החלה ההדמייה הראשונה בישראל של משימה על מאדים

שישה מדענים ומומחים "נחתו" במקום סודי ומבודד באיזור מצפה רמון כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-mars, שמתקיימת לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים על כוכב הלכת מאדים.

מי מאיתנו לא חולם להגיע לכוכב לכת לא מוכר, למסור ד"ש להורים ובעיקר להירשם בדפי ההיסטוריה כראשון שכף רגלו דרכה במקום. ביום חמישי (15 בפברואר), הגיעו שישה מדענים ומומחים למקום סודי ומבודד באיזור מצפה רמון כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-mars, הדמיה שמתקיימת לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים אפשריים בעתיד הקרוב על כוכב הלכת מאדים. בהדמיה יהיו המשתתפים מנותקים מהעולם, יבצעו מחקרים, יקימו מבנה המתאים לתנאי מאדים ויסתובבו בחליפות חלל.

"סוכנויות חלל בעולם כבר עסוקות בהכנות למסע למאדים ובפתרון האתגרים הטכנולוגיים הרבים בדרך לשם", אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר. "בין האתגרים שמנסים לפצח הם בניית חללית ומנוע שיכולים להתאים למסע הממושך, השפעת הקרינה הקוסמית על האדם, הובלת והקמת מבנה במקום, חיים בקבוצה קטנה ומבודדת, תקשורת עם כדור הארץ ועוד. לישראל יש כבר חלק בהכנות למסע למאדים בפיתוח טכנולוגיות להתגוננות מפני קרינה".

הדמיות מאדים נערכות במקומות ספורים בעולם. הדמיה גדולה מתקיימת ביוטה, לשם נשלח שנה שעברה הדוקטורנט רואי נאור כנציג ישראלי מטעם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. מצפה רמון נחשב לאחד המקומות הבודדים בעולם המדמים תנאים הקרובים יחסית לתנאים השוררים על פני מאדים. האזור דומה למאדים מבחינת מבנה הקרקע, גאולוגיה, צחיחות, מראה ובידוד. הסביבה מספקת שילוב אידאלי עבור הדמיות חלל, שקשה למצוא באזורים אחרים בעולם. במקביל להדמיה הישראלית, מתקיימת בימים אלו הדמיה בין-לאומית בעומאן. שתי ההדמיות, שגם יתקשרו ביניהן בניסוי תקשורת ובניסוי קרינה קוסמית וגם ישוו תוצאות, כחלק מפורום החלל האוסטרי שביקר כאן.

לצורך הפרויקט תיכננו ובנו סטודנטים מהטכניון בהובלת אדריכלים אלון שיקר ומשה צגאי, "הביטאט" – מבנה עתידני על מאדים שיוצב במצפה רמון בו יגורו המשתתפים, ולימים ייבנה לידו מרכז מבקרים והוא ייפתח לציבור הרחב. חליפות החלל עוצבו ונתפרו במיוחד עבור הפרויקט על ידי מעצב האופנה אלון ליבנה והן מכילות מערכות תומכות חיים, קסדה, ככפות ונעליים מיוחדות, ובהן יסתובבו המשתתפים במהלך היציאה מהמבנה לביצוע המחקרים.

ששת ה"רמונאוטים". תמונת יח"צ.
ה"רמונאוטים". תמונת יח"צ.

שישה "רמונאוטים" – שילוב של מצפה רמון ואסטרונאוטים – נבחרו למשימה, כל משתתף יהיה אחראי על היבט אחר במשימה: במסגרת הסבב הראשון של הפרויקט, שיימשך ארבעה ימים ויהווה פיילוט ניסויי ראשון שלאחריו יבוצעו משימות ארוכות, יבצעו הרמונאוטים חמישה ניסויים שונים:

ד"ר הילל רובינשטיין (40) – פוסט דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון החוקר משימות למאדים ומפתח קונספט של לוויין תצפיתי במסלול נמוך מאוד. בנוסף, גם חובב טבע ובעלי חיים. ד"ר רובינשטיין הוא מפקד המשימה ומופקד על ניסוי התקשורת שבו  ינסו לתקשר באמצעות תקשורת לוויינית בין מצפה רמון להדמייה בעומאן.

ד"ר רעות סורק-אברמוביץ (39) – בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, מייסדת אגודת מאדים הישראלית ומרצה לאסטרוביולוגיה באוניברסיטת החלל הבין לאומית. בנוסף – חובבת כנסי פנטזיה ומד״ב וריקודים אתניים . ד"ר סורק-אברמוביץ היא קצינת המדע של המשימה ותהיה אחראית על שלושה ניסויי סימולציה: מחקר חיפוש אחר חיים באמצעות איסוף דגימות קרקע, בדיקת היתכנות של הדפסת תלת מימד מאדמה מקומית וניסוי פסיכולוגי על השפעת תנאי בידוד ולחץ על התפקוד של אסטרונאוטים.

פרופ' גיא רון (42) –  מומחה לפיסיקה גרעינית מהאוניברסיטה העברית, החוקר מאיצי חלקיקים במקומות שונים בעולם, ובנוסף- בזמנו החופשי מלמד אומנות לחימה ואקרובטיקה. פרופ' רון יהיה אחראי במשימה על המחקר על מדידת קרינה קוסמית שתיערך במקביל במצפה רמון ובהדמיה בעומאן.

ג׳קלין פיי (32) – מנהלת מרכז המוזיקה במצפה רמון ומדריכה טיולי אסטרונומיה, ובנוסף – נגנית צ׳לו. במשימה תהיה אחראית על תיעוד המשימה וכתיבת תפריט למאדים.

האדריכל אלון שיקאר (37) – בעל פרקטיקה עצמאית לאדריכלות ועיצוב ומרצה בטכניון, מתמחה בתכנון מבני חינוך ובנוסף – מוביל פעולות עיצוב ואומנות עירונית, וחובב ספורט מושבע. שיקאר יהיה אחראי על בניית ההביטאט ותיעוד המשימה.

נדב קושניר (37)סטודנט לעבודה סוציאלית ומדריך טיולים, עוסק בהנחיית תהליכים חינוכיים וטיפולים בשטח עם יחידים וקבוצות, מרצה ללמידה התנסותית, ובנוסף – בעל קליניקה לטיפול בעזרת שטח. קושניר יהיה קצין הרפואה של המשימה.

במסגרת הפרויקט מתוכננים משימות התבודדות נוספות בהשתתפות תלמידי תיכון כחלק מתכנית "בית הספר לאסטרונאוטים" במכון דודסון לחינוך מדעי, ובעתיד ייתכן שייבחרו נציגים מהציבור הרחב.

הפרויקט מפעיל תוכניות חינוכיות בשיתוף מכון דוידסון לחינוך מדעי, סוכנות החלל הישראלית וקרן יק"א ועובד בשיתוף פעולה עם מרכז מדע ים מלח והערבה ומועצה מקומית מצפה רמון.  כמו כן מפתח המרכז תכניות וניסויים מדעיים עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית, מרכז מינרווה במכון דווידסון והטכניון. להקמת המבנה תרמו החברות אורמת, דנפל ואלפא פרויקטים. חליפת חלל עוצבה על ידי המעצב אלון ליבנה. את התקשורת למשימה יספקו הלווין עמוס 7 של חברת חלל תקשורת וחברת גילת טלקום.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. אני תוהה אם החרמון הסורי לא היה מקום יותר טוב, גם מבחינת נידחות, גם מבחינת צפיפות האוויר הנמוכה, תנאי היובש הצחיחות והקור, וגם מבחינת הסיכון לפגוש ולהתמודד עם חייזרים עוינים במיוחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן