את מכלול החלליות ששוגרו לירח אפשר לחלק בחלוקה גסה לשתי קבוצות, טיסות מאוישות וטיסות לא מאוישות. עד היום שוגרו לירח 120 חלליות מתוכן רק 9 מאוישות (מתוכן שש נחיתות).
את מכלול החלליות ששוגרו לירח אפשר לחלק בחלוקה גסה לשתי קבוצות, טיסות מאוישות וטיסות לא מאוישות. עד היום שוגרו לירח 120 חלליות מתוכן רק 9 מאוישות (מתוכן שש נחיתות).
אמנם חלליות אפולו הביאו לכדור הארץ הרבה סלעים מקרקע הירח וחשיבותם המדעית היא אדירה, אך את המבט הפנורמי ורחב היריעה סיפקו החלליות הבלתי מאוישות וזאת מהסיבה שסך שעות הירח שלהן היה גדול במספר מונים מזה חלליות אפולו, גם אם מביאים בחשבון את אותו פרק זמן שבו תאי הפיקוד של חלליות אפולו שהקיפו אותו שעה שהנחתות היו על הקרקע. אין גם לשכוח שהמכשור הנמצא היום כולל אלה של החלליות ששוגרו בשנים האחרונות לירח הוא הרבה יותר משוכלל מזה שפותח עבור חלליות אפולו. אין מה להשוות בין הרזולוציה של המצלמות החדישות לאלה שהיו בחלליות אפולו.
מה עוד שב-10 השנים פותחו מכשירי מחקר שלא היו בנמצא כאשר שוגרו אנשים לירח. למשל צמד חלליות ה- GRAIL ששוגרו ב-2011 תוכננו למדוד את מבנהו הפנימי של הירח מהקרום ועד לגרעין וחללית ה- LRO ששוגרה ב-2009 הקיפה את הירח במשך שנה ובמרחק 50 ק”מ מהקרקע. שהייה מאוישת כה ארוכה במסלול סביב הירח מחייבת הצבת תחנת חלל שתנוע סביבו והערכות לוגיסטית שאיננה היום בנמצא. עד שתהיה תוכנית מסדר גודל זה ראוי ורצוי לבצע גם מחקרים השוואתיים וגם משלימים זה את זה בין ממצאי החלליות הבלתי מאוישות לבין אלה של החלליות המאוישות.
צוותי חלליות אפולו שחזרו לכדור הארץ הביאו איתם מטען של כחצי טון סלעים מקרקע הירח. מטען שבשל חשיבותו הוא מעבר לכל חישוב כספי. תכונה מוזרה שהתגלתה עוד כשהאסטרונאוטים היו על הירח שהקרקע היא דביקה וגרגרים שלה נדבקו לחליפות החלל. מהיכן הגיעו הגרגרים ובהתחשב בכך שלירח אין אטמוספירה ולכן לא יכולים לנשוב על פניו רוחות, עוררו שאלות רבות. תכונות נוספות שנמצאו בבדיקות מעבדתיות הן שלקרקע מוליכות חום גרועה ויכולת ריחוף של חלקיקי הקרקע למשך זמן שאיננה מתאימה לכוח המשיכה של הירח. במאמר זה מוצגים הממצאים המעודכנים המתייחסים למחקר המאויש והבלתי מאויש. המבט הפנורמי על הירח מקבל פרספקטיבות חדשות וקרוב לוודאי שיהיו לו השלכות לגבי טיסות עתידיות לירח ולמאדים.
מבדיקות מתמשכות של מדגמי הקרקע התברר כי לפחות במדגמי הקרקע שהובאו לכדור הארץ מצויים כתמים העשויים מחלקיקים זעירים שבשל ממדיהם קיבלו את השם ננוחלקיקים, שם שנגזר משמה של תעשיית הננוטכנולוגיה. קרקע הירח היא במקרים רבים זגוגיתית מאוד. תכונה זו מצויה גם על כדור הארץ במקומות בהם היו פגיעות של מטאוריטים גדולים. בשני המקרים בקרקע הזגוגיתית מצויות בועות. על כדור הארץ בועות אלה מכילות גז או אדי מים. על הירח בתוכה של בועה מצויה רשת גדולה של חלקיקים נקבוביים הממלאת את כל חללה. בהקשר זה ראוי לציין שאם נשווה שתי קוביות ולא משנה ממה הן עשויות והן בעלות גודל זהה(למשל אורך 2 ס”מ, רוחב 2 ס”מ וגובה 2 ס”מ) ואחת מהן היא נקבובית, לזו האחרונה שטח פנים גדול יותר. לתכונה זו קוראים פורוזיות ( porousity ). על הירח נקבוביות זו נוצרת בשל פגיעת מיקרו מטאוריטים בקרקע. על כדור הארץ, פגיעת מיקרומטאוריטים אינה אפשרית מכיון שהם נשרפים במהלך חדירתם לתוך האטמוספירה. בנוסף לכך על הירח מתרחשות ריאקציות כימיות חזקות במיוחד המעצימות את המטען החשמלי של אותם חלקיקים וגורמת לכך שהם ירחפו מעל הקרקע(1). ההערכה היא שננוחלקיקים אלה נמצאים בתוך הבועות של סלעים מותכים. פגיעת המיקרומטרוריטים בקרקע היא רציפה וללא הפסק הבועות נשחקות וכתוצאה מכך משתחררים מהן חלקיקים (2).
קרקעיתו של מכתש Shackleton המצוי בקוטב הדרומי בהירה יותר מסביבתו ובהירות זו אופיינית לזו של קרח מים(3). נמצאו עדויות לנוכחות אפשרית של מים גם בקוטב הצפוני (4).
בטיסת אפולו 17 נמצא הליום באקוספירה של הירח. התצפיות באותה טיסה הראו שעם רדת החשיכה על הירח כמות ההליום סמוך לקרקע עולה, מה שמעיד על כך שנוכחות זו של הגז נובעת מהתקררות האקוספירה הגורמת לכך שההליום יתרכז בגבהים הנמוכים. ההליום נמצא גם בתצפיות שנעשו על ידי החללית LRO . מה מקורו של גז עדיין לא ברור. הועלו שתי אפשרויות אחת שעל פיה המקור חיצוני לירח והאפשרות השניה היא שהגז בא מפנימו בשל התפרקות רדיואקטיבית של סלעים. אם המקור הוא חיצוני –רוח השמש, ניתן יהיה ללמוד מכך על תהליכים דומים בגופים אחרים חסרי נוכחות אטמוספרית המצויים במערכת השמש. אם המקור הוא פנימי הגז משתחרר ועולה אל פני השטח במהלכן של רעידות אדמה (5).
כוח המשיכה של הירח שונה מזה כוכבי לכת סלעיים( teretrial planets ) במערכת השמש. והוא מעיד על הצבר גדול של אנומליות כבידתיות(gravity anomalies ) לינאריות. אורכן מגיע למאות קילומטרים והן יכולות להעיד על נוכחותם של דייקים( dikes ). דייקים אלה הם התצורות העתיקות ביותר על הירח. עוביו הממוצע של הקרום נע בין 33-43 ק”מ, קטן יותר ממה שחשבו. כן נמצא שצפיפות הקרקע נמוכה בעיקר במקומות הגבוהים. ממצא זה תואם למדידות שנעשו על ידי חלליות אפולו (6).
מקורות
1. “Nanoparticles may explain Moon dirt odd behavior” 26.2.2012
http://www.space.com/16305-moon-soil-nanoparticles-apollo-astronouts-html
2. Kluger J.- “The Moon’s peculiar dust gets more peculiar still” 18.6.2012
http://www.time.com/health/article/0,8599,2117143,000.html#ixzz1zSj7mshQ
3. Chu J.- “Researchers find evidence of ice content at moon’s south pole” 21.6.2012
http://www.space-travel.com/reports/Researcher_ Find_ Evidence_ Of _Ice_ Content_ At _Moon_ South_ Pole_999.html
4. “Walls of Lunar crater may hold patchy ice LRO radar finds” 31.8.2012
http://www.space-travel.com/reports/Walls_ Of _Lunar_ Crater_ May_ Hold _ _Patchy _Ice _LRO _Rradar_ Finds_999.html
5. Dayle A. –”LRO detects Helium in the Moon’s atmosphere” 24.8.2012
http://www.sen.com/news/IRO-detects-elium- In- the- Moon-s- atmosphere.html
6. “NASA’s GRAIL creates most accurate moon gravity map” 6.12.2012
http://www.space-travel.com/reports/NASA_GRAIL_Creates_Most_Accurate_ Moon_ Gravity _Map_999.html
ירח כדור הארץ – סיכום ממצאים חלק 1
ירח כדור הארץ – סיכום ממצאים חלק 2
