סיקור מקיף

ההוצאה הלאומית למו"פ במגזר הממשלתי היא הנמוכה ביותר בין מדינות OECD

כך עולה מדו"ח פורום מדענים ראשיים במשרדי ממשלה. רק ב-11 ממשרדי הממשלה מכהן מדען ראשי

דגלי המדינות החברות ב-OECD. צילום: shutterstock
דגלי המדינות החברות ב-OECD. צילום: shutterstock

דו"ח פורום מדענים ראשיים במשרדי ממשלה, שאותו מוביל משרד המדע, הטכולוגיה והחלל, הוצג היום, 4 בנובמבר, בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הדו"ח מראה כי ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) במגזר הממשלתי בישראל עומדת על 5.3 מיליארד שקל – המהווים כ-0.9% מהתמ"ג וכ-15% בלבד מסך כל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרח – שהסתכמה בשנת 2012 ב-39.4 מיליארד שקל. מדובר בשיעור ההוצאה הממשלתית למו"פ הנמוך ביותר בין מדינות ה-OECD: בארה"ב עומד שיעור זה על 31%, בבריטניה 33%, בהולנד 44% ואף בטורקיה 34%. שיאנית ההוצאה הממשלתית היא פולין עם 60% מכלל ההוצאה.

ההוצאה הממשלתית למו"פ כוללת ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים וקשרי מדע בין-לאומיים באוניברסיטאות ובטכנולוגיה תעשייתית. באמצעות תקציבים אלה, מממשים משרדי הממשלה את מדיניות המחקר והפיתול שלהם, כל משרד בתחומו, כדי להבטיח איכות גבוהה של המו"פ באמצעות התחרות. שאר ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל נעשית על ידי המגזר העיסקי ועל ידי חברות גלובליות.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אשר הגיש היום את הדו"ח, הזהיר ואמר: "מצב המדע הממשלתי המוכוון במדינת ישראל לא טוב. בשנים האחרונות נשחקים תקציביהם של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה השונים, ובחלק קטן מהמשרדים אף לא טורחים לאייש את התפקיד. לצערי הרב השפעתם על מקבלי ההחלטות נמוכה והדבר משפיע גם על יכולתו של פורום המדענים הראשיים להיות גוף מוביל, משמעותי ואפקטיבי בתיאום ובהובלת מדיניות המחקר הממשלתי של מדינת ישראל".

הדו"ח, תוצר עבודתם של פורום מדענים ראשיים במשרדי הממשלה, שבראשו עומד שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי ואותו מרכז המדען הראשי של המשרד פרופ' אהוד גזית, סוקר את פעילות המחקר והפיתוח בממשלה, את פעילות הפורום, את מצב המדענים הראשיים במשרדי ממשלה ואת הירידה בתקציבי המחקר והפיתוח.

במהלך הדיון הטיח שר המדע פרי ביקורת על התנהלות המדען הראשי במשרד הכלכלה אשר מהווה שחקן מרכזי בהקצאת משאבים ותקציבים למחקר ופיתוח בישראל: "ישנם לצערי מדענים ראשיים – כגון המדען הראשי במשרד הכלכלה, אשר למרות שמאפייני תפקידו וסמכויותיו שונים משל המדענים הראשיים האחרים, הוא חבר הפורום – שלא מקפידים לקחת חלק ולהשתתף במפגשים. אני מצר על כך כי הדבר פוגע מאוד ביכולות הפורום".

מדינות OECD רבות הגדילו את התקציבים הממשלתיים המוקצים למחקר והפיתוח בעשור האחרון בכ-4.5% בשנה בממוצע. באותה תקופה, הגדילה ממשלת ישראל את החלק התקציבי המוקדש למחקר ופיתוח רק ב-0.7% בשנה בממוצע. גידול איטי זה הביא לכך שההשקעה הממשלתית במו"פ בישראל, כחלק מסך המו"פ האזרחי, היא בין הנמוכות ב-OECD.

לדברי המדען הראשי של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ' אהוד גזית, "הקיצוצים התקציביים האחרונים בתקציבי המו"פ הממשלתיים עשויים להביא בטווח הארוך והקצר לפגיעה במעמדה המוביל של ישראל בעולם. התקציבים מיועדים להבטיח את עתודות הפיתוח והמחקר של הכלכלה והאקדמיה הישראלית וללא תכנית אסטרטגית תאבד ישראל במהרה את נכסי ההון האנושי והידע שצברה לאורך השנים והמשק כולו ייפגע". ­

מניתוח הוצאות הממשלה למימון מו"פ לפי תחומים, עולה כי ניתנת עדיפות גבוהה למימון בלתי מכוון של מחקר באוניברסיטאות (44% מהסך הכולל), לקידום טכנולוגיות תעשייתיות (38%) ולחקלאות (7%). בשלושת התחומים האלה שיעור המימון גבוה מזה שברוב מדינות ה-OECD. ואולם, בכל אחד מהתחומים – בריאות, איכות הסביבה, אנרגיה, חקר החלל ופיתוח תשתיות – שיעור המימון הוא כאחוז אחד או פחות ונמוך במידה ניכרת, מהמקובל במדינות OECD.

עוד נידון בדו"ח, מצב המדענים הראשיים אשר גם הוא נשחק בשנים האחרונות. מהדו"ח עולה כי מתוך 23 משרדי ממשלה, רק ב-11 מהם מאוישים תפקידי מדענים ראשיים. המשרדים שבהם אין כיום מדען ראשי: משרד האוצר; משרד המשפטים; משרד החוץ; משרד הפנים; המשרד לפיתוח הנגב והגליל; משרד התרבות והספורט; משרד הבינוי והשיכון; משרד הרווחה והשירותים החברתיים; משרד התיירות; המשרד לשירותי דת; והמשרד לאזרחים ותיקים וכן משרד ראש הממשלה.

ד"ר אלי אבן, ראש הרשות המחקר באוניברסיטת בר אילן וחבר בוועדת המייעצת להשקעות במחקר ופיתוח באיחוד האירופאי:

"ממשלת ישראל ממשיכה לדרדר את המחקר והפיתוח בישראל למקום הכי נמוך מאז הקמתה. המשך מדיניות זו תוביל את מדינת ישראל לאבד את המשאב הלאומי המרכזי שלה שהנו ההון האנושי. כפועל יוצא, תאבד הכלכלה בישראל את הכנסות שהניב ענף הייטיק שהינו תוצר ישיר של מחקר ופיתוח במוסדות המחקר האקדמיים בישראל. על פי כל הממדים התשואה(לתוצר הלאומי הגולמי) במחקר ובפיתוח הינה פה 20 לפחות ביחס להשקעה. אנחנו חייבים לנקוט ביוזמת חירום ולאתר את המשאבים הנדרשים על מנת להכפיל מיידית את השקעות הלאומית במחקר ובפיתוח"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. אסף- הרבה פיתוחים משמעותיים מאוד של חברות עולמיות כמו אינטל- התפתחו פה.
    בגדול יש הגיון בלתת הנחת מס למי שאין מוטיבצה אחרת לבנות כאן מפעל.
    נעלה את המס והם יבנו את זה במקום אחר.
    אתה לא יכול לצפות מוטיבציה ציונית מתאגידים בין לאומיים.

  2. שוב, למדינה יש צורך בםיתוחים במה שהיא מתעסקת. בשאר הדברים עדיף לתת לשוק החופשי להתעסק.
    או לאקדמיה. פקידים ונבחרי ציבור לרוב לא יכולים לדעת איפה ההשקעה הכי טובה תהיה. ולכן עדיף שוק חופשי.
    בכל מקרה סיבסוד האקדמיה הוא גם חלק מהוצאות על מחקר ופיתוח בעקיפין.

  3. מה קשור מחקר ופיתוח והטמעת הטכנולוגיה במשרדי הממשלה ויעול השירות שלהם?
    אני מבין במה מדובר, מדובר בכך שמבחינת הוצאה ישירה על מחקר ופיתוח של הממשלה, קרי – כספי מיסים- המדינה נמצאת מקום אחרון בOECD. אבל ,כמו שכבר הזכרתי- מדינת ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם. כשזה מגיע ליחס אחוז מהתמ"ג שמושקע בפיתוח- שזה כסף של חברות, חלקן אפילו לא בארץ שמושקע מיוזמתם במחקר שנראה להם שיתן להם תשואה.

    איך בדיוק הוצאה על ישיבות נחשבת מחקר ופיתוח?

  4. מדובר כמובן בהוצאה על מופ שנעשה על ידי משרדי הממשלה (או בהזמנתם) ועבורם, זה חלק זניח מכלל המו"פ בארץ, למעט בתחום הבטחון. הגברתו תשפר את הטמעת הטכנולוגיות במשרדי הממשלה וייעול השירות.
    וחוץ מזה, כנראה שההוצאות והסיבסודים לאוניברסיטאות לא נכללות, אבל אלו של הישיבות כן, כי האידיוטים חושבים שהם מייצרים עבור הממשלה פיתוח בעל ערך רב מאוד….

  5. תחסוך ממני את אנשי הקש.
    שוב,
    מדינת ישראל היא מקום ראשון- ראשון!- בעולם כזהב מגיע לאחוז המחקר והפיתוח מהתמ"ג.
    למה צריך לקחת כסף מהכלכלה כדי להשקיע אותה במשהו שישראל היא מקום ראשון בו?
    האם יש אינדקציה שהמצב שלנו ישתנה אם לא נגביר את ההוצאה הממשלתית?
    בכלל כל ההוצאות והסיבסודים לאוניברסיטאות- נכללות בהוצאות על מחקר?

  6. אחד אחר, אני בספק אם החלק של משרד המדע הוא אחוז אחד מהחלק של המדען הראשי במשרד הכלכלה, ובכלל נראה שאתה לומד כלכה אצל הקפיטליסט היומי ואצלך הממשלה בכלל מיותרת, מצדך כנראה שכל אחד יסתובב עם שומר ראש אישי כי חבל להוציא כסף על שוטרים, אבל אתה נוסע בכביש שנסלל בכספי ציבור….

  7. דבר ראשון, למה קטנוניות?
    ולמה בורות?
    זה עניין שלי בתור אזרח המדינה לאן כספי מסים הולכים.
    ואני אומר לדעת בדיוק לאן כל שקל מההוצאה הציבורית למחקר ופיתוח הולך כדי להזכיר שהמצב אינו רע כמו שהכתבה מתארת ושאם ישראל היא מקום ראשון בעולם מהבחינה הזאת למרות ההוצאה הממשלתית הנמוכה- אולי לא צריך להעלות אותה? האם יש יסוד להאמין שזה ישתנה אם לא נעלה את ההוצאה הממשלתית שהיא זניחה ביחס להוצאה הכוללת?

    אני גם מניח שהמשרד רוצה תקציב גם לעצמו – נכון? ככל שההוצאה הממשלתית על מחקר ופיתוח יותר קטנה- משרד המדע הופך להיות פחות רלוונטי, מין הסתם יש לו אינטרס להעלות את ההוצאה הזאת- גם אם רק חלק מהכסף יגיע ישירות אליו.

  8. החלק התקציבי של משרד המדע הוא דווקא הזניח ביותר מבין משרדי הממשלה, משרד החקלאות עושה פעילות מדעית יותר גדולה. המשרד גם לא רוצה את הכסף אליו אלא מבקש תקציב לכלל משרדי הממשלה לשיפור וייעול המשק כולו, כך שהתגובה שלך מעידה על בורות, וקטנוניות.

  9. אני הבנתי שבאופן כללי ישראל היא מקום ראשון, בעולם ביחס של מחקר ופיתוח מהתמ"ג.
    מה זה משנה כמה מזה זה הוצאה של כספי מיסים ולא חלק מהשוק החופשי?
    לדעתי זה עדיף כך. פקיד של ממשלה לא יכול לדעת מה צריך לחקור ומה לא.

  10. לדעתי ,הבעיה היא בנפתלי בנט.שמעדיף לתת הקלות מס לחברות זרות.ולא להשקיע ביוזמות מקומיות.כלכלה אמיתית לא הופכת למקלט מס.אלה יוצרת משהוא חדש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן