סיקור מקיף

חוקרים מצאו כי השילוב בין נתונים של כלי רכב בלתי מאוישים ומטוסים ללא טייס במסך וידיאו אחד מסייע להתמצאות וזיהוי

"הלקחים שנלמדו בכל העולם במסגרת המלחמה בטרור, הובילו לפיתוח שיטות פעולה חדשות המסתייעות מאד במכונות הנשלטות מרחוק", מציינת דר' טל אורון-גלעד, שעמדה בראש המחקר

טל אורון-גלעד (צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)
טל אורון-גלעד (צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)

מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון קובע כי שילוב בין מידעים אלה עשוי לשפר את ביצועי המשימה- מבלי להעמיס על החייל
שילוב בין חוזי (וידיאו) המתקבל מכלי רכב בלתי מאויש ומכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) במסך אחד יכול לסייע להתמצאות וזיהוי של חיילי חי"ר. כך קובע צוות חוקרים מהתכנית להנדסת אנוש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשותה של דר' טל אורון-גלעד. ממצאי המחקר פורסמו באחרונה בכתב העת- Journal of Cognitive Engineering and Decision Making

"הלקחים שנלמדו בכל העולם במסגרת המלחמה בטרור, הובילו לפיתוח שיטות פעולה חדשות המסתייעות מאד במכונות הנשלטות מרחוק", מציינת דר' טל אורון-גלעד. אורון-גלעד וצוותה, רוני אופיר-ארבל, דר' אבינועם בורובסקי ודר' ישראל פרמט, בחנו מידע מכטב"מ בנפרדת לעומת תצורה וידיאו משולבת בה מוצג חוזי (וידיאו) משני מקורות קרקעי ומוטס, תוך שימוש בשיטות הדמיה מתקדמות. בניסוי השתתפו -30 סטודנטים להנדסה באוניברסיטת בהן-גוריון ששירתו בעברם ביחידות חי"ר לוחמות במשך תקופות של 3 שנים לפחות ובשרות מילואים פעיל בשנה שלפני הניסוי. הנבדקים לא הוכשרו בהפעלת מאוישים כלים בלתי מאוישים (כב"מים).

פעילות מבצעית של חילי חי"ר בסביבות עירוניות נתמכת לעתים קרובות בחוזי מכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ). האתגר הניצב בפני חיילי חי"ר בעיקר בלוחמה עירונית הוא להבין את סביבת העימות ואת אזור הפעולה. החוזי משמש בד"כ להגברת המודעות המצבית של החיילים על ידי מתן זווית ראיה נוספת של אזור העימות מהאוויר. המחקר הנוכחי בחן באיזו מידה הוספה של מוקד חוזי נוסף כגון חוזי מרכב קרקעי יטייב את המודעות המצבית של החייל. נבחנו שני אופני תצוגה: חוזי מכטב"מ בלבד מול תצוגה משולבת בה חוזי מכטב"מ ומרכב קרקעי.

בניסוי השתתפו שלושים חיילי מילואים חסרי ניסיון קודם בשימוש בכלים בלתי מאוישים. אחוזי גילוי והתמצאות, הערכות אישיות ודפוסי סריקת עיניים (המעידים על חלוקת הקשב) נמדדו עבור שני תרחישים מבצעיים. בתרחיש הראשון – הכטב"מ טס בדפוס גיחה קבוע מראש, מבלי להתמקד במטרות פרטניות כלשהן. בתסריט זה, ההנחה הייתה שמי שיתמקד במטרות הספציפיות יהיה הכרב"מ. התסריט השני היה אזור צפוף-אוכלוסייה שבו הכטב"מ מוגבל בשל ריבוי הסתרות. תרחיש זה הניח שגם כאן הכרב"מ ימלא את "החורים" בכיסוי. ניתוח התוצאות הראה כי בתרחיש הראשון, אחוזי הגילוי וההתמצאות היו טובים יותר בתצוגה המשולבת. בתרחיש השני אחוזי הגילוי היו טובים יותר ולא היה שינוי בהתמצאות. דפוסי סריקת העיניים אוששו שאכן נעשה שימוש בשני סוגי החוזי, האווירי והקרקעי לצורך ביצוע המשימה. התצוגה המשולבת הובילה ליתרון באחוזי הגילוי, להפחתת עומס העבודה ולהפחתה במספר התראות השווא, מבלי להעמיס על הנבדקים. לפיכך, ניתן להסיק כי חוזי מכלי קרקעי מספק לחיילי חי"ר תמיכה נוספת במשימה מעבר לחוזי האווירי. יחד עם זאת, התרומה שלו פוחתת באזור בנוי דחוס מאד בה זווית הראיה של הרכב הקרקעי מוגבלת.

החוקרים מצאו שהזנת הכרב"מ תרמה בחלק מהמקרים הן לטיוב מטלת הזיהוי והן להתמצאות. התוצאות הללו מצביעות על כך שבניגוד למקובל בספרות, שמטלות התמצאות מושגות בצורה טובה יותר באמצעות שימוש בחוזי מכטב"מ בלבד, וכי הכרב"מ לא תורם לשיפור ההתמצאות, יש לכרב"מ ערך מוסף גם בהתמצאות. תוצאות הללו עומדות בקנה אחד עם המחקר הקודם של אורון-גלעד משנת 2011.

אולם, עם השיפור בהזנת תמונות וידאו מכלי רכבי בלתי-מאוישים (כרב"מ), עולה שאלה נוספת: מה קורה אם החייל מקבל גם את שתי ההזנות וגם מפת GPS? האם נקודת המבט הנוספת מסייעת במילוי המשימות הנדרשות או שהחייל נקלע לעומס יתר של מידע, ויתעלם מתמונות המגיעות מהכרב"מ לטובת אלו מהמל"ט, או להיפך, או שמא ההזנה הכפולה פוגעת בכל המידע הנכנס? באופן דומה, בהינתן כושר השרידות הנמוך של הכרב"מ, האם הוא מספק בכלל מידע מועיל נוסף?

בהתבסס על תנועת עיניים, צוות החוקרים ערך ניתוח של דפוסי חלוקת הקשב של הנבדקים בין חלקי המידע השונים, ניתוח דיוק זיהוי ואזעקת שווא, וניתוח עומס-עבודה סובייקטיבי. כמו כן, הנבדקים נתבקשו למלא שאלון קשור-מטלה סובייקטיבי כדי להגיע למסקנותיהם.

המחקר נתמך על ידי מעבדת המחקר של צבא ארה"ב באמצעות מענק ועיצוב דרך Micro Analysis and Design CTA DAAD19-01C0065.


קטע מההדמיה שהיתה נשוא המחקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן