאמת אישית לטיפול בסרטן

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אורה פלטיאל, מנהלת ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ורופאה בכירה במחלקת ההמטולוגית בביה"ח הדסה עין כרם והדוקטורנטיות גפן קליינשטרן וראניה אבו סיר (שקיבלו את ה-Phd שלהן במסגרת המחקר). מקור: האוניברסיטה העברית.

האם יש הבדל בין יהודים ופלסטינים בגורמי הסיכון לחלות בסרטן?

  • 4 תגובות
צילום: Martin Alonso, Flickr.

מחקר: שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מעלה משמעותית את הסיכון לסכיזופרניה בקרב מתבגרים בעלי נטייה גנטית

  • 8 תגובות
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

אוכלוסיית החיידקים בשד משפיעה על הסיכון להתפתחות סרטן

  • אין תגובות

בין שידוך לחיתוך

  • אין תגובות

מדוע בדיקות גנטיות לסרטן אינן מספקות תשובות ברורות יותר?

  • אין תגובות
תאים סרטניים של בלוטת התריס. מקור: נאס"א / Team Daniela Grimm.

חוקרים פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים

  • 5 תגובות
תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
מתוך המחקר: מפת פליטת קרינה פלואורסצנטית של תאים שטופלו בתרכובת האורגנית-מתכתית. מקור: Dr. Carlos Sanchez-Cano et al. Synchrotron X-Ray Fluorescence Nanoprobe Reveals Target Sites for Organo-Osmium Complex in Human Ovarian Cancer Cells, Chemistry - A European Journal, 2017.

תרכובת אורגנית-מתכתית לחיסול תאים סרטניים

  • אין תגובות
חיידקי סטפילוקוק זהוב. מקור: NIAID.

החץ המורעל של החיידק הזהוב

  • 2 תגובות
וירוס הפפילומה - HPV

יש לנו חיסון לשישה סוגי סרטן; מדוע פחות ממחצית הילדים מקבלים אותו?

  • 10 תגובות
ייתכן שהגֶן הגורם למחלה הניוונית הקשה של מערכת העצבים היה חיוני באבולוציה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.com.

פרדוקס הנטינגטון: כיצד גן חיוני גורם למחלה קטלנית

  • 2 תגובות
פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

מחלות שונות מאופיינות ב"חותמות כימיות" שונות הניתנות לזיהוי על סמך דגימת נשיפה

  • 3 תגובות
פרופסור ליאור גפשטיין. צילום: דוברות הטכניון

פיתוח ישראלי-קנדי: קוצב לב ביולוגי חדש

  • אין תגובות
צילום רנטגן של שד בריא (שמאל) לעומת שד עם סרטן. מקור: ויקימדיה.

שילוב תרופתי מנצח

  • תגובה אחת
הצבע החום באזור הסרטני (צד שמאל של התמונה) מעיד על רמה גבוהה של חלבון RNF4 – תופעה שאינה קיימת ברקמה הלא-סרטנית בצד ימין. מתוך מחקר בראשות פרופ' אמיר אורין מהטכניון.

בנתיב האוביקוויטין

  • אין תגובות
החומרים הפעילים ממשפחת ה- Glutriptolidesמסוגלים לשמש בתור "טילי שיוט" ממוקדים כנגד תאים סרטניים. החלק הגלוקוזי מוכוון לנשא הגלוקוזה (אדום) המעוגן אל קרומית התא, תוך שהוא מנתב פנימה לתוך התא את הטריפטוליד הרעיל. [באדיבות: Johns Hopkins University School of Medicine]

חומר נוגד סרטן סונתז מתרופה סינית מסורתית

  • אין תגובות
משאבת אינסולין ומד סוכר. מתוך ויקימדיה

תגלית מתוקה – 125 שנה להולדתו של פטריק באנטינג, מגלה האינסולין, שהפך את הסכרת ממחלה קטלנית לכרונית

  • תגובה אחת
עובדי חברת קומפיוגן בערב ההנפקה

חלבון בקרה של מערכת החיסון שנתגלה על ידי קומפיוג'ן מראה פוטנציאל לפיתוח תרופות אימונותרפיות חדשות לסרטן

  • אין תגובות
חיסון. איור: shutterstock

ההסתדרות הרפואית: אפילו אם התחזית החיסונים אינה מדויקת לגמרי, והזנים שבחיסון הם רק חלק מהזנים שגורמים למחלה, הרי גם בהגנה חלקית יש משום תועלת

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש