עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה כבר הפכה למכה שתגרום לנזק רב, אומר סגן מנהל המרכז שמתריע כי ישנם היום חולים שלפני חמש שנים ניתן היה להצילם והיום כבר לא
בראיון לרשת השידור הציבורית האמריקנית PBS בעקבות פרק בסדרה Frontline שעסק בחיידקים עמידים לתרופות, אמר סגן מנהל המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן בארה”ב, ד”ר ארג’ון סריניוואסאן. “אנחנו כבר בעידן שאחרי האנטיביוטיקה”.
כזכור נושא עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה הוא שיחת היום בקרב החוקרים לפחות בעשור האחרון, ההסבר האבולוציוני פשוט ביותר: התרופות האנטיביוטיות הורגות את החיידקים, אבל מספיק שחיידק בודד מגלה עמידות, הוא שורד ובדרך הטבע, ממהר ומשכפל את עצמו, עד שכל אוכלוסיית החיידקים בני אותו מין הפכה לעמידה בפני אותו סוג של אנטיביוטיקה. חמור מכך, ישנם מקרים בהם חיידקים ממינים שונים מחליפים ביניהם קטעי גנים שהופכים גם מין שלא נחשף לאנטיביוטיקה לעמיד בפניה.
ככל שמשתמשים יותר באנטיובטיקה וככל שאנו חושפים יותר את החיידקים לאנטיביוטיקה, כך גוברת הסבירות שתתפתח עמידות לאנטיביוטיקה. כך שככל שאנו נותנים יותר אנטיביוטיקה לבני אדם, לסביבה, לבעלי החיים כך גדלה ההזדמנות של החיידקים לפתח עמידות. אנו גם יודעים שעשינו שימוש יתר באנטיביוטיקה, הצבנו את עצמנו במצב שבו אנו מוצאים את עצמנו עכשיו, האנטיביוטיקה היעילה הולכת ונעלמת.”
הולכות ונגמרות לנו התרופות המשמשות למלחמה במחלות שקודם היו ניתנות לטיפול יעיל. אנו נתקלים היום בחיידקים, בפרט בבתי חולים העמידים כמעט לכל סוגי האנטיביוטיקה הזמינים עבורנו (ובמקרים מסויימים לכולן) ואנו נכנסים לעידן עליו כבר התרענו זמן רב.
“במשך תקופה ארוכה מלאה התקשורת בכתבות על “סוף עידן האנטיביוטיקה?” מעתה ניתן למחוק את סימן השאלה ולומר. “הגענו לסוף עידן האנטיביוטיקה. נקודה.”, אומר סריניוואסאן.
אנחנו כבר כאן, בעידן הפוסט-אנטיביוטי. ישנם חולים שעבורם אין לנו תרופה, ואנו במצב שבו יש לנו חולה במחלה מידבקת, שלפני חמש שנים היה ניתן לטפל בו והיום איננו יכולים.
כזכור, בין אלו המחפשים חלופות לאנטיביוטיקה, היא כלת פרס נובל פרופ’ עדה יונת, שכמובן מגייסת לעזרתנו את הריבוזום. בכנס Life Sciences Baltics שהתקיים בוילנה בספטמבר 2012, בנוכחות משלחת של מעל מאה נציגים ישראלים, אמרה פרופ’ יונת כי חוסר הרצון של חברות התרופות לפתח אנטיביוטיות חדשות מסיבות כלכליות עלולה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור בכל הנוגע לתוחלת החיים.
עוד בנושא באתר הידען:
- מבקר המדינה, מאי 2103 קובע: 4,000-6,000 ישראלים מתים מדי שנה מזיהומים בבתי חולים
- עמידות לאנטיביוטיקה בישראל
22 תגובות
ייגאל
אתה דוגמא לכך שצמחונות פוגעת באינטליגנציה. מה הקשר בין אנטיביוטיקה לשפעת ולפרה משוגעת??
יגאל – איזה קשקוש. מה הקשר בין שפעת העופות (וירוס) לאנטיביוטיקה? מה גם שכבר ממש מזמן לא משתמשים באנטיביוטיקה כדי לגרום לעופות לגדול (דבר שקרה רק בארה״ב וזה כבר לא חוקי שם מזמן)
הפאג’ים חוזרים – אינטראליטיקס בבטיחות מזון, אומניליטיקס בחקלאות, אלנקו בבעלי חיים, נסטלה בבריאות ועוד רבים אחרים. ראו:
http://topdocumentaryfilms.com/phages-the-virus-that-cures
שפעת היא וירוס, ולא קשורה לאנטיביוטיקה (לפחות לא בצורה ישירה).
פרה משוגעת היא אפילו לא וירוס (ובטח לא חיידק). – ואז גם לא קשורה.
80% מהאנטיביוטיקה המיוצרת בעולם הולכת להאבסת חיות במשקים תעשייתיים. זה כבר הביא לנו את שפעת העופות, שפעת החזירים והפרה המשוגעת. זה גם ממשיך הלאה לבשר והחלב ונכנס לגוף שלנו, אנשים אוכלים בשר ומוצרי חלב 3-4-5 פעמים ביום וזה משול לקבלת מנת אנטיביוטיקה עם כל ארוחה. מכאן באים כל החיידקים העמידים. הבאנו את זה על עצמנו. תמשיכו לאכול בשר ולשתות חלב ונראה לאן נגיע…
IBM פיתחו מיקרו רובוטים שנימשכים למיטען החשמלי של חידקים פטוגנים.אולי זו הזדמנות לקדם חיסון נגד שפעת.
אני מכיר 3 ערוצי התמודדות עם עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה, שניים מהם הוזכרו בתגובות למאמר והם תרכובת האליצין ובקטריופאג’ים, השלישי הוא פפטידים אנטי-מיקרוביאליים וכרגע הפפטידים נחשבים לאחת האפשרויות הזולות ביותר לפיתוח אנטיביוטיקה חדשה וקשה להסתגלות ע”י החיידקים. לדעתי צריך לחקור ולפתח את שלושת האפשרויות האלו במקביל, תחילה שימוש בפאג’ים על מנת לתת מענה מיידי לחיידקים ספציפיים שכבר עמידים לאנטיביוטיקה ויחד עם זאת מחקר אינטנסיבי על האפשרות להשתמש באליצין ופפטידים כאנטיביוטיקות אשר עמידות לטווח רחב של חיידקים, קשות להסתגלות על ידם ופיתוח תרופות בהתבסס על המחקרים.
דרכי התמודדות לא חסרות לנו השאלה היא איך גורמים למישהו להשקיע את סכומי הכסף הדרושים למחקרים בהיקף כזה? אולי קבוצה בפייסבוק להעלאת המודעות לעניין וקריאה להתערבות ממשלתית?
לדעתי דרך שיכולה לעבוד היא תוכנית תמריצים ממשלתית לחברות התרופות על פיתוח וייצור של תרופות נגד חיידקים מהדור החדש שהם לא יוכלו או שיהיה להם קשה מאוד להסתגל אליהם, כשאני חושב על זה המקום הכי הוגן להשקיע את כספי משלם המיסים היא בבריאותו לטווח ארוך, של הדור הנוכחי ושל אלו הבאים אחריו.
פיטר:
גם אני בעד הפצת הידע על השיטה אבל אני נגד הכפשה בלתי מבוססת ולטעמי הצהרה מן הסוג שהצהרת ביחס ל CDC היא הכפשה לא מבוססת.
יכול להיות שאתה חושב כך אבל כל עוד אין לך עדות המעידה על כך לא נראה לי הגון להתבטא כפי שהתבטאת (מה גם שכפי שציינת בעצמך – הארגון בעצמו הבחין בכך שהאנטיביוטיקה מאבדת מכוחה ואינו מתבייש לפרסם זאת. פרסום מסוג זה נוגד את המטרה שאתה מיחס לו)
מיכאל,
למיטב ידיעתי ללובי הפרמצבטי בארה”ב משקל רב על דעת מקבלי ההחלטות. זאת הסיבה המרכזית שתתקשה למצוא חברות הזנק ואף קבוצות מחקר שעוסקות ביישום בקטריופאג’י בארה”ב. מסיבה זו לא הייתי מנפנף ישר את המחקר שנעשה במכון הגרוזיני.
בכל מיקרה אני לא מנסה לפרסם או לשווק את השיטה הזאת, אלא רק מעלה פן אחר בהתמודדות נגד זיהומים בקטריאליים, שרבים לא יודעים שהתגלה עוד בטרם האנטיביוטיקה ע”י פלמינג.
פיטר:
ובכל זאת, משפטים כמו “נראה שלמרות הצהרות ההזהרה, לגופים כמו ה-CDC האמריקאי יש רצון חזק לשמור על כוחן של חברות המפתחות אנטיביוטיקות, על אף העובדה של הצהרות סוף העידן” נראים לי כקפיצה נחפזת למסקנות בלתי מבוססות ואף שגויות.
אני גם מניח שבמכון הגיאורגי לא אמצא מידע על המחקרים הנערכים בארה”ב ועל מסקנותיהם.
מיכאל,
אני מגיע מתחום המיקרוביולוגיה ולא קופץ אף פעם לשום מסקנה בטרם עת. יש מספר סיבות (חלקן היסטוריות, חלקן כלכליות וכיוצ”ב) בגללן לא שומעים מספיק כיום על שימוש בבקטריופאג’ים בקליניקה. אני מודה לך על הלינק לויקיפדיה שצירפת, אבל לא הייתי מבסס את כל טיעוני עליו. אני ממליץ בחום לבקר באתר של מכון גיאורגי אליאבה, מהמכונים המרכזיים והבולטים למחקר ויישום בתחום, ולקרוא מעט מהמאמרים שהם מציעים:
http://www.eliava-institute.org/
והכי חשוב, שנהיה בריאים 🙂
אגב, AR:
לא יזיק לך לקרוא את המאמרים על זמלווייס שהתפרסמו באתר הידען:
https://www.hayadan.org.il/ignaz-semmelweis-part-1-0402088/
https://www.hayadan.org.il/ignaz-semmelweis-part-2-0502088/
פיטר:
לא הייתי קופץ לכאלו מסקנות.
אם תתבונן בטבלה שהבאתי לעיל תגלה שגם רוסיה לא נמצאת בה במקום טוב.
הנושא של טיפול באמצעות בקטריופג’ים נמצא כנראה בחיתולים בכל מקום וההבדל היחיד הוא שבמערב מודים בכך.
ראה כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Bacteriophage
AR:
מסתבר שכמו הנייר – גם האינטרנט סובל הכל.
למרות שיש אמת בכך שחשיפה מבוקרת לאלרגנים ולגורמי מחלות אחרים עשוייה להועיל, הרי שפסילתך את הקדמה היא פשוט מטופשת.
כשהרופאים אומרים שיש חולים שלפני חמש שנים אפשר היה להצילם (והיום כבר לא), צריך קודם כל להבין שהם היו זקוקים להצלה ושללא האנטיביוטיקה הם היו מתים.
אם תסתכל בטבלת תוחלת החיים על פי מדינה תוכל לראות עד כמה רחוקים דבריך מן המציאות.
AR יקר!
בכל זאת תוכלת החיים בהודו לא משהו!. עדיין עדיף לנקוט בצעדים סטריליים מסויימים.
יהודה
בית חולים היום שקול למושבת מצורעים בעבר. אין סיכוי שאדם שפוי מתאשפז על דעת עצמו
אני מעדיף למות חולה וחופשי מאשר סגור בהסגר..
מערכת חיסון חזקה מפתח להכל – לכן חשיפה מבוקרת ואי סטירליות חשובה (ואנשים חולי נקיון לא מבינים – לעולם לא יהיה לבנאדם בעולם מפותח מערכת חיסונית כמו לילד ששותה מהגנגס אבל חיים בסביבה סטרילית מסוכנת לא פחות)
אבי
שום טרי מבריח גם בני אדם לא רק חיידקים…
נו, אז חוזרים לימי האבולוציה?
יש הבדל בין הפניה למחקר מדעי בודד, שיש עוד הרבה פיתוח אחריו לבין כל מיני שרלטנים שמוכרים שטויות בחנויות טבע, אתה דילגת במהירות על השלבים הללו. אם זו היתה תרופה, חברת תרופות כבר היתה עורכת עליה מחקר מסודר, עם כל שלבי הניסויים הקליניים. רק לדוגמה יש אינספור שרלטנים שטוענים שהתרופה שלהם מכילה תאי גזע, ויש מביניהם אפילו כאלו שבונים על הבורות של הציבור הרחב ואומרים שיש להם תאי גזע ממקור צמחי, ולכן על חברות מהסוג הזה לא הייתי בונה לשיפור הבריאות שלי.
בעקרון חברות מוצרי הטבע לא ידועות ככאלה שעורכות מחקרים מבוקרים. ואם כבר אז למה לא פשוט ללכת לשוק ולקנות שום טרי?
יש גם חדשות טובות
אליצין טהור, החומר הפעיל בשום עובד כנגד כל החיידקים העמידים (MRSA)
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15250668
השם המסחרי שלו זה Allimax
אפשר להזמין אותו מחנויות טבע בארה”ב . לא הייתי נכנס לביה”ח היום בלי זה.
גם אם להתעלם לרגע מהעובדה שפיתוח אנטיביוטיקות הגיע למעין “רוויה”, פיתוח אנטיביוטיקות חדשות נמשך תקופה מאוד ארוכה ועלותו גבוהה מאוד. טענות דומות לאלה שהועלו פה בכתבה ע”י ה-CDC מועלות ע”י ארגוני בריאות שונים ברחבי העולם ועדיין משום מה מעדיפים להתעלם מהתחליף ההגיוני – טיפול באמצעות בקטריופאג’ים. מדינות רבות מהגוש המזרחי לשעבר (בלארוס, רוסיה, גרוזיה…) משלבות בטיפולים שלהם מתן בקטריופאג’ים ספציפיים פֶּר-חיידק והתוצאות מוכיחות את עצמן בהרבה מקרים (עניין של נסיון ומחקר שנמשך ברציפות משנת 1930).
נראה שלמרות הצהרות ההזהרה, לגופים כמו ה-CDC האמריקאי יש רצון חזק לשמור על כוחן של חברות המפתחות אנטיביוטיקות, על אף העובדה של הצהרות סוף העידן.
כדאי וראוי שמדינות יתמכו במחקר לפיתוח אנטיביוטיקה
חדשה לפני שיהיה מאוחר מדי.