כל הכתבות - הידען - Hayadan

לימוד מכונה. המחשה: depositphotos.com

האם רשתות נוירונים מלאכותיות מבינות שפה כמונו?

"ככל שתחום הבינה המלאכותית מתקדם, קל יותר לרשתות האלה לשטות בנו ולהתחזות כדומות מאד בהתנהגותן לבני אדם. אבל כאשר אנחנו מפעילים את הכלים המתאימים, אנחנו יכולים לראות שישנה עוד דרך
נוירונים. המחשה: depositphotos.com

התופעה הגנטית שמחמירה את סימני האוטיזם

הסיקסק הוא עוף שכנפיו חומות, שאר גופו "צבוע" שחור-לבן ורגליו ארוכות ודקות. צילום: רעות אלון

מי אמיצה יותר, ציפור העיר או ציפור הכפר?

מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן
המחקר של נרי התמקד במינים של כרישים ובטאים – טורפים חשובים שאוכלוסייתם נפגעה משמעותית בשנים האחרונות. מחבטן אפור. צילום: אילן בורנקש

נתפסו ברשת: מה דגים בעזה?

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת
מבט של ווב בא"א קרוב וברזולוציה גבוהה על Herbig-Haro 211 חושף פרטים מעולים על הסילון של כוכב צעיר. קרדיט: ESA/Webb, NASA, CSA, Tom Ray (Dublin)

ווב צילם סילונים על-קוליים מכוכב בן יומו

עצמי הרביג-הארו הם אזורים מאירים המקיפים כוכבים בני יומם. הם נוצרים כשרוחות כוכבים או סילוני גז הנפלטים מכוכבים האלה יוצרים גלי הלם שמתנגשים במהירויות גבוהות עם גז ואבק סמוכים
שלבים במחלת הגזזת אצל נשים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חלוצי חושף: להתקרחות על רקע מחלה או טיפול רפואי השלכות בריאותיות, נפשיות וחברתיות

עבודת הדוקטורט של ד"ר ליאת הופר מהמחלקה לעבודה סוציאלית והפקולטה למדעי הבריאות הציפה לראשונה את קיומם של הבדלים מ​גדריים בהשלכות הבריאותיות והנפשיות של התקרחות, כתוצאה מהקרנות כנגד מחלת הגזזת
צעדה מבית העצמאות בשדרות רוטשילד עד לקפלן, 17 בספטמבר 2023.. צילום: אבי בליזובסקי

זה שעולה וזה שיורד: החוסן הלאומי של תומכי הקואליציה לעומת זה של תומכי האופוזיציה

כך משפיעה המהפכה החוקתית על מדד החוסן הלאומי שלנו
פקיד ממשלה רובוטי. המחשה: depositphotos.com

משרד החדשנות וקרן BARD יתמכו במו"פ ישראלי אמריקאי בתחום הביטחון התזונתי

בנוסף, ועדת השרים למדע וטכנולוגיה אישרה: גיבוש תוכנית לאומית לקידום תחום ה-Blue-Tech בישראל
אחד מלוחות עלילת אקהת באוגרית. מתוך ויקיפדיה

סיפורי המקרא: הפרוזה שהייתה שיר

ייתכן שהפרוזה המקראית החלה את דרכה כשירי עלילה, דומים לאלה שרווחו במזרח הקדום
ענני נוצה. המחשה: depositphotos.com

הקשר בין סופות ברקים לענני נוצה

עלייה במספר סופות הברקים עשויה להגדיל את כמות ענני הנוצה ולהגביר את תהליך התחממות כדור הארץ
חיפוש בגוגל. המחשה: depositphotos.com

הצד הירוק של גוגל

חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?
מטבעות ביטקוין. המחשה: depositphotos.com

הבומרנג של הקריפטו

כדי למשוך את הסוחרים, בורסות הקריפטו מנפחות מלאכותית את נפח הפעילות שלהן. האם זה עובד?
פרופ בלה גליל. קרדיט צילום - מ. מנדלסון

מינים פולשים: איום הולך וגובר על המגוון הביולוגי בעולם ובישראל

כך אומרת פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית בכירה המשמשת כחוקרת ואוצרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב בנוסף, היא הייתה אחת משלושת המחברים הראשיים של הפרק על "השפעות פלישות
קיר לזכרה של מהסה אמיני. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה עומדת לצד העם האיראני במאבקו במשטר * חנכה קיר לזכרה של מהסה אמיני

תמונת הענק, בגודל של 6 מטרים על שלושה מטרים, בה נראה דיוקנה של אמיני, מורכבת מ-1,000 תמונות קטנות של קורבנות המשטר האיראני בשנה החולפת. התמונה נחשפה בנוכחות האומן האיראני-אמריקאי הומאן
מפה זו מתארת את אנומליות הטמפרטורות הגלובליות עבור הקיץ המטאורולוגי ב-2023 (יוני, יולי ואוגוסט). היא מראה כמה יותר חם או קריר היו אזורים שונים בכדור הארץ בהשוואה לממוצע הבסיסי מ-1951 עד 1980: NASA Earth Observatory/Lauren Dauphin

משבר האקלים נתן מכה חזקה: קיץ 2023 היה החם ביותר מאי פעם

נתונים גולמיים אלה מנותחים בשיטות המביאות בחשבון את המרחק המשתנה בין תחנות הטמפרטורה ברחבי העולם ואת השפעות איי החום העירונייים שעלולים לעוות את החישובים.
עטלף במעופו. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בעולם פותח כלי לזיהוי תנועת עטלפים בגובה רב

בזכות האלגוריתם החדש, שפתוח כעת לחוקרים מכל העולם, ניתן יהיה לראשונה לנטר את תנועת העטלפים בקרבת טורבינות רוח ולפתח שיטות חדשות כדי להגן עליהם
הפרעה דו קוטבית. המחשה: depositphotos.com

בעזרת בדיקת דם פשוטה ניתן לזהות אנשים המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית והאם יגיבו לטיפול בליתיום

אחד הטיפולים הנפוצים כיום להפרעה דו קוטבית הוא תרופת ליתיום – תרופה אליה מגיבים רק כשליש מהחולים. המחקר נועד להבין מה הגורם לכך

ראשית היקום בראי המדע

כתבה מיוחדת לכבוד ראש השנה המסכמת את בריאת העולם בראי המדע
צלמית דמוית אישה. צילום רשות העתיקות.

כשפים בהרי אילת

חפצים אשר נראה כי שימשו מכשפים עממיים, התגלו לצד הדרך הקדומה שהובילה ממצרים למכה לפני כ-400 שנה
צלחות מעופפות. המחשה: shutterstock

נאס"א מפרסמת דו"ח עצמאי על לימוד תופעות אנומליות בלתי מזוהות (לשעבר עב"מים)

נאס"א תמנה מנהל מחקר ייעודי לתחום הUAP, דבר המעיד על רצינות הכוונה. ראש נאס"א: לא נמצאו שרידי חייזרים, והוועדה לא תבחן נושא זה אלא את התופעות האוויריות
תרבות יוון העתיקה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 25: המוסיקה היהודית בתפוצות

היהודים במרחב היווני-הלניסטי היו מעורבים יותר בכל הקשור למנהגים יווניים שחדרו ליהדות כמו הגמנסיון ובעיקר המוזיקה
הריון מתקדם. המחשה: depositphotos.com

גילויים מולקולריים חדשים בנושא רעלת היריון – במחקר משותף של מדענים משתי פקולטות בטכניון

רעלת הריון (preeclampsia) היא מחלה רב-מערכתית מסכנת חיים ואחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות ועוברים. שכיחותה העולמית עומדת על כ-5% מההריונות
קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

ניתן להפיק מסריקות MRI מידע על משק הברזל במוח לסייע בניטור ואבחון מחלות שונות, באופן שאינו פולשני

שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ' מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת
יניב בלייכר מנהל המחלקה לניהול סביבתי צילום אקואושן

שיתוף הפעולה בין הרשויות לארגוני חברה אזרחית מעולם לא היה חשוב יותר

כדי להוקיר את מאמציהן של הרשויות המקומיות מפעילה עמותת "אקואושן" בחלק מחופי הרחצה המוכרזים של ישראל את תוכנית ה'דגל הכחול' – תוכנית בינלאומית לניהול סביבתי של חופי רחצה ומרינות מטעם
ציורי הסלע הפרהיסטוריים המפורסמים של טסילי נ'אייר, אלג'יריה. המחשה: depositphotos.com

השינויים האבולוציוניים בעקבות הכחדת החיות הגדולות

הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > יש חדש תחת העָצָב שתף תגיות מיכאל פיינזילברמייק פיינזילברנוירוביולוגיה מולקולריתמדעים ביומולקולרייםמערכת העצביםתאי עצבתקשורת בין תאי עצב כמו שממיות המגדלות מחדש את זנבן, גם שלוחות תאי העצב במערכת העצבים ההיקפית יודעות להתחדש לאחר פציעה. למרבה הצער, לתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית, קרי המוח וחוט השדרה, יש יכולת התחדשות מוגבלת הרבה יותר. בהתאם, מחלות המובילות להתנוונות ולמוות של תאי עצב במוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS, הינן בלתי-הפיכות וחשוכות מרפא. מה מעניק דווקא למערכת ההיקפית – זו המחברת את המוח וחוט השדרה לאיברי הגוף – יכולת התחדשות מוגברת? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי לחלבון, שעד כה נצפה אך ורק במהלך ההתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח בהתחדשות תאי עצב בוגרים של מערכת העצבים ההיקפית. כאשר תאים עובריים מתמיינים לתאים בוגרים, הרכב החלבונים שהם מייצרים משתנה. במקרה של תאי עצב, מקובל היה לחשוב שירידה ברמות של חלבון בשם PTBP1 בתאים עובריים, היא חלק מרכזי מהפיכתם לתאים בוגרים של מערכת העצבים. מחקרים קודמים אף הראו שעם השלמת תהליך ההתמיינות והפיכת התאים העובריים לתאי עצב בוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ייצור החלבון נעצר כליל. ממצאים אלה הביאו בשנים האחרונות קבוצות מחקר לנסות לשחזר מהלך זה במעבדה: להוריד את רמות החלבון PTBP1 בתאים שאינם תאי עצב ובכך לייצר מהם תאי עצב בוגרים. התקווה הייתה שניתן יהיה ליישם שיטה זו בחולים עם מחלות עצביות ניווניות ולייצר בעבורם תאי עצב חדשים. מימין: ד"ר רינת נבו, ד"ר נטליה אוקלדניקוב, ד"ר אגוסטינה די פיזיו, פיליפ פרוינד, ד"ר אידה רישל, פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר ופיירלואג'י די מתאו ואולם במחקר חדש, בהובלת החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר סטפני אלבר והדוקטורנט פיירלואג'י די מתאו מקבוצת המחקר של פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר במחלקות למדעים ביומולקולריים ולנוירוביולוגיה מולקולרית במכון, התגלה במפתיע כי חלבון ה-PTBP1 מתבטא לא רק בתאים עובריים שטרם עברו התמיינות, אלא גם בתאי עצב בוגרים – אמנם לא תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית, אבל כן של זו ההיקפית. החוקרים גילו זאת לגמרי במקרה, בשעה שחקרו תהליכים בעצבי השת (העצב הסיאטי) של עכברים, עצבים היוצאים מעמוד השדרה ומגיעים עד לכף הרגל. הניסוי המקורי שביצעו החוקרים נועד לאתר מולקולות שמווסתות את קצב הייצור של חלבון אחר שנקרא KPNB1 – "קרון דואר" – האחראי לנשיאת מרבית המסרים המועברים מהשלוחות המרוחקות של תאי העצב אל גרעין התא. בין יתר תפקידיו, אחראי חלבון ה-KPNB1 לאותת לגרעין התא ששלוחה עצבית נפצעת, כדי שהתא יוכל לחדש אותה. אלא שלפני שקרון הדואר יוכל לצאת לדרכו ולשאת מסרים מהשלוחות לגרעין, נדרש התא לשגר מולקולות אר-אן-אי שליח המכילות את ה"מתכון" לייצורו של קרון הדואר בנתיב הנגדי (מהגרעין לשלוחות). בדרך או בעת ההגעה ליעד, מולקולות אחרות עשויות להיקשר לשליח, לעכב או לזרז אותו ובכך לבקר את קצב הייצור של קרון הדואר. התגלית המפתיעה במחקר החדש הייתה כי לא זו בלבד ש-PTBP1 נכח בתאים הבוגרים, אלא הוא גם נקשר היטב לאר-אן-אי שליח של קרון הדואר. אבל האם וכיצד הוא משפיע על ייצורו ועל התחדשות תאי העצב? "עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות המביאות להתנוונות ולמוות של תאי העצב במוח. על מנת להבין מדוע נכשלת מערכת העצבים המרכזית בניסיונה להתחדש לאחר פגיעה, עלינו להבין תחילה כיצד מצליחה בכך מערכת העצבים ההיקפית" כדי להשיב על שאלה זו, עקבו המדענים אחר תגובתם של תאי העצב לפציעה והבחינו כי לאחר שלושה ימים רמות ה-PTBP1 בתא החלו לעלות ובתוך שבוע הן הגיעו לרמות שיא. עם העלייה ברמות PTBP1 הבחינו החוקרים כי שלוחות תאי העצב מתחילות להתחדש. ריצוף מולקולות האר-אן-אי שליח שנקשרו ל-PTBP1 לאחר הפציעה גילה כי החלבון נקשר לא רק למולקולות האר-אן-אי של קרון הדואר, אלא גם לחלבונים אחרים הממלאים תפקיד בהתחדשות העצבית. ד"ר סטפני אלבר כדי להמשיך לחקור את פעילותו של PTBP1 בתאים בוגרים, העלימו אותו החוקרים מהתאים באמצעות הנדסה גנטית, והראו כי בעקבות כך נפגעה ההתחדשות של תאי עצב מסוג "קולטני אזעקה" – תאים שתפקידם לשדר תחושת כאב בתגובה לגירוי מזיק שעלול לפגוע ברקמה. המדענים בחנו גם האם להשתקת הגן יש השפעות נוספות וגילו כי היא העלתה את הרגישות לגירויים מכניים ולחום. בניסיון להעמיק את ההבנה כיצד משפיע PTBP1 על התחדשות תאי העצב, בחנו החוקרים האם הוא משפיע גם על חלבון נוסף, RHOA – "מתג בקרה" חשוב בתהליך ההתמיינות וההתחדשות של תאי העצב. כשחלבון ה-RHOA מיוצר ברמות גבוהות, הוא משמש מעין מתג כיבוי המעכב את גדילת התאים. החוקרים גילו כי PTBP1 מדכא את הייצור של מתג הבקרה בשלוחות של תאי העצב ובכך מאפשר את צמיחתן והתחדשותן. שורת ממצאים אלה מחזקת את האפשרות שהייצור של PTBP1 בתאי עצב היקפיים הוא שמאפשר את התחדשותם היעילה, בשונה ממערכת העצבים המרכזית. תאי עצב חישתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. לאחר פציעה (טור ימני) תאי העצב שמבטאים את החלבון PTBP1 (שורה עליונה) מצמיחים מחדש את שלוחותיהם בצורה טובה בהרבה מאשר תאי עצב עם ביטוי מופחת של PTBP1 (שורה תחתונה)

יש חדש תחת העָצָב

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות
דגי צלף. צילום: ד"ר אורית נפחא, אוניברסיטת חיפה

התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
דיכאון. המחשה: depositphotos.com

חוקרים בטכניון מפתחים שיטות לניטור נטיות אובדניות באמצעות בינה מלאכותית

בשנים האחרונות, עם התפתחות הבינה המלאכותית (AI) וריבוי המודלים בלמידת מכונה, התפתחו במחקר האובדנות שיטות המבוססות על למידה חישובית. בשל כך הוחלט בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון לקיים דאטאתון בנושא
עיקרון-הפעולה-של-W. צילום: אוניברסיטת אריאל

מערכת רובוטיות למיגור סרטן הריאות תאפשר הדמיה חיה בזמן בדיקה וטיפול

שיעור הטעויות של בדיקות הביופסיה הקיימות עומד על 30%. טעויות שהן קטלניות כי הבדיקה מעלה חרס אך הסרטן קיים וממשיך להתפשט. הדמייה טובה יכולה לשפר את הדיוק
צילום: יוסי אבגנה

רחמים ("נשרים מצריים") שנולדו בישראל, נעלמו בתימן – ונמצאו הודות למתנדבים בפולין ופורטוגל דרך צפייה ביוטיוב

לדבריו של ד"ר מוטי צ'רטר, העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים, מין בסכנת הכחדה, דרך צפייה בערוץ היוטיוב ציפורים אונליין קבוצת צ'רטר, מדגישה את החשיבות העצומה של
בזבוז מזון. המחשה: depositphotos.com

להציל מזון, להציל את העולם

הכלכלה השיתופית מנסה לתת מענה לאובדן מזון
מוקד הרעש במרוקו' 8 בספטמבר 2023. מקור: השירות הגיאולוגי האמריקני USDS

רעידת האדמה במרוקו: מאז המאה ה-19 לא נרשמו באיזור רעידות חזקות בעוצמה 6 ומעלה

רעידות אדמה בסדר גודל כזה באזור הן נדירות אך לא בלתי צפויות. מאז 1900 התרחשו 9 רעידות אדמה בעוצמה 5 ומעלה בטווח של 500 ק"מ ממיקום הרעידה הנוכחית אך אף
אילון מאסק מתערב במלחמה באוקראינה. המחשה: depositphotos.com

אילון מאסק שיבש מתקפת צוללות אוטונומיות אוקראינית על הצי הרוסי; חשש שהיא תביא למלחמה גרעינית

מאסק מצא עצמו מנסה לרצות הן את אוקראינה והן את רוסיה, תוך ניסיון למנוע הסלמה. סירובו לספק כיסוי לווייני להתקפה אוקראינית על קרים חשף את הדילמה שלו. אך חשיבות סטארלינק
הקרנית המלאכותית של קורנית ויז'ן. צילום יחצ

קורנית ויז'ן מאיצה את פיתוח שתל הקרנית המלאכותי שלה שיחזיר ראייה לעוורים

3DEXPERIENCE Lab של דאסו סיסטמס מצרפת את קורנית ויז'ן, סטארט-אפ ישראלי פורץ דרך, למעבדת החדשנות הפתוחה שלה. קורנית ויז'ן מפתחת, בין היתר, שתל קרנית מלאכותי, שמאפשר למטופלים שהתעוורו כתוצאה ממחלות
הבינה המלאכותית, הזדמנות או סכנה? המחשה: depositphotos.com

"בתעשייה יש התפתחות נרחבת של בינה מלאכותית וההזדמנויות בולטות יותר מהאיומים"

כך אומר פרופ' דוד מנדלוביץ מאוניברסיטת תל אביב – יזם סדרתי וסגן נשיא סמסונג. פרופ' מנדלוביץ' ישתתף במפגש הקרוב של הסיליקון קלאב שיתקיים ב-26 בספטמבר החל מהשעה 18:30 בפקולטה לניהול
תמר שטיין. קרדיט - אורי שטיין

האוניברסיטה העברית מובילה במענקי ERC בדרג התחלתי. עשרה חוקרים יקבלו 17 מ' אירו לחמש שנים 

מספר הזכיות של חוקרי וחוקרות העברית מציב את האוניברסיטה במקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל באחוזי הצלחה בקרב הבקשות, עם עליה של 5.5% לעומת אשתקד ולה מספר הזוכים הגבוה ביותר
ד"ר שחר אלון. צילום: אוניברסיטת בר אילן

ריפוי סרטן וחקר הכיראליות: שני חוקרים מבר אילן זכו במענקי ERC

ד"ר שחר אלון מהפקולטה להנדסה זכה במענק בסך כ-2 מיליון יורו על מחקרו בתחום האינטראקציה בין תאים חיסוניים לתאים סרטניים, וד"ר אסף בן משה מהמחלקה לכימיה זכה במענק על סך
מודל מלאכותי של עובר אדם בשלב התפתחותי המקביל ליום 12. המבנה האליפטי העליון הינו החלק שייהפך לעובר כולל שק השפיר שמעליו; המבנה התחתון הינו שק החלמון. הממשק בין שני המבנים הוא מרכיב חיוני להתפתחות עוברית בבני-אדם. שני החלקים מוקפים בשכבת תאים אשר תיהפך לשליה

עובר אנושי ללא צורך בביצית זרע או רחם

בדיקת הריון זיהתה את העובר במבחנה. המודלים המלאכותיים התפתחו מתאי גזע – ללא ביצית, זרע או רחם – וגדלו במעבדה עד יום 14
הוצאת החרבות מהכוך שבן הוסתרו. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

חוקרים הלכו לצלם כתובת במערה סמוך לעין גדי ומצאו שם גם סליק נשק מתקופת מרד בר כוכבא

בסליק נמצאו ארבע חרבות וראש כידון בני כ-1900 שנה שהשתמרו בתוך נדנים מעץ ועור, במצב מעולה * "זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן", אומרים החוקרים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת אריאל * מאמר
חוטית נודדת מהמין Rhopilema Akhziv. דר' שבי רוטמן, אונ' תל אביב

מינים פולשים בחסות האדם מעורבים ב-60% מהכחדות צמחים ובע"ח; הנזק נאמד בכ-423 מיליארד דולר לשנה

כך עולה מדו"ח של ועדת IPBES של האו"ם, המקבילה של IPCC המדווחת על משבר האקלים
דשן. המחשה: depositphotos.com

מפתח זרזים לייצור אנרגיה נקייה

ד"ר אריאל פרידמן, מפתח בתחום האלקטרוכימיה פתרונות שיובילו לאנרגיה ירוקה וזולה
דגם של חממה המיועד לשימוש בירח ובמאדים. קרדיט: אוניברסיטת אריזונה

כמות פסולת החלל במסלול כדור הארץ ועל הירח תגדל אבל אף אחד לא אחראי על פינויה

ככל שמספר החלליות הטסות לירח גדל, אנשים כאן על כדור הארץ יצטרכו לחשוב על מה קורה לכל הנחתות והפסולת שנותרת על פני השטח הירחי ובמסלול. הבעיה: חברות פרטיות מוחרגות מאמנת
המבנה הפנימי של תא בעל חיים. המחשה: depositphotos.com

על חיידקים וכלכלה

בחינה של חוקי גידול ידועים שהתגלו באחרונה, הובילה לגילוי חוקי גידול חדשים
אסטרונאוט מגדל צמחים על הירח. המחשה: depositphotos.com

חוקרי המכונים לחקר המדבר בשדה בוקר מובילים ניסוי בינלאומי לגידול צמחים בחלל בחללית בראשית2

הפרויקט מהווה צעד חשוב לקראת הוכחת יכולת גידול צמחים על הירח לשם ייצור מזון בריא עבור אסטרונאוטים שינחתו עליו בעתיד. מציאת דרכים חדשות למקסם ייצור מזון בר קיימא על כדור
חוף טרופי נקי בלי "פיתוח". המחשה: depositphotos.com

החופים יכולים לשמש חיץ טבעי בין הים לעומק היבשה, אם האדם יסיר התערבותו

נדרשת יוזמה להצלת החופים שנפגעים בגלל פעילות אנושית בשילוב עם ההתחממות העולמית.
הצלחת המודל יכולה להביא לשיפור חקר נדידת הציפורים. שקנאים, צילום: רעות אלון

אִילו ציפורים היו גלויות למטוסים

מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
פאג' ספציפי ומוצלח במיוחד בשם PASA16 שהתגלה על ידי המרכז הישראלי שטיפל ב-16 חולים, רובם קשים, והוא מדגים את היעילות הפוטנציאלית הגבוהה של טיפול בהתמודדות עם זיהומי פסאודומונס אארוגינוזה מאתגרים ועמידים לאנטיביוטיקה. צילום: רונן חזן

טיפול חדשני בפאג'ים בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה זוכה למעל 80% הצלחה בזיהומים של חיידק הפסאודומונס

מחקר בינלאומי חדש על טיפול באמצעות הפאג' PASA16 (וירוס שהורג רק חיידקים), הראה שיעור הצלחה של למעלה מ 80% ומקנה תקווה לקיום טיפול מועיל בזיהומים עמידים