“סיכוי טוב למדי שיהיה עוד אסטרונאוט ישראלי”

ראש נאס”א, צ’ארלס בולדן בראיון מיוחד לרשת ב’: האסון הבא בחלל בלתי נמנע

על אף הצמצומים שכפה מימשל אובאמה על סוכנות החלל האמריקנית, ראש הסוכנות, צ’ארלס בולדן (Bolden), משוכנע שהיא תעמוד ביעדיה: להנחית בני אדם על אסטרואיד עד שנת 2025, ועל מאדים – במהלך שנות ה-30. בולדן מקווה כי מדינות אחרות יקבלו על עצמן את החלק הראשון של האתגר – לשוב ולהנחית בני אדם על הירח, כדי שהאמריקנים יוכלו להתמקד ביעדים שהציב. “אנו מקווים שאחדים מהשותפים שלנו יקחו על עצמם אחריות להטסת בני אדם אל הירח. אנחנו נעזור כמובן, אולי נשתתף, אבל אנחנו ממוקדים במטרות, להנחית בני אדם על אסטרואיד ב-2025 ואדם על מאדים בשנות ה-30 של המאה. אני משוכנע שזה יקרה”, אמר בראיון המיוחד לרשת ב’.

תקצוב לא מקובל

בשבועות האחרונים היו כמה דיווחים על מחלוקת נוקבת בין בולדן לנשיא אובאמה בשאלת המימון של תכנית הטיסה המאויישת של מאדים. “אין מחלוקת עם המימשל, כי אני חלק מהמימשל. אנו עובדים עם הנשיא בפיתוח התקציב. לעומת זה, בקונגרס, אולי יש מחלוקת, ולא את כל התקציב שאנו מבקשים – הם מאשרים לנו”, הוא אומר. “התקציב שאנו עוזרים לנשיא להכין מגיע לקונגרס, והם אומרים לנו זה כן, וזה לא. זו הדמוקרטיה בארה”ב”.
לפני כשנה וחצי השביתה ארה”ב את מעבורות החלל, ומאז היא תלויה בגורמים אחרים להטסת אספקה לתחנה, ובגורם אחד – רוסיה – להטסת אנשי צוות. בחודשים האחרונים התחילה להפעיל חברה פרטית SpaceEx טיסות אספקה לתחנה לאחר שזכתה במכרז של נאס”א, ועוד חברות צפויות להצטרף בשנים הבאות. כעת שוקדת החברה על הכשרת החללית “דראגון” להטסת אסטרונאוטים. על היקף המימון לתכנית הזו בהחלט יש לנו מחלוקת עם הקונגרס, אומר בולדן. “נושא השנוי במחלוקת כעת הוא כמה אנו מוכנים להוציא על טיסות מסחריות של בני אדם לחלל. הנשיא ואני תמימי דעים שהקונגרס אינו מקצה לכך את המימון הדרוש. ביקשנו מיליארד דולרים בשנה, הקונגרס נתן לנו אפס בשנה הראשונה, לא מקובל מבחינתי. בשנה הבאה קיבלנו 424 מיליון – זה הרבה כסף, אבל לא מתקרב לסכומים הדרושים לתכנית טיסות מאויישות שיתחילו לפעול ב-2017. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להטיס בני אדם לחלל, וכרגע אין לנו היכולת הזו”.

אסון בלתי נמנע

בולדן בא לישראל להשתתף בכינוס החלל ע”ש אילן רמון, שמארגנים סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ומכון פישר. במוקד הכינוס עומד השנה עשור לאסון המעבורת קולומביה. “אני לא מחטט במה היה יכול להיות אם”, אומר בולדן לשאלה אם היה אפשר למנוע את האסון. “זו היתה תאונה מצערת. אני מאמין שעם מספיק שקדנות ויסודיות אפשר למנוע את רוב התאונות, אבל זה בלתי נמנע שגם דברים רעים יקרו. עכשיו, עם הכניסה שלנו לטיסות פרטיות לחלל, אחד הדברים שאני מזהיר אותם הוא להתכונן לאובדן חלליות ואנשי צוות. זו לא שאלה של אם זה יקרה, אלא מתי זה יקרה. זה בלתי נמנע בטווח של עשר, עשרים, שלושים שנה, וכשדבר כזה קורה זו טראומה גדולה”.

שיתופי פעולה בישראל

לשאלה אם הוא רואה סיכוי לשגר עוד אסטרונאוט ישראלי , משיב בולדן “יש סיכוי שנעשה את זה. אנו בראשית התכנון של המשימות הרחוקות, שבהן ישוגרו בני אדם מעבר למסלול סביב כדוה”א, ואפילו מעבר לירח. ככל שנתקדם בתכניות האלה, כל השותפים הבין-לאומיים שלנו ישתפו עמנו פעולה. ויש סיכוי טוב למדי שיהיה עוד אסטרונאוט ישראלי. טיסות לתחנה הבין-לאומית נעשות בד”כ בהסכם בין המדינות השותפות בתחנה, אך סוכנות החלל הישראלית אינה חברה בתחנה”.

בטיסה האחרונה של קולומביה ביצעו אילן רמון וחבריו כמה וכמה ניסויים מדעיים ישראליים. מאז האסון שוגרו לחלל עוד ניסויים ישראליים במעבורות האחרות, שיתוף פעולה שהופסק כמובן עם קרקוע המעבורות. בולדן אומר לנו כי נאס”א מחפשת דרכים להרחיב את שיתוף הפעולה המחקרי עם ישראל. “אחת הסיבות שאני כאן, חוץ מציון מורשתו של אילן רמון, הוא המשך שיתוף הפעולה עם שותפינו בסוכנות החלל הישראלית, על פי הסכם המסגרת שנחתם לפני כשנתיים. רובנו רוצים לעבוד בתחומי מדעי כדור הארץ, בעיקר בתחום של התמודדות עם שינויי אקלים. אני משער שבזה תתמקד העבודה שלנו עם סוכנות החלל הישראלית”

במסגרת אירועי שבוע החלל מתוכננות לבולדן גם כמה וכמה פגישות עם תלמידים – תחום שהוא מקפיד מאוד לטפח ולפתח. אחרי ארבע טיסות במעבורות חלל, אני – הוא אומר – כבר כנראה לא אשוב לחלל. אבל את הדור של הצעירים חשוב לקרב לתחום, כי הם אלה שבסופו של דבר יגיעו למאדים.

למאמר המקורי באתר רשות השידור בצירוף הקלטות מהראיון