סיקור מקיף

שתי חוקרות מהאוניברסיטה העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית

ישראל היא המדינה היחידה עם שתי נציגויות בפרס

פרופ' מיכל בירן, צילום: האוניברסיטה העברית
פרופ’ מיכל בירן, צילום: האוניברסיטה העברית

ראשת מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, פרופ’ מיכל בירן ופרופ’ אווה אילוז מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה (כיום נשיאת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל) זכו במענק המחקר היוקרתי ע”ש אנליסה מאייר מקרן אלכסנדר פון הומבולדט בגרמניה. כל אחת קיבלה 250,000 יורו לשם ביצוע מחקר משותף עם חוקרים מגרמניה במשך חמש השנים הבאות.

פרופ’ בירן ופרופ’ אילוז מצטרפות לעוד חמישה חוקרים מחמש מדינות שונות שזכו במענק השנה. שבעת הזוכים נבחרו מתוך 54 מועמדים מ-26 מדינות.

לפרופ’ בירן שם עולמי כמומחית להיסטוריה של יבשת אירואסיה בין המאה העשירית למאה ה-14 לספירה. במסגרת מענק המחקר היא תשתף פעולה עם חוקרים מאונ’ בון בגרמניה ותחקור את בירת האימפריה המונגולית המאוחדת ואת קשרי מזרח-מערב בתקופת האימפריה. “אני מברכת על ההזדמנות לבנות שיתופי פעולה עם חוקרים מובילים מרחבי העולם. בנוסף הפרס יאפשר לי להקים בית ספר ללימוד משווה של אימפריות ביחד עם פרופ’ יורי פינס מהחוג ללימודי אסיה ועמיתים בברלין ובבון”.

לאחרונה זכתה פרופ’ בירן גם במענק ERC עבור פרויקט למיפוי וניתוח מעבר של אנשים, רעיונות וסחורות ברחבי העולם הישן (אירופה, אסיה ואפריקה) במאות ה-13 וה-14.

פרופ’ אילוז נמנית בין הסוציולוגים המובילים בעולם. במחקריה היא בוחנת את השפעת התרבות המודרנית והקפיטליזם על מערכות יחסים. במסגרת המענק תחבור פרופ’ אילוז לחוקרים מאונ’ פרנקפורט כדי לחקור את האספקטים הפילוסופיים והסוציולוגיים של “אותנטיות” בתרבות העכשווית. “זוהי הפתעה נהדרת עבורי; הפרס יאפשר לי להרחיב את היקף המחקר שלי, אך משמעותו העיקרית עבורי היא ההזדמנות לעבוד באופן צמוד עם פרופ’ ד”ר Axel Honneth, היורש והנציג המשמעותי ביותר של התיאוריה הביקורתית של אסכולת פרנקפורט וביחד אנחנו מקווים להציע פרספקטיבה חדשה על המשמעות הסוציולוגית והפילוסופית של מושג האותנטיות”.

לדברי נשיא האוניברסיטה פרופ’ מנחם בן-ששון “המענקים הללו משקפים את הגדילה המתמשכת של שיתופי פעולה ישראליים-גרמניים במחקר ובהשכלה הגבוהה. העולם כולו, וישראל וגרמניה בפרט, קוצרים את פירותיהם של שיתופי הפעולה בין החוקרים המצוינים של האוניברסיטה העברית ועמיתיהם הגרמניים”.

פרופ' אווה אילוז. צילום: האוניברסיטה העברית
פרופ’ אווה אילוז. צילום: האוניברסיטה העברית

קרן אלכסנדר פון הומבולדט נוסדה על ידי ממשלת גרמניה על מנת לקדם שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי בין גרמניה לשאר העולם. הקרן מחלקת כל שנה עד שמונה מענקי מחקר ע”ש אנליסה מאייר (היסטוריונית ופילוסופית מהמאה העשרים שחקרה את התפתחות המדע המודרני) לחוקרים בולטים במדעי החברה והרוח, תרבות, משפטים וכלכלה מרחבי העולם.

3 תגובות

  1. אבי:
    באתר
    http://www.ras.org.uk/news-and-press/224-news-2013/2212-astronomers-discover-the-largest-structure-in-the-universe

    נמצאת לדוגמא כתבה חשובה שאולי כדאי לשיקולך לאזכר אותה באתר.
    ביום שישי היתה כתבה ב “7 ימים”. התגלית איננה בסתירה מוחלטת למפץ הגדול, אבל הגודל האדיר הזה פי 1600 מגלקסיית שביל החלב, איננו מובן כרגע עפ”י תיאורית המפץ הגדול. אם הכל החל בנקודה קטנה ההתפלגות צריכה להיות להבנת המדענים יותר אחידה, ולא “אמורים” להיות מבני ענק כמו הנ”ל.
    ישראלי ד”ר יגאל פת התייחס לתגלית והשלכותיה על תורת היחסות. אני מעז לחשוב שיש כאן יותר מן הגלוי לעין , אבל ניתן לך ליישר קו עם הזרם המרכזי שסבור שעלינו להבין יותר טוב את המפץ הגדול.

  2. לאור התגובה הקודמת. כל הכבוד שקיבלו מלגה במדעי הרוח, ושיוציאו לנו שם טוב.
    הכריחו אותי לקחת בלימודים קורס אחד בסוציולוגיה: תכנון לימודים לפי מודלים
    סוציולוגיים. מה יש לי לומר על זה? זה לא לגמרי דומה למדעי ההנדסה.
    יש דברים שאני פחות אהבתי. המרצה בעל דיעה מה נכון. התשובה לדעתי לא דטרמיניסטית.
    אם אני לא חושב כמוהו הוא פוסל את התשובה. עוד דבר: המודלים הם לא אמת מוחלטת, והמודל הפופולרי
    הוא קצת עניין של טרנד. מה יש לי לומר לחיוב מדעי הרוח?
    אבל זה לא יותר קל מהנדסה ויש פה הרבה לוגיקה ויכולת ניתוח.
    מבחן בסוציולוגה – קשה לי לעבור, אולי בגלל שאני ברקע מדעים מדוייקים. קיבלתי 84. התאמצתי מאד בשביל זה.
    עצוב שדווקא העם שעשה לנו שואה, מבין שללא עבר אין עתיד ומשקיע כסף במחקרים כאלה. כלומר
    שדווקא הם נאורים. נכון שהם לא צריכים להשקיע 9% מהתל”ג בביטחון, אך זו לא הסיבה היחידה.
    אנחנו לדעתי עושים דברים בחלקם גם לא נכון.
    נדמה לי שגם את התרבות היהודית הנאצים תיעדו שתישאר אחרי חיסול יהדות אירופה.

    הייתי שמח אם בלימודים שלי בהנדסה היו מלמדים אותנו בכפייה, קצת כתבי אפלטון, קצת הפילוסופים המערביים. ערש התרבות המערבית שבזכותה לכל תלמידי המחקר, יש לגיטימציה לחקור הוא במדעי הדשא.
    ברור שאפשר לעשות השלמה בקריאה.

    הגיג נוסף. במישור התיאורטי היתה לי התלבטות האם לעבוד בשביל מענק מחקר גרמני.
    הגרמנים מממנים הרבה מו”פ אקדמי ישראלי שלא שומעים עליו. PTB, DKD, SIEMENS.
    התשובה: במישור המעשי אין ברירה ואקח. כלומר גם כך בקושי משיגים מענקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.