הספרייה הפרטית של איינשטיין: למה מזכירתו חלקה בחינם כתבים למי שהיא אהבה?

האוניברסיטה העברית חונכת היום את ספריתו הפרטית של איינטשיין

לרגל יום הולדתו ה-133 של איינשטיין תשיק האוניברסיטה העברית במסיבת עיתונאים ביום שני ה-19 במרץ אתר חדש של אלברט איינשטיין.

האתר יכלול הצגה ויזואלית מלאה של כ-2,500 מסמכים נבחרים הנוגעים לעבודתו המדעית, פעילותו הציבורית וחייו הפרטיים וכמו כן, קטלוג מלא ומתקדם של יותר מ-80,000 רשומות של כל המסמכים הנמצאים בארכיון איינשטיין.

בנוסף, תוצג לראשונה לציבור הרחב ספרייתו הפרטית (והלא מדעית של איינשטיין).

יום אחד ב-1919 חברו הטוב ביותר של איינשטיין מיקלה בסו איבד את כל ההעתקים של הפרסומים שאיינשטיין נתן לו. הוא פנה לאיינשטיין והציע לו: בוא נפרסם מהדורה של אוסף הכתבים שלך, עם מבוא שיסביר לקורא את מהות הכתבים. אבל בסוף לא יצא דבר מהפרויקט הזה.

לאחר מותו של איינשטיין בפרינסטון ב-1955, חברו הטוב של איינשטיין הכלכלן אוטו נתן ומזכירתו הנאמנה הלן דוקס מונו כאחראים על הכתבים שלו ועל כל רכושו האינטלקטואלי. הם היו אחראים לאסוף ולארגן את המסמכים ולהופכם לנגישים לציבור. אולם מכיוון שהם שניהם היו כה קרובים לאיינשטיין, רגשות התערבבו ברצון לשמר את מורשתו.
הלן דוקס, שהעריצה את איינשטיין, הקדישה לו את כל חייה ושרתה אותו בנאמנות במשך עשרות שנים הזדהתה עם כתביו והרגישה רגש חזק אליהם. ואילו אוטו נתן היה הביזנסמן ב”אחוזת” איינשטיין. הם שניהם לכן החליטו באילו מסמכים מארכיון איינשטיין שהיה ברשותם מותר להביט, מתי ומי יכול להביט בהם. בטרם האוסף הועבר לירושלים, באופן מסתורי כמה כתבים ומכתבים נעלמו ממנו.
הלן דוקס נהגה לחלק מאמרים, כתבי יד וספרים של איינשטיין עם הערות בכתב ידו לאנשים שהיא אהבה ואילו לאנשים שהיא פחות אהבה היא לא נתנה להתקרב לכתבים של איינשטיין. העורך הראשון של כתבי איינשטיין פרופ’ ג’ון סטצ’ל – אז באותה תקופה בפרינסטון – הספיק לבצע עותקים ולהציל את מרבית המכתבים בטרם הם נמכרו במכירות פומביות.
ב-1948 עם מותה של מילבה מאריץ’ – אשתו הראשונה של איינשטיין – העבירה את מכתבי האהבה לבנה הנס אלברט איינשטיין, שהיה פרופסור להנדסה אזרחית באוניברסיטת קליפורניה ברקלי. יום אחד הנס אלברט איינשטייו רצה להוציא ספר שעוסק במכתבי האהבה של אביו איינשטיין ואמו מילבה מאריץ’ ולערוך אותם. הוא לא רצה לפרסם מכתבים אינטימיים מידי והוא שאף לפרסם את המכתבים שמכבדים את הוריו. מכיוון שאוטו נתן והלן דוקס החזיקו בבעלות על הקניין הרוחני של איינשטיין הם הטילו וטו ואיימו בתביעה אם הנס אלברט יוציא את הספר.
כתוצאה הבן הנס אלברט החזיק אצלו את המכתבים ומנע מ”אחוזת” איינשטיין לקבל אותם. המכתבים נתגלו רק אחרי שהוא נפטר. ב-1985 העורך דאז של פרויקט אינשטיין, רוברט שולמן, שמע אודות “מכתבי אהבה” מוקדמים המצויים בידי קרוביו של אינשטיין בקליפורניה וגילה את מכתבי האהבה בין איינשטיין לאשתו הראשונה מילבה מאריץ’. ב-1986 שולמן איתר בברקלי את אבלין אינשטיין, נכדתו המאמצת של אינשטיין. אולם לא היו בידיה המכתבים. החיפוש הוביל לכספת של בנק בלוס אנג’לס, שבה הופקדו 400 מכתבי משפחה גנוזים על ידי אמה החורגת של אבלין, אליזבט רובוז אינשטיין.
פרסום הכרך הראשון של אוסף כתביו של איינשטיין התעכב כדי ש-51 מכתבי האהבה הראשונים יוכלו להיכלל בתוכו. הספר פורסם ב-1987 וב-1992 פורסם הספר של שולמן ורן אלברט אינשטיין: מכתבי האהבה. הספר כלל תרגום לאנגלית של מכתבי האהבה בין אלברט אינשטיין למילבה מאריץ’. ישנם 54 מכתבים מהתקופה 1897 עד 1903. מתוכם רק 11 מכתבים הם ממילבה. מכיוון שכנראה הם ענו זה לזה בהשבת מכתבים, רוב הסיכויים שאינשטיין לא שמר מכתבים רבים שאותם מילבה שלחה לו.
בתחילת 1982 כל הרכוש מ”אחוזת” איינשטיין עבר לאוניברסיטה העברית בהתאם לצוואתו של איינשטיין וככה התפרקה ה”אחוזה” של איינשטיין. הלן דוקס נפטרה זמן קצר לאחר מכן בפברואר 1982 לאחר שסיימה את תפקידה כ”כשומרת הלהבה של איינשטיין”.
לקריאה נוספת:
Martínez, Alberto, “The Myriad Pieces of Einstein’s Remains”, Annals of Science 68, 2011, pp. 267-280.
להלן מובאת כאן לראשונה רשימת ספרים נבחרת מספרייתו הפרטית של איינשטיין מפרינסטון אשר נמצאת בארכיון איינשטיין. עובדה מעניינת היא שמרבית הספרים הם באנגלית ומרביתם עוסקים במדע פופולארי. והרי איינשטיין היה דובר גרמנית עד יומו האחרון ודיבר אנגלית במבטא מצחיק (היה אומר “איי טינק”). ולכן אתם יכולים ללכת לספריה ולחפש אותם ולקרוא את הספרים שאיינשטיין אהב:
de Bothezat, George, Back to Newton, a Challenge to Einstein’s Theory of Relativity, 1936, New York: Verlag G. J. Stechert & Co.
Curie, Eve, Madame Curie, 1938, Paris : Gallimard.
Dingle, Herbert, Science and human experience, 1932, New York: Macmillan.
Dingle, Herbert, Through science to philosophy, 1937, Oxford: Clarendon Press.
Einstein, Albert und Leopold, Infeld, Physik als Abenteuer der Erkenntnis, 1938, Leiden: A.W. Sijthoff.
Einstein, Albert, and Infeld, Leopold, The Evolution of Physics, edited by Dr. C. P. Snow, 1938, The Cambridge library of Modern Science, Cambridge University Press, London.
Einstein, Albert und Infeld Leopold, Die Evolution der Physik :von Newton bis zur Quantentheorie, 1938/1956, Hamburg : Rowohlt.
Einstein, Albert, Zoals ik het zie: beschouwingen over maatschappelijke en wetenschappelijke onderwerpen, voor Nederland bewerkt en gecommentarieerd door, 1951, H. Groot. Leiden: A. W. Sijthoff.
Einstein, Albert, The Meaning of Relativity, Princeton: Princeton University Press, editions: 1922, 1945, 1950, 1953.
Freundlich, Erwin Finlay, The foundations of Einstein’s theory of gravitation, authorized English translation by Henry L. Brose; preface by Albert Einstein; introduction by H.H. Turner, 1922, New York : G.E. Stechert.
Gamow, George, Mr. Tompkins in Wonderland: or stories of c, G, and h, illustrated by John Hookham, 1940, New York : Macmillan.
Gamow, George, One, two, three… infinity : facts & speculations of science, illustrated by the author, 1947, New York: Viking Press.
Haldane, Richard Burdon, 1st Viscount, The philosophy of humanism, and of other subjects, 1922, London: J. Murray.
Henderson, Archibald, Lasley, J. W. Jr., and Hobbs, A. W. The Theory of Relativity Studies and Contributions [textbook], 1924, University of North Carolina Press, Chapel Hill, N. C.
Hogben, Lancelot Thomas, Mathematics for the million: a popular self educator, illustrations by J.F. Horrabin, 1937, London: G. Allen & Unwin, 1940-1951.
Infeld, Leopold, The world of modern science: matter and quanta; translated by Louis Infeld; with an introduction by Albert Einstein, 1934, London: V. Gollancz.
Joliot-Curie, Frederic, Cinq annees de lutte pour la paix, Articles, Discours, et Documents (1949-1954), 1954, Paris: Éditions “Defense de la paix”.
Kayser, Rudolf, Kant, 1934/1935, Wien: Phaidon-Verlag.
Langevin, Paul, Oeuvres scientifiques de Paul Langevin, 1950, Paris: CNRS.
Levi-Civita, Tullio, Der absolute Differentialkalkül und seine Anwendungen in Geometrie und Physik, 1928, Berlin: Springer-Verlag.
Levi-Civita, Tullio and Enrico Persico, Lezioni di calcolo differenziale assoluto: raccolte e compilate, 1925, Roma: Alberto Stock.
Levinson, Horace C., Zeisler Ernest Bloomfield, The law of gravitation in relativity, 1931, Chicago: The University of Chicago Press.
Lorentz, Hendryk, Antoon, Elektr. und opt. Erscheinungen in bewegten Körpern, 1906, Leipzig: B.G. Teubner.
Lorentz, Hendryk, Antoon., Einstein, Albert, and Minkowski, Herman, Das Relativitätsprinzip, 1922, Leipzig und Berlin: Druck und Verlag von B. G. Teubner.
Lynch, Arthur, The Case Against Einstein, 1932, London: Philip Allan.
Møller, Christian, The Theory of Relativity (Based on lectures delivered at the University of Copenhagen), 1952, Oxford: Clarendon Press.
Plesch János, Die Herzklappenfehler einschließlich der allgemeinen Diagnostik, Symptomatologie und Therapie der Herzkrankheiten, in Spezielle Pathologie und Therapie innerer Krankheiten, hrsg. von F. Kraus u.a., 1919-1927, Berlin etc: Urban und Schwarzenberg.
Plesch, Johann, Physiology and pathology of the heart and blood-vessels, 1937, London, Humphrey Milford, Oxford university press.
Rahakrishnan, S, and Gandhi, Mahatma, Mahatma Gandhi, essays and reflections on his life and work: presented to him on his seventieth birthday, October 2nd, 1939, 1949, London: George Allen & Unwin.
Reichenbach, Hans, From Copernicus to Einstein, translated by Ralph B. Winn, 1942, New York: Philosophical Library.
Reiser, Anton [Rudolf Kayser] Albert Einstein: A Biographical Portrait, 1930/1952, New York : Dover.
Robb, Alfred, A Theory of Time and Space, 1914, Cambridge: Cambridge University Press.
Russell, Bertrand, Our knowledge of the external world, 1926, London: Allen & Unwin.
Samuel, Herbert Louis Samuel, Viscount, Essay in physics, with a letter from Albert Einstein, 1951, Oxford: B. Blackwell.
Schilpp, Paul Arthur (ed.), Albert Einstein: Philosopher-Scientist, 1949, La Salle, IL: Open Court.
Silberstein, Ludwik, The theory of relativity, 1914, London: Macmillan.
Stalzer, Theodore, Beyond Einstein: a re-interpretation of Newtonian dynamics, 1936, Philadelphia: Dorrance and company.
Stone, Isidor F., Underground to Palestine, 1946, New York: Boni & Gaer.
Violle, Jules, Lehrbuch der physik, Mechanik I, Mechanik II, deutsche Ausgabe von E. Gumlich et al., 1892-1893, Berlin: J. Springer.
Wells, H. G., The fate of Man; an unemotional statement of the things that are happening to him now, and of the immediate possibilities confronting him, 1939, London: Secker and Warburg.
Whitehead, Alfred North, The principle of relativity with applications to physical science, 1922, Cambridge: University Press.
Winkelmann, Dr. A. unter Mitwirkung von R.Abegg et al., Handbuch der Physik, herausgegeben von. Band 4 Elektrizität und Magnetismus.