מחקר ופיתוח בישראל

הייטק הישראלי בצל המלחמה. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה משמשת כתמונה מדעית

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות: ענף ההייטק על פרשת דרכים

  • אין תגובות
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות: ענף ההייטק על פרשת דרכים על אף המשך צמיחה בשנת 2023 החברות והמשקיעים מבטאים חששות לגבי העתיד
רישום פטנטים. אילוסטרציה: depositphotos.com

שיא במספר הפטנטים שהוגשו ע"י החברות שליד האוניברסיטאות

  • אין תגובות
כך עולה מסקר חברות למסחור ידע בישראל לשנת 2021 של הלמ"ס בשיתוף המולמו"פ. פרופ' פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ: "העלייה בהסכמי הרישיון שנחתמו משמעותית למדינה, שכן אלו יניבו את פירותיהן בעתיד
כנס השקת מרכז הידע לתשתיות מחקר. צילום: סיון שחור

לראשונה: שיתוף פעולה בתשתיות מחקר בין כל מוסדות המחקר באקדמיה ובתעשיית ההייטק ברחבי הארץ

  • אין תגובות
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הקים מרכז ידע לאומי לתשתיות מחקר שיחבר בין כלל החוקרים לציוד מחקר ומומחים רלוונטיים בכל הארץ. מטרת המרכז להעצים שיתופי הפעולה ביניהם ולניצול מיטבי של התשתיות,
מבנאוניבריסטת בן גוריון - מבט מהרחוב הראשי של באר שבע, שדרות רגר. איור: depositphotos.com אוניבריסטת בן גוריון - מבט מהרחוב הראשי של באר שבע, שדרות רגר. איור: depositphotos.com ה באוניברסיטת בן גוריון. ות החדשנות משיקה מסלול לעידוד וקידום יזמות טכנולוגית, חדשנות ומו"פ במטרופולין באר שבע; תקציב התוכנית 25 מיליון ₪ רשות החדשנות משיקה תוכנית חדשה לקידום החדשנות והיזמות הטכנולוגית במרחב באר שבע בתחומי סייבר, דור חמישי (5G), בריאות, בינה מלאכותית ועוד. התוכנית, שתפעל גם לקידום תשתית מו"פ, חיזוק יזמות מקומית ותמרוץ הגעתן של חברות הייטק רב-לאומיות ומקומיות לאזור, תתוקצב ב-25 מיליון ₪ לתקופה של ארבע שנים ומטרתה תהיה להפוך את מרחב באר שבע למטרופולין הייטק בנגב. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "בשנים האחרונות פועלת רשות החדשנות לטובת הובלת אסטרטגיה כלכלית מוטת חדשנות בפריפריה, שתאפשר לקדם ולהטיב עם הכלכלה ברמה המקומית והלאומית. התוכנית לקידום היזמות במרחב באר שבע תתמקד בהקמת תשתיות מחקר ופיתוח, חיזוק היזמות המקומית כמו גם תמרוץ הגעתן של חברות הייטק גדולות (רב-לאומיות ומקומיות) לאזור. ההייטק התגלה בשנה האחרונה כמנוע יציאה מרכזי מהמשבר הכלכלי, מיקוד בפריפריה בתקופה זאת עשוי להוות מנוף אמיתי להתחזקות הכלכלית שנדרשת באזור". אניה אלדן, סמנכ"ל וראש זירת הזנק ברשות החדשנות, אמרה: " התכנית תתמקד בתחומים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל צמיחה משמעותי, בהם סייבר, דור חמישי (5G), בריאות, תעשייה, קיימות ועוד. כמו כן, תתמקד התוכנית בחיזוק הקהילה היזמית בבאר שבע, ובשילוב אוכלוסיית מיעוטים באקו-סיסטם היזמות הטכנולוגית". "מטרותיה של התוכנית הן להביא לגידול במספר חברות ההזנק ומספר המועסקים בחברות הזנק במרחב באר שבע, גידול בפעילות מרכזי מו"פ וחדשנות של חברות טכנולוגיות מבוססות, גידול מרכזי הידע והחדשנות בעיר, גידול מספר חברות הטכנולוגיה בעיר שמעסקיות 100 עובדים לפחות, גידול מספר היזמים באוכלוסיות בתת-ייצוג, עידוד יזמים טכנולוגיים והקמת חברות הזנק בעיר ועוד" מדגישה אלדן. התוכנית לקידום יזמות טכנולוגית בבאר שבע תתבטא במספר מישורים: בניית תשתית טכנולוגית ומרכזי ידע, בהם – מרכזי חדשנות בתחום הקלינטק (CleanTech), מרכז נתונים סינטטי (Sandbox) לבחינת אלגוריתמים בתחום הסייבר ועוד. חיזוק קהילת יזמות – בניית סל הטבות ליזמים (תמרוץ גיוסים ותוכניות רילוקיישן), גיוס מנטורים מומחים, חיבור בין יזמי העיר והמרחב למשקיעים, קהילות יזמות, אקדמיה ולחברות מבוססות. עידוד הקמת מרכזי מו"פ וחדשנות של חברות הייטק מבוססות – בניית תוכניות הון אנושי בשיתוף עם קריית התקשוב, עידוד חברות טכנולוגיה מבוססות וגופים נוספים להקמת מרכזי חדשנות באמצעי מענקי עידוד ותמיכה, שיתוף פעולה עם חברות השמה מקומיות ועוד. קידום, מיתוג ושיווק אזור באר שבע כמטרופולין הייטק בנגב – קיום אירועים מקצועיים, מיטאפים וכנסים (כולל כנסים בינלאומיים), פתיחת מאגרי מידע עירוניים וקידום באר שבע כ"בטא-סייט" ליזמים ועוד. לעיר באר שבע יתרון משמעותי – היא מונה כ-220 אלף תושבים ומהווה מטרופולין המשרת כ-750 אלף תושבים באזור הנגב, בשטח שמהווה כ-60% משטחה של מדינת ישראל. עם זאת, הפוטנציאל הרב הגלום בה לא ממומש, וכיום היא מונה כמה עשרות של חברות הזנק (פחות מ-1% מסך חברות ההזנק בישראל), והיא סובלת ממחסור בתשתיות מו"פ ומרכזי ידע שמטרתם לקדם פעילות של יזמים וחברות צעירות. על פי חוק, בשל המיקוד הגיאוגרפי דורש המסלול את אישור ועדת הכספים של הכנסת.

רשות החדשנות משיקה מסלול חדש לעידוד וקידום חדשנות ומו"פ בבאר שבע

  • אין תגובות
המדינות החברות בתוכנית הוריזון 2020 המסתיימת השנה - בכחול כהה, מדינות השייכות לאיחוד האירופי, בתכלת המדינות הנלוות שכעת גם בריטניה תצטרף אליהן. מדינות נלוות לא יוכלו להשתתף בתוכנית הוריזון יורופ בתחומי הקוונטים והחלל.

ישראל בריטניה ושווייץ הוצאו מתוכנית המו"פ האירופית בתחומי הקוונטום והחלל

  • 8 תגובות
הסיבות: הפיכת התחומים הללו לאסרטגיים והחשש מבריחת מוחות. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים משותפים עם האיחוד האירופי. בקהילה המדעית חוששים מפגיעה במדע האירופי. הגורמים הרשמיים בארץ לא הגיבו לבקשת אתר
מחקר רפואי.צילום: shutterstock

המו"פ בתחום הבריאות בישראל זניח לעומת ממוצע ה-OECD

  • אין תגובות
קרית עתידים. צילום: מתוך ויקיפדיה

מחקר: ישראל הגיעה למיצוי ההון האנושי בהייטק

  • 6 תגובות
עו"ד נעמי אסיא. צילום באדיבותה

נעמי אסיא – עורכת הדין המשפיעה ביותר בתחומי ההיי-טק והסייבר

  • אין תגובות
מידות ומשקלות - ישראל. איור: shutterstock

מבקר המדינה: משרד הכלכלה והתעשייה ניוון על דעת עצמו את המעבדה הלאומית לפיזיקה

  • 2 תגובות
מאיץ החלקיקים על שם קופלר. צילום: הצלם הנאמן מיכאל יעקובסון, רישיון- השימוש

הלמ"ס: חברות מסחור הידע רשמו הכנסות של 1.36 מיליארד שקל ב-2016

  • אין תגובות
LHC - צילום יח"צ: CERN

רשות החדשנות משתפת פעולה עם מאיץ החלקיקים CERN

  • אין תגובות
לוגו מכון וולקני. מקור: Avishai Teicher / Wikimedia Commons.

"משמעות הקיצוץ במכון המחקר החקלאי וולקני – הפסקת הפעילות"

  • 5 תגובות
שלמה גרדמן, יו"ר משותף של כנס 2018iNNOVEX. תמונת יח"צ.

גיל שווייד ואביגדור וילנץ בין זוכי פרס החדשנות ב-iNNOVEX2018:

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

פרופ' דן בן דוד, מכון שורש בראיון לאתר הידען: ההשכלה הגבוהה בהתדרדרות מתמשכת

  • 2 תגובות
שימוש בראיה ממוחשבת לנהיגה אוטונומית. מתוך אתר מובילאיי

עלייה של 25% בבקשות הפטנטים של חברות מסחור הידע באוניברסיטאות

  • אין תגובות
לתמונה אין קשר לכתבה. אילוסטרציה: Joi Ito.

פרס אונסק"ו למכון וולקני על תרומה לחקר מדעי החיים

  • תגובה אחת
יותר ממחצית מהנקלטים בסגל הבכיר באוניברסיטאות – מדענים חוזרים. אילוסטרציה: George C. Marshall European Center for Security Studies.

יותר ממחצית מהנקלטים בסגל הבכיר באוניברסיטאות – מדענים חוזרים

  • 2 תגובות
פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

  • אין תגובות
צוות המעבדה, מימין: מהנדס המעבדה יבגני לינדר, מיה ברזילי (דוקטורנטית), אסף הרשקוביץ (מגיסטר), איתמר הולצמן (לקראת תואר שני), אלון אבידור (תואר ראשון), ד”ר ססיל שגיא (מדענית בכירה) וד”ר יכין עברי. מקור: דוברות הטכניון.

זיכרון קולקטיבי

  • אין תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
חמי פרס לוחץ את ידיו של חתן פרס נובל אנדרה גיים, וברקע - נשיא המדינה שמעון פרס. צילום: אילן לוי

פרס של עד מיליון דולר מטעם גוגל לחברה שתציג חדשנות פורצת דרך בכנס iNNOVEX2017

  • אין תגובות
ישי פרנקל סגן נשיא בקבוצת הטכנולוגיות החדשות ומנהל כללי של חטיבת התוכנה

ישי פרנקל, סגן נשיא אינטל: על התעשייה לאמץ את המודל של גוגל לקשר עם האקדמיה ולבצע מחקר בסיסי

  • תגובה אחת
מתוך תערוכת CHIPEX 201

שורת מומחים בכירים מתעשיית השבבים העולמית תגיע לישראל כדי לקחת חלק ב ChipEx2016

  • אין תגובות
צמיד מצוקה לצוללנים של קבוצת BLU. צילום: דוברות הטכניון

חוויה טראומטית בשעת צלילה הולידה רעיון לפיתוח צמיד מצוקה המיועד לצוללנים

  • 3 תגובות
פרופ' סימון ליצין בכנס ה-IEEE באוניברסיטת תל אביב. צילום: שמואל אוסטר

הקשר בין המצוינות המדעית והצלחת ההייטק הישראלי

  • 3 תגובות
שרוליק, הישראלי של דוש. צילום: י.ש. מתוך ויקיפדיה

חמשת הפיתוחים הישראליים שאתם חייבים להכיר

מחקר ופיתוח. צילום: shutterstock

מצויינות במחקר ופיתוח

  • אין תגובות
שר המדע דני דנון בכנס הרצליה, 9/6/15. צילום: אבי בליזובסקי

המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע הציגה תוכנית לאומית למחקר ופיתוח רובוטי

  • תגובה אחת
האינטרנט של הדברים. איור: shutterstock

עשרות חברות סטארטאפ מתחום ה- IOT יציגו לראשונה טכנולוגיות חדשניות בכנס ChipEx2015 ביום רביעי הקרוב

  • אין תגובות
פטנטים. איור: shutterstock

עלייה של 20% במספר ההמצאות של מוסדות מחקר בישראל – התחום שמניב הכי הרבה הכנסות: תרופות

  • תגובה אחת
מחקר ופיתוח. איור: shutterstock

חברות רב-לאומיות זרות אחראיות ל-63% מהמו"פ העסקי בישראל

  • תגובה אחת
חדשנות בישראל. איור: shutterstock

סקר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע: רק 25% מהחברות במשק מייצרות חדשנות טכנולוגית

  • תגובה אחת
המדפסת הרובוטית הזעירה של זוטא לאבס מירושלים, נשלטת על ידי טלפון סלולרי

המצאה ישראלית: מדפסת כיס של זוטא לאבס זוכה להצלחה בקיקסטארטר

  • 4 תגובות
שר המדע יעקב פרי עם שרת החינוך והמחקר הגרמנית פרופ' יוהנה וואנקה בטקס החתימה על ההסכם, 25/2/14

ישראל וגרמניה ירחיבו את שיתוף הפעולה המדעי בחקר הסרטן

  • תגובה אחת
כרזה של תוכנית המו"פ האירופית הוריזון 2020

נשיאת האקדמיה לשרי החוץ והמשפטים: חתמו על ההסכם עם האיחוד האירופי; הזמן אוזל

  • 4 תגובות
מימין: פרופ' שלומית טרם, פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' הירו יואסאקי מיפן על רקע החיישנים במתקן אטלס ב-CERN שרובם יוצרו בישראל ומקצתם ביפן. (צילום: אבי בליזובסקי, יולי 2008)

עובדיו הישראלים של מאיץ החלקיקים ייהנו מחסינות דיפלומטית ופטור ממס הכנסה

  • אין תגובות
דגלי המדינות החברות ב-OECD. צילום: shutterstock

ההוצאה הלאומית למו"פ במגזר הממשלתי היא הנמוכה ביותר בין מדינות OECD

  • 13 תגובות
כרזה של תוכנית המו"פ האירופית הוריזון 2020

החל סבב השיחות על הצטרפות ישראל לתוכנית Horizon 2020 * הסוגיה הטריטוריאלית נדחתה לישיבה הבאה

  • 7 תגובות
פטנטים. איור: shutterstock

סקר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע: גידול של 11% בבקשות לפטנטים באוניברסיטאות

  • תגובה אחת
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי בפתיחת כנס ChipEx 2013. צילום: קובי קנטור

:"חשש: החלטת האיחוד האירופי להתנות מענקים בדרישות פוליטיות עלולה לפגוע קשות במדע הישראלי"

  • 4 תגובות
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי בפתיחת כנס ChipEx 2013. צילום: קובי קנטור

השר פרי: אנו בעידן שבו צ'יפ או חיישן או החסן (דיסק און קי) יכולים להיות בעלי פוטנציאל הרס לא פחות מפצצה

  • אין תגובות
רופא משתמש באנדוסקופ. צילום NIH

רופאים בישראל – מפרסמים הרבה, מצוטטים פחות

  • 3 תגובות
מעבדה ניידת בצפית. צילום: מכון ויצמן

מבקר המדינה: על המדען הראשי לשפר את סדרי המינהל של תקציבי המו"פ

  • 7 תגובות
מעבדה במיג"ל - מרכז מו"פ גליל בקרית שמונה. תמונת יח"צ

מכון המחקר מיג"ל בקרית שמונה קיבל מענק בסך 4.4 מליון אירו מהאיחוד האירופי

  • אין תגובות
המדען הראשי בתמ"ת, ד"ר אבי חסון

20 מיליארד אירו תקציב הפרויקטים בהשתתפות ישראלית בתוכנית המו"פ האירופית מ-2007 עד כה

  • תגובה אחת
תערוכה במסגרת כנס Life Science Baltics 2012. החזרת מדענים לאירופה ובלימת זליגת המוחות. צילום: אבי בליזובסקי, ספטמבר 2012

האיחוד האירופי זכה בפרס נובל לשלום ומציין עשור למלחמה בבריחת המוחות

  • אין תגובות
המדען הראשי בתמ"ת, ד"ר אבי חסון

המדען הראשי אבי חסון הכריז על גיבושה של תכנית חדשה לתמיכה בתעשיית early stage

  • 6 תגובות
דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

88 מדענים מובילים שחזרו ארצה, 101 מיליון דולר השקעה בציוד, 45 מיליון בתשתיות, 170 סיפורי הצלחה ו- 625 פרוייקטי אקדמיה-תעשייה

  • תגובה אחת
היזם מישל דוד הציג גרמי מדרגות נעות ספירליות המעוצב על פי צורת המבנה או תוואי השטח, כאשר צד אחד של הגרם עולה, והשני יורד. אחד הזוכים בפרס רמון בשנת 2011

בתוך חמש שנים לא נזרוק שקיות לזבל ונשתמש במדרגות נעות בצורת ספירלה

  • 5 תגובות
פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן

ההשפעה המשמעותית של הננו

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש