מדענים ישראליים משתתפים במיזם "ספינת הדגל" של האיחוד האירופי לחקר מוח האדם

הנציבות האירופית הכריזה על בחירתו של "מיזם מוח האדם" (Human Brain Project) כאחת משתי "ספינות הדגל" של טכנולוגיות עתידיות. המיזם יאגד מאמצים אירופיים למתן מענה לאחד האתגרים הגדולים של המדע המודרני: הבנת מוח האדם.

פרופ' ידין דודאי, מכון ויצמן
פרופ' ידין דודאי, מכון ויצמן

הנציבות האירופית הכריזה על בחירתו של "מיזם מוח האדם" (Human Brain Project) כאחת משתי "ספינות הדגל" של טכנולוגיות עתידיות. המיזם יאגד מאמצים אירופיים למתן מענה לאחד האתגרים הגדולים של המדע המודרני: הבנת מוח האדם.

מיזם מוח האדם נועד לאחד את הידע על המוח, המתקבל מגישות מחקר מתקדמות שונות, ולאפשר בניית מודלים של פעילויות המוח בעזרת מחשבי-על רבי עוצמה. המודלים אמורים לאפשר הבנה טובה יותר של המוח ומחלותיו, ובד בבד יאפשרו פיתוח של טכנולוגיות מיחשוב עוצמתיות ורובוטיקה חדשנית מושרית-מוח. הנציבות האירופית תמכה בחזון המבוטא במיזם, ובחרה בו כאחד משני המיזמים שבהם תתמוך, במסגרת התוכנית להקמת "ספינות דגל" אירופיות של טכנולוגיות חדשניות.

מיזם מוח האדם מתוכנן לפעול במשך עשר שנים (2023-2013), תוך כדי שילוב של יותר מ-80 אוניברסיטאות ומכוני מחקר באירופה ומחוצה לה. כלל התקציב המשוער למיזם אמור בסופו של דבר להסתכם ב-1.19 מיליארד אירו, ממקורות שונים. המיזם יתואם במכון הטכנולוגי של לוזאן (EPFL) בשווייץ, על-ידי חוקר המוח פרופ' הנרי מרקרם, יחד עם פרופ' קארלהינץ מאייר מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה, ופרופ' ריצ'רד פרקוביאק מהמרכז הרפואי ואלואה ואוניברסיטת לוזאן שבשוויצריה.

מדענים ישראליים משתתפים במיזם מראשיתו, עובדה המעידה על מעמדו הגבוה של מחקר המוח הישראלי בחזית המחקר העולמית. פרופ' מרקרם עצמו הוא בוגר מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, שעשה את עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לנוירוביולוגיה במכון. פרופ' מרקרם כיהן כפרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע בטרם עבר ללוזאן.

למדענים הישראליים המשתתפים במיזם בשלב זה עשויות להצטרף קבוצות מחקר נוספות, בעקבות קול קורא שהמיזם יפרסם. המתאמים המדעיים של החלק הישראלי במיזם הם חוקרי המוח פרופ' עידן שגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע. ד"ר מירה מרקוס-קליש מאוניברסיטת תל-אביב תתאם את כריית המידע.

המחקר בת"א, בהובלת ד"ר מירה מרקוס-קליש ובשיתוף חוקרים בעלי שם עולמי, יתמקד בפיתוח כלים ייעודיים לכריית מידע וניתוחו תוך הקפדה על שיעור טעויות נמוך. כלים אלו ישמשו לנתח מגוון רחב של פרמטרים ונתונים הקשורים במוח, במטרה לאפשר איפיון, איבחון וטיפול יעיל במחלות נוירולוגיות שונות.

בנוסף, אוניברסיטת תל אביב תיקח חלק פעיל בנושאי מחקר נוספים במיזם המוח האנושי, לדוגמא בתחום החינוך באמצעות ביה"ס סגול למדעי המוח ובנושאי מחקר אחרים, במענה לקולות הקוראים שיפורסמו במהלך הפרויקט.

במכון ויצמן מוסיפים כי בחירתו של מיזם מוח האדם כ"ספינת דגל" של אירופה בתחום הטכנולוגיות העתידיות היא תוצאה של הכנה מאומצת שנמשכה יותר משלוש שנים, ובחינה מדוקדקת רב-שלבית על-ידי ועדות עצמאיות, שנבחרו לשם כך על-ידי הנציבות האירופית. בחודשים הקרובים ינהלו שותפי המיזם מו"מ עם הנציבות האירופית לשם סיכום ההפעלה של המיזם בשנתיים וחצי הראשונות שלו ("תקופת ההרצה", שתמשך עד לאמצע 2016). המיזם אמור להתחיל לפעול בשלהי 2013.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

39 תגובות

  1. ספקן, מצחיק שמצד אחד אתה פוסל בהינף יד את הרעיונות של קורצווייל אך מצד שני אומר שלא תיגע בספרים שלו בהם הוא מסביר בצורה מפורטת את טיעוניו ועל מה הם מבוססים.

    תמשיך לחיות באשליות שאתה כביכול יודע על מה אתה מדבר, אתה לא.

    מסתבר שישנם אנשים לא פחות חכמים ואינטיליגנטיים ממך שדווקא כן לוקחים אותו ברצינות:

    http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3593234,00.html

  2. מנחה היקום.

    בעניין ספרו של קורצוויל. לא קראתי אף אחד מספריו, גם לא אקרא כי ספרי סיינס פיקשן לא מעניינים אותי עד כדי כך. אבל אתייחס למה שטענת בדבריך כאל תיאור נאמן של דבריו. אמרת , פחות או יותר, שניתן לקיים העתק מושלם דיו במערכת דיגיטלית של אינפורמציה שמאוכסנת במוח. בדברים אילו יש אי הבנה יסודית של המצב, שכן אחת הבעיות, אולי הבעיה הקשה ביותר, היא היכולת הטכנולוגית להעביר מידע מדוייק ממקום אחד , המוח, למקום שני ,המערכת הדיגיטלית.

    עד היום טכניקות העתקה , למשל fMRI, מפגרות פיגור ענק אחר ההעתקה המושלמת שקורצוויל טוען שהיא ישימה. לאמר בבטחון שהעתקה כזו ישימה תוך מאה שנה זו התרברבות.

    עניין אחר שלא נוגע לקורצוויל אבל ממחיש את היומרות של אינטליגנציה מלאכותית וכשלונן במשך 50 השנים האחרונות. יש סרט סיינס פיקשן קלסי שניקרא אודיסיאה בחלל 2001. בסרט הזה תואר רובוט ששמו האל שמסוגל לתפוס מושגים בדומה לבני האדם, אני מניח שבמאי הסרט קובריק תיאר דיעה רווחת בשנת צילום הסרט , בערך לפני 50 שנה. היום מקץ 50 שנה בקירוב לא הצלחנו לייצר שום רובוט שמתקרב ביכולת התפיסה שלו לזו של האל. פה לא מדובר בחוות דעת של מישהו, יהיה גאון ככל שיהיה, פה מדברות העובדות : יומרה של חלק מהמדענים לגבי יכולות פיתוח של אינטליגנציה מלאכותית מול חוסר הצלחה ברור בתום 50 שנה.

  3. מנחה היקום

    תגובה שלי אליך של מספר שורות לא ניקלטה משום מה במערכת. באותה תגובה הסתייגתי ממומחיותו של קורצוויל מכיוון שיש פער ענק בין הישגיו ומומחיותו המוכחת לבין טענותיו מרחיקות הלכת שלא מגובות בשום מבחן מעשי שלו.

  4. מנחה היקום.

    קורצוויל הוא דמות מושכת לחובבי פנטזיות, כי מצד אחד הוא מדען מחשב – פחות או יותר – ומצד שני הוא חוטא בפינטוזים מרחיקי לכת. אז אנשים רבים חושבים כך, אם הוא מדען מחשבים נערץ הרי גם הפינטוזים שלו מבוססים ; ובכן, זה היקש מוטעה. כל עוד הוא מיישם רעיונות ארציים, אף אחד מהם לא מדהים במיוחד, זה בסדר; ברגע שהוא מדבר על רעיונות מרחיקי לכת צריך להתייחס מאוד בספקנות לגבי תקפותם.
    למה הדבר דומה ? נניח שיש לנו מומחה עולמי לחיזוי מזג האוויר שכל הקריירה שלו היא חיזוי מזג אוויר של עד שבוע מראש . ונניח שאותו מומחה כותב היום 5 ספרים שבהם הוא טוען שהטכניקות של חיזוי מזג אוויר מאפשרות חיזוי של מזג אוויר שנה מראש. האם תאמין לאותו מומחה עולמי או תעדיף את הדעה המקובלת שלא ניתן לחזות בוודאות מספקת חיזוי של יותר מאשר שבועיים מראש (בגלל האופי הכאוטי של שינויי מזג אוויר) ?

  5. לספקן. ריי קורצוויל חושב בדיוק הפוך ממך. להערכתו קריאה של מוח האדם,כולל זכרונותיו אישיותו הכוללת, ואיפסונו לצרכים של העתקה או שדרוג או כל צורך אחר, הם דברים שיקרו עוד במאה הזו.
    מכיוון שטענתו מגובה במעשים רחבי היקף במהלך חייו שלו, ומנומקים היטב בספרו האחרון, אני נוטה לקבל את עמדתו על פני עמדתך

  6. "אולי את יכולה לעורר רושם על הדיוטות שיתרשמו מהניסוח הרהוט שלך, אבל זה לא יותר מרושם כוזב"

    מעניין, זה בדיוק מה שחשבתי על התגובה שלך.

  7. קמילה

    אני מתייחס כאן לדבריך שבאו כתגובה למה שכתבתי ב- 29 ינואר. אין לי זמן להכנס לפרטים, מאוד אפשרי שגם לא יהיה לי זמן בעתיד.

    מה שאני יכול לאמר כרגע הוא שאני עומד בתוקף על הערכת המצב שלי לגבי הביזבוזים העצומים שיהיו במתווה של המיזם (כפי שמפורט בפיסקה השלישית של המאמר כאן).

    מי שטוען שיוכל עשות סימולציה בעלת ערך ישיר של מוח האדם, מפנטז גם אם קוראים לו פרופסור עידן שגב, וגם אם הוא קיבל המון כסף כדי לבנות סימולציה כזו ל- 10 השנים הקרובות. גילוייים פרקטיים שיהיו לו, אם בכלל, לא יהיו ישירים אלא שיוריים (מה שניקרא לעיתים תוצאות SPIN-OFF ). אבל אותם גילויים יכולים להיות מושגים בתקציבים זעירים יחסית ובזמנים קצרים יותר — אם יהיו ממוקדים בבעיות פשוטות (מהסוג שהזכרתי בתגובתי הקודמת).

    אשר לטענה שלך המבקרת את האבחנה שלי לגבי כשלון מוחץ בעניין ציפיות העבר לגבי אינטליגנציה מלאכותית. הביקורת שלך היא קישקוש ברמות. אולי את יכולה לעורר רושם על הדיוטות שיתרשמו מהניסוח הרהוט שלך, אבל זה לא יותר מרושם כוזב. אינטליגנציה מלאכותית הועלתה לפני כ- 50 שנה כאפשרות ריאלית , היומרה הייתה שניתן באצעות מחשבים לעשות סימולציה של אינטליגנציה אנושית מעבר לתיפקודים נמוכים (הזכרתי כמה תיפקודים נמוכים כאילו בתגובתי מ- 29 בינואר כאשר הזכרתי רובוטים לעבודות בית).

    מסתבר שכל המאמצים שהשקיעו ב- 50 השנים הנ"ל העלו חרס, זזו רק כמה מילימטר (למשל מכונת שחמט, או טייס מלאכותי), אילו פונקציות נמוכות (!!) שהצליחו רק לאחר השקעת כסף רב בכמויות. לא רק זאת, אפילו רובוטים עם התיפקודים הנמוכים מהסוג שהזכרתי בתגובתי מ- 29 ינואר טרם ניבנו, מה שמוכיח עד כמה אנו רחוקים מפתרונות של ממש באינטליגנציה מלאכותית. בעינייך הכשלון המוחץ הזה ביומרות של אינטליגנציה מלאכותית, לא מוכיח כלום. טוב, כנראה שאת לא יכולה להסיק מסקנות ומעדיפה להמשיך ולהתבשם מפנטזיות.

    ראי עוד מה שכתב ירון בתגובות למאמר הזה, ראי גם מה שאמר אהוד בתגובה שלו למאמר אחר (לא זוכר איפה). הם די קרובים ברוחם למה שאמרתי כאן (לפי זכרוני — אהוד דיבר על כך שמודלים מתמטיים טובים יש רק למערכות מצומצמות מאוד כגון פיסיקה, לגבי מערכות ביולוגיות הם לא אפקטיבים).

    הייתי יכול להוסיף עוד אבל אין לי זמן. מצטער אם פה ושם יש לי טעויות ניסוח.

  8. יש זכר אחרי, אני מנסה לעקוב אחריך אבל לא ממש מצליח, שורה תחתונה מה הטענה שלך ?

    נכון שאדם (כמו כל אורגניזם אחר) פולט קרינה מסוגים ותדרים שונים בזמן שהוא חי, נגיד שהקרינה הזו לא מתפזרת ודועכת, ונגיד שהיא לא הייתה נבלעת תוך זמן קצר בכל רעשי הרקע מסביב, ונגיד שיהיה אפשר לפענח אותה ולדעת מתוכה בעוד 1000 שנה המון על הבן אדם בזמן שהוא היה בחיים:

    איך הוא נראה (גלי אור) , מה הוא חשב (הקרינה האלקטרומגנטית מהמוח) , מה הוא אמר (גלי הקול) …… וכו', נו ו…. ?

    אז תוכל לדעת עליו כמעט כל דבר לגבי התקופה בה הוא היה בחיים, מה לגבי מותו והלאה ? הרי מהרגע שהגוף מת ומתפרק באדמה הוא מפסיק מן הסתם לפלוט את כל הקרינות האלו, לא ניתן יותר לפענח לגביו שום דבר מנקודה זו והלאה.

    האם אנחנו מסכימים ?

  9. מישהו, אני לא דיברתי על הנשמה, וגם לא איכפת לי מה חשב מישהו,
    גלעד, לא הסתבכתי בשום דבר, ואין לי עניין משום סוג מיסטי, מיתי, דתי, מאגי. בפשטות הצבעתי על משהו שלדעתי גם אם עד כה לא זכה לבירור מוכרח להיות קיים, ולא נראה לי שדבריכם הפריכו את דברי. העובדה שקרינה אלקטרומגנטית נפלטת מהאורגניזם, ולכן יש לה סיכויי שרידה לזמן ארוך, אותה נחוץ להפריך כדי להפריך את דברי.
    קמילה, לא רק קרינת חום נפלטת מהאורגניזם. לגבי המידע שאפשר להפיק ממנה, כדאי לשחזר בקצרצרות את התפתחות הפקת המידע מקרינת הכוכבים: בעבר רחוק – רק אור,והיום גם תכונות חימיות של הכוכבים, מסלוליהם המדוייקים, מסלולי לויניהם, תהליכים פיזיקלים המתרחשים בהם ועוד. מה יהיה אפשר להפיק מהקרינה הקלושה של האורגניזם אני לא יכול לומר, אבל נראה לי שכולנו בטוחים שבעוד מאה שניםהטכנולוגיה שתהיה מצויה אי פאשר לנחש אותה.

  10. יזא"ה

    המידע שניתן להפיק מהקרינה שנפלטת מאורגניזם היא בעיקר הטמפרטורה הכללית שלו ואולי מידע מסויים על המרכיבים הכימיים העיקריים שהוא מכיל. זה מידע מצויין בעיקר לצילום תרמי ואולי אפשר לדעת ככה למי יש חום גבוה ואז לתפוס ממנו מרחק לפני שמתקרבים ונדבקים ממנו, אבל לא נראה לי שלכך התכוונת, נכון? בכל אופן המח האנושי הוא כלי די גרוע לזיהוי קרינה כזו כי רובה ככולה נפלטת בתחום התת-אדום כך שקרינה זו אפילו אינה מגיעה אל המוח דרך החיישנים הידועים שקיימים אצלנו (עינ יים וכד'). אתה כמובן יכול להפליג בדמיון ולהציע שאולי יש לנו איבר חוש שעדיין לא גילינו ושמזהה קרינה באורכי גל אלה אבל זו תהיה הצעה מאוד מאוד לא סבירה לאור הידע העצום שיש לנו על יכולת החישה של אורגניזמים ככלל ושל בני אדם בפרט.

    יהיה טוב אם תנסה לענות באופן פרטני לשאלות ששאל אותך גלעד בתגובתו למעלה.

  11. יש זכר אחרי המוות,
    אני לא מבין למה אתה מסתבך.
    כדי להשאיר רישומים אלקטרומגנטיים מאוד אמינים של קיומך כאן, כל שעליך לעשות זה להצטלם בתמונות סטילס, וידאו, להגיב בפייסבוק, ולכתוב כל מיני דברים באתרים וירטואליים נוספים.
    אה, בעצם אני מניח שאתה כבר עושה זאת 🙂

  12. "לדעת מה אותו אדם חשב לאחר מותו"

    התכוונתי לדעת לאחר מותו מה הוא חשב, בזמן שהיה חי.

    כמו כן תצתרך למצוא דרך להעביר את החיישן הרגיש לגלאקסיה רחוקה מהר יותר ממהירות האור על מנת להספיק לקלוט את האותות (שמהירותם מהירות האור) שיצאו ממוחו של אותו אדם בזמן שעוד היה בחיים.

  13. קראתי, ועדיין אני לא מבין איך זה קשור לנשמה ?

    המוח משדר קרינה אלקטרומגנטית בעוצמה כל כך נמוכה (אלפיות המיליוולט) שרק מכשירים שצמודים לגולגולת מסוגלים לקלוט אותה, לאחר מכן היא מתפזרת בצורה שווה (סימטרית) לכל הכיוונים כך שאחרי מספר מטרים היא כבר מתערבבת לגמרי עם רעשי הרקע ולא ניתן להשתמש בה.

    אז נגיד ויהיה אפשר (וזה לא רק בתאוריה, ישנם מחקרים שכבר התקרבו לזה) לתרגם את הקרינה הזו למחשבות שאותו אדם חושב, כיצד תוכל לנצל זאת לאחר מותו ?

    נגיד ותמצא דרך לבנות חיישן סופר-רגיש שמסוגל לקלוט את הקרינה הזו (שנעה במהירות האור) באיזו גלקסיה מרוחקת, ולדעת מה אותו אדם חשב לאחר מותו.

    נו ? אז ?

    ומה הקשר לנשמה ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן