סיקור מקיף

סקר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע: גידול של 11% בבקשות לפטנטים באוניברסיטאות

הסקר עסק בפעילות חברות מסחור ידע שליד שבע אוניברסיטאות המחקר ובחברות שליד בתי-חולים ומכוני מחקר ממשלתיים. תפקיד החברות הוא לגייס, לשווק ולפתח את הידע המצטבר באוניברסיטאות ובבתי חולים, להגן על ההמצאה באמצעות רישום פטנט ולהפוך את הפטנט למוצר מסחרי.

פטנטים. איור: shutterstock
פטנטים. איור: shutterstock

סקר של המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל שבוצע על ידי הלמ"ס מראה כי בשנים 2011-2010 חל גידול של 11% במספר הבקשות לפטנטים שהוגשו לחברות מסחור הידע שליד אוניברסיטאות המחקר, בהשוואה לשנים 2009-2008.

הסקר עסק בפעילות חברות מסחור ידע שליד שבע אוניברסיטאות המחקר ובחברות שליד בתי-חולים ומכוני מחקר ממשלתיים. תפקיד החברות הוא לגייס, לשווק ולפתח את הידע המצטבר באוניברסיטאות ובבתי חולים, להגן על ההמצאה באמצעות רישום פטנט ולהפוך את הפטנט למוצר מסחרי.

מדי שנה מגישים חוקרי האוניברסיטאות כ-500 המצאות לחברות מסחור הידע שליד האוניברסיטאות. בשנים 2010 ו-2011 הוגשו על ידי חברות המסחור 430 בקשות לפטנטים. מספר הבקשות של פטנטים שהוגשו על ידי חברות המסחור שליד האוניברסיטאות עלו מ-395 ב-2008 ל-438 ב-2011 – גידול של כ-11%.

נוסף להמצאות שנבחנו באוניברסיטאות, בחן הסקר גם את ההמצאות שהוגשו על ידי חוקרים ורופאים לחברות מסחור הידע שליד בתי החולים ומכוני המחקר הממשלתיים. במגזר זה, הוגשו כ-200 המצאות בשנים 2010 ו-2011. מספר הבקשות של פטנטים שהוגשו על ידי חברות אלו עומד על 120 בשנים אלו.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אמר כי ״הסקר מוכיח כי האוניברסיטאות ובתי החולים העוסקים במחקר מביאות תרומה כלכלית של ממש לצמיחת המשק, נוסף למחקר האקדמאי הבסיסי. האוניברסיטאות ובתי החולים חייבים להמשיך לתמוך הן בידע והן באנשי מחקר כדי להמשיך מגמה חיוביות זו, מגמה שגם מגדילה את הכנסותיהן״.

מהשוואה בין-לאומית עולה כי מספר הבקשות לפטנטים באוניברסיטאות באוסטרליה עומד על כ-580 לשנה ובארה"ב יותר מ-6,000 בשנה. ביחס בקשות לפטנטים לעומת ההוצאות של האוניברסיטאות עצמן למו"פ במדינות אלו, עולה כי בישראל יחס זה גבוה ועומד על 0.72 לעומת 0.22 באוסטרליה ו-0.19 בארה"ב. "המשמעות של הנתון הוא שביחס להשקעה הישראלית למחקר ופיתוח באוניברסיטאות, מקבלים אחוז גבוה מאוד של המצאות שמוגנות כפטנט" מסביר חיים רוסו, יו"ר הוועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה במועצה הלאומית למו"פ של משרד המדע.

בחינת הבקשות לפי תחום מראה כי התחום הדומיננטי בהגשת בקשות מקוריות לפטנטים (הן של האוניברסיטאות והן של בתי החולים ומכוני המחקר) היה ביו-טכנולוגיה, תרופות ומכשירים רפואיים – 464 בקשות בשנתיים האחרונות. בשנת 2010 כ- 47% מסך כל הבקשות היו בתחום זה, ובשנת 2011 כ- 49% מסך כל הבקשות. בתחום כימיה וננו טכנולוגיה הוגשו בשנים אלה 137 בקשות; במתמטיקה ומדעי המחשב הוגשו 103 בקשות; בפיזיקה ואלקטרו-אופטיקה 72 בקשות; בטכנולוגיה "נקייה" ואיכות הסביבה 64 בקשות; בחקלאות וגנטיקה של צמחים 44 בקשות; בביו- אינפורמטיקה 2 בקשות; ובקשות אחרות – 77.

הדרך המקובלת ביותר למסחור הידע היא באמצעות הסכמי רישיון. מספר הסכמי הרישיון החדשים שנחתמו בשנת 2011 עמד על 171 הסכמים, רובם (123) עם חברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות. זאת, לעומת 305 הסכמי רישיון באוסטרליה ו-5,398 בארה"ב. מספר הסכמי הרישיון בישראל, ביחס לסך ההוצאות על מו"פ, גבוהים מארה"ב ואוסטרליה.

מתוך כלל הסכמי הרשיון שהיו בתוקף בישראל בשנת 2011, הניבו 138 תמלוגים בשנת 2011, מתוכם 70 חברות בארץ ו-68 חברות בחו"ל. הכנסות חברות הידע (הן של האוניברסיטאות והן של בתי החולים ומכוני המחקר) ממכירת קניין רוחני – כולל מכירת פטנטים, תמלוגים, אופציות או דמי רישיון – הסתכמו בשנת 2010 ב-1,642 מיליוני ש"ח ובשנת 2011 ב-1,680 מיליוני ש"ח. על פי נתונים אלו היתה עלייה של כ- 2.3% בשנת 2011 לעומת 2010. רוב ההכנסות הגיעו מחברות מישראל שהשתמשו בפטנטים: 72% בשנת 2011 ו-64% בשנת 2010.

בשנת 2011 הוקמו 16 חברות ההזנק על פי טכנולוגיה שפותחה ע"י החוקרים באוניברסיטאות ובבתי החולים. זאת, לעומת 15 באוניברסיטאות באוסטרליה, 134 באוניברסיטאות בבריטניה ו-617 באוניברסיטאות בארה"ב. ביחס להוצאה הלאומית למו"פ באוניברסיטאות, המצב דומה לזה של ארה"ב וגבוה יותר מאשר באוסטרליה ובבריטניה.

יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' יצחק בן-ישראל סיכם את הדו"ח ואמר: "הדו"ח מצביע על מגמות חיוביות הן בהצפת רעיונות חדשים על ידי החוקרים, הן בכמות הנושאים בעלי פוטנציאל המסחור והן בהיקף המסחור בפועל בדגש למסחור בתעשייה הישראלית. הנתונים מהווים הוכחה נוספת למשקל המכריע של המחקר באוניברסיטאות בכל הקשור בעצומתנו הטכנולוגית, הביטחונית והכלכלית".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. לאור הגידול בבקשות לפטנט הגיע הזמן לעשות בדק בית ברשות הפטנטים. אחת הנקודות שמטרידות אותי היא העובדה שהחוק מעניק לרשם הפטנטים הן סמכות של קטגור והן סמכות של שופט. כלומר, כאשר מבקש בקשה לפטנט מגיע לנקודה שבה אינו מסכים עם החלטת בוחן, מי שיבדוק את הערעור הינו הבוס של אותו בוחן. אמנם בפני מבקש בקשה לפטנט עומדת הזכות לפנות למערכת המשפטית, אבל זו כידוע אינה נוטה להפוך החלטות בית משפט קמא, ממש כמו שהרשם אינו שש להפוך את החלטות הנתונים למרותו, וממש כמו שהמשטרה אינה ששה לחקור את עצמה.
    לפיכך הגיע הזמן לחוקק חוק לפיו תוקם וועדת ערר עליונה לענייני פטנטים, שתוכל להפוך החלטות של רשם הפטנטים, או לפחות להחזיר בקשה לפטנט למסלול הבחינה עם צוות בוחנים שונה, וזאת עוד לפני הפנייה לבית המשפט. וועדה כזו צריכה לכלול לפחות עורך פטנטים אחד, לפחות איש מקצוע אחד בתחום ההמצאה, ובוחן בכיר של רשות הפטנטים, ובתנאי שלא הייתה לו נגיעה לאותו תיק. אמנם התקופה של הרשם הקודם מאיר נועם הייתה תקופת עדנה למערכת הפטנטים בישראל, אבל לא תמיד מתמזל מזלה של מערכת זו שבראשה יעמוד אדם משכמו ומעלה. ולכן יש ליטול חלק מסמכויות רשם הפטנטים ולהעבירם לידי וועדה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן