אינשטיין ודארווין: סיפור על שתי תיאוריות

שני מדענים גילו בהפרש של פחות מ-50 שנה כיצד פועל היקום – זה בהיבט הביולוגי והאחר בהיבט הפיזי. שניהן נכונות באותה מידה, מדוע בציבור אחד מקבל צל"ש והשני טר"ש?

קריקטורה מהמאה ה-19 המתארת את דארווין כקוף
קריקטורה מהמאה ה-19 המתארת את דארווין כקוף

 

מדען אחד הגיע לדרך חדשה שבאמצעותה ניתן להסביר כיצד הביולוגיה פועלת. דור אחר כך, המדען השני הגיע לדרך חדשה שמסבירה כיצד הפיסיקה עובדת. ריצ'רד דוקינס מביא את הסיפור.

היום, לאחר מאה שנה של בדיקות ניסוייות, שני ההסברים עדיין תקפים במדע. אבל בתרבות הפופולארית, מרוממים את הפיסיקאי אלברט אינשטיין, בעוד שמורשתו של הביולוג צ'רלס דרווין אפופה בעננה של מחלוקת.
נשאלת השאלה: מדוע התיאוריות של דרווין על מוצא המינים, אותן הוא יסד בשנת 1859, הן בעלות מעמד שונה מאשר תורות היחסות של אינשטיין שפורסמו בשנת 1905 ו1915-1916?
האסטרופיסיקאי ניל דה-גראס טיסון, מנהל הפלנטריום היידן בניו יורק והמחבר המשותף של הספר "מוצאים: ארבע עשרה מיליארד שנה של אבולוציה קוסמית" נדרש לשאלה בראיון הבא.
שאלה: אינשטיין ודרווין זכו למעמד שונה בחברה שלנו. הראשון הוא למעשה אייקון תרבותי פופולארי, בעוד שאנשים מסוימים כמעט רוצים ליטול את המעמד של השני. מדוע יש לנו שתי גישות לאנשים אלה, למרות שהם פיתחו תיאוריות שהן מאוד דומות מבחינות מצב העדויות המדעיות?
ניל דה-גראס טיסון: בעוד ששניהם היו מדענים, אינשטיין היה המדען הראשון שהיה ציבורי מאוד, שהיה אקטיבי מבחינת המטרות החברתיות כמו גם הסיבות הפוליטיות. אינני יודע האם זה נכון גם לגבי דרווין. אני יודע שהוא היה מוכר היטב בתקופתו. אני יודע שספרו "על מוצא המינים" היה רב מכר. אבל אינני יודע על מעורבות פוליטית שלו, על השפעתו על ממשלות. אינני יודע על מקרים בהם פנו אליו שליטי אומות וביקשו ממנו להיות הנשיא שלהם, כפי שפנו לאינשטיין ממדינת ישראל החדשה למשל.
כאזרח, כמדען ציבורי, אני יכול לומר לך שאינשטיין באופן עקרוני ביטל פרדיגמה כה חזקה וממוסדת של המדע, בעוד שדרווין לא ממש ביטל פרדיגמה מדעית. הייתה שם פרדיגמה, אבל זה היה תהליך הדרגתי: "האם האבולוציה פועלת כפי שלמרק אומר, עם התורשה כתכונות נרכשות? לא, היא לא"… אתה יכול לראות את האבולוציה כרעיון שם, מתיישב במה שפועל, בעוד שאינשטיין לקח את הפיסיקה הניוטונית ואמר שהיא לא שלמה, וזה היה משהו בלתי מתקבל על הדעת במשך מאות של שנים בהם עבדו עם הפיסיקה הניוטונית.
הקריאה שלי את ההיסטוריה היא שאנשים רצו לקבל דעה על הכל ממישהו שהוא כל כך מוכר כאדם שהוא כה חכם.
שאלה: האם זה דומה למצב של כוכבי הרוק היום, אתה רוצה לדעת מה כוכב רוק חושב על הרעב הגלובאלי, למרות שהוא הרוויח את הכסף שלו כמוזיקאי?
ניל דה-גראס טיסון: בדיוק. ולכן אינשטיין הוא לא בהכרח מומחה בתחומים אחרים. אפילו לא בהכרח בעל ידע בתחומים אחרים. אבל אנשים יודעים שהוא בעל מחשבה עמוקה. ולכן שאלו אותו מהן מחשבותיו העמוקות בנוגע ליהודים והערבים, ובנוגע לתנועות זכויות האזרחים, והפצצה וגרמניה הנאצית. הוא נהפך ככה ללוח תהודה עבור האנשים כדי שהם יוכלו לקבל נקודת מבט ממישהו שהם סומכים עליו במובלע, מאדם חכם.
ולכן ישנו הגורם שמבדיל בין אינשטיין לדרווין. אבל אני חושב שישנו גורם חזק יותר. אין בעולם הזה מדע כמו פיסיקה. שום דבר לא מתקרב לדיוק שבאמצעותו הפיסיקה מאפשרת לך להבין את העולם שסביבך. אלה הם חוקי הפיסיקה שמאפשרים לך לומר בדיוק באיזו שעה תזרח השמש. באיזו שעה יתחיל הליקוי. באיזו שעה יסתיים הליקוי. באיזו שעה יפגע המטאור.
יסודות הפיסיקה באופן בסיסי נותנים לך את הכוח לנבא את העתיד בדיוק רב. ואילו הביולוגיה לא עושה את זה. הכימיה לא עושה את זה. אתה יכול לנבא ריאקציה, כן. אתה יכול להבין כיצד הדברים פועלים, כן. תורת האבולוציה של דרווין היא מסגרת שבאמצעותה ניתן להבין את רב הגוניות של החיים על כדור הארץ. אבל אין שום משוואה שעומדת שם בבסיס "מוצא המינים" של דרווין שניתן ליישמה ולומר, "כיצד המין הזה יראה נגיד בעוד 100 שנה או 1000 שנה?" הביולוגיה עדיין לא הגיעה לשם עם עוצמת הניבוי.
ולכן כאשר אנחנו מדברים על תורת היחסות, ותורת האבולוציה, הן כל אחת בעלות חשיבות עצומה להבנת העולם. אבל לארגז הכלים שמגיע עם תורת היחסות, שבא עם כל תורה פיסיקאלית, יש רמת דיוק ששמה אותו בקטגוריה אחרת. אין זהו רק עקרון מארגן.
מסיבה זו תורת האבולוציה של דרווין, בגלל שהיא תורה ביולוגית, בגלל שביולוגיה היא סוג מדע שונה מהפיסיקה, היא נראית למביט מבחוץ כאילו ניתן רק לקפוץ פנימה ולטעון שהדברים הם לא בדיוק איך שהביולוג רואה אותם. כמובן שזה שגוי, אבל אני רק מעביר לך את זה כאשר יש לך את ארגז הכלים של עוצמות הניבוי. אתה לא תחלוף ותאמר שאיכשהו המשוואה היא שגויה. המשוואה היא בבירור נכונה, אז לך הביתה.
הערה על דבריו של ניל דה-גראס טיסון: חוקי הביולוגיה הם מדויקים באותה מידה כמו חוקי הפיסיקה. המשוואות לא הופכות את חוקי הפיסיקה ליותר מדויקים מחוקי הביולוגיה מבחינת ניבוי התופעות והתהליכים. הביולוגיה היא סוג חשיבה אחר מהפיסיקה, הכללים הביולוגיים הם קטגוריות או תבניות חשיבתיות אחרות מהפיסיקה. אבל אפשר למצוא את העמק השווה בין שני התחומים. דבר נוסף וחשוב, משוואות יכולות להיות שגוית מבחינה פיסיקאלית גם אם מבחינה מתמטית הן נכונות. דוגמא יפה היא דווקא תורת היחסות הכללית של אינשטיין. בין השנים 1912 ל-1914 אינשטיין תחילה פיתח גרסה לתורת היחסות הכללית של משוואות שדה שהיו לא קו-וריאנטיות כלליות, והטנסור הכבידתי לא נתקבל מטנסור רימאן, או מה"כיווץ שלו", טנסור ריצ'י. משוואות השדה באותה תקופה היו שגויות למרות שמבחינה מתמטית הן נכתבו לפי הכללים של הגיאומטריה הדיפרנציאלית האבסולוטית. בנובמבר 1915 אינשטיין החליף את משוואות השדה האלה למשוואת השדה של תורת היחסות הכללית. הוא גילה שהמשוואות הקודמות היו לא נכונות והוא אמר, "לרוע המזל אני הנצחתי את הטעויות הסופיות שלי במאמרי האקדמיה", והוא גם אמר על עצמו, "זה הרגל של הברנש הזה אינשטיין, כל שנה הוא חוזר בו ממה שהוא כתב בשנה שעברה".
השאלה הבאה בראיון: מה הבעיה בתורת האבולוציה?
ניל דה-גראס טיסון: מכיוון שהאבולוציה היא עקרון מארגן בביולוגיה שמאפשר לך להבין את התופעות, ישנם אנשים שמתנגדים לו. עתה הדרך שבה אני רואה זאת היא שרמת ההתנגדות היא לא שונה באופן עקרוני מההתנגדות ששררה כאשר קופרניקוס וגלילאו הדגימו שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להפך. באותה תקופה עדיין לא היה לנו את תורת הכבידה של ניוטון. לא יכולנו לנבא בדיוק רב את מערכת השמש כעבודת שען. ולכן אז זה היה עולם חדש: "מערכת שמש", שפירושה שהשמש היא במרכז הדברים.

באותה תקופה, היו אנשים דתיים שטענו שהדברים הם מנוגדים לכתבי הקודש, מנוגדים לאל, מנוגדים לדרכו ולרצונו. באותה תקופה כמובן, הכנסייה הייתה מאוד חזקה. היא הייתה בעקרון המדינה באיטליה. ולכן הייתה בכוחה לכפות את השקפתה, והדבר עשה לך נזק בריאותי להביע דעות שהיו שונות מהפירוש של כתבי הקודש.
היום אני שמח לדווח שהם לא שורפים אנשים על המוקד אם הם טוענים שכדור הארץ סובב סביב השמש, או אם ישנם כוכבים אחרים שעשויות להיות להם פלנטות, שהן עצמן יכולות להכיל חיים. אלה הם הכרזות כאלה שהובילו את ג'יורדנו ברונו להישרף על המוקד ב-1600, רק 10 שנים לפני שגלילאו הופיע עם ספרו "שליח הכוכבים", שדווח על צדק והירחים שלו, מה שהפך את צדק למרכז של הירחים ולא כדור הארץ.

אז דברים השתנו מהר אז, מברונו שנשרף על המוקד, עד ששמו את גלילאו במעצר בית ועד לזמן המודרני, כאשר הכנסייה הקתולית מוציאה הכרזות לפיהן האבולוציה היא בסדר. ולכן ההיסטוריה הראתה שמערכות אמונה שמבוססות בצורה תיאיסטית היו מסוגלות להתאים את עצמן לתגליות הרווחות במדע. ואילו אלה שלא יכלו, נשארו מאחור. ואם אתה נשאר מאחור, אז הכוחות ששולטים בכלכלה שעולה שוללים ממך את הזכויות.
אנחנו במאה העשרים ואחת. הכלכלות העולות עומדות להיות מונעות מבחינה מדעית וטכנולוגית. אנחנו לא חקלאים יותר.

מה היו התוצאות באמצע ה-1800 של אמירה שאתה לא מאמין בדרווין? לא היו שום השלכות כאלה, באמת. אבל היום, עם חברות הביוטק, אין שום הבנה של הביולוגיה ללא תורת האבולוציה. ולכן אם תאמר, "אינני מאמין בתורת האבולוציה, אני חושב שאנחנו כולנו נבראנו במיוחד", עליך להבין את ההשלכות של זה ליכולת התעסוקה שלך.

עתה אם אינך רוצה להיהפך למדען, אז אולי אין זה משנה. בסדר. ישנם מקצועות רבים שלא קשורים במדעים. אבל כפי שאמרתי, הכלכלות העולות עומדות להיות מונעות מבחינה טכנולוגית ומדעית, כאשר הביוטק יהיה במרכז ומקדימה. אם תבוא ותאמר שהיו אדם וחווה, לא תוכל לעבור את הדלת הקדמית. בגלל שלא יוכלו להשתמש בידע שלך כדי להמציא את החיסון הבא, את התרופה הבאה, את הריפוי הבא לסרטן. בסיס ידע זה לא מוביל לתגליות שאותן אנחנו מכירים. התגליות מחכות לנו במסדרונות חברות הביוטק.

הערה אחרונה על דבריו של ניל דה-גראס טיסון: דומה שהסיבה מדוע בתרבות הפופולארית, מרוממים את תורת היחסות של אלברט אינשטיין, בעוד שתורת האבולוציה של צ'רלס דרווין היא שנויה במחלוקת היא הבאה: תורת היחסות עוסקת בכבידה, בניסויי מעליות, חורים שחורים וכל דבר אחר שלא קשור בקופים ובבני אדם. הכנסייה יכולה לחיות עם חורים שחורים ויכולה להסביר שאת המפץ הגדול אלוהים יצר. ואילו תורת האבולוציה עוסקת בקופים ובבני אדם וחס ועוד חלילה ישתמע שיש דמיון ביניהם. מי שקבע שיש דמיון ביניהם לא יכול להיחשב לגאון בתרבות הפופולארית ואילו מי שמסיע מעליות בשדה כבידה יכול בהחלט להיות גאון הדור.

למאמר בנושא באתר של ריצ'ארד דוקינס

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

76 תגובות

  1. הנ"ל כמובן לא אומר שאי אפשר לנסות לפתח את ההבנה של הרמות העליונות על בסיס הנחות עבודה מסוימות לגבי הרמות התחתונות. זה מה שתמיד מנסים לעשות אבל זו, כאמור, הבנה פחות מושלמת.
    במילים אחרות – בעיסוק המדעי מותר לנסות להתחיל בבניית הקפטריה שבקומה הארבעים עוד בטרם הושלמו הקומות שמתחת אבל מותר גם לטעון, במצב זה, שהקפטריה עדיין לא מבוססת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן