בשנים האחרונות, עם התפתחות הבינה המלאכותית (AI) וריבוי המודלים בלמידת מכונה, התפתחו במחקר האובדנות שיטות המבוססות על למידה חישובית. בשל כך הוחלט בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון לקיים דאטאתון בנושא לפיתוח כלים לניטור מוקדם של נטיות אובדניות
אובדנות היא תופעה אנושית טרגית שבה אדם בוחר ליטול את חייו במו ידיו. בכל 40 שניות בממוצע אדם בעולם נוטל את חייו. יותר מ-500 ישראלים מתאבדים בכל שנה, ועוד אלפי ניסיונות התאבדות נרשמים בכל שנה בישראל. מאז 2003 מצוין בעולם התאריך 10 בספטמבר (אתמול) כיום העולמי למניעת התאבדויות. מחקרים מראים כי במקרים רבים אפשר להקל את סבלם של אנשים ולמנוע ניסיונות התאבדות על ידי זיהוי מוקדם של הנטייה האובדנית והקצאת טיפול מתאים. מאמצי מחקר רבים הושקעו בהבנת האובדנות ומאפייניה, אך רבים מגורמי הסיכון העשויים לשמש להתראה מוקדמת עדיין לא ברורים. מטה-מחקר שנערך על פני חמישה עשורים מראה שכאשר משתמשים בשיטות מחקר מסורתיות לזיהוי סיכון התאבדות, חיזוי מקרי התאבדות הוא רק מעט טוב יותר מחיזוי אקראי.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הבינה המלאכותית (AI) וריבוי המודלים בלמידת מכונה, התפתחו במחקר האובדנות שיטות המבוססות על למידה חישובית. שיטות אלה נמצאו יעילות הרבה יותר משיטות מסורתיות המבוססות על מושגים תאורטיים. נוכח ממצאים אלו בחרו בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון לקיים דאטאתון בנושא לפיתוח כלים לניטור מוקדם של נטיות אובדניות.
דאטאתון הוא תחרות פיתוח בבינה מלאכותית המתמקדת בנתוני עתק ובניתוחם. משתתפי התחרות בטכניון פיתחו כלים ויישומים לניטור נטיות אובדניות, זאת על בסיס מאגר נתונים טקסטואלי שנאסף בקבוצת המחקר של פרופ’ רועי רייכרט מהפקולטה עם החוקרות שיר ליסק ואילנית סובול. הדאטאתון נמשך שלוש יממות רצופות והשתתפו בו כ-70 סטודנטים שהתחלקו ל-16 קבוצות.
“בכל שנה אנחנו מקיימים אירוע שחושף את הסטודנטים שלנו לעולם האמיתי, עם נתוני אמת ואתגרים חברתיים,” אמר ראש התוכנית להנדסת נתונים ומידע בטכניון פרופ’ אביגדור גל. “הפעם הקדשנו את האירוע לניטור נטיות אובדניות. זו התנסות ראשונה של הסטודנטים בעבודה משמעותית עם נתונים, ואנחנו מדגישים בפניהם לא רק את ההיבטים הטכנולוגיים אלא גם היבטים אתיים של אחריות בנתונים.”
במקום הראשון בתחרות זכו הסטודנטים זיו ברזילי, ליעד דומב, עמרי לזובר ויהונתן וולוך שהשתמשו בסט נתונים שהכיל מידע על אנשים שהציגו נטיות אובדניות ברשתות החברתיות. בעזרת מנטורים מעמותות העוסקות בבריאות הנפש ובהתאבדויות פיתחו חברי הקבוצה מערכת המזהה נטיות אובדניות בקרב משתמשים ומתריעה בפני האנשים הקרובים להם על חשש לפגיעה עצמית. לדבריהם, “אנחנו מקווים שמערכת זו תעזור להציל חיי אדם ותעלה את המודעות לנושא האובדנות.”
את המקום השני חלקו שתי קבוצות:
האחת, שבה חברים הסטודנטים עידן הורוביץ, ליאן פיכמן, שיר גיסלר ואריאל כהן, רתמה כלים של למידת מכונה ובינה מלאכותית בשילוב דעתם של מומחים מתחום בריאות הנפש. לדברי חברי הקבוצה, “המערכת שפיתחנו משתמשת במודלים של זיהוי פנים וכלים מתחום עיבוד שפה טבעית כדי לנתח סרטון ושיח של טיפול פסיכולוגי. כך אפשר לספק בזמן אמת או לאחר טיפול מסקנות לגבי מחלות נפש או נטייה למחשבות אובדניות, אשר יסייעו למטפל לקבוע אבחנה מדויקת לגבי המטופל.”
השנייה, שבה חברים אריאל נובומינסקי, ולאדיסלב קומנטני ואלכסנדר פריידין, הציעה שיטה למדידה כמותית של המושג המופשט “תהליך רגשי”. חברי הקבוצה ביקשו להבין ולאפיין את התהליך הרגשי שעובר אדם ברגעים קשים. “חיפשנו קירוב למצב הרגשי, המאפשר ניתוח מתמטי שלו. השתמשנו בטקסטים שקיבלנו כחלק מהדאטא על אנשים אובדניים, וכך כימתנו את התהליך באופן שיסייע באיתור של אנשים הנמצאים בסיכון לפגיעה עצמית.”
במקום השלישי זכו עדן הינדי, לאון חליקה וכפיר אליהו. מטרתם היתה לזהות תסמינים לאובדנות כדי ליצור קבוצת ביקורת שתאפשר הרצת השוואות סטטיסטיות בין אנשים בסיכון לאנשים שאינם בסיכון, תחת ההנחה שרוב המשתמשים אינם אובדניים. הם התאימו את קבוצת הביקורת לקבוצת הטיפול לפי סוג התוכן ופרמטרים נוספים. באמצעות נתונים אלה הם בנו מודל סיווג המאפשר לקבוע אם התוכן של המשתמש מכיל סימנים כלשהם של נטיות אובדניות. למרות כמות הנתונים הקטנה, המסווג שלהם הניב תוצאות מבטיחות.
הדאטאתון, בהובלת ד”ר גילה מולכו, לווה על ידי ג’רמי עטיה מ-Data for Good Israel ושלושה סטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה, ששימשו גם מנטורים בתחרות: שיר ליסק, אילנית סובול ותום יובילר. ליסק וסובול חוקרות זיהוי נטיות אובדניות ברשתות החברתיות כחלק מהתזה והדוקטורט שלהן, והן אפשרו לסטודנטים להשתמש בנתונים שנאספו במסגרת המחקר שלהן.
נציגי עמותות הצטרפו לתחרות כמנטורים
לדאטאתון נרתמו בהתלהבות עמותות שסיפקו לסטודנטים את המידע והמוטיבציה לפיתוח פתרונות שעשויים להציל נפשות. הרב שלום המר, מייסד עמותת “דרכה של גילה”, נתן לסטודנטים הצצה לחיי אדם אובדני ותהליך הדרדרות עד להתאבדות ואפשר להם בפתיחות לשאול שאלות רלוונטיות. מירה פרבשטיין רתמה את ארגון ער”ן ואף תרמה מזמנה על מנת לקחת חלק כמנטורית ושופטת באירוע. ד”ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער”ן הרצתה לסטודנטים ואורי רכמן, מתנדב בעמותת “בשביל החיים”, שימש כמנטור ושופט באירוע.
“יש לנו כלים לנסות ולסייע,” אמרה ד”ר דניאלס, “אך גם פסיכולוגים מתקשים בזיהוי של נטיית אובדנות מבעוד מועד. קרובים של אנשים שניסו להתאבד מספרים לעתים שהיו סימנים מקדימים, אך היה קשה לזהות אותם.”
בעזרת ארגונים אלה הושגו שתי מטרות חשובות: הסטודנטים יכלו לגשת לנושא המורכב הזה עם מידע מירבי ולא פחות חשוב – להתחיל שיח בנושא קשה זה בצורה פתוחה ורגישה, להיות ערניים לסממנים מאנשים הסובלים מנטיות אובדניות וכך אולי להציל נפשות.
האירוע נתמך על ידי ארגון IDSI(ארגון מדעי הנתונים הישראלי במימון ות”ת) בראשות פרופ’ פאול פייגין, החממה החברתית בטכניון בראשות רונית פיסו וTech.AI- – ארגון הגג של הטכניון לבינה מלאכותית.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
בהמשך לירבעם
כתב התנועה אשכול–וכמן הוא כתב תנועה שפותח בשנת 1958 על ידי שני ישראלים: הכוריאוגרפית נועה אשכול ותלמידה אברהם וכמן (לימים פרופסור לאדריכלות) – ז”ל
יש אולי מקום לבדוק את אפשרות המיפוי התלת מימדי, לאסוף מידע ולפתח שפה/מילון
הכלי השפתי בשילוב עם ניתוח תנועה הוא דבר שהולך לשנות את המציאות של בני האדם. אני לא מתנגד לזה, יש יתרונות אדירים. יחד עם זאת, חשוב לשלב רגולציה וחמלה כלפי האנשים שמשתמשים בטכנולוגיה שכזו עבורם