“משמעות הקיצוץ במכון המחקר החקלאי וולקני – הפסקת הפעילות”

כך אמר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מנכ”ל מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), פרופ’ אלי פיינרמן. יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה) הביע את התנגדותו לקיצוץ: “אפעל עם ועדת הכספים בדיון משותף למנוע את הקיצוץ”. ד”ר נירית ברנשטיין, חוקרת במכון, אמרה: “גילינו לתדהמתנו כי בזמן שראש הממשלה מקדם את העתקת המכון יש לחברו הטוב שאול אלוביץ’ קרקע בצמוד למכון וולקני”. 

הצעת התקציב של שר החקלאות אורי אריאל חשפה קיצוץ עמוק בתקציב של מכון וולקני למחקר חקלאי. לפי ההצעה, תקציב השכר ופעולות המכון  ב-2019 ירד מכ-255 מיליון שקלים ל-199 מיליון שקלים – קיצוץ של 22%.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הביעה התנגדות גורפת לקצוץ וקראה לכנס ישיבה משותפת עם ועדת הכספים של הכנסת טרם העברת תקציב המשרד כדי למנוע את הקיצוץ. בדיון שנערך ביום שני לאור הצעתם של חברי הכנסת איתן ברושי, עפר שלח ואחמד טיבי, הביעו יו”ר הוועדה וחברי הכנסת את תמיהתם מהקיצוץ הדרמטי מהמכון, שלו חשיבות ותרומה רבה לפיתוחים בתעשיית החקלאות בארץ ובעולם.

יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב, אמר: “המכון הוולקני יקר מאוד למדינת ישראל – אין לנו כאן עוד מחקר ופיתוח בחקלאות בסדר גדול האדיר של המכון, והתרומה שלו לחקלאות בישראל היא לאין ערוך. המציאות מוכיחה שכאשר מגיעים לישראל אורחים רמי דרג מהעולם, לוקחים אותם אל מרחבי המכון כדי להרשים אותם מההון הרעיוני והאנושי שיש למדינה. בהתחלה שראיתי את הודעת הקיצוץ, הייתי בטוח שנפלה כאן טעות – זה מנוגד לכל היגיון ששר החקלאות שאמור לדאוג בראש ובראשונה להעצמת המכון, מוכן לחתום על קיצוץ שכזה. חבל מאוד שמדיון כזה שנמצא בליבת משרד החקלאות, הוא והמנכ”ל נעדרים. גם בלתי מתקבל על הדעת שהמשרד יבצע קיצוץ כה משמעותי מבלי לתאם עם הנהלת המכון ובלי להכין נייר עמדה שמצביע על אפשרויות הקיצוץ”.

מנהל המכון, פרופ’ אלי פיינרמן, אמר בדיון כי הוא קיבל את המידע על הקיצוץ המתוכנן של המכון ל-2019 בהפתעה מוחלטת, “הקיצוץ הוטל בהפתעה ללא כל בחינה משותפת עם ההנהלה. יש כאן חוסר תיאום מוחלט. משמעות קיצוץ כזה של 55.3 מיליוני ש”ח מבסיס התקציב של מכון וולקני הוא פגיעה אנושה בפעילות המחקר עד כדי עצירתו והפסקת הפעילות”.

ד”ר נירית ברנשטיין מוועד החוקרים של המכון, אמרה בדיון כי “מאז נכנס אורי אריאל לתפקידו כשר חקלאות הוא שם את מכון וולקני על הכוונת. הוא מקדם יוזמה ל”העתקת” המכון שלמעשה תביא לסגירתו. הקיצוץ הלא סביר הזה בתקציב מוכיח שוב כי אין בכוונתו להעתיק את המכון לצפון – אלא לחסל אותו”.

היא הוסיפה: “ההצעה שהגיש שר החקלאות להעתיק את מכון וולקני לצפון מנוגדת לחלוטין להחלטת ממשלה שהתקבלה בסוף 2012 שביקשה למנף את המחקר החקלאי באמצעות הגדלת התקציבים והדגישה למעשה את חשיבותו של המחקר החקלאי. כי ככה זה שמסמנים מטרה. מתעלמים ממה שהיה בעבר. ההצעה נתקלה בקשיים רבים כי כך קורה כאשר פועלים נגד המלצות מקצועיות. אז המועצה הלאומית לכלכלה בראשותו של אבי שמחון העובדת במשרד ראש הממשלה בחנה את היתכנות היוזמה באמצעות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו”פ) ומסקנות דוח המולמו”פ היו חד משמעיות כנגד היוזמה להעתקת מכון וולקני והצביעו על הנזק המשמעותי שעלול להיגרם למחקר אם תצא היוזמה לפועל. מה עשו במשרד החקלאות ובמועצה הלאומית לכלכלה? הסתירו את הדו”ח”.

“ומסקנות מקצועיות הרתיעו את השר או את ראש הממשלה? לא ולא. ראש הממשלה מינה צוות אחר לבחינת המעבר לצפון. גם מהצוות הזה הסתירו את הדו”ח שהכין המולמו”פ. וכי מדוע לומר כי כבר יש להם דוח ממשלתי שקבעו כי העתקת המכון עלולה לגרום יותר נזק מאשר תועלת? איך זה עוזר להשיג את המטרה? הרכב הצוות שמינה ראש הממשלה היה מוטה למטרת העתקת המכון כבר מתחילתו. ישבו בו אנשי נדל”ן וכספים ואפילו לא חוקר אחד. אנחנו, ועד העובדים, נאלצנו לבקש את עזרת בית המשפט העליון אשר קבע חד משמעית כי הרכב הוועדה מוטה והורה לצרף איש מחקר חקלאי”.

עוד ציינה: “לפני מספר חודשים גילינו לתדהמתנו כי בזמן שראש הממשלה מקדם את העתקת המכון – ולדעתנו באופן פסול – יש לחברו הטוב שאול אלוביץ’ קרקע בצמוד למכון וולקני. קראנו ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בבדיקה ואכן העניין נמצא בבדיקתו בימים אלה. אבל מספר ימים לאחר פנייתנו ליועץ המשפטי לממשלה החלו לנחות עלינו גזירות בשרשרת”.

ח”כ דב חנין (הרשימה המשותפת) קרא בדיון לגורמי האכיפה לפתוח בחקירה אודות הכוונה להעתיק את המכון הוולקני לצפון הארץ, “הידיעות הן על כך שלמר שאול אלוביץ יש אדמות באזור המכון והמטרה בהעתקת המכון קשורה אליו. זוהי גם הסיבה בקיצוץ הרוחבי המדובר עכשיו שחותך בבשר החי של המכון, מייבש את כל תקציבו ומחייב אותו לסגור מערכות. המהלך הזה הוא דרמטי ומסוכן. אינני מטיל ספק ביכולות הביצוע של השר הממונה – לאורי אריאל קבלות ביצוע רבות אך בתחומים שמעניינים אותו. החקלאות פשוט לא מעניינת אותו”.

ח”כ איתן ברושי (המחנה הציוני) אמר בדיון: “מעולם לא עמדנו בפני מציאות כל כך מדאיגה שמתוך משרד החקלאות יוצאת גזירה של קיצוץ בתקציב המחקר והפיתוח. אם היה צריך להצביע על אי אמון במשרד החקלאות, היא הייתה מתקבלת ברוב גדול כאן בבניין. הממשלה מקצצת במכון וולקני ובחקלאות המתקדמת בעולם כדי לממן את הבתים בנתיב האבות – בתים שמראש לא היו צריכים להיות שם”.

ח״כ עופר שלח (יש עתיד) אמר: “הצטרפתי לבקשה לדיון כי לדעתי מדובר כאן על מטרה לאומית במעלה הראשונה. יש כאן כוונת מכוון לחסל את מכון וולקני. לוקחים מפעל ציוני מפואר, שאינו היי טק פחות ממתחמי ההייטק בהרצליה או ברמת החייל – ההון הרעיוני שיושב במכון הוא של מיליארד ש”ח לכל הפחות. איני רוצה לעסוק בספקולציות אבל המכתב של מנכ”ל משרד החקלאות לדיון הוא פחות ממעליב ומעיד על כוונת מכוון לחסל את המכון. אם הקיצוץ יקרה, זה יהיה בכיה לדורות לכלכלה ישראלית ולחקלאות הישראלית”.

חה”כ יעל כהן פארן אמרה בדיון: “המכון הוא גאוות ישראל בעולם. הגיעו הנה עשרות חוקרים שעצרו יום עבודה מרשים כי הדבר הזה הוא בנפשם וזה מצביע על חומרת הדבר – פגיעה במחקר שתציב אותנו בעתיד במקום טוב. התחושה שלי היא שמציבים למכון את הקיצוץ כעובדה מוגמרת ללא כל תיאום משום שהם לא עברו לצפון. ברגע שהמכון לא רוצה להישמע להוראות הדרג הפליטי, אז דוחקים אותו עכשיו לפינה”.

סיון ינקוביץ, מנהלת תחום תקציבים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, השיבה בדיון בשם הנהלת המשרד ואמרה: “הממשלה היא שהחליטה שמשרד החקלאות יספוג קיצוץ רוחבי. הקיצוץ בכל משרד החקלאות הוא 10% – 170 מיליון שקל. המשרד רואה חשיבות מאוד גדולה במחקר החקלאי והוא דוחה כל האשמה שיש כאן כוונה לפעול לסגירתו”.

את הדיון חתם יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב: “ברור מה תהיינה ההשלכות אם הקיצוץ האמור ייצא לפועל, אך יש כאן עוד נושא והוא ההתנכרות של המשרד למכון. ראינו את זה גם בהיעדרות של הנציגים הבכירים מהדיון. הוועדה דורשת את התערבות המשרד בנושא למניעת הקיצוץ במכון הוולקני. בנוסף, אביא לכך שיתקיים דיון דחוף של ועדת המדע וועדת הכספים ביחד טרם יאושר תקציב משרד החקלאות”.