מה יש לתלמוד לומר על איינשטיין?

ד"ר גלי ויינשטיין מותחת ביקורת על ההחלטה לתרגם לעברית את הספר "המדע היהודי של איינשטיין" מאת סטיבן גימבל.

עטיפת הספר "המדע היהודי של איינשטיין", הוצאת כתר 2014
עטיפת הספר "המדע היהודי של איינשטיין", הוצאת כתר 2014

הספר "המדע היהודי של איינשטיין" נערך מדעית על ידי ד"ר יכין אונא ותורגם לעברית על ידי עמנואל לוטם. המתרגם מנוסה והתרגום נאמן למקור ולכן אתייחס כאן לתרגום לעברית.

המחבר סטיבן גימבל פורש את הרעיון המרכזי הפרובוקטיבי שעומד בבסיס ספרו כבר בהתחלה (בעמוד 11): "ידוע לנו שגדולי מחשבה כמו חתן פרס נובל לנארד, המתמטיקאי המהולל לודוויג בייברבך…., עמדו כולם שכם אחד עם אחיהם הנאצים. אי אפשר לבטל את חשיבתם של מוחות כאלה בהבל פינו… ייתכן שאנחנו מזדרזים – מזדרזים יותר מדי – לדחות על הסף טענות שהושמעו להגנת אמונותיו המתועבות של הנאציזם. אין זאת אומרת שיש להתייחס במידה כלשהי של אהדה לנאציזם; הכוונה היא רק לומר שאולי אפשר ללקט תובנות באמצעות חקירה מעמיקה יותר של טענות מסוימות שהושמעו לתמיכה בו". פיליפ לנארד לא הפסיק לחפור ולחפש כיצד להכפיש את תורת היחסות של איינשטיין מאז שהיא קמה כיחסות הפרטית; והוא עשה זאת ממניעים של לאומנות-גזענות ואנטישמיות.

גימבל שואל בעמוד 75 הייתכן שהרקע היהודי של איינשטיין הוא שהכריע את הכף? וגימבל שואל זאת בצורה אחרת בעמוד 76: "האם צדקו הנאצים הדוגלים בפיזיקה ארית, בטענתם שיש גרסה יהודית של השיטה המדעית, ועבודתו של איינשטיין היא דוגמה לה?" גימבל ממשיך לומר שהטיעון הנאצי יצא משלוש הנחות מוצא: 1) יש בנמצא אורח חשיבה יהודי טיפוסי. 2) אורח החשיבה הזה השפיע על תוכנה של תורת היחסות. 3) השפעה זו הייתה ממאירה, והכתימה את התיאוריה. גימבל מסכם שהנחת המוצא השנייה הייתה כוזבת. תוכן עבודתו של איינשטיין לא הושפע בשום דרך על ידי התורה, התלמוד או כל דבר יהודי אחר. ההנחה השלישית היא שטות גזענית. אבל הוא אינו פוסל את ההנחה הראשונה. הוא שואל: "האומנם יש אורח חשיבה יהודי, ….ואם כן, האם אנחנו יכולים למצוא אותה במדע של איינשטיין? שוב איינשטיין עצמו חשב שכן הוא". בנוסף, גימבל שואל: "האם איינשטיין היה יהודי?" ועונה: "הנאצים חשבו שהתשובה חיובית. היהודים חשבו שהתשובה חיובית. אפילו איינשטיין עצמו חשב שהתשובה חיובית." (עמוד 21). והוא כותב בעמוד 18: "תורת היחסות תהיה מדע יהודי אם איינשטיין עצמו יהיה יהודי".

גימבל משתמש בציטוטים של איינשטיין כדי לגבות טענות אנטישמיות סמויות. איינשטיין מעולם לא חשב שישנו אורח חשיבה יהודי ולא התעסק בשאלות אישיות. איינשטיין כתב פעם לגבי ההצעה לכתוב ביוגראפיה עליו: "כל עוד האישיות שלי קשורה בזה, אני נוטה לענות תשובה שלילית; אז שום ביוגרפיה!". איינשטיין התנגד לעיסוק באישיות שלו, הוא התנגד לעיסוק בלאומיות, בדת שלו ובכל דבר שלא שייך למדע שאותו הוא יצר.

אבל גימבל מתעקש לשאול בעמוד 75: "מדוע ניסח יהודי את תורת היחסות?" גימבל משאיל את הביטוי האנטישמי "מדע יהודי" ושואל בעמוד 18: "תורת היחסות, טענו חסידי הפיזיקה הארית, אינה מדע אמיתי, אלא 'מדע יהודי'. האומנם? לא נוכל להשיב על ההאשמה הזאת אם לא ניתן תחילה תשובה לשאלה 'מהו מדע יהודי'?". מדוע בכלל להעלות את השאלה הזו כאשר בעמוד 143 גימבל כותב במפורש: "אמנם מושג 'המדע היהודי' התפתח בחלקו מתוך האנטישמיות הנפוצה כל-כך, בייחוד במה שנוגע להתנגדות הכללית למודרניות בכל צורותיה, ובחלקו מתוך איבה אישית כלפי אלברט איינשטיין…" ובעמוד 161 הוא כותב שהנאצים יצרו את מושג המדע היהודי בכוונה מפורשת לקעקע את תורת היחסות.

גימבל שוב שואל האם היה איינשטיין יהודי? והוא עונה בעמוד 23 כן. ומדוע? התשובה נעוצה בסטריאוטיפ של האמא היהודייה: "למען האמת, אמו של איינשטיין לא הייתה סתם יהודייה – ובמובנים רבים הייתה היידישע מאמע הסטריאוטיפית – תקיפה, חדת לשון, מוכנה ומזומנה תמיד לנצל רגשות אשמה כדי להשיג את מבוקשה מילדיה, ובייחוד מבנה אלברט". מזל שהוא לא תיאר את אבא של איינשטיין כשיילוק.

גימבל מגיע למסקנה: "בעת שעבד על תורת היחסות, לא היה עוד איינשטיין יהודי תיאסטי, או שומר מצוות". מכאן המדע שהפיק לא היה מדע יהודי. אבל הוא מתעקש לשאול בעמוד 47: "האם תורת היחסות גדושה ברעיונות יהודיים?" אחרי התפלפלות ארוכה הוא עונה בעמוד 74: "אבל שום דבר מהתחמושת האינטלקטואלית שירה איינשטיין לא בא מספקים יהודים… אין שום דבר בתוכנה של תורת היחסות שמושפע על ידי משהו עברי, שאוב ממנו או מתייחס אליו". אם כך, מדוע גימבל העלה את השאלה בעמוד 47? הרי כבר בעמוד 23 הוא ענה את התשובה הזו. ולכן היה זה מיותר מלכתחילה 'לשאול' את הביטוי "מדע יהודי" מהנאציזם.

גימבל מחליט בסוף בעמודים 112 ו-116 ו-216 שתורת היחסות היא לא מדע יהודי אלא "מדע בנוסח יהודי" או חשיבה בנוסח יהודי" (בנוסח התלמוד). הוא מדבר על מתודולוגיה "בנוסח נוצרי" ו"בנוסח יהודי", וכותב בעמוד 114 שלא כל המדענים היהודים עוסקים במדע "בנוסח יהודי". מה ההבדל בין מדע בנוסח יהודי למדע יהודי? לא ברור מהספר. בעמוד 151 תורת היחסות חוזרת להיות "מדע יהודי". גימבל מספר שאחת ממשמעויות הלוואי הנספחות למונח "יהודי" היא חוסר נאמנות. הוא כותב שחסידי המדע הארי מצאו זאת במפורש ב"מדע היהודי". הם טענו שכמו כל דבר אחר שיוצר האדם, המדע מוכתב עלפי הגזע. הוא שואל בעמוד 159: "מה על היבט חוסר הנאמנות?" הוא בוחן את ההיבט הזה בקטע אחד שבו הוא משבש לחלוטין את ההיסטוריה ומציג את איינשטיין כלא נאמן:

"מחד גיסא, תורת היחסות הפרטית הייתה תוצאתה של שאיפה להסביר ניסוי שעשו שני אמריקאים (מייקלסון ומורלי) באמצעות עבודתו של הולנדי (לורנץ), שבשילוב עם התובנות המתודולוגיות של גרמני (מאך) ושל צרפתי (פואנקרה) הוליכה לשיחות בשוויצריה עם חברי אקדמיית אולימפיה שבאו מרומניה (מוריץ סולובין) ומאיטליה (מיקלה בסו). מאידך גיסא, איינשטיין לא הציג לראווה את שושלתה הרב-לאומית של התיאוריה שלו. למען האמת, העובדה הראויה לציון שמאמרו אינו מזכיר אף אחת מההשפעות הללו, מלבד דברי תודה לבסו…"

איינשטיין לא זכר האם הוא הכיר ספציפית את ניסוי מייקלסון-מורלי לפני שהוא ניסח את תורת היחסות. באופן כללי הוא ידע שניסוי סחף האתר כולם הניבו תוצאה שלילית, כלומר שלא נתגלתה תנועה של כדור הארץ ביחס לאתר. הבעיה עבורו לא הייתה ניסויית, למצוא הכללה של ניסויים; הבעיה הייתה תיאורטית – למצוא את העקרונות המנחים, עקרון שינחה אותו מבחינה תיאורטית. היה זה לורנץ שניסה באמצעות מאמצים קונסטרוקטיביים (תורת האלקטרון, טרנספורמציות והשערת ההתקצרות) להסביר את ניסוי מייקלסון-מורלי ופואנקרה שכלל את תורת האלקטרון של לורנץ, שהייתה מבוססת על האתר. מאך היה אביו הרוחני של איינשטיין וסולובין ובסו, חבריו הקרובים (בסו לא היה חבר אקדמיית אולימפיה). אין שום סיבה שיזכיר במאמר אקדמי את החברים שלו והשפעות פילוסופיות.

בעמוד 196 גימבל מוסיף לקטע הזה טעויות גסות (!) נוספות: "לא זו בלבד שאיש מהשניים, לא לורנץ ולא פואנקרה, לא תבע לעצמו זכות ראשונים על התגלית, אלא שניהם אף גילו כלפיה עוינות גלויה, ואיינשטיין עמל רבות כדי לשנות את עמדותיהם. הוא ניסה לשכנע את השניים, לא פעם ולא פעמיים. במה שנוגע לפואנקרה, מאמציו נכשלו שוב ושוב". כאן גימבל מפנה בהערת שוליים לאחד מהחוקרים הגדולים בעולם ג'רלד הולטון. הולטון מעולם לא אמר דבר כזה. אבל מה שחמור יותר הוא שגימבל מפנה לספר שממנו הוא לכאורה שאב את המידע השגוי הזה:
Holton, Gerald, Einstein's Clocks, Poincare's Maps. New York: W. W. Norton, 2003.
את הספר הזה לא כתב ג'רלד הולטון! כתב אותו פיטר גליסון, וגם פיטר גליסון, חוקר מוערך לא כתב בספר שלו שטויות כמו אלה שגימבל כתב למעלה.

בעמוד 144 גימבל מגדיר את "המדע הארי" ואומר שהלאומנים הגרמנים עסקו ב"מדע הארי"; ובעמוד 156 גימבל מגיע למסקנה המוזרה הבאה: "איינשטיין עסק במדע ארי" ובעמוד 158 הוא שוב כותב ש"במושגיהם של הנאצים עצמם, איינשטיין מתגלה כהוגה דעות ארי ולאו דווקא יהודי". קודם גימבל אמר שאיינשטיין עסק במדע בנוסח יהודי, אחר כך הוא הדגים שאיינשטיין עסק במדע יהודי ובסוף הוא כתב שאיינשטיין עסק במדע ארי.

בהקשר זה ראוי להיזכר בבדיחה שאותה סיפר פעם איינשטיין. איינשטיין נהפך למפורסם ולא בגלל הגרמנים. היו אלה דווקא האנגלים (ארתור אדינגטון) האויבים המושבעים של הגרמנים שבצעו את האימות ההיסטורי ב-1919 של תורת היחסות הכללית. הטיימס האנגלי ביקש מאיינשטיין לתרום מאמר על התיאוריה החדשה ולרומם את הקולגות האנגלים ובייחוד להשתחוות לגאוניותו של ניוטון. איינשטיין נענה וב-28 לנובמבר 1919 הוא פרסם את המאמר "זמן, חלל וכבידה". איינשטיין סיים את מאמרו בבדיחה: "הערה סופית. התיאור שלי ושל מצבי בטיימס מראה מעשה משעשע של דמיון מצד הכותב. תוך יישום של תורת היחסות לטעם הקוראים, כיום בגרמניה אני מכונה איש מדע גרמני, ובאנגליה אני מוצג כיהודי שוויצרי. אם אחשב כתועבה, התיאור יתהפך, ואיהפך ליהודי שוויצרי עבור הגרמנים ולאיש מדע גרמני עבור האנגלים!"
הבדיחה הזו עצבנה את הלאומנים הגרמנים שתקפו את תורת היחסות של איינשטיין. ב-1918 איינשטיין ענה לאנטישמיים הגרמנים שתקפו את תורת היחסות שלו. פרדוקס השעונים (התאומים) בייחוד הטריד אותם. איינשטיין כתב דיאלוג בין מבקר של תורת היחסות לבין תומך בתורת היחסות:

המבקר: נבחן מערכת יחוס S שבה יש שני שעונים זהים במנוחה 1 ו-2 והם שניהם נעים באותו הקצב. שעון 2 נע ביחס למערכת הייחוס S במהירות אחידה. כנצפה מ-S הוא ינוע בקצב איטי יותר מאשר שעון 1 שנמצא במנוחה ב-S. נניח שישנן שתי נקודות במערכת הייחוס שלנו: A ו-B. A היא בתחילת S ו-B היא נקודה שנמצאת קדימה בציר ה-X. שני השעונים הם בתחילה במנוחה ב-A. הם נעים באותו הקצב ומיקומי המחוגים בדיוק זהים בשני השעונים. עכשיו מקנים לשעון 2 מהירות קבועה בכיוון החיובי של ציר ה-X והוא נע לעבר B. ב-B מהירותו משנה כיוון ושעון 2 חוזר חזרה ל-A. כאשר הוא מגיע ל-A הוא מאט והוא שוב במנוחה יחסית לשעון 1. עכשיו שעון 2 מפגר אחרי שעון 1. לפי עקרון היחסות אותו התהליך צריך להתרחש בדיוק באותו האופן כאשר הוא מיוצג במערכת ייחוס S' שנעה יחד עם השעון 2. יחסית למערכת ייחוס חדשה זו S' אנחנו אומרים שהשעון 1 הוא בתנועה והשעון 2 הוא במנוחה. מכאן שעון 1 צריך לפגר יחסית לשעון 2 וזה מנוגד לתוצאה שקבלנו קודם. אם שני השעונים עומדים זה ליד זה הם לא יכולים בו-זמנית גם לפגר זה ביחס לזה וגם למהר זה ביחס לזה.

יחסותי: לפי תורת היחסות הפרטית שתי מערכות הקואורדינאטות S ו-S' הן אינן שקולות. מכיוון שתורת היחסות אומרת שרק מערכות ייחוס לא מאיצות, כלומר, מערכות ייחוס שיחסית אליהן גופים נעים באחידות ובקו ישר, הן שקולות. המערכת S היא מערכת אינרציאלית כזו, אבל לא המערכת S', שהיא רגעית מערכת מואצת. ולכן לא ניתן להסיק ששעון 2, לאחר שעזב את שעון 1, לא סותר את בסיס תורת היחסות.

המבקר: אינני רואה כל סיבה מדוע מישהו יבחר בכאלה תסבוכות איומות וקשיים מתמטיים רק לשם ההעדפה האינטלקטואלית, כלומר למען רעיון היחסות. זה נראה מנוגד להגיון היומיומי שלנו.
היחסותי: נפנה לדוגמא מחיי היום-יום ונדגים מדוע עדיף דווקא לבחור בתסבוכת. נניח שנחשיב את הרכבת שנעה באחידות ככזו שמצויה במנוחה על פסי הרכבת. במצב זה הנוף הוא בתנועה אחידה ביחס לרכבת. האם השכל הישר של נהג הקטר יאפשר הגדרה כזו? נהג הקטר יתנגד נחרצות לכך, מכיוון שהוא לא מתניע את הנוף, אלא מתניע את מנוע הקטר. ולכן זוהי תנועת הקטר שמראה את השפעת עבודתו ולא להפך.

כאשר בוחנים את הדוגמה הקלאסית של נהג הקטר, מבינים שהעקרונות שעומדים בבסיסה נובעים רק מחשיבה פיסיקאלית: עבודה, אנרגיה ועקרונות פיסיקאליים, שאותם אנחנו מכירים כל כך טוב.

בספרו גימבל שואל שוב ושוב את אותה השאלה: האם תורת היחסות של איינשטיין היא מדע יהודי? ומבטל את מרבית ההישגים של היהודים במדע באומרו בעמוד 13: "בקהילה היהודית העולמית, לא רבים זכו לשיעור קומה מעין זה שיוחס לאיינשטיין. רבים נהנים לציין שהשחקנים דיינה שור וויליאם שטנר, השופטים העליונים אייב פורטס ופליקס פרנקפורטר, הצייר מארק שגאל, וכן סיימון וגרפונקל, שלושת הסטוג'ים וארבעת האחים מרקס, הם יהודים".
בעוד שרבע מזוכי פרס הנובל בעולם הם יהודים, גימבל לא שוכח לציין שוב ושוב בספרו שהלאומנים הגרמנים האנטישמים זכו בפרס נובל. למשל בעמוד 147 הוא כותב: "שני האישים המרכזיים שעמדו בראש תנועת המדע הארי, לנארד ושטרק, זכו בפרסי נובל שלהם על תגליות שנבעו מתצפיותיהם האטיות והדקדקניות בתופעות מורכבות".

המתרגם עמנואל לוטם עשה עבודה נפלאה בכך שבתרגום לעברית לא מוצאים כמה טעויות דקדוק טיפשיות שמופיעות במקור האנגלי.

הספר מתיימר להיות פרובוקטיבי על ידי העלאת טענות שנויות במחלוקת, שמגובות בציטוטים של איינשטיין ושל חוקרים בני-סמכא. אולם המחבר מוציא מההקשר את הציטוטים של איינשטיין ומשבש את דברי החוקרים. הספר רצוף בטעויות היסטוריות, טעויות בהיכרות עם ספרות מדעית וטעויות מדעיות כל כך מביכות שקשה להבין איך הוצאה מכובדת כמו כתר הסכימה לפרסם תרגום שלו.

דנה אלעזר-הלוי, עורכת ספרי העיון בהוצאת כתר מוסרת בתגובה: "כשהחלטנו להוציא את הספר לאור היתה בידינו הביקורת של הניו יורק טיימס, שהיתה בהחלט מכבדת, וכן חוות דעת חיובית על הספר מבחינת העניין שהוא עשוי לעורר. עמנואל לוטם, מתרגם עתיר ניסיון של ספרי מדע פופולרי, ויכין אונא, שערך את הספר עריכה מדעית, הם מבחינתי בני סמכא ראויים."

"ברור לי שנקודת המוצא של הספר היא פרובוקטיבית, וייתכן שאף נפלו בו טעויות. בזה את בוודאי מבינה יותר ממני. עם זאת, אנחנו לא הוצאה אקדמית, וקורה לא אחת שספרים שנועדו לקהל הרחב אינם נושאים חן בעיני אנשי מקצוע. "

"מבחינתי, עצם הדיון בשאלת הקשר בין דת למדע מעניין ומרחיב דעת, ועל כן אני חושבת שיש לספר מקום על מדף הספרים – כאמור, אלה שמיועדים לקהל הרחב ולאו דווקא לחוקרים ולסטודנטים."

לביקורת על הספר של סטיבן גימבל מאת ד"ר זאב רוזנקרנץ, האוצר לשעבר של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית ואחד מעורכי כתבי איינשטיין בפרויקט איינשטיין בקלטק, פסדינה

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

43 תגובות

  1. ניסים אם אתה לא מאמין בניסים ובטבע שעשה את עצמו בהגבלתו וחסרונו גם בהגבלתו ואינך מאמין אז מה כפת לך מפה מלוכלך כמעט כמו הנקב המסריח והנידי של הממותה שיצאתה ממנה אחרי שפתחה רגליה לשכן ולכל עובר ושב.
    אין דבר יותר זבל מאטאיסט עקשן שמסתיר תאוותו לכל זבל בכאילו ביטול האמונה שאין לך הפך האינטליגנציה אם לא היה רק ענין של החצפה במסווה למד י על מנת להשאר לא מחויב
    והרב אמנון יצחק לא קשקשן כלל וחכם עצום. הוא גם מציל יהודים פליטי הרעלאיטי של בן מוקיון גוריון מחיי זבל שמסתיימים בגהנום.

  2. על זה נאמר:"ימותו הקנאים" אינשטיין הוא בהחלט אחד שאפשר או להעריץ אותו או להתקנא בו (והמדען כמו גם הזמר העילאי ) הפסקתי לקרוא באמצע כי התעצבנתי.. , בשורה התחתונה , נאצים ולא נאצים או כאלה שבמסווה- שיאכלו את הלב התאוריה חיה עומדת ומוכחת פעם אחרי פעם כתקפה , אם ירצו לקרוא לזה "חשיבה יהודית" אף אחד לא יתווכח הרי ידוע שהיהודים יוגעים לחשוב וטובטוב..

  3. הקנאה אוכלת כל חלקה טובה אצל האנטישמים ושונאי ישראל. וטוב שכך. קנאה נובעת מפחד שהשנוא עליך חזק ממנו עצמו. פחד וחרדה הם בני ברית של הסטריה שהיא המקור לטעויות של הספר כפי שהוצגו יפה עי מר ויינשטין

  4. להגיד שהרמב"ם אינו מייצג את היהדות כמו לומר שאיינשטיין אינו מייצג את המדע.

  5. ניסים
    לתופעה הזו יש שם : "אמא טאליבן". היתה על כך עבודת תחקיר בערוץ השני. תנסה לאתר כתבה זו. זה מפחיד.

  6. חיים
    נכון! יותר מזה – יוצא לי לראות נשים חרדיות שלבושות בדיוק כמו טאליבן, וגם ילדים.. . בושה וחרפה למדינה!!

  7. הר רב
    לא אמרתי לרגע שלא. מה שאני אומר שהוא אינו מייצג את "היהדות". לא נראה לי שיכול להיות אדם אחד שייצג דת גדולה כמו היהדות. אישית, מאד הפתיע אותי שהרמב"ם השתמש בטיעונים פילוסופים (חלקם לא מקוריים) להוכחת קיומו של בורא. זה קצת פוגע, לדעתי, במשמעותו של המושג "אמונה". היום זה נפוץ בחוגים אפלים כמו בריאתנים, תכנון תבוני ושרלטנים כמו אמנון יצחק הקשקשן.

  8. קודם כל, זה 'מורה נבוכים' ולא 'מורה נכובים'.
    שנית, הרמב"ם מייצג את דעתו.
    ודעתו של הרמב"ם מייצגת זרם נכבד וחשוב בדת היהודית.

  9. ניטשה מת – כה אמר אלוהים

    הרמב"ם, במורה נכובים (ספר II) מדבר על מספר הוכחות לקיומו של אלוהים. אתה טוען שהוא מייצג את דעתם של גדולי התורה בנושא? אשמח לשמוע את דעתך המלומדת.

  10. ניסים
    אתה אידיוט, ואתה עושה צחוק מעצמך.
    הרמב"ם מייצג את הדת.
    ואתה בכלל לא מבין על מה אתה מדבר. הראיה היחידה שלך זה "אני יודע על הרמב"ם".
    אז זהו שאתה לא יודע.
    מה לא ברור לך ועל מה אתה מתפלץ?

    חיים

    מי מחליף את ניטשה? לא אתה זה בטוח 🙂

  11. ניטשה מת
    מי מחליף את ניטשה? האם אתה רוח רפאים שלו או גלגול נשמות שלו? אני מבין שאתה כתבת את "כה אמר זרטוסטרא"

  12. ניטשה מת
    הקשר הוא שאני יודע יותר על הרמב"ם ממך, והרמב"ם אינו מייצג את הדת היהודית. ובבקשה, שמור על הפה המלולכך שלך למקומות אחרים.

  13. מה אתה, אידיוט?
    מה הקשר?
    אמרת שהרמב"ם לא מייצג את הדת.
    ואתה טועה.
    מה לא ברור לך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן