ביולוגיה ורפואה

(מימין) של צמח המרפא צ'אנג שאן (Chang Shan); נוסחת המבנה (במרכז) של החומר הפעיל halofuginone; והתמונה המולקולארית בכושר הפרדה גבוה (משמאל) של האתר הפעיל. [באדיבות מעבדתו של החוקר הראשי Schimmel].

רזי הרפואה של צמח מרפא סיני

  • אין תגובות
המחסור ב-ATP בתאים של אשריכיה קולי גורם להם לקבל צורה מוארכת וליצור מבני ליפידים דחוסים הקרויים אנדוליפוזומים. את המבנים הללו ניתן לראות בברור בתמונות המובאות כאן שהתקבלו בעזרת מיקרוסקופ מסוג TEM.

חשיפת תאים חיים לחלבון סינתטי

  • 2 תגובות
חלבון מונע קפיאה בחרקים. מתוך ויקיפדיה

אנטיפריז – לא רק למכוניות

  • תגובה אחת
סרטן השד

טובים השניים מן האחד

  • אין תגובות
חלזונות ים מקיימים יחסי מין הדדיים (כל אחד הוא גם זכר וגם נקבה). צילום: אייאמי סקיזאווה, אוניברסיטת אוסקה

החשופית: מין של חילזון ים אנדרוגני משיל את איבר המין שלו לאחר כל הזדווגות אך גם מגדל אותו מחדש

  • תגובה אחת

מלחמה או שלום? פרק ראשון מתוך הספר "מחיר האלטרואיזם" מאת אורן הרמן

  • 13 תגובות
Ukhaatherium nessovi חיה בגודל חדף מעידן הקרטיקון-גיל, שנחשפה בשנת 1994 במדבר גובי במונגוליה ע"י האקדמיה המונגולית למדעים והמוזיאון האמריקאי להיסטוריה של טבע, היא אחד מהיונקים הרבים שבהם השתמשו במחקר עץ החיים של יונקי השליה. כאשר התגלה השלד, השמור להפליא של היצור הקטן הזה הופתעו החוקרים למצוא נוכחות של עצמות מסוג Epipubic bones , שהוצמדו לשני צידי המפשעה. כיום התכונה הזו נמצאת רק ביונקים מטילי ביצים כמו הברווזן וביונקי כיס כדוגמת הקנגורו. אבל הנוכחות שלהם במאובן זה הראתה כי גם ראשוני יונקי השיליה חלקו את אותה תכונה.

יונקי השליה הותיקים ביותר, חיו מיד לאחר סיום תקופת הדינוזאורים

  • 9 תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
תאי גזע שעברו תיכנות מחדש באמצעות אר-אן-אי (RiSP) מגדלים שלוחות ארוכות האופייניותלתאי עצב, לאחר העברתם למשטח גידול חדש

תאי גזע מושרים שהופקו מעור החולה יוכלו לשקם תאי מוח שנפגעו בגלל מחלת טרשת נפוצה

  • 6 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני: ביופילם של Pseudomonas aeruginosa שהתפתח על גבי קתטר

שיתוף פעולה ישראלי-סינגפורי הביא לפיתוח מבנה חדשני בעל פעילות אנטי-בקטריאלית ומעכב התפתחות ביופילמים של חיידקים

  • תגובה אחת
מארי ליקי. מתוך talkorigins

מרי ליקי בעקבות האדם הקדמון – מאה שנה להולדתה

  • 3 תגובות
תנוחת הנפילה החופשית של כנימות עלה. הכנימות מביאות את המחושים למעלה וקדימה ואת הרגליים האחוריות אחורה ולמעלה ליצור תנוחה יציבה אווירודינמית המוודאת נפילה במנח נכון. אילוסטרציה Nick W. Sloff

לא רק חתולים נופלים על הרגליים

  • אין תגובות
קפלים של גרפן. איור: אוניברסיטת דיוק

קיפול מבוקר של גרפן ליצירת שריר מלאכותי

  • אין תגובות
פרופ' נדיר ארבר, צילום: המרכז הרפואי תל אביב

מחקר שנערך במרכז למניעת סרטן שבמרכז הרפואי תל-אביב מצא: 2.4% מ-1,000 נבדקים בריאים נמצאו לוקים בסרטן

  • 8 תגובות
פרופ' ידין דודאי, מכון ויצמן

מדענים ישראליים משתתפים במיזם "ספינת הדגל" של האיחוד האירופי לחקר מוח האדם

  • 39 תגובות
מתוך סרטון ההסבר של יבמ בדבר פעולת הג'ל האנטי בקטרילאי. צילום מסך

פיתוח חדש של יבמ והמכון האמריקני לביו הנדסה וננו-טכנולוגיה: ג'ל אנטי-בקטריאלי לטיפול בחיידקים עמידים לתרופות

  • 4 תגובות
רירית, רשת שלוחותיה (צהוב משמאל) ועקבות ריר שקוף שהותירה אחריה (מימין). צילום: Courtesy of Audrey Dussutour

כתוּב בריר – זיכרונותיה של רירית

  • 3 תגובות
חיפושית זבל שעיניה מכוסות, בניסוי שנועד לבדוק שימוש שעושות החיפושיות באורו של שביל החלב להתמצאות. צילום: פרופ' מרקוס ביירן מאוניברסיטת ויטס בדרא"פ

חיפושית הזבל – בעל החיים הראשון העושה שימוש בשביל החלב לצורך התמצאות במרחב

  • 4 תגובות
הדמיה מיקרוסקופית של הסתעפות שורש. גבולות התא מסומנים באדום והצבע הפלורסצנטי מייצג את שכבת הנבט (אנדודרם). צילום: חוזה דיני.

התקדמות במחקר: כיצד המלח עוצר את גדילת הצמחים

  • 3 תגובות
צבי ארץ ישראלי בעמק הארזים בירושלים. קרדיט nadavnka מתוך ויקיפדיה

איזה צבי?

  • 11 תגובות
תמונה 1: מערכת הצילום, האינקובטור האוטומטי והרובוט בתוך המנדף. המקור לתמונה: דר' סולמסקי, אוניברסיטת תל אביב.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 14: תנו לרובוט לעבוד, על בחינת מועמדות לתרופות עבור רפואה מותאמת אישית

  • 4 תגובות
שתי התצורות השונות של דנ"א – הצורה הרגילה, B, והצורה הפגומה, Z.

חישובים חדשים פותרים בעיה עתיקת-יומין אודות הדנ"א

  • 5 תגובות
"לחשוב על דרכים למנוע שימוש לרעה במאגרי מידע". ד"ר יניב ארליך. צילום: MIT

סוד הגֶן הנעלם

  • תגובה אחת
עכברי מעבדה הסובלים מתסמונת פגיעה בחומר הלבן במוח. צילום. יובל קבילי, אוניברסיטת ת"א

אחים בדם – עכבר הבית ועכבר הבר

  • תגובה אחת
פרופ' חיים גילון, האוניברסיטה העברית

זיכרון מברזל (ומתכות אחרות)

  • 5 תגובות
ורד בן חור. צילום: האוניברסיטה העברית

המלחמה בסרטן: חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו מנגנון ההופך את תאי סרטן השד לאלימים וממאירים

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
המטריצה של רייבן, שאלה נפוצה במבחן אינטלגנציה. מתוך ויקיפדיה

אינטליגנציה – להחכים לעד? / טים פולגר

  • 32 תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
ד"ר אמיר עמדי מהאוניברסיטה העברית מדגים את המערכת המסייעת לעוורים 'לראות'

לראות צלילים ולשמוע צורות:

  • 2 תגובות
פרופ' פרץ לביא וד"ר לינה לביא במעבדה לחקר השינה בטכניון. צילום: מתוך אתר אגודת ידידי הטכניון בארה"ב

להפסיק לנשום כדי לחיות

  • 8 תגובות
תירס מהונדס גנטית. מתוך ויקיפדיה

מוטל בספק: תירס מהונדס גנטית מסרטן

  • 9 תגובות
לואי פסטר. מתוך ויקיפדיה

יין, משי, חיי אדם

  • 3 תגובות
טיפול בשוק חשמלי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. מתוך ויקיפדיה

"אין כיום תחליף לטיפול בדיכאון באמצעות שוק חשמלי"

  • 9 תגובות
בקטריופאג'ים. קרדיט: Wikimedia Commons/PLoS One/Vincent Fischetti and Raymond Schuch, The Rockefeller University

בקטריולוגיה – מתקפת הפאג'ים / ראיין בּרֶנדן בּוֹרֶל

  • 3 תגובות
בצל ושום מטוגנים בחמאה.מתוך ויקיפדיה

ספיגת מתכות כבדות ע"י בצל ושום

  • 11 תגובות
לוגו אגודת מקס-פלנק מתוך ויקיפדיה

מרכז מחקר חדש בשיתוף אגודת מקס פלאנק מגרמניה יוקם באוניברסיטה העברית

  • אין תגובות
תוצר התנגשות בניסוי האטלס שעשוי להיות חלקיק היגס. איור: ניסוי אטלס ב-CERN; דצמבר 2012

2012 – שנה מדעית מרתקת!

  • 7 תגובות
דוגמה למיצלה המשמשת להעברת תרופה. האטומים הכחולים הינם הקצה ההידרופילי של הפולימר, בעוד שהאטומים הלבנים הינם הקצה ההידרופובי. האטומים האדומים מסמלים את אטומי התרופה/החומר הפעיל. מערכת כזו יכולה לשמש גם להעברת חומרי מזון ותוספים שונים, מלבד תרופות. [מקור: www.atrp.gatech.edu/pt18-3/18-3_p3]

פוליפיד, מפתחת מוצרים לשחרור מקומי של תרופות גייסה 2.4 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי

  • תגובה אחת
ריטה לוי-מונטלצ'יני זוכת פרס נובל לרפואה לשנת 1986

זוכת פרס נובל המבוגרת ביותר – ריטה לוי-מונטלצ'יני נפטרה והיא בת 103

  • תגובה אחת
חמצה. מתוך ויקיפדיה

מהפכת החומוס / איישווארייה נוקאלה

  • אין תגובות
ערוץ אולדובאי, טנזניה. צילום: גייל אשלי, אוניברסיטת רוטג'רס

סביבה משתנה לעיתים תכופות במזרח אפריקה האיצה את האבולוציה האנושית

  • 25 תגובות
אגוזי ברזיל מכילים חלבון אלרגני – גורם אלרגיה. העברת הגן המקודד לחלבון זה לצמח אחר, גורמת גם לו להיות אלרגני. מתוך פרויקט גוטנברג

טיפול בחשיפה באלרגיות / מריסה פסנדן

  • תגובה אחת
פלמינגו זוטר. מתוך ויקיפדיה

הצלה של הפלמינגו

  • אין תגובות
תאי גזע. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי תאי קרום האמניון של עובר יכולים להוות מקור לביציות אנושיות

  • אין תגובות
מקרופאגים מהונדסים נוהרים אל רקמת הגידול לאחר טיפול כימותראפיה. צילום באדיבות כתב העת Cancer Research

מוסיפים מכה לתרופה

  • אין תגובות
ויקיפדיה, המאייר פטריק ג'. לינץ'.

מדענים יצרו קוצב-לב ביולוגי חי בתוך הגוף

  • 7 תגובות
פעולת התרגום הגנטי באמצעות mRNA. מתוך ויקיפדיה

חוקרי הטכניון פיתחו גישה חדשה המפשטת מודל ביולוגי מורכב

  • 3 תגובות
איזורי המוח השונים. מתוך ויקיפדיה. איור: Anatomist90

‫מדעי המוח – הנאות המוח / מורטן ל' קרינגלבאך וקנט סי בֶּרידג'‬

  • 5 תגובות
וירוס השפעת מזן A. מתוך ויקיפדיה

פורום – המטרה: מפיצי-העל / קטלין א' ריאן

  • 8 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש