קפיצת הדרך המשמעותית בחקר הירח החלה עם פיתוחה של היכולת לשגר חלליות. בפרק זה נסקור את סוגי החלליות השונים שעסקו בחקר הירח אם בהקפתו ואם בנחיתה על פניו
הגוף האסטרונומי הקרוב ביותר אלינו הוא הירח של כדור הארץ. קוטרו 3480 ק”מ ומרחקו מאיתנו הוא 384,000 ק”מ. בשל קרבתו לכדור הארץ הירח מראה לו רק צד אחד שלו. נטייתו של הירח ביחס למסלול תנועתו מאפשרת לעיתים לראות גם חלק מקטביו, כך שלמעשה ניתן לראות קצת יותר ממחצית מפני השטח שלו. בתצפית עין אפשר לראות, אם כי בצורה גסה, את תוואי המתאר שלו. מחקר מעמיק של הירח החל להתפתח משעה שפותחו טלסקופים וכל שיפור בהם הגדיל את הרזולוציה שלהם, מה שאפשר להבחין ביותר פרטים מפני השטח שלו, עד ליכולת של מחקר גיאולוגי. אין לשכוח שמטבע הדברים המחקר הצטמצם לצד הנראה שלו. קפיצת הדרך המשמעותית בחקר הירח החלה עם פיתוחה של היכולת לשגר חלליות.
סקירה של חלליות שהופנו לירח
משעה שהחלו לפתח טילי שיגור וכנגזר מכך שיגור חלליות, התאפשר לראשונה שיגור חלליות לעבר הירח. בגלל קרבתו הרבה של הירח, מספר השיגורים אליו הוא גדול יותר מאלה ששוגרו לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש. יש להבחין בין טיסות בלתי מאוישות לטיסות מאוישות ואלה האחרונות היו עד כה השיא בחקר הירח. בני אדם נחתו ופעלו על עולם אחר. מבחינת אלה שנחתו עליו, הם התנסו בחוויות ששום אדם קודם לכן לא חווה, צפייה על כדור הארץ מכוכב אחר. החוויה שהם התנסו בה היתה מה שהוא חדש לחלוטין וכך גם עוצמתה. אותם מרחבים אדירים שרואה כל מי שנוסע על קרקע כדור הארץ כאשר הוא חוצה מדבריות ואוקיינוסים או שהוא רואה ממרומיו של הר, מתגמדים לעומת מה שרואה אסטרונאוט הנמצא על הירח. כל אותם מרחבים הופכים למה שהוא קטן ושברירי.
חקר הירח באמצעות חלליות החל להתפתח בזמן המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות. הן היו המעצמות היחידות שהיתה להן היכולת לשגר חלליות לירח. לכך היו משמעויות אסטרטגיות מרחיקות לכת. מי שיכול לשגר חלליות, באמצעות אותם טילי שיגור מסוגל גם לשגר פצצות לרבות נשק גרעיני לכל מקום על כדור הארץ. רק בעשור האחרון מדינות נוספות החלו להיכנס לשדה מחקר זה . כולן מאסיה והכוונה היא להודו, לסין וליפן, אם כי קצב השיגורים של מדינות אלה הוא מינורי. אחת למספר שנים הן משגרות חללית, בזמן המלחמה הקרה כל מספר חודשים היתה יוצאת לירח חללית. סך הכול שוגרו לירח 111 חלליות בלתי מאוישות ו-9 חלליות מאוישות. אלה אחרונות, שוגרו על ידי ארצות הברית. היקף שיגורים שכמותו לא הופנה לשום גוף אחר במערכת השמש.
הן ארצות הברית והן ברית המועצות חתרו להנחית אדם על הירח, משימה שהאמריקאים נחלו בה הצלחה רבה והרוסים כשלו בה. שתי המעצמות פעלו כל אחת בשיטת עבודה שונה. האמריקאים עבדו בשיטה של סדרות, כאשר כל סדרה של חלליות מיועדת למטרה אחרת. הסדרה הראשונה היתה של חלליות פיוניר שנועדו לחלוף על פני הירח ולבצע סקירה ראשונה שלו. הסדרה השניה היתה של חלליות ריינג’ר, חלליות רסק שנועדו לפגוע בקרקע הירח ובמהלך תנועתן שידרו תצלומים מפני השטח שלו ברזולוציה הולכת וגדלה ככל שהתקרבו אליו. הסדרה השלישית היתה של חלליות הסרוויאר שנחתו על הקרקע ושתיים מהן לראשונה ביצעו ניתוח כימי של הקרקע. סדרה אחרת היתה של חלליות הלונר אורביטר שנכנסו למסלול סביבו. שתי הסדרות האחרונות שוגרו לסירוגין פעם חללית סרוויאר ופעם חללית לונר אורביטר. רק לאחר מכן באו הטיסות המאוישות במסגרת תוכנית אפולו.
הרוסים שיגרו מספר קטן יותר של חלליות לירח. הם לא עבדו על פי טכניקת הסדרות האמריקאיות, אלא כל פעם חללית מסוג אחר, אם כי גם הם הפעילו חלליות לטיסות מעבר ( fly-by),כניסה למסלול ולאחר מכן נחיתות. למעשה היו שתי סדרות שכל אחת מהן היתה תחת שם אחר. סדרה אחת היתה חלליות הלונה שכללו את סוגי החלליות שהוזכרו. סך הכול, רשמית היו 24 חלליות לונה הסדרה השניה היתה קיבלה את השם זונד. מדובר למעשה בחלליות המאוישות מדגם סויוז שהוסבו לחלליות בלתי מאוישות במסגרת הכנות לשיגור אדם לירח.סך הכול היו 5 חלליות מדגם זה. השיא בתוכנית החלל הירחית של הרוסים היו חלליות לונה 16, לונה 20 ולונה 24 שהחזירו דגימות מקרקע הירח וחלליות הלונחוד (לונה 17) ולונחוד 2 (לונחוד 21) שהיו רכבי שטח שתופעלו מכדור הארץ.
שיטות מחקר
כפי שראינו נעשה שימוש בטיפוסי חלליות שונות לחקר הירח. עם השתכללות החלליות וציוד המחקר שופרו היכולות המחקריות . נעשה גם ניצול מתוחכם יותר של חלליות בין שהן נועדו לחקר הירח באופן ישיר ובין שזה נעשה באמצעות חלליות שחלפו לידו במסגרת טיסתן ליעדים אחרים במערכת השמש.
1. טיסת מעבר- דוגמה לניצול חלליות למטרות לא ירחיות היא חללית הגלילאו אשר בדרכה לצדק חלפה ליד הירח. במעבר זה צולם אגן Aitken שבקוטב הדרומי והתברר כי הוא כהה יותר מהרמות של הירח (1).
2. מחזור חלליות- ב-2007 שוגר מארה”ב צי של 5 לוויינים למסלול סביב כדור הארץ לתוך המגנטוספירה שלו כדי לבדוק סערות גיאומגנטיות. צי זה קיבל את השם Themis) ראשי תיבות של History Time Events and Macroscal Interactions Substorms of). שניים מלוויינים אלה קיבלו את השמות 2 P , P1 נעו במסלולים המרוחקים ביותר מכדור הארץ. הם אמורים היו לעבור דרך הצל של כדור הארץ . על פי התכנון המקורי ספק הכוח של הלוויינים אמור היה לעבוד בחשכה 3 שעות (זמן המעבר דרך אזור הצל). מסיבה לא ברורה מסלול החלליות השתנה והתוצאה זמן השהייה שלהן ללא אור התארך ל-8 שעות. הלוויינים איבדו מכוחם. היה ברור שבלתי אפשרי להשתמש בהם למטרות המחקר המקוריות שלהם. מכיון שמלאי הדלק שלהם היה עדיין גדול הוחלט להוציא אותם ממסלולם הארצי ולשולחם למסלול ירחי. לאור שינוי היעד שלהם הם קיבלו שם חדש – Artemis ( Acceleration, Reconnection, Turbulence, (and Electrodynamics of The Moon’s Interaction with the Sun
ב- 25.8.2010 הלוויין P1 – Artemis הגיע לנקודת לגרנז’ 2 ( בצד הנסתר של הירח). ב-22.10 הלוויין 2P – Artemis נכנס למסלול לגרנז’ 1 (בצד הנראה של הירח). זאת פעם ראשונה שנקודות אלה נחקרות. מכיון שהן מצויות מחוץ למגנטוספירה של כדור הארץ אפשר לבדוק בהן את רוח השמש. נפתחה גישה לבדיקת זרמים וענני סערות של רוח השמש כאשר הם מתקרבים לכדור הארץ. יתרה מכך, מכיון שהלוויינים מצויים כל אחד בצד הנגדי של הירח, ניתן לבדוק סערות של רוח השמש בקני מידה שלא ניתן היה לעשות קודם לכן. מטרות אחרות שהחוקרים הציבו לעצמם הן:
– חקירת עירור פלסמה של הירח ( plasma wake Moon’s)- סערה ש”נחצבת” מרוח השמש על ידי הירח עצמו. דומה לשובל המים הנוצר מאחורי סירת מרוץ.
– חקירת הזנב של המגנטוספירה של כדור הארץ. פעם בחודש כאשר הירח הוא במילואו החלליות חולפות דרך זנב זה לביצוע תצפיות שונות. הכוונה היא לקלוט מספר חיבורים מגנטיים מחודשים. מדובר בהתפוצצויות המתרחשות בזנב המגנטוספירה המחקות להבות שמשיות בקנה מידה קטן יותר. לכך גם משמעויות פוטנציאליות יישומיות.- גלי פלסמה בכורי היתוך ( fusion chambers). ניתן יהיה להשתמש בידע זה לאנרגיה מתחדשת. לאחר 6 חודשי מחקר, מסלול הלוויינים שונה ומרחקם מקרקע הירח עמד על 100 ק”מ ואפילו פחות. הכוונה היתה לבדוק מה עושה רוח השמש לסלעי הירח, מקומות בהם אין שדות מגנטיים היכולים להגן עליהם. המסלול שנבחר לצורך זה הוא בעל אקסצנטריות גדולה- 100-18,500 ק”מ (2). מסלול זה מאפשר בדיקת שתי מטרות בדיקת מסקונים (נושא יוסבר בהמשך) ובדיקת רוח השמש
–
חקירת הגרעין של הירח, הרכב הקרקע והאם ישנם כיסים של מגנטיזם על פני השטח שלו (3).
3.– מדידות מקבילות- אלה מדידות הנעשות משני מוקדי תצפית או יותר לפחות בו זמנית. מדידות כאלה נעשו על ידי חללית ה- LRO ( Orbiter Lunar Reconnaissance), טלסקופ החלל האבל וטלסקופים בהוואי, אריזונה וניו מכסיקו בזמן פגיעת חללית הרסק ( LCROSS) בקרקע הירח. בכל תצפית כזו, מוקד התצפית היה ממספר מקומות- נעשה מנקודת מבט שונה והתוצאה מבט רחב ומעמיק יותר של האזור הנחקר (4).
4.- חלליות זעירות- אלה חלליות המשוגרות מחלליות המקיפות את הירח. האמריקאים היו הראשונים שעשו זאת. שיגורים אלה נעשו מחלליות אפולו, אפולו 15 ואפולו 16. אלה חלליות שקוטרן 35 ס”מ, גובהן 79 ס”מ ומשקל כל אחת 36 ק”ג (5). החללית הראשונה- PFS-1 שוגרה מאפולו 15 והחללית השניה 2 PFS- שוגרה מאפולו 16. חלליות אלה נעו במרחק 89-122 ק”מ מהקרקע. במהלך טיסתן הן התנסו בתופעה מוזרה מאוד. 2 – PFS שינתה את מסלולה במשך שבועיים וחצי. גובה מסלולה מהקרקע הצטמצם ל-10 ק”מ. לאחר מכן מסלולה השתנה שוב. החללית טיפסה לגובה 48 ק”מ, אך לא לזמן רב. ב-25.5.1972 לאחר 35 ימי טיסה היא התרסקה. לירח אין אטמוספירה היכולה להפעיל כוח גרר ( drag atmospheric) ולהביא להתרסקןתה של החללית. לאחר מחקר מעמיק הגיעו למסקנה כי על הירח קיימים ריכוזי מסות-מסקונים mascons ( mass concentrations) בעלי שדות משיכה גדולים יותר מסביבתם והם שהשפיעו על מסלוליהן של החלליות הזעירות. זה היה גם גורלה של החללית PFS-1 אחרי שפעלה במשך שנה וחצי. זוהו “מסלולים קפואים” ( frozen orbits) שבהם חלליות יכולות לנוע במסלולים שמרחקם מהקרקע יציב. הם מתאפשרים כאשר זווית הנטייה של מסלולי התנועה היא ° 86, ° 76 ,° 56 ,° 27 . זווית הנטייה של PFS-1 היתה ° 28 , מה שאפשר תוחלת חיים ארוכה וזווית הנטייה של 2 – PFS היתה °11 . כל חללית שתנוע במסלולים לא קפואים צריכה לבצע תיקוני מסלול כדי לשמור על מרחק יציב מהקרקע (6).
היפנים ציידו את חללית הקגויה ( Kaguya) ששיגרו לירח ב-14.9.2007 בשני חלליות זעירות במשקל 50 ק”ג כל אחת. חללית אחת קיבלה את השם RSAT והשניה את השם VARD (7). לכל אחת נקבע מסלול שונה. ה-RSAT הוכנסה למסלול שמרחקו מהקרקע 2400 ק”מ ומרחק מסלולה של ה-ARD -800 קילומטר מהקרקע ( 8).
5.- חלליות רסק – חלליות רסק הן חלליות המיועדות לפגוע בקרקע הירח וללמוד מכך פרטים שונים על פני השטח ועל פנימו של הירח. חלליות מטיפוס זה כפי שראינו היו חלליות הריינג’ר. המשך לכך היו חלליות אפולו שהשאירו על ציוד מחקר לרבות סיסמוגרפים כדי לבחון רעידות אדמה. משעה שהאסטרונאוטים סיימו את עבודתם הם המריאו לעבר חללית האם שהיתה במסלול ירחי, התחברו אליה ואת הנחתת שכבר לא היה לה שום ייעוד ניתקו וכיוונו לעבר קרקע הירח מתוך מטרה שתתרסק. הדיהן של פגיעות אלה נקלטו על ידי הסיסמוגרפים ושודרו לכדור הארץ.
רעיון זה לניצול חללית שסיימה את תפקידה מצא את מקומו בחללית האירופית 1 – SMART שנכנסה למסלול סביב בירח ב- 15.4.2004. עם סיום תוכנית העבודה שלה ב-3.9.2006 היא הוכוונה להתרסק על פני הקרקע שלו. כל מהלך הטיסה לעבר פגיעה זו היה במעקב על ידי טלסקופים מכדור הארץ, הבזקים שבאו בעקבות הפגיעה נצפו באינפרה אדום. תוכנית עבודה זו נעשתה בשיתוף פעולה עם האמריקאים לקראת שיגורה של החללית האמריקאית LRO (10). בטכניקה זו נעשה שימוש גם בחללית האמריקאית Prospector Lunar שסיימה את עבודתה ב-31.7.1999. מקום ההתרסקות שנבחר היה סמוך לקוטב הדרומי. המחשבה שעמדה בפני מתכנני המבצע היתה שפגיעה זו תשחרר כמויות גדולות של אדי מים שניתן יהיה לצפות בהן הן מהחלל והן מכדור הארץ. גילוי חיובי של מים או של הידרוכסילים ( OH) יהיה משום הוכחה לקיומם של מים באזורי הקטבים. משקל החללית היה לא יותר מ-161 ק”ג (שהרי כל מלאי הדלק כבר נוצל). ההתנגשות היתה בעוצמה של רכב השוקל 2 טון הנע במהירות של יותר -1760 קמ”ש (10).
חללית שתוכננה להתרסק על הירח היא חללית ה-LCROSS ( Lunar Crater Observation and Sensing Satellite) שהיתה צמודה לחללית ה- LRO שהוכנסה למסלול סביב הירח במרחק 50 ק”מ מהקרקע. מטרותיה של החללית היו הבנה טובה יותר של הגיאולוגיה של הירח, הכנות לקראת חידוש הטיסות המאוישות לירח ומציאת אתרי נחיתה פוטנציאליים, לבחון את מצבם של אתרי הנחיתה של חלליות אפולו, בחינת ים השלווה (Sea of Tranquility) בו נחתה אפולו 11, בחינת חלליות ששוגרו בעבר כמו איתור המקום בו רכב השטח הרוסי לונחוד 1 סיים את עבודתו, לבדוק מה קרה לנחתת האמריקאית סרוויאר 4 אשר ב-1967 הפסיקה לשדר נתונים סמוך לנחיתה, לבדוק מה קרה לחללית הרוסית לונה 15 אשר אמורה היתה לנחות על הירח ולהחזיר מדגמי קרקע. קצת לפני שיגורה של אפולו 11, לונה 15 לא עמדה בייעודה מאחר והתרסקה, לבחון את שפתו של מכתש קון ( Cone) שאליו אמורים היו להגיע טייסי אפולו 14 , אך בשל עייפות נאלצו לחזור לנחתת (11,12).
חללית הרסק LCROSS בזמן השיגור היתה מחוברת לחללית ה- LRO ומהצד השני לשלב האחרון של רכב השיגור אטלס 5 צנטאור ומשקלה 826 ק”ג. היא צוידה ב-5 מצלמות, 3 ספקטרומטרים ופוטומטר שנועדו לקלוט תמונות של הבזק הנוצר בזמן הפגיעה בירח. הציוד כולו נועד לספק מידע ביחס לחומר המועף בזמן הפגיעה. הנחת העבודה היתה שניתן יהיה לצפות בקרח מים ובפלומה שתיווצר על ידי ה- LCROSS , התבססה על המצאות עקבות כימיים שהתגלו בתוך מכתשים המצויים בדרך קבע בעלטה. המשקל הכולל של החללית והשלב העליון של רכב השיגור הוא 2.2. טון ומהירות הפגיעה 8950 קמ”ש (13). הפגיעה היתה במכתש הסמוך לקוטב הדרומי וממצאים אלה הושוו לאלה של המקפת הירחית היפנית Kaguya. ניתן היה לבצע מיפוי של שטח שמימדיו הם 500 X 400 ק”מ. בניגוד למה שקיוו לא נצפו שום הבזקי אור בזמן הפגיעה ( 15 ,14).
6. טיסת מבנה-מדובר בשתי חלליות שתוכננו להקיף את הירח כאשר המרחק ביניהן הוא קבוע. חלליות אלה קיבלו את השמות GRAIL-A ו-GRAIL-B ( ( Gravity Recovery and Interior Laboratory. מדובר במשימה שתוכננה להימשך 9 חודשים. הכוונה היא למדוד את מבנהו הפנימי של הירח מהקרום ועד לגרעין ולהבין טוב יותר את ההתפתחות החומנית ( evolution thermal)שלו. כדי לחסוך דלק במהלך הטיסה לירח נבחר עבור שתי החלליות מסלול טיסה מיוחד ומשך הטיסה 3.5 חודשים. במהלך הטיסה נעשו באופן הדרגתי שינויים קטנים במסלול הטיסה. לשם השוואה טיסה רגילה לירח נמשכת 65 שעות בלבד כדוגמת טיסות אפולו (16).
GRAIL-A שוגרה ב- 8.9.2011 ו-GRAIL-B שוגרה מספר ימים לאחר מכן ולמרות זאת מסלולי הטיסה תוכננו כך שהן תגענה באותו זמן לירח. GRAIL-A נכנסה למסלול ירחי בעל אקסצנטריות גדולה שנקודות הקיצון שלו הן 8363 X 90 ק”מ וזמן ההקפה 115 שעות (16). זהו גם זמן ההקפה של GRAIL-B. במהלך תנועתן סביב הירח בוצעה סדרה של תמרונים כך שבמרס 2012 מסלולן היה קוטבי ומעגלי ומרחקו מהקרקע 55 ק”מ (17). ב-8.3.2012 התחילה הפעילות המדעית של החלליות והמרחק ביניהן נע בין 74-224 ק”מ. בטיסתן החלליות חלפו מעל מסקונים, מכתשים, רכסי הרים, אגנים ותצורות גיאולוגיות אחרות. היו צפויים שינויים קטנים במסלול טיסתן וניתוח שינויים אלה אפשר לקבוע נפיצות של מסות בתוך הירח ומכך ללמוד על מבנים גיאולוגיים מוסתרים המצויים מתחת לפני השטח וללמוד גם על אופי הגרעין, מדידת פנימו של הירח ומיפוי כוח המשיכה שלו.יעילות המדידות היתה גדולה פי 100-1000 מאלה של מחקרים קודמים. במהלך טיסתן המרחק ביניהן נוטר באופן קבוע. החל מאותו רגע בו החללית הראשונה מבין השתיים חולפת מעל מסקון או אזור בו כוח משיכה גדול יותר המהירות שלה מואצת במקצת, כך שהמרחק בין החלליות גדל. משעה שהחללית השניה עוברת מעל מקום זה המרחק ביניהן מצטמצם שוב. הבדלים אלה הם שנותנים את היכולת למדוד את שדה המשיכה של הירח (18).
7. חפיפת צילומים-חללית הקלמנטין ( Clemantine)שידרה ארצה למעלה ממיליון תצלומים של הירח ברזולוציה של 400 מטר לפיקסל. למרות שהתצלומים הבודדים, כל תצלום לכשעצמו, מכסה שטח קטן ופחות מפורט מאלה של חלליות הלונר אורביטר וחלליות אפולו, כמכלול הם מהווים מקור עשיר של מידע שמחקרם יכול לאפשר גילוי תצורות וגילוי אנומליות שונות. משעה שמוצאים תופעה אנומליה חריגה ויוצאת דופן שזוהו על ידי חוקרים אחרים , נסרקים צילומים אחרים של אותה תופעה שנעשו בזוויות הארה אחרות של השמש ו/או בפרספקטיבות אחרות. שילוב של תמונות אלה יוצר תמונה תלת מימדית. ניתוח היחסים המרחביים של כל מה שנמצא בתמונות יכול לספק תובנות חדשות (19).
8. מיפוי – חללית ה- LRO תוכננה להקיף את הירח במשך שנה כשמרחקה מהקרקע 50 ק”מ. תוכנית העבודה שלה היתה למפות את פני הקרקע באמצעות תצלומים תלת- ממדיים וברזולוציות גבוהות באורכי גל שונים. במסגרת פעילות זו ממופים המכתשים העמוקים ביותר, נבחנים אזורים המוארים באופן קבוע על ידי השמש ואזורים מוצלים (regions shadowed) באופן קבוע ולספק הבנה טובה יותר באשר להשפעת קרינת הירח על אנשים (20).
9 עירור חללית – רכב השטח הרוסי לונחוד 1 שמזה 40 שנה לא נשמע ממנו שום אות אותר על ידי חללית ה-LRO .ב-22.4.2010 שודרו אליו אותות לייזר מטלסקופ שבניו מכסיקו (Apache Point Observatory New Mexico (. האות נקלט על ידי לונחוד 1 ונשלח בחזרה. הוא נקלט באופן ברור. עוצמתם הרבה של האותות שנשלחו על ידי רכב השטח אפשרו לבצע מדידות באור הנראה (21).
וזה מה שידעו על הירח לפני משימות אפולו
מקורות
1. Spudio Paul D.-“The giant holes of the moon” Astronomy May 1996 p. 50-55
.
2. Phillips T. – “dead spacecraft walking” 29.10.2010.
http://www.spacetravel.com/reports/ Dead_ Spacecraft_ Walking_999.html
3. Two NASA probes tackle new mission studying the moon” 20.7.2011
http://www.spacetravel.com/reports/ Two_ NASA_ Probes_ Tackle_ New_ Mission_ Studying_ The_ Moon_999.html
4. Clark S. – “Scientist pick bullseye for lunar impact mission” 12.9.2009
http://www.spaceflightnow.com/lcross/090912crater/
5. Wilding White T.M. – Jane’s pocket book of space exploration
Macdonald and Jane’s 1976 pp.
6. Bell Trudy E. -“Bizarre lunar orbits” 7.11.2006
http://www.moondaily.com/reports/ Bizarre_ Lunar_ Orbits_999.html
7. Clark S. – “Japan lunar orbiter heads for a crash landing” 9.6.2009
http://www.spaceflightnow.com/news/0906/09kaguya/
8. Clark S – “ “Japan puts spacecraft unto orbit around the moon” 4.10.2007
http://www.spaceflightnow.com/h2a/selene/071004.html/
9. “SMART -1 mapped crash scene of upcoming LCROSS impact” 29/9/2009
http://www.moondaily.com/reports/ SMART_ 1_ Mapped_ Crash_ Scene_ Of_ upcoming_ LCROSS_ Impact_999.html
10. Morse. D -“Lunar Prospector set to make science splash” 2.6.1999
http://nssdc.gsfc.nasa.gov/planetary/text/p_p_1999txt
11. Clark S -“Return to the moon –orbiter to map lunar surface” 23.4.2008
http://www.spaceflightnow.com/atlas/av020/080423lro.html
12. Covault C. – “lunar reconnaissance Orbiter to peer into history” 21.5.2009
http://www.spaceflightnow.com/atlas av020/090521imaging.html
13 Clark S..– “Crashing into the moon in search of frozen water” 23.4.2008
http://www.spaceflightnow.com/atlas av020/080423.lcross.html
14. “Bringing light to the moon’s dark craters” 19.6.2009
http://www.moondaily.com/reports/ Bringing_ Light_ To_ The_ Moon’s_ Dark_ Craters__999.html
15. “NASA blasts moon with rocket in search for water” 9.10.2009
http://www.moondaily.com/reports/ NASA_ Blasts_ Moon_ With_ Rocket_ In_ Search_ for_ Water__999.html
16. “NASA moon mission in final Preparations for September launch” 26.8.2011
http://www.spacetravel.com/reports/ NASA_ Moon_ Mission_ In_ Final_ Preparations_ For_ September_ Launch__999.html
17. “NASA’s twin Grail spacecraft reunite in lunar orbit” 1.1.2012
http://www.spacetravel.com/reports/ NASA’s_ Twin_ Grail_ Spacecraft_ Reunite_ In_ Lunar_ orbit__999.html
18. Harwood W. – From the Earth to the moon-Grail spacecraft blast of” 9.2.2011
http://www.spaceflightnow.com/delta/d356/
19. Carloto Mark J.-“On-Going investigation of lunar anomalies” 7.1.1996
hhtp.psrw.com/markc/articles/moon.html
20. “NASA LRO moon mission enters lunar orbit” 23.6.2009
http://www.moondaily.com/reports/NASA_LRO_Moon_Mission_Enters_Lunar_Orbit_999.html
21. Courtland D. -“Old moon rover beams surprising laser flashes to Earth” 4.6.2010
http://www.spacetravel.com/reports/Old_Moon_Rover_Beams_Surprising_Laser_Flashes_To_Earth_999.html
