הטכניון ושליחותו הלאומית

 לקראת היום הפתוח שיתקיים ביום חמישי הקרוב, אנו מביאים דברים שאמר נשיא הטכניון בהזדמנויות שונות בשנה האחרונה.

ביום חמישי הקרוב יתקיים בטכניון יום פתוח לקראת שנת הלימודים הבאה, צפו בסרטונים על הטכניון ועל הפקולטות השונות ואפשרויות הלימוד 

המאמר מקבץ שלוש הרצאות של נשיא הטכניון בטקסים שונים  במהלך 2012, מתוך גליונות מגזין הטכניון בשנה החולפת,

הטכניון ושליחותו הלאומית

לקראת היום הפתוח שיתקיים ביום חמישי הקרוב, אנו מביאים דברים שאמר נשיא הטכניון בהזדמנויות שונות בשנה האחרונה. מתוך גליונות מגזין הטכניון בשנה החולפת

ביום חמישי הקרוב יתקיים בטכניון יום פתוח  לקראת שנת הלימודים הבאה, צפו בסרטונים על הטכניון ועל הפקולטות השונות ואפשרויות הלימוד

http://digiproduct.co.il/technion/openday2013/new_full/?ref=%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%9F&ref2=MEAH47

“כל אוניברסיטה נבחנת ונשפטת על סמך איכות המחקר וההוראה המתקיימים בה. זה מה שקובע את מצוינותה של האוניברסיטה, וזה מה שמציב את הטכניון בצמרת האוניברסיטאות המדעיות-טכנולוגיות בעולם. אבל  על שכמנו מוטלת מטלה נוספת – שליחותנו הלאומית. איש לא הטיל עלינו את המשימה הזו. נטלנו אותה על עצמנו, ברצון, ללא שאלות, ללא טענות וללא מענות. תרומת הטכניון למדינה, מאז היווסדו ולאורך כל ההסטוריה המפוארת שלו, רבה כל כך, עד שראשי המדינה ופרנסיה התרגלו להימצאותו של הטכניון בכל צומת וצומת בחיי המדינה – בביטחון, בתשתיות ובכלכלה.

“במסגרת זו עוסק הטכניון בשנים האחרונות במשימה לאומית חשובה מאין כמותה – צמצום הפער החברתי במדינת ישראל. בשורה ארוכה של פרוייקטים ייחודיים היה הטכניון לחלוץ בפתיחת שערי האקדמיה בפני אוכלוסיות שלא הגיעו אליה בעבר. אני ממליץ בפני כל בית הטכניון לבקר במרכז הקדם אקדמי-שלנו ולראות את אלפי הצעירות והצעירים, שברק בעיניהם, הנחשפים למדע ולהנדסה ושוקדים על לימודיהם כדי לקבל את כרטיס הכניסה הנכסף לטכניון. תראו שם צעירים חרדים לצד צעירים ערבים, תושבי הפריפריה לצד לוחמות ולוחמים משוחררים מצה”ל. תראו שם הפסיפס החברתי של מדינת ישראל ותצאו משם, כמו כל מבקר במרכז הזה, עם הרבה יותר אופטימיות ואמונה בעתיד טוב יותר בארצנו.”

“הטכניון היה הראשון שפתח את תוכנית “עתידים” ונתן כרטיס כניסה לחיים לצעירות וצעירים מוכשרים מהפריפריה, שאפילו לא העזו לחלום על תואר בהנדסה או ברפואה לפני שהטכניון הראה להם שהחלום הזה נמצא במרחק נגיעה מהם, אם רק יירתמו ויעבדו קשה על מנת להשיגו. הטכניון היה הראשון שפתח את פרוייקט “אופקים”, המאפשר ללוחמות וללוחמים משוחררים מצה”ל, המגיעים מרקע סוציו-אקונומי לא קל, להתקבל לטכניון אם יעמדו בהצלחה במכינה של המרכז הקדם-אקדמי שלנו. היינו גם בין הראשונים בהכשרת צעירים חרדים, שחלק מהם התקבלו לטכניון לאחר שהשלימו במשך כשנה חומר לימודים שהחמיצו במשך כל שנות ילדותם ובחרותם. במסגרת פרוייקט “נעם” (נוער ערבי מצטיין) מכשיר המרכז הקדם-אקדמי צעירות וצעירים ערבים, שגם בעיניהם היו הלימודים בטכניון בגדר חזון בלתי מושג, עד שהגיע התעשיין איתן ורטהיימר וסייע להם להשיגו.”

“המרכז הקדם-אקדמי בטכניון הוא הוכחה לכך כי שילוב ידיים של תורמים פרטיים (יהודה זיסאפל, איתן ורטהיימר וידידים נוספים של הטכניון), גורמי ממשל ומשרדי ממשלה, יחד עם איכות ההוראה והמחקר בטכניון, יכולים לתת פירות יעילים ומהירים. ביחד אנו פועלים לניטרול הפצצה המתקתקת – הפער החברתי הגדל במדינת ישראל.”

“במקביל ממשיך הטכניון להתאים עצמו לצרכים משתנים ונערך לפתרון בעיות הנוצרות בעולם המביט בדאגה על השינויים בכדור הארץ, על העליה בצריכת האנרגיה ועל הידלדלות המחצבים (בעיקר נפט), על התייקרות המזון ועל אבטלה גוברת בארצות המערב. בהקשר זה הקמנו לאחרונה את תוכנית האנרגיה שלנו ואת המרכז למערכות אוטונומיות. אנו פועלים לגיבוש תוכנית להנדסת קידוחים, אגירה ושינוע של גז ונפט, ואנו ממשיכים לפעול לעידוד יוזמות בתחום החינוך המדעי, כמו פרויקט הסבת אנשי הי-טק להוראת מדעים בבתי הספר. גם בוגרינו נושאים עמם את משא התרומה לקהילה כאשר הם מסיימים את לימודיהם בטכניון. בוגרי הטכניון מלמדים מתמטיקה ומדעים מאות תלמידות ותלמידים ברחבי הארץ, במסגרת פרויקט “פועלים משלוש לחמש”, וכמובן נמצאים בצמתים חשובים בכלכלה הישראלית והעולמית. סקר מיוחד שהזמנו ממוסד “נאמן”, ונערך על ידי הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל, מראה כי בוגרינו ייסדו או מובילים 59 חברות מתוך 129 חברות ישראליות הנסחרות בנאסד”ק, ויותר מחמישים אחוז מחברות ההיי-טק בישראל”.

“לשרת את מדינת ישראל ואת משקה במתן עצה, במחקר ובדרכים מתאימות אחרות, לשרת את אוכלוסיית המדינה על ידי עריכת סדרות לימודים והרצאות, הוצאה לאור של ספרים ופעולות אחרות…” – כך קובע סעיף 2.3 בפרק “יעדי המוסד” בחוקת הטכניון. בימים אלה נפתחת במוזיאון חיפה תערוכה מרתקת המתעדת את הקמת הטכניון, ובכך אנו מציינים את פתיחת אירועי שנת המאה להנחת אבן הפינה לטכניון באפריל 1912. בתקופה הסטורית זו אנו יכולים להיות גאים במעשי ידינו ולומר לאותם ענקים ובעלי חזון שהניחו את אבן הפינה לטכניון לפני כמאה שנה: לא אכזבנו אתכם. אנו ממשיכים לשאת בעול, להגשים את חזונכם ולמלא את שליחותנו הלאומית.

אנוס מירביליס של הטכניון

תמה שנה נפלאה אשר זכתה לכינוי “אנוס מירביליס (שנת הפלאות) של הטכניון”, שנה בה נישא שמוֹ של הטכניון נישא בפי כל, ושלל אירועים צנועים ציינו 100 שנים להנחת אבן הפינה לבניין ההיסטורי של הטכניון.

פעמים רבות במרוצת השנה הזו עמדה לנגד עיניי תמונתם של הענקים אשר יזמו והקימו את הטכניון במורדות הצחיחים של הכרמל, ושוב ושוב שאלתי את עצמי: האם גם הם – כשעמדו שם חנוטים בחליפותיהם האירופיות בחום המזרח התיכוני – העלו על דעתם שכאשר נציין 100 שנים למעמד ההיסטורי הזה, יהיה הטכניון לאוניברסיטה מדעית-טכנולוגית ידועה ברחבי העולם, עם שלושה חתני פרס נובל וזכייה, יחד עם אוניברסיטת קורנל, במכרז היוקרתי להקמת מרכז מחקר מדעי-הנדסי-יישומי בלב מנהטן? האם כאשר הקימו אוניברסיטה טכנולוגית בעיר נמל נידחת, עם אלפי יהודים בודדים, תיארו לעצמם שבוגריה יבנו ארץ מודרנית, דינמית, עם מחקרים ופיתוחים שיכו גלים בעולם כולו?

בתחרות בניו-יורק, שהתקיימה ביוזמתו של ראש עיריית ניו-יורק מייקל בלומברג, השתתפו האוניברסיטאות הטובות ביותר בארה”ב ומחוצה לה. קורנל, אחת מעשר האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, חבְרה לטכניון והגישה לעיריית ניו-יורק תכנית מהפכנית להקמת מכון מחקר לפיתוח טכנולוגיות חדשניות, בו יסולקו המחיצות בין שטחי הידע המסורתיים. המכון החדש – “מכון הטכניון וקורנל לחדשנות” – ינוהל בידי פרופסור חיים גוטסמן מהפקולטה למדעי המחשב, ויתמקד במחקר ובהוראה בשלושה שטחים: Connecting media, Built environment ו-Healthier Life. כל אחד מהתחומים הללו ישפיעו על חיינו ועל חיי ילדינו במאה ה-21.

בתחום התקשורת, העתיד כבר כאן. כיום קשה לנו לדמיין את העולם ללא טלפונים חכמים, דואר אלקטרוני ופייסבוק, אבל עד לפני שני עשורים, קשה להאמין, הסתדרנו בלעדיהם. מה צפוי לנו בעתיד ממכוני מחקר דוגמת המכון של הטכניון וקורנל? ימים יגידו.

הרפואה, ללא ספק, תשנה את פניה. היא תהפוך מרפואה מגיבה לרפואה אישית המנבאת, יוזמת ומונעת. הקוד הגנטי האישי של כל אחד ואחד מאיתנו יאפשר לנו לדעת מה צופן לנו העתיד. האם נלקה במחלת לב, או חלילה במחלת כליות, או שמא צפויה לנו מחלה ניוונית? מידע זה יאפשר לנו לנקוט אמצעים שונים על מנת למנוע את הרע מכל.

גם הסביבה תשתנה, ויותר משאבים יופנו להגנתה. גם בתחום זה יהיה לחוקרי הטכניון ולבוגריו חלק חשוב. כבר עתה הם עובדים על מציאת תחליפי אנרגיה, בין השאר במסגרת תכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון. אני מעז להתנבא שעוד בימינו נראה אנרגיה זולה יותר ונקייה יותר, עם מכוניות הנוסעות על חשמל (כיום כבר נעות מכוניות כאלה בכבישי הארץ, ביוזמתו של בוגר הטכניון שי אגסי), עם סוללות מאריכות ימים ועם אנרגיה המגיעה מהרוח ומהשמש.

אין ספק כי חוקרי הטכניון ובוגריו הטביעו חותם על מאה השנים שחלפו מאז הנחת אבן הפינה למוסד, וטביעת האצבע שלהם ניכרת בכל תחומי חיינו. מחקרם המקיף של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל, שנכרך ונערך בספר הרואה אור בימים אלה, מראה כי התפוקה השנתית הכוללת של המהנדסים בוגרי הטכניון בענפי ההיי-טק ושירותי המחשב, התקשורת, המחקר והפיתוח נאמדת ב-21 מיליארד דולר (אומדן מינימום),שהם כ-20% מסה”כ התפוקה הגולמית השנתית של ענפים אלה. מהנדסים אלה תורמים גם ליצירת 78,000 מקומות עבודה תומכי היי-טק בשכר גבוה. תרומת בוגרי הטכניון באה לידי ביטוי גם בהכנסה השנתית לממשלה – מיסים הנאמדים בכ-16.6 מיליארד ₪ – כ-13% מכלל הכנסות המדינה ממיסים ישירים ועקיפים.

איני מסתכן אם אתנבא כי חוקרי הטכניון ובוגריו ימשיכו לתרום למדינת ישראל גם במאה השנים הבאות. לא אוכל לנבא כיצד תיראה מדינת ישראל בעוד מאה שנים, אך אין לי ספק שהטכניון ימשיך לתרום לה רבות בכל שטחי חיינו. זו המשימה שנטלו על עצמם אותם ענקים כשיצאו לדרך בלתי נודעת לפני מאה שנים, וזו המטלה המונחת על שכמנו למאה השנים הבאות. זו צוואתם של אותם אנשי חזון שהקימו את הטכניון. היום אנו יודעים שהם אכן היו חוזים ולא הוזים, ואנו כאן כדי למלא אחר צוואתם.

סוף העשור האבוד

מי שלא חווה את השמחה שפרצה בקמפוס הטכניון עם היוודע דבר זכייתו של פרופסור מחקר דני שכטמן בפרס נובל לכימיה – לא יודע שמחה מהי! ולא בכדי; נדירות האוניברסיטאות שמתברכות בכך ששלושה מחברי הסגל שלהם, אשר צמחו והתפתחו בתוכן, זוכים בפרס  נובל בכימיה תוך פחות מעשר שנים. לפרופסור שכטמן קדמו הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צחנובר מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט, שזכו בפרס נובל בכימיה בשנת 2004.

פרופסור שכטמן החל ללמוד בטכניון בשנת 1962. כאן הוא קיבל את כל תאריו האקדמיים וערך את כל מחקריו. הוא יקבל את פרס נובל בכימיה לשנת 2011 על תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים, ובזכות עמידתו האיתנה על האמת המדעית שלו כנגד הממסד המדעי של שנות השמונים, ששלל את תצפיותיו מכל וכל. אין זה דבר של מה בכך לעמוד איתן אל מול ענק מדעי כליינוס פולינג, חתן שני פרסי נובל, בכימיה ושלום, אשר ניצב בראש מחנה השוללים את תגלית הגבישים הקווזי-מחזוריים וטען שדני שכטמן “איננו יודע על מה הוא מדבר.” דני דבק באמת שלו ובכך פרץ דרך מדעית חדשה.

פרס נובל בכימיה הוא אקורד סיום מרהיב לקיץ שהיה יוצא דופן באירועיו. אין מתנה יפה מזו ליובל המאה להנחת אבן הפינה לבניינו הראשון של הטכניון, בהדר, בחיפה, שיחול באפריל 2012.

בקיץ האחרון פרצה מחאה חברתית חסרת תקדים בתולדות המדינה, ובו, אולי, חלה תזוזה בסדרי העדיפויות ובסדר החברתי במדינת ישראל. עלינו לשמוח על המקום המכובד שניתן לנושא החינוך בכל המחאות וההפגנות. אכן, העם דורש צדק חברתי אבל העם גם מבין, סוף-סוף, שהשקעה בחינוך היא השקעה בעתידנו. ועל ההבנה הזו נלחמנו כולנו, באקדמיה, במשך עשר שנים תמימות – הלא הן “עשר השנים האבודות”, כפי שכינה אותן פרופסור מנואל טרכטנברג, יו”ר ות”ת ויו”ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי.

מעל כל במה ציבורית זעקנו כי נושא החינוך חייב להדיר שינה מעינינו ומעיניהם של מנהיגינו. מי כמונו יודע עד כמה נכונה הגדרה זו. ב”עשור האבוד” הזה הידלדלו השורות של חברי הסגל, מעבדות התיישנו ללא חידוש וצמיחה, מספרי הסטודנטים בכיתות הלימוד תפחו למימדים שלא ידענו כמותם, ומעמדה של ישראל כמעצמה עולמית של מחקר מדעי נפגע באופן משמעותי. אני תקווה שהרפורמות בחינוך היסודי והתיכוני, שעליהן התבשרנו לאחרונה, והתכנית החמש-שנתית של ות”ת להעצמת המוסדות להשכלה גבוהה, מבשרות את השינוי המיוחל.

אם כך יהיה, הרי שפרס נובל לכימיה, שיינתן לפרופסור דן שכטמן ב-10 בדצמבר בשטוקהולם, יהיה ציון הדרך לסופו של העשור האבוד ולתחילתה של תקופה חדשה בחינוך במדינת ישראל – תקופה שתאופיין בפריצה קדימה, יצירה והתחדשות.

פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון