איינשטיין

מהירות האור. איור: shutterstock

340 שנה לקביעת מהירות האור

היה זה האסטרונום הדני, אולה רמר, אשר, בשנת 1676, הצליח למדוד את מהירות האור. השיטה שלו התבססה על תצפיות של ליקויי הירח איו של צדק,

טריפ מחשבתי

אחת התרומות מאריכות הימים של איינשטיין לפיזיקה הייתה השימוש שלו בגֶדַנקֶנאֶקספֶּרימֶנט, ניסויי מחשבה * הניסויים המחשבתיים של איינשטיין הותירו מורשת ארוכה אך בעלת השפעה מעט

הטעויות של איינשטיין

כל אחד טועה לפעמים. אך הטעויות של גדולי הפיזיקאים מאלפות במיוחד: בשלושה מקרים ראויים לציון איינשטיין כשל באופן חמור בהערכת החשיבות של ממצאיו או הגיע למסקנה

יקום אקראי. איור: shutterstock

האם היקום אקראי

האמירה של איינשטיין כי אלוהים אינו משחק בקוביות עם היקום זכתה לפירוש לקוי/ג'ורג' מאסר

קיצור תולדות המסע בזמן

כבר יש לנו כלים לקפוץ קדימה בזמן, אך כדי לחזור אחורה נצטרך משהו אחר לגמרי: חור־תולעת/ טים פולגר

מדוע איינשטיין חשוב

פירות המחשבה של אדם אחד עיצבו את הציוויליזציה שלנו מעל ומעבר למה שנראה אפשרי * ההישגים המרכזיים הראשונים של איינשטיין התפרסמו ב-1905 בארבעה מאמרים פורצי דרך,

סופר סימטריה. איור: shutterstock

לנקות אחרי איינשטיין

דור חדש של פיזיקאים מקווה להצליח היכן שאיינשטיין נכשל

ציור גרפיטי של איינשטיין והנוסחה המפורסמת שלו. צילום: shutterstock

כיצד המציא איינשטיין מחדש את המציאות

אלברט איינשטיין יצר את התיאוריה המפורסמת ביותר שלו תוך מאבק אישי, מתח פוליטי ויריבות מדעית שכמעט עלו לו בתהילה של התגלית שלו

עטיפת הספר "המדע היהודי של איינשטיין", הוצאת כתר 2014

מה יש לתלמוד לומר על איינשטיין?

ד"ר גלי ויינשטיין מותחת ביקורת על ההחלטה לתרגם לעברית את הספר "המדע היהודי של איינשטיין" מאת סטיבן גימבל.

אלברט איינשטיין. צילום באדיבות האקדמיה הלאומית למדעים

פילוסופיה של הקוונטים ג': האם ניתן לתקשר במהירות אינסופית באמצעות ניסוי איינשטיין-פודולסקי-רוזן (אפ"ר)?

בניסוי של איינשטיין, פודולסקי ורוזן (ניסוי אפ"ר), מוצאים שהמאפיינים של חלקיק אחד נקבעים על ידי תוצאות המדידה בחלקיק האחר. פירושו שתצפית בצד אחד של הניסוי

סימולצית מחשב של חומר הנזרק בתהליך מיזוג של כוכבי נויטרונים (ע"י סטפן רוסווג). החומר הנזרק מגיע למרחקים גדולים ויוצר שם את אות הרדיו.

פותח כלי שיאפשר לגלות מיזוג כוכבי ניטרונים שהם מועמדים טובים לחקר גלי כבידה

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature, גילו ד"ר אהוד נקר מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אות רדיו שיעזור למצוא מיזוגים

דילוג לתוכן