כל הכתבות - הידען - Hayadan

במרכז התמונה שצילם קיוריוסיטי, רואים חור בסלע המכונה "ג'ון קליין" שבו הרכב ביצע את הקידוח הראשון על מאדים. צילום:NASA/JPL-Caltech/MSSS

קיוריוסיטי קדח לראשונה בסלע מאדימאי קשה

  • 3 תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
מלונות ים המלח, בוקר ה-16 במארס 2012. צילום אבי בליזובסקי (ממרפסת חדר במלון מרידיאן)

דעות/ים המלח – ניסיון להציע פתרון

  • 3 תגובות
תאי גזע שעברו תיכנות מחדש באמצעות אר-אן-אי (RiSP) מגדלים שלוחות ארוכות האופייניותלתאי עצב, לאחר העברתם למשטח גידול חדש

תאי גזע מושרים שהופקו מעור החולה יוכלו לשקם תאי מוח שנפגעו בגלל מחלת טרשת נפוצה

  • 6 תגובות
שרידי שלדו של המלך ריצ'ארד השלישי. צילום יח"צ: אוניברסיטת לסטר.

זוהו שרידי גופתו של המלך ריצ'ארד השלישי שנמצאו קבורים מתחת למגרש חניה בעיר לסטר

  • תגובה אחת
תמונת מסך מתוך הסרט "רכבת מתל אביב לאילת"

רכבת לאילת – מסע בין חלופות

  • 43 תגובות
סופרנובה. מתוך ויקיפדיה

פיצוץ קטן, פיצוץ גדול

  • 2 תגובות
ד"ר קירה רדינסקי. צילום: דוברות הטכניון

חגורה שחורה, עתיד ורוד

  • 14 תגובות
התרשמות אמן של כוכב לכת סלעי המקיף ענק אדום. איורף דייויד אגילר, מרכז הארווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה

יתכן שאנו מוקפים במיליוני כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, אולי אפילו בחצר האחורית

  • 23 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני: ביופילם של Pseudomonas aeruginosa שהתפתח על גבי קתטר

שיתוף פעולה ישראלי-סינגפורי הביא לפיתוח מבנה חדשני בעל פעילות אנטי-בקטריאלית ומעכב התפתחות ביופילמים של חיידקים

  • תגובה אחת
מארי ליקי. מתוך talkorigins

מרי ליקי בעקבות האדם הקדמון – מאה שנה להולדתה

  • 3 תגובות
רחוב בכפר בלתי ידוע באנגולה, שבה התפרצה מגיפת כולירה ב-2006 וב-2007. חוקרים מהטכניון וממיקרוסופט פיתחו תוכנה שיכולה לחזות התפרצויות. צילום: Paulo César Santos Via Wikimedia Commons.

מחקר בטכניון ובמיקרוסופט: המחשב יגלה עתידות

  • 4 תגובות
תנוחת הנפילה החופשית של כנימות עלה. הכנימות מביאות את המחושים למעלה וקדימה ואת הרגליים האחוריות אחורה ולמעלה ליצור תנוחה יציבה אווירודינמית המוודאת נפילה במנח נכון. אילוסטרציה Nick W. Sloff

לא רק חתולים נופלים על הרגליים

  • אין תגובות
קטע מהשחזור של ה-BBC את ניסוי הכלא של סטנפורד

קולו של הספקן – הלם ויראה / מייקל שרמר

  • 7 תגובות
פרופ' יורם בילו. צילום: האוניברסיטה העברית

חתן פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה 2013: פרופ' יורם בילו

  • 2 תגובות
לוגו כנס IATI-Biomed 2013

כנס IATI Biomed יתקיים השנה בפורמט מיוחד שיאפשר למשתתפים להצביע מראש ולהשפיע על רשימת הנואמים

  • אין תגובות
קפלים של גרפן. איור: אוניברסיטת דיוק

קיפול מבוקר של גרפן ליצירת שריר מלאכותי

  • אין תגובות
טל אורון-גלעד (צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)

חוקרים מצאו כי השילוב בין נתונים של כלי רכב בלתי מאוישים ומטוסים ללא טייס במסך וידיאו אחד מסייע להתמצאות וזיהוי

  • אין תגובות
פרופ' אווה אילוז. צילום: האוניברסיטה העברית

שתי חוקרות מהאוניברסיטה העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית

  • 3 תגובות
שר החינוך גדעון סער ויו"ר ות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג במסיבת עיתונאים לרגל הכרזת התוכנית למרכזי מצוינות. צילום: אבי בליזובסקי

הגל השני של מרכזי המצוינות (I-CORE) יוצא לדרך: ועדת ההיגוי החליטה על הקמת 11 מרכזי מצוינות נוספים

  • תגובה אחת
פרופ' נדיר ארבר, צילום: המרכז הרפואי תל אביב

מחקר שנערך במרכז למניעת סרטן שבמרכז הרפואי תל-אביב מצא: 2.4% מ-1,000 נבדקים בריאים נמצאו לוקים בסרטן

  • 8 תגובות
לכידת אסטרואיד בקוטר 7 מטרים ובמשקל 500 טונות. קרדיט: Rick Sternbach / KISS

נאס"א בוחנת אפשרות להעניק לירח ירח משלו

  • 37 תגובות
מודלים תלת-ממדיים של חלבון MdfA טבעי ומוטנטי. למעלה: שתי חומצות האמינו החומציות בחלבון הטבעי, האחראיות לקישור הפרוטון, מסומנות בשחור, וארבע חומצות האמינו המוטנטיות, אשר מאפשרות הוצאת אנטיביוטיקה תוך קישור שני פרוטונים, מסומנות באפור כהה. למטה: התפלגות מטענים חשמליים על החלבון הטבעי (משמאל) והמוטנט (מימין). מטענים חיוביים מסומנים בכחול, מטענים שליליים מסומנים באדום

מירוץ חימוש

  • 2 תגובות
פרופסור דרימר ליד סירה (מתוך סידרת סירות) שתכנן. צילום – דוברות הטכניון.

הנדסה ימית – תחום מתעורר

  • תגובה אחת
לאחר חזרתו לארץ, אמור היה אילן רמון (ראשון למטה מימין) לחנך את ילדי ישראל לאהבת המדעים ולקרבם לתחומי הטכנולוגיה

אילן רמון – עשור לאסון המעבורת

  • 3 תגובות
המחשה שנוצרה באמצעות נתוני מד הגובה של LRO מציגה מראה אפשרי של מכתש שקלטון בקוטב הדרומי של הירח.

הירח-ממצאים נוספים

  • אין תגובות
ברקים קטלניים. צילום: אקסל ראווין /ויקימדיה (Evdaimon)

מדעי האטמוספרה – קרינה קטלנית מן העננים / ג'וזף ר' דווייר ודייוויד מ' סמית

  • 8 תגובות
האסטרואיד 2012-DA14. איור: נאס"א

ב-15 בפברואר יחלוף אסטרואיד בקוטר 50 מטרים בקרבה גדולה לכדור הארץ, אך אין סכנת התרסקות

  • 59 תגובות
בולדן מבקר בביתן Space-il בכנס החלל הבינלאומי השנצתי על שם אילן רמון, יואר 2013. צילום: אבי בליזובסקי

הסכם מסגרת בין האיחוד האירופי לישראל בנושאי חלל ומגעים בין-לאומיים בכינוס החלל ע"ש אילן רמון

  • תגובה אחת
רונה רמון (במרכז) עם שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ (מימין) ומנכ"ל המשרד מנחם גרינבלום

רונה רמון בכנס החלל הבין-לאומי ע"ש אילן רמון: "עשר שנים אחרי, אני גאה"

  • 5 תגובות
"סיכוי טוב שנשלח עוד אסטרונאוט ישראלי בעשור הבא". בולדן מתראיין לכתבנו לענייני מדע, איתי נבו. צילום: ליבי עוז

"סיכוי טוב למדי שיהיה עוד אסטרונאוט ישראלי"

  • תגובה אחת
נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' יוסף קלפטר

יוקם מרכז חדש לחקר הים התיכון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב ומרכז אקדמי רופין

  • אין תגובות
ראש נאס"א צ'ארלס בולדן בכנס החלל ע"ש אילן רמון, הרצליה, ינואר 2010

Live Broadcasting – The Eight Ilan Ramon Anuall International Space Conference

  • 4 תגובות
שיגור קוף לחלל בידי אירן, 28 בינואר 2013. צילום מסך מתוך הטלוויזיה האירנית

אירן שיגרה קוף לחלל – שיגור מאויש: בתוך 5-8 שנים

  • 3 תגובות
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, מתוך הסרטון של הטכניון

הטכניון ושליחותו הלאומית

  • תגובה אחת
אילן רמון ז"ל עוטה בעת האימונים את חליפת החלל, 2002. צילום: נאס"א

עשר שנים לאסון קולומביה – מתוך הספר ההתרסקות: פרק 6: הטובים לטיס

  • 3 תגובות
פרופ' ידין דודאי, מכון ויצמן

מדענים ישראליים משתתפים במיזם "ספינת הדגל" של האיחוד האירופי לחקר מוח האדם

  • 39 תגובות
מתוך סרטון ההסבר של יבמ בדבר פעולת הג'ל האנטי בקטרילאי. צילום מסך

פיתוח חדש של יבמ והמכון האמריקני לביו הנדסה וננו-טכנולוגיה: ג'ל אנטי-בקטריאלי לטיפול בחיידקים עמידים לתרופות

  • 4 תגובות
סצנת העברת בני אדם באמצעות קרן הגרירה מחללית האנטרפרייז לאדמת כוכב הלכת הסמוך מתוך הסדרה מסע בין כוכבים.

Beam me up Scotty:אבל רק עבור חלקיקים קוונטיים

  • 18 תגובות

נאס"א החלה בתהליך רישוי והכנת תקנים לשלוש חברות המפתחות חלליות להטסת צוותים לתחנת החלל

  • תגובה אחת
רירית, רשת שלוחותיה (צהוב משמאל) ועקבות ריר שקוף שהותירה אחריה (מימין). צילום: Courtesy of Audrey Dussutour

כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית

  • 3 תגובות
האם בנוגה יש עדיין הרי געש פעילים? איור: סוכנות החלל האירופית, בהסתמך על ממצאי החללית ונוס אקספרס, דצמבר 2012

ונוס אקספרס – ממצאים נוספים – חלק ב'

  • תגובה אחת
מימין לשמאל: שר המדע, פרופ' דניאל השקוביץ, ז'אן-ז'ק דורדן, ראש סוכנות החלל האירופאית, ד"ר צבי קפלן, ראש סוכנות החלל הישראלית לשעבר בכנס החלל ע"ש אילן רמון 2011

כינוס החלל הבין-לאומי השמיני ע"ש אל"מ אילן רמון 2013 יתקיים בימים ג'-ה' ויועבר בשידור חי באתר הידען

  • אין תגובות
חיפושית זבל שעיניה מכוסות, בניסוי שנועד לבדוק שימוש שעושות החיפושיות באורו של שביל החלב להתמצאות. צילום: פרופ' מרקוס ביירן מאוניברסיטת ויטס בדרא"פ

חיפושית הזבל – בעל החיים הראשון העושה שימוש בשביל החלב לצורך התמצאות במרחב

  • 4 תגובות
רוחבה של כל אות הוא 10 מיקרון, כעשירית מרוחבה של שערה אנושית בטקס שנערך במרכז לקוסמולוגיה תיאורטית בקיימברידג' ב-8 בינואר, העניקה אינטל מתנת יום הולדת ייחודית לפרופ' סטיבן הוקינג והוא בן שבעים. המתנה היא פיסת סיליקון בגודל 300 מ"מ שמשמשת בדרך כלל לייצור השבבים של אינטל, ועליה מוטבעת הברכה "מזל טוב סטיבן הוקינג" מאות פעמים. הברכה "הודפסה" תוך שימוש בטכנולוגיית ייצור 32 ננומטר של אינטל. הכתיבה נעשתה באמצעות קווי נחושת דקיקים בקנה מידה ננו-מילימטרי, מהסוג המשמש בדרך כלל לייצור שבבים איכותיים וחסכוניים בחשמל, כגון אלו שמשמשים בסמרטפונים החדישים ביותר עם טכנולוגיית Intel Inside. רוחבה של כל אות הוא 10 מיקרון, כעשירית מרוחבה של שערה אנושית. "זוהי מתנה מיוחדת מאד למדען יוצא דופן ואדם יוצא דופן", אמר פרופ' מרטין קרלי (Curley), סגן נשיא באינטל ומנהל מעבדות אינטל באירופה, בעת הגשת השי. "פריצות הדרך המדעיות של פרופ' הוקינג וכוח העמידה שלו מהווים השראה לכולנו". פרופ' סטיבן הוקינג הוא מנהל המחקר ומייסד המרכז לקוסמולוגיה תיאורטית. מחשב העל החדש של המרכז, COSMOS Mk IX, המהווה חלק מ- UK DiRAC Facility, המבוסס על טכנולוגיית אינטל, נועד לפתור כמה מהאתגרים המתמטיים המורכבים ביותר איתם מתמודדים היום חוקרים בתחום הקוסמולוגיה. המחשב ישמש כדי לבחון את מקור היקום, לנתח נתוני קרינת רקע קוסמית המתקבלים מהלוויין האירופי "פלאנק", ולחקור את המורכבות במקורות היקום שלנו בעזרת סימולציות lattice field theory המדמות תופעות לא-ליניאריות בשברירי השנייה הראשונים של היקום. מחשב העל צפוי לתרום למענה לשאלות כגון מה קרה ברגעים הראשונים לאחר המפץ הגדול, מה היו הזרעים הקדמונים שהביאו להיווצרות הגלקסיות, הכוכבים ובסופו של דבר, גם בני האדם. ה-COSMOS MK IX עושה שימוש ב-1,856 ליבות מעבדי Intel Xeon E5 שלהם מסייעים 31 מעבדי Intel Xeon Phi Coprocessors, שיחד מגיעים לביצוע שיא תיאורטי של כ-75 טריליון פעולות נקודה צפה בשנייה (TFLOPS). "אנו בקשר עם פרופ' הוקינג זה זמן רב," אמר ג'סטין רטנר, מנהל הטכנולוגיה הראשי של אינטל ומנכ"ל מעבדות אינטל בעולם. "אנו שמחים מאד להמשיך ולתמוך בעבודת המרכז לקוסמולוגיה תיאורטית, ולעבוד בצמוד לפרופ' הוקינג בשיפור מערכת התקשורת האישית שלו". פיסת הסיליקון הוענקה לפרופ' הוקינג בהמשך לסימפוזיון State of the Universe שהתקיים לרגל יום הולדתו השבעים, וכהוקרה על תרומתו למחקר בפיזיקה בסיסית וקוסמולוגיה. אינטל העבירה את האירוע בשידור חי באינטרנט. אינטל גם הכריזה על מתן חסות לכנס COSMO 2013 הבינלאומי לפיזיקת חלקיקים וקוסמולוגיה שייערך בקיימברידג' ב-6-2 בספטמבר 2013. באירוע צפויים לקחת חלק מרצים ידועים, בהם פרופ' הוקינג, פרופ' בריאן קוקס ופרופ' דיויד ספרגל, וכולם יעבירו הרצאות באירוע.

אינטל הגישה לפרופ' סטיבן הוקינג ברכה ליום הולדתו ה-71 על גבי פיסת סיליקון בגודל 300 מ"מ

  • 3 תגובות
הדמיה מיקרוסקופית של הסתעפות שורש, עם גבולות תאים באדום ושכבת האנדודרם בצבע פלורסצנטי

כיצד המלח עוצר את צמיחת שורשי הצמחים: תפקיד שכבת האנדודרם

  • 3 תגובות
עד כה, מסתבר, לא היה ברור המנגנון שבאמצעותו עוצר המלח את התפתחות השורשים.
תמונה של הענק האדום ביטלג'וז מתקרב לקיר אבק מסתורי. צילום: טלסקופ הרשל של סוכנות החלל האירופית

צילום נדיר: הכוכב המאסיבי ביטלג'וז בדרך להתנגש עם קיר אבק קוסמי

  • 11 תגובות
צבי ארץ ישראלי בעמק הארזים בירושלים. קרדיט nadavnka מתוך ויקיפדיה

איזה צבי?

  • 11 תגובות
המפה מראה את שינויי הטמפרטורה בעשור שבין ינואר 2000 עד דצמבר 2009 בהשוואה לממוצע הטמפרטורות שנים 1951-1980. איזורים שהתחממו מופיעים באדום, איזורים שהתקררו בין התקופות – בכחול. הגידול החזק ביותר היה באיזורים הארקטיים ובחלקים של אנטארקטיקה. צילום: נאס"א

אקולוגיה – ניסוי האקלים הגדול / קן קלדרה

  • 2 תגובות
מתוך חוברת שהוציאה חברת חלל בשנת 2003 לקראת שיגור עמוס 2

חלל כחול לבן – אירועי שבוע החלל בישראל

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש