הדמיית מאדים ראשונה בישראל – הסבב הראשון הסתיים בהצלחה

שישה מדענים ומומחים "נחתו" לפני מספר ימים במקום סודי ומבודד באיזור מצפה רמון כדי להשתתף בפרויקט הדמיית מאדים D-mars, הדמיה שהתקיימה לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים אפשריים בעתיד הקרוב על כוכב הלכת מאדים. במהלך הניסוי חיו המשתתפים בתנאים הדומים למאדים, היו מנותקים מהעולם, הסתובבו בחליפות חלל וערכו חמישה ניסויים.

ה"רמונאוטים" מדמים משימה על מאדים במצפה רמון. צילום: מינוחה נופה.
ה"רמונאוטים" מדמים משימה על מאדים. צילום: מינחה נופה.

"סוכנויות חלל בעולם כבר עסוקות בהכנות למסע למאדים ובפתרון האתגרים הטכנולוגיים הרבים בדרך לשם", אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. "בין האתגרים שמנסים לפצח הם בניית חללית ומנוע שיכולים להתאים למסע הממושך, השפעת הקרינה הקוסמית על האדם, הובלת והקמת מבנה במקום, חיים בקבוצה קטנה ומבודדת, תקשורת עם כדור הארץ ועוד. לישראל יש כבר חלק בהכנות למסע למאדים בפיתוח טכנולוגיות להתגוננות מפני קרינה".

ששת ה"רמונאוטים" – שילוב של מצפה רמון ואסטרונאוטים – שהשתתפו במשימה מדווחים כי הניסויים הסתיימו בהצלחה: בניסוי הקרינה הקוסמית הצליחו הרמונאטים להוכיח שניתן למדוד בקלות בכל מקום קרינה קוסמית על פני מאדים – דבר קריטי להתיישבות שם, שכן הקרינה על מאדים גבוהה הרבה ביותר מאשר הקרינה לכדור הארץ, בגלל האטמוספרה הדלילה וחוסר השדה המגנטי.

בניסוי הגיאו-ביולוגי נדגמו פיסות קרקע שעברו אנליזה ראשונית במעבדה בתוך ההביטאט, ובהמשך יישלחו למעבדות מחקר במרכז מינרווה שבמכון ויצמן למדע. בניסוי הפסיכולוגי נאספו שאלוני מחקר שנשלחו לאוניברסיטאות באיטליה להמשך המחקר. ניסוי התקשורת הצליח ובזמן תקלת תקשורת בין חדר הבקרה להביטאט, הצליחו הרמונאוטים להתגבר על הבעיה ולהעביר מידע דרך חדר הבקרה באוסטריה.

צילום יח"צ.
צילום יח"צ.

הרמונאוטים שהו רוב היום ב"הביטאט" שנבנה במיוחד למשימה, ויצאו מספר פעמים החוצה בחליפות החלל לצורכי משימה מדעית ולטיפול בהביטאט. כמות השתייה, מרחקי ההליכה, לחץ הדם וקצב הלב נמדדו לאורך כל זמן המשימה בחוץ.

את המשימה ניטרו במהלך היום צוות בחדר הבקרה במכון דווידסון לחינוך מדעי שהעניק תמיכה בנושאי מדע, בטיחות ותקשורת, תיעד את המשימה והעביר מסרים למשפחות הרומונאוטים – הכל נעשה בעיכוב של עשר דקות.

ד"ר הילל רובינשטיין, מפקד המשימה סיכם את החוויה במאדים: "חווייה מיוחדת ומרגשת, צוות מדהים, גם מבוגרים יכולים להמשיך לחלום על כוכבים רחוקים!".

המשימה הייתה ניסוי כלים ראשון מוצלח ובעתיד הקרוב מתוכננות משימות התבודדות נוספות בהשתתפות תלמידי תיכון כחלק מתכנית "בית הספר לאסטרונאוטים" שבתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע במכון דודסון לחינוך מדעי, ובעתיד ייתכן שייבחרו נציגים מהציבור הרחב. פורום החלל האוסטרי, הגוף המוביל במשימות אנאלוגיות בעולם, מתכנן לערוך הדמייה בין-לאומית ארוכה במיוחד במקום בשנים הקרובות ולימים ייבנה במקום מרכז מבקרים שייפתח לציבור הרחב.

ששת ה"רמונאוטים" שהשתתפו בפרויקט:

ד"ר הילל רובינשטיין (40) – פוסט דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון החוקר משימות למאדים ומפתח קונספט של לוויין תצפיתי במסלול נמוך מאוד. בנוסף, גם חובב טבע ובעלי חיים. ד"ר רובינשטיין הוא מפקד המשימה ומופקד על ניסוי תקשורת לוויינית בין מצפה רמון להדמייה בעומאן.

ד"ר רעות סורק-אברמוביץ (39) – בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, מייסדת אגודת מאדים הישראלית ומרצה לאסטרוביולוגיה באוניברסיטת החלל הבין לאומית. היתה במשימה קצינת המדע של המשימה ואחראית על שלושה ניסויי סימולציה: מחקר חיפוש אחר חיים באמצעות איסוף דגימות קרקע, בדיקת היתכנות של הדפסת תלת מימד מאדמה מקומית וניסוי פסיכולוגי על השפעת תנאי בידוד ולחץ על התפקוד של אסטרונאוטים.

פרופ' גיא רון (42) – מומחה לפיסיקה גרעינית מהאוניברסיטה העברית, החוקר מאיצי חלקיקים במקומות שונים בעולם, היה אחראי במשימה על המחקר על מדידת קרינה קוסמית.

ששת ה"רמונאוטים". מימן לשמאל: ד"ר רעות סורק-אברמוביץ, פרופ' גיא רון, ג'קי פיין, אלון שיקאר, נדב קושניר, ד"ר הילל רובינשטיין. צילום: מינחה נופה.
ששת ה"רמונאוטים". מימין לשמאל: ד"ר רעות סורק-אברמוביץ, פרופ' גיא רון, ג'קלין פיי, אלון שיקאר, נדב קושניר, ד"ר הילל רובינשטיין. צילום: מינחה נופה.

ג'קלין פיי (32) – מנהלת מרכז המוזיקה במצפה רמון ומדריכה טיולי אסטרונומיה, היתה אחראית על תיעוד המשימה וכתיבת תפריט למאדים.

האדריכל אלון שיקאר (37) – בעל פרקטיקה עצמאית לאדריכלות ועיצוב ומרצה בטכניון, מתמחה בתכנון מבני חינוך היה אחראי על תכנון ובניית ההביטאט ותיעוד המשימה.

נדב קושניר (37)סטודנט לעבודה סוציאלית ומדריך טיולים, עוסק בהנחיית תהליכים חינוכיים וטיפולים בשטח עם יחידים וקבוצות, מרצה ללמידה התנסותית, היה קצין הרפואה של המשימה.

הפרויקט מפעיל תוכניות חינוכיות בשיתוף מכון דוידסון לחינוך מדעי, סוכנות החלל הישראלית וקרן יק"א ועובד בשיתוף פעולה עם מרכז מדע ים מלח והערבה ומועצה מקומית מצפה רמון.  כמו כן מפתח המרכז תכניות וניסויים מדעיים עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית, מרכז מינרווה במכון דווידסון והטכניון. להקמת המבנה תרמו החברות אורמת, דנפל ואלפא פרויקטים. חליפת חלל עוצבה על ידי המעצב אלון ליבנה. את התקשורת למשימה יספקו הלווין עמוס 7 של חברת חלל תקשורת וחברת גילת טלקום.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן