האיחוד האירופי זכה בפרס נובל לשלום ומציין עשור למלחמה בבריחת המוחות

האיחוד איפשר התקדמות מדעית משמעותית, ומציין כיום עשור לתוכנית למניעת בריחת מוחות, אך עדיין חסרים בו מיליון מדענים ומהנדסים. כך עולה מדבריה של חברת הפרלמנט האירופי שחיברה דו"ח בו קראה להגדיל את תקציב תוכנית המו"פ מ-80 מיליארד אירו ל-100 מיליארד אירו

תערוכה במסגרת כנס Life Science Baltics 2012. החזרת מדענים לאירופה ובלימת זליגת המוחות. צילום: אבי בליזובסקי, ספטמבר 2012
תערוכה במסגרת כנס Life Science Baltics 2012. החזרת מדענים לאירופה ובלימת זליגת המוחות. צילום: אבי בליזובסקי, ספטמבר 2012


ביום שישי התבשרנו על זכיית האיחוד האירופי בפרס נובל לשלום לשנת 2012. בעוד אתרים אחרים מתעניינים בשאלה מדוע דווקא כעת מקבל האיחוד את הפרס היוקרתי. אבל משברים כלכליים לא צריכים להעיב על אחד ההישגים הגדולים של האיחוד – בלימת בריחת המדענים לארה"ב והחזרת עטרה ליושנה של כמה מהאוניברסיטאות הותיקות ביבשת (שפרט לאוקספורד וקיימברידג' ושאר האוניברסיטאות בבריטניה כתוצאה מפעולה פרטנית של ממשלת בריטניה), לימים של לפני מלחמת העולם השניה.

בשנת 2003 הוציאה נציבות האיחוד מסמך ובו מספר צעדים מוצעים לעצירת בריחת המוחות. באותה התקופה מדענים רבים החליטו לנטוש את הקריירות שלהם באירופה למען הזדמנויות טובות יותר בארה"ב ובמקומות אחרים. בהתבסס על ניתוח מקיף של מבנה הקריירות המדעיות באיחוד האירופי, הם קבעו את המושג: "חוקרים אירופים: מקצוע אחד, קריירות מרובות", בו זיהו גורמים המשפיעים על פיתוח קריירות במחקר ופיתוח, בעיקר הכשרה, שיטות גיוס, תנאי עבודה, מנגנוני הערכה לקידום בקריירה.

נציבות האיחוד הציעה לייסד שוק עבודה תחרותי ברמה האירופית בתחום המו"פ. לשם כך פותחה אמנת החוקרים האירופים (European Researcher's Charter), וכן קווים מנחים לגיוס של חוקרים, דרך אחידה להעריך ולתעד כישורי חוקרים, יכולות והישגים, כלי הכשרה מתקדמים, גישה למימון הולם ותנאים סוציאליים מינמאליים לתלמידי דוקטורט.

מסתבר שמדינות האיחוד האירופי מייצרות יותר בוגרי PhD מאשר ארה"ב אך היו בה אז פחות חוקרים (5.36 חוקרים לאלף עובדים באיחוד האירופי, בהשוואה ל-8.66 בארה"ב ו-9.72 ביפן). תוכנית המסגרת השביעית שאנו נמצאים בימים אלה בעיצומה, נועדה להשיג את המטרה של הגדלת ההשקעה האירופית במחקר ופיתוח ל-3% מהתל"ג כפי שהוחלט במפגש מועצת אירופה בברצלונה ב-2002. כדי להגיע לנתון זה, על האיחוד לגייס עוד 700 אלף חוקרים.

עשר שנים מאוחר יותר המצב השתפר, לפחות בתחום אחד – המחקר הרפואי. מדווחים באיחוד על עצירת התופעה, אך בשאר התחומים המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון, עדיין לא גויסו רבים מאותם 700 אלף מדענים והפער אפילו גדל למיליון. זו אחת הסיבות שמתוכנית מסגרת אחת למו"פ לזו שאחריה, ניתן יותר ויותר דגש על מחקר בסיסי, לעומת המחקר היישומי שהיה בלב המערכת קודם לכן.

בתחילת חודש זה (אוקטובר 2012) קיבל הפרלמנט האירופי דיווח על ההתקדמות בתוכנית המו"פ הבאה: הוריזון 2020, ודרש להוסיף לה מימון, גמישות טובה יותר ותפקיד חזק יותר בעיצובה למדענים.
כזכור, באירופה התגלה לאחרונה בוזון ההיגס, המסביר מדוע לחומר יש מסה. אתר http://www.europeanvoice.com/ מוסר כי גילוי בוזון ההיגס לא היה אפשרי ללא מדיניות המחקר השאפתנית של אירופה, שאיפשרה הקצאת מספיק משאבים, במצוינות ובשיתוף פעולה הדוק בין המדינות החברות באמצעות המרכז האירופי למחקרים גרעיניים (CERN), מעבדה מובילה ברמה העולמית ושותפה חשובה בתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי.

ממאמרה של תרזה ריירה, חברת הקבוצה הסוציאל-דמוקראטית בפרלמנט האירופי, ומחברת של דו"ח הפרלמנט האירופי לתוכנית הוריזון 2020, עולה כי כיום חסרים באירופה מיליון חוקרים כדי להשיג את המטרה של השקעת 3% מהתל"ג במחקר וחדשנות והפיכת האיחוד האירופי לכלכלה התחרותית ביותר בעולם עד שנת 2020.
אולם בעיצומו של משבר כלכלי יש פוליטיקאים ששוכחים שהדרך היחידה לצאת מהמשבר היא בעזרת חדשנות.

תוכנית המו"פ האירופית הבאה למחקר וחדשנות לשנים 2014-2020 המוכרת בשם הוריזון 2020, משלבת בין שתי תוכניות מחקר של האיחוד האירופי – תוכנית המסגרת השביעית למו"פ או FP7 ותוכנית המסגרת לתחרותיות וחדשנות (CIP), כך שהארגון של כל שרשרת החדשנות ישולב תחת תוכנית אחת, ממחקר בסיסי ועד ליציאה לשוק. הוריזון 2020 גם מתכוונת לחזק את הקשרים בין החוקרים, האוניברסיטאות, התעשיה הפרטית וסוכנויות ציבוריות.

הדו"ח קורא לנציבות ולמדינות החברות בתוכנית (בהן אגב, גם ישראל, והאיחוד האירופי מממן החזרה של מדענים מארה"ב לארץ באותה מסגרת של מניעת בריחת מוחות). ההערכה היא שהתקציב שהוקצה לכך (במימון המדינות החברות) לא מספיק. תוכנית הוריזון 2020 צריכה להכפיל את ההקצאה לעומת התוכנית השביעית מ-50 מיליארד אירו למאה מיליארד אירו, מאחר שהיא כוללת גם את CIP וגם את המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה (EIT).

התקציב הגדול יותר צריך לגרור גם מחויבות – ולכן הפרלמנט האירופי יצטרך לפקח על ההשקעות ולמדוד את התוצאות באמצעות דו"חות מקיפים.

לפי האסטרטגיה שמציעה ריירה, יש לחזק את הגישה של מחקר וחדשנות מלמטה למעלה. מועצות המחקר צריכות לכלול אנשים בעלי רקע מדעי מוכח, והן צריכות לסייע בהגדרת תוכניות המחקר והחדשנות. "אני מאמינה כי החוקרים צריכים לקבל את כל המידע האפשרי כדי להאיץ את תהליך ההתקדמות המדעית והחדשנות. הפיכת הממצאים המדעיים לנגישים יותר תוכל להגדיל את הסיכוי להעלאת רעיונות חדשים ביותר מקומות. זו הסיבה לכך שאני קוראת לגישה פתוחה לפרסומים שיווצרו מהמחקרים הציבוריים שימומנו בידי תוכנית הוריזון 2020."

"המערכת שבה אוניברסיטאות, חוקרים וחברות משתפים פעולה בקהילות ידע וחדשנות צריכה גם היא להיות גמישה יותר. צריכים להיות הליכים שקופים בהקמת מאגדים אלו."

לסיכום כותבת ריירה: "רק באמצעות מחקר וחדשנות נוכל לשקם את כלכלתינו. לאירופה אין משאבי טבע, ואיננו יכולים לקצץ בתנאי התעסוקה שלנו, הדרך קדימה היא להשקיע בהון האנושי שלנו."

לפני כשנה התקיים בירושלים כנס התנעת תוכנית הוריזון 2020 שתקציבה 80 מיליארד אירו לשבע שנים. רוברט-יאן סמית', מנהל כללי לתחום המחקר והחדשנות, הנציבות האירופית הסביר בין היתר את החלק של המדע הבסיסי:

התוכנית נועדה להגיב על המשבר הכלכלי ולהשקעה במשרות עתידיות וצמיחה, מתן מענה לדאגות של האזרחים אודות איכות חייהם, ביטחונם וסביבתם, חיזוק המיצוב הגלובלי של אירופה בתחומי המחקר, החדשנות והטכנולוגיה.

מדובר בתוכנית אחת המאגדת שלוש תוכניות או יוזמות נפרדות: תוכנית המסגרת (השביעית), הבטי חדשנות של תוכנית CIP Competitiveness and Innovation Framework Programme , ותרומת האיחוד האירופי למכון לחדשנות וטכנולוגיה (EIT).
התוכנית 'משדכת' בין מחקר וחדשנות החל ממחקר ועד לשוק, כל סוגי החדשנות. התוכנת גם מתמקדת בשינויים חברתיים העומדים בפני החברה באירופה כדוגמת בריאות, אנרגיה נקיה ותחבורה.
התוכנית גם תאפשר גישה פשוטה לכל החברות, האוניברסיטאות ותהיה פתוחה למוסדות בכל מדינות האיחוד האירופי, החברות הנלוות ועוד.

שלושת עמודי התווך של התוכנית

  • מדע מצויין
  • מובילות תעשייתית
  • מענה לאתגרים חברתיים

בהרחבתו על סעיף "מדע מצויין" אמר סמית'

  • מדע ברמה עולמית הוא הבסיס לטכנולוגיות, המשרות ואיכות החיים של מחר
  • אירופה זקוקה לפתח, למשוך ולשמר כשרונות בתחום המחקר
  • חוקרים זקוקים לגישה לתשתיות הטובות ביותר

וכל זאת בלי לפגוע בחופש הבחירה של המדען במה לעסוק

התקציב המוצע למדע הבסיסי

התחום                                                              התקציב במיליוני אירו (2014-20)

קרן המחקר האירופית (ERC) –

מחקר בחזית המדע בידי הצוותים האינדיבידואליים הטובים ביותר

13,268

טכנולוגיות עתידיות ומתפרצות – שיתוף פעולה בין חוקרים לפתיחת תחומי חדשנות חדשים

3,100

פעילויות מארי-קירי – הזדמנות להכשרה ופיתוח קריירה

5,572

תשתית מחקרית (לרבות תשתית למחקר מרחוק) – תאפשר גישה למתקנים מהשורה הראשונה

2,478

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן