כל הכתבות - הידען - Hayadan

תנאים של חיבה

  • 3 תגובות
מפה גלובלית של שטף חלקיקי האנטי-ניטרינו מכורים גרעיניים. מקור: LDRD.

רוחות רפאים גרעיניות

  • 2 תגובות
תמונת יח"צ.

סטארט-אפ ישראלי מפתח ננו-לווייני תקשורת

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Sophie Riches / Wikimedia Commons.

מחקר: התועלת מתרופות לגמילה מעישון מגיעה ל-8% בלבד

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

סטודנטיות לאחר לידה תוכלנה להעדר עד 40% מהשיעורים בקורס אקדמי

  • אין תגובות

פרופ' דניאל הרשקוביץ מונה ליו"ר המועצה הלאומית למו"פ

  • אין תגובות
"במקום שהפעולה של הדחיסה וההתפשטות תבוצע על ידי רכיב מכני שנע, כמו בוכנה או טורבינה, אנחנו משתמשים בגל קול"/ אילוסטרציה: pixabay.

מנועים שקטים

  • 5 תגובות
דלתת המקונג בוויאטנם. תצלום: Thomas Schoch – www.retas.de GFDL CC BY-SA 3.0

מהגרי אקלים והעיר הגדולה

  • אין תגובות
נוירונים. אילוסטרציה: ZEISS Microscopy.

חוקרים גילו חלבונים מעוררי הפרשת דופמין לטיפול בפרקינסון

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

כ-2,000 בני אדם נפטרים בשנה מסרטן ריאה, 80% מתוכם מעשנים

  • 6 תגובות
עמלץ כחול. מקור: Patrick Doll / Wikimedia Commons.

הדפסת מודל תלת-ממד בהשראת קשקשי כריש

  • אין תגובות
מקור: משרד המדע.

שבוע המדע הישראלי – 70 שנות חדשנות ישראלית

  • אין תגובות
יהודית (במרכז באדום) ויהודה ברוניצקי (משמאל). כלת וחתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום התעשייה. מתוך כנס iNNOVEX. צילום: ניב קנטור.

חתן וכלת פרס ישראל למפעל חיים בתעשייה: יהודה ויהודית ברוניצקי, מייסדי ומנהלי אורמת

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

שיפור היעילות של פאנלים סולאריים באמצעות ציפוי שמבוסס על תירס

  • 3 תגובות
סצנה שמימית

דליפת גדוליניום מבדיקת MRI אל העין בקרב חולי שבץ מוחי

  • תגובה אחת
מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת Neurology מצא שאצל 75% מ-167 מאושפזים עם שבץ מוחי דלף גדוליניום, חומר הניגוד שמוזרק בבדיקת MRI, אל מבני העין. החוקרים מציינים שהסיבה לכך אינה ברורה
אילוסטרציה: pixabay.

סקירה חדשה חושפת שגידולים מהונדסים-גנטית בריאים יותר למאכל

  • 5 תגובות

קצת זרעים וקצת מים – איך לגדל רובוטים שנעים בלי מנוע או סוללות

  • אין תגובות
מיקרו-גבישים שנוצרו באמצעות ריפוי עצמי תיקנו איזור שנהרס כליל בתוך גביש של פרובסקיט האלידי. באדיבות מכון ויצמן.

חומרים סולאריים המסוגלים לתקן את עצמם

  • אין תגובות
לבינה המלאכותית נדרשו 26 שניות לעבור על כלל החוזים, בעוד לעורכי הדין האנושיים נדרשו 96 דקות. אילוסטרציה: pixabay.

מי מוצלח יותר בעריכת-דין: בני אדם או בינה מלאכותית?

  • 6 תגובות
אינטל המציאה זרם ייצור של ספין קיוביטס המבוסס על טכנולוגיית התהליך 300 מ"מ שלה העושה שימוש ב-wafers איזוטופיים טהורים כגון זה. קרדיט: אינטל.

אינטל בוחנת "ספין קיוביטס" מסיליקון למימוש של מחשוב קוונטי

  • 5 תגובות
תבנית של גלי הרדיו בשמיים שנוצרת מהשילוב של קרינה מהכוכבים הראשונים והשפעת החומר האפל. האזורים הכחולים הם אלה שבהם החומר האפל קירר במיוחד את החומר הרגיל. מקור: פרופ' רנן ברקנא.

מחקר ישראלי מצא הוכחה מוחשית ראשונה לקיומו של החומר האפל ביקום

  • 169 תגובות
בני מעיים. חיידקים דמויי חוטים בחלל המעי של עכבר כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. באדיבות מכון ויצמן.

בין גנטיקה לאורח חיים: מה קובע את הרכב החיידקים בגופנו?

  • תגובה אחת
האוניברסיטה העברית. מקור: Milan.sk / Wikimedia Commons.

גובשה תוכנית הבראה לאוניברסיטה העברית

  • 2 תגובות
צילום: Shutterstock

להציל חיים: כך התפתחה כרית האוויר לרכב

  • תגובה אחת
כריות אוויר מצילות אלפי בני אדם מדי שנה והפכו עם השנים למערכת ההגנה האייקונית ביותר של תעשיית הרכב. אבל כמה אנחנו באמת יודעים עליהן? איך הן בעצם עובדות, אילו גלגולים
בדיקה גנומית ©2012 Jon Chomitz Photography 3 Prescott street, Somerville, MA 02143 www.chomitz.com jon@chomitz.com 617.625.6789

הפרופיל הגנומי של גידול בריאה פותח דלתות חדשות לטיפול בו

  • 4 תגובות
נתי לרר הוא לוחם אש מקרית ביאליק שנלחם ומציל אנשים בכל יום. וזו בדיוק הייתה משימתו כשאביו חלה בסרטן ריאה – להילחם ככל שיוכל ולנסות להציל אותו
תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

הבינה המלאכותית נועדה להקל על החיים של בני האדם, ולא לגרום למחשבים להשמיד את האנושות

  • 5 תגובות
לוגו מכון וולקני. מקור: Avishai Teicher / Wikimedia Commons.

"משמעות הקיצוץ במכון המחקר החקלאי וולקני – הפסקת הפעילות"

  • 5 תגובות
הטבעת. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות.

מה עשה "סנטה קלאוס" בגינה בעמק יזרעאל?

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

לימוד המכונה מוצא את היער בין העצים גם כשזה נוגע לפיזיקה תיאורטית

  • אין תגובות
איור רעיוני של מדבקה נושאת מיקרו-מחטים לטיפול בחולי סכרת מסוג 2. [באדיבות: Chen lab, NIBIB]

מדבקת גוף לניטור רמות הסוכר בחולי סכרת

  • אין תגובות
[באדיבות: NASA's Goddard Space Flight Center]

המים שבירח עשויים להיות נייחים ופרושים לאורך שטח נרחב

  • אין תגובות
הקונספט הכללי: התרופה מוזרקת למערכת הדם אך מופעלת רק במקום שנבחר, באמצעות הארה חיצונית לתוך הרקמה הרלוונטית. באדיבות דוברות הטכניון.

רפואת אור: שחרור תרופות במקום מדויק בגוף ללא התערבות פולשנית

  • 4 תגובות
כיכר דורבאר בקטמנדו בירת נפאל בעקבות רעידת האדמה של ה-25 באפריל 2015. מתוך ויקיפדיה

האדמה רועדת והמכונה לומדת

  • תגובה אחת
דימות xSPEN של עצב הראייה. הכללת חוסר ההומוגניות בתהליך ההדמיה עצמו. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מאתגר ומהדהד

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

לבנות סוללות טובות יותר

  • 5 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

הפעילות המוחית שלנו בזמן שינה יכולה להעיד מתי אנחנו חולמים

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

חוקרים פיתחו שיטה פורצת דרך לאבחון מוקדם של רעלת היריון

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם הטיפול היעיל ביותר לסוכרת הוא ניתוח?

  • 2 תגובות

הרגשנו כמו במשימת חלל אמיתית – סיקור מצולם של סיום משימת D-MARS הראשונה במכתש רמון

  • 5 תגובות
אוטובוס חשמלי בניו יורק. מקור: Marc A. Hermann / MTA New York City Transit.

"מכרזי תחבורה ציבורית יחייבו שימוש באוטובוסים חשמליים ב-50% מהקווים"

  • 4 תגובות

חתן פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב – פרופ' אלכס לובוצקי

  • 2 תגובות
ריי קורצווייל. מתוך ויקיפדיה

ריי קורצווייל: "בתוך עשור תהיה לנו בינה מלאכותית ברמה של בני אדם"

  • 12 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גידלו מוחות מיניאטוריים במעבדה וגילו כיצד נוצרים הקפלים במוח האדם

  • 3 תגובות
ה"רמונאוטים" מדמים משימה על מאדים במצפה רמון. צילום: מינחה נופה.

הדמיית מאדים ראשונה בישראל – הסבב הראשון הסתיים בהצלחה

  • אין תגובות

האם נמצא פתרון לתסמונת ה-X השביר?

  • 3 תגובות

על הבוכנה הידועה לשימצה ובעיות אחרות

  • אין תגובות
קוו זרם ישר ארוך במתח גבוה (HVDC) בקנדה. מקור: Tonyglen14.

שובה של טכנולוגיה חשמלית שקודמה בעבר על ידי תומס אדיסון

  • 13 תגובות

גבולות הכוח או הרהורים על כוחה המניע של האש

  • 2 תגובות
הדמיה של מבנה ההביטאט. צילום יח"צ.

החלה ההדמייה הראשונה בישראל של משימה על מאדים

  • תגובה אחת
אוסטאופורוזיס הוא הגורם הנפוץ ביותר לעצמות שבורות אצל קשישים משני המינים. אילוסטרציה: pixabay.

זיהום חודר עצמות

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש