כך עולה מנתוני הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה – INNI המסכמת חמש שנות תמיכה בננו-טכנולוגיה כפרוייקט לאומי, לקראת פתיחת כנס ננו-ישראל היום בתל אביב
על פי נתוני הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה – INNI, שנאספו לקראת כנס ננו ישראל 2012, שייפתח מחר, בחמש השנים שחלפו מאז הוכרז תחום הננו-טכנולוגיה כפרוייקט בעדיפות לאומית, רשם הענף הישגים לא מבוטלים, בינהם: קליטת מדענים עולים חדשים, סיפורי הצלחה של חברות צעירות, מאות פטנטים שנרשמו בתחום ומאות שיתופי פעולה מוצלחים בין האקדמיה לתעשייה. לאור הצלחת התוכנית הוחלט במשרדים הממשלתיים הרלבנטיים להמשיך ולממן את התוכנית לחמש שנים נוספות. כנס ננו-ישראל ייפתח מחר (יום ב’ 26 במרץ) במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בנאומו של נשיא המדינה, שמעון פרס, בנוכחות 1500 משתתפים מהארץ ומהעולם.
לדברי דן וילנסקי, חבר הוועדה, 88 מדענים בעלי שם עולמי מתחומים הקשורים בננו עלו לארץ בחמש השנים האחרונות והתקבלו כחברי פקולטה באוניברסיטאות השונות. גם הצדדים הפיננסיים מרשימים: 101 מיליון דולר הושקעו בחמש השנים האחרונות בציוד בסיסי, זאת בנוסף ל-45 מיליון דולר שהושקעו בתשתיות חדשות ובמתקנים. בשנים הללו בוצעו 625 שיתופי פעולה בין האקדמיה הישראלית לתעשייה (מקומית וזרה), נרשמו 170 “סיפורי הצלחה” בדמות חברות סטארט-אפ חדשות ופטנטים מורשים ו- 704 פטנטים הוגשו לרישום.
בשנת 2007 הוחלט על קביעת תחום הננו בישראל כפרוייקט בעדיפות לאומית שמשימתו הקמת התשתית המחקרית והפיסית באוניברסיטאות בהן יתבצע המחקר עליו תיבנה התעשיה המבוססת על ננו-טכנולוגיה בישראל. הוקמה תוכנית שנוהלה ע”י המדען הראשי במשרד התמ”ת, ראש הות”ת והמדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה, המבוססת על תמיכה משולשת, של הממשלה (שליש), מקורות אוניברסיטאיים (שליש) ותרומות (שליש). התמיכה הממשלתית מקורה בתקציבי מנהלי התוכנית ומשרד האוצר.
עם תחילת יישום התוכנית, הוקמו ב”שטח”, במסגרת האוניברסיטאות, שישה מרכזי ננו. על פי נתוני INNI, לאחר חמש שנות פעילות, מספר המדענים הזוטרים בתחום (כולל פוסט דוקטורט) עומד על 320. מספר הסטודנטים לדוקטורט עומד על כ-800 ומספר הסטודנטים לתואר השני הוא מעל ל-900 איש. בשנים הללו פורסמו למעלה מ-6000 מאמרים מדעיים וכ- 1170 מאמרים מתוכם נבעו משיתוף פעולה בין אוניברסיטאי.
“אני מאמין שאנחנו נמצאים על הדרך הנכונה להפוך את ישראל למעצמת ננו-טכנולוגיה מובילה”, אומר וילנסקי. “ההישגים של התוכנית מוכיחים: שהתשתית המדעית הקיימת באקדמיה מהווה פוטציאל מרשים להקמת תעשיה המבוססת על ננו-טכנולוגיה. כאשר תוכנית לאומית מנוהלת לפי סטנדרטים ניהוליים גבוהים, התוצאה היא שימוש יעיל בכספי ציבור ושיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, האקדמיה והתעשיה, שמניב החזר יוצא מן הכלל של ההשקעה”.
לאור ההישגים של התוכנית בחמש השנים הראשונות החליטו המשרדים הממשלתיים – משרד המסחר והתעשייה (משרד המדען הראשי), ות”ת, המדע והטכנולוגיה והאוצר – להמשיך ולממן את התוכנית לחמש שנים נוספות, כאשר המשקל ישתנה מתוכנית המיועדת לבניית התשתית המחקרית-יישומית בננו-מדע וטכנולוגיה עליה תתבסס האקדמיה והתעשיה, לתוכנית הממוקדת יותר במו”פ הניתן ליישום תעשייתי תוך זמן סביר.
בנוסף, על מנת להאיץ את הקמת הפעילות התעשיתית המבוססת על ננו-טכנולוגיה, החלו מרכזי הננו באוניברסיטאות להעסיק תעשיינים/יזמים, שתפקידם לזהות את ההזדמנויות המתפתחות במרכזי הננו בשלבים ראשוניים, לזהות שותפים אסטרטגיים וליישמן בתעשיה.
כנס “ננו-ישראל 2012” והתערוכה הנלויית אליו, יתמקדו השנה בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי האנרגיה, מים, סביבה, ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה. האירוע (שייערך בין ה-26 ל-27 במרץ 2012 במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל אביב) צפוי למשוך אליו 1500 משתתפים מהארץ ומהעולם, בינהם אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל, כמו גם גורמי אקדמיה מדענים וחוקרים.
“ננו-ישראל 2012” נערך בשיתוף INNI – מיזם הננוטכנולוגיה הלאומי הישראלי – ומרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות השונות ונתמך על ידי משרד התמ”ת ומשרד החוץ.
אתר: http://www.kenes.com/nano
תגובה אחת
כל הכבוד על כל המדענים שמחזירים לבית
ברור שכל שקל ש”בוזבז” עליהם , יחזיר הרבה יותר בהמשך, אין שום ספק, אבל..
הייתי שמח אם הייתה איזו תוכנית, שכל אחד מהמדענים שחוזרים היה מקדיש איזה חודש-חודשיים בשנה לטובת עזרה לבתי ספר בפריפריה ובכפרים ערבים