אסטרונומיה

רוקט לאב שיגרה "כדור דיסקו" לחלל – והכעיסה אסטרונומים

  • 2 תגובות
ערפילית אוריון, מתוך סרטון חדשני שפרסמה סוכנות החלל האמריקאית המשלב את צילומי טלסקופ החלל האבל (אור נראה) וטלסקופ החלל שפיצר (תת-אדום) ומספק מבט וירטואלי תלת-מימדי מרהיב של הערפילית ההסגונית. מקור: NASA.

נאס"א לוקחת אתכם למסע וירטואלי בערפילית אוריון

  • אין תגובות
התוואים שנראים על פניו של הענק האדום π1 Gruis הינם תאי הסעת חום, בהם פלזמה חמה נעה מעלה ממעמקי הכוכב, מתקררת, וחוזרת מחדש פנימה. למרות הטשטוש בתמונה, היא פורצת דרך ביכולתה לצפות בדיסקת הכוכב ממרחק של 530 שנות אור, ולזהות בפעם הראשונה את התופעה הזו באופן ישיר על כוכב שאינו השמש שלנו. מקור: ESO.

אסטרונומים גילו "בועות" ענקיות על פניו של ענק אדום

  • אין תגובות

ראיות מוקדמות לכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש בפלטות צילום בנות מאה שנה

  • 5 תגובות
שיא ליקוי החמה, 21.8.2017 כפי שנצפה מקרבת נאשוויל, טנסי בסביבות 13:27 שעון מרכז ארה"ב. צילום: שי בליזובסקי

ליקוי החמה, ארה"ב 2017 – דיווח וחוויות אישיות מנאשוויל טנסי

  • 18 תגובות
הדמייה של הירח יוצר ליקוי חמה על חלקים מכדור הארץ. מקור: NASA's Scientific Visualization Studio.

כאשר השמש מחשיכה: 5 שאלות ותשובות על ליקויי חמה

  • אין תגובות
ליקוי חמה מלא יתרחש היום, 21 באוגוסט, ברחבי ארה"ב. שנון שמול (Shannon Schmoll), מנהלת פלנטריום אברמס באוניברסיטת מישיגן סטייט, מסבירה מדוע ואיך מתרחשים ליקויי חמה, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם.
בזמן הליקוי, מדענים יבצעו מדידות בקספר, וואיומינג ובקולמביה, מיזורי. קרדיט: נאס"א/ קייטי מרסמן.

הירח במרכז העניינים במהלך ליקוי חמה מלא

  • אין תגובות
במהלך ליקוי חמה העטרה של השמש הופכת גלויה למשקיפים על כדור הארץ. מקור: נאס"א.

המדריך לליקוי החמה של 21 באוגוסט בארה"ב

  • 2 תגובות
צילום שנעשה מבלון תצפית בשנת 2006, מגובה של 22.8 ק"מ. מצד שמאל ניתן לראות את רכס טיטון ואגם ילוסטון. מקור: Montana State University.

שידור חי של ליקוי החמה באינטרנט מחמישים בלונים

  • 6 תגובות
מצלמת הדימות הצבעונית של כדור הארץ (EPIC) של DSCOVR תלכוד תמונות דומות לתמונה הזאת מהנקודה Lagrange 1, בערך מיליון מייל מכדור הארץ. קרדיט: נאס"א / קייטי מרסמן.

נאס"א מצפה לליקוי החמה כדי שיעזור להבין את מערכת האנרגיה של כדור הארץ

  • תגובה אחת
(באדיבות סטפן גיסאר ו-ESO, מצפה הכוכבים הדרומי של אירופה).

שביל החלב כפי שלא נראה מעולם

  • אין תגובות
השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל

  • 3 תגובות
פרופ' שריניוואס קולקארני מקבל את פרס דן דוד בתחום האסטרונומיה. צילום: ישראל הדרי

"האסטרונומיה הפכה באופן רשמי למדע של Big Data – אחרי הרפואה"

  • אין תגובות
פוסטר המראה את נושא פרס דן דוד במימד העתיד לשנת 2017: אסטרונומיה. מתוך אתר פרס דן דוד.

מתכנני כלי התצפית של המאה ה-21 זוכים בפרס דן דוד בממד זמן העתיד, המוקדש השנה לאסטרונומיה

  • 4 תגובות
צביר העל לניאקיאה. מקור: R. Brent Tully et al, The Laniakea supercluster of galaxies, Nature 513, 2014.

לניאקיאה: כתובתנו המדויקת ביקום

  • 6 תגובות
מה יכול לגרום את הבזק האור החזק ביותר שנצפה מאז ומעולם?

הבזק האור החזק ביותר שנצפה בחלל אי פעם – כנראה תוצאה מ"נפילה" של כוכב לחור שחור

  • תגובה אחת
איור של דסקה פרוטופלנטרית סביב כוכב צעיר. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle.

קורות החיים הסוערים של מערכת השמש

  • אין תגובות
התפרצות שמש ענקית שתועדה על ידי הגשושית של נאס"א Solar Dynamics Observatory. מקור: NASA/SDO/AIA/GoddarSpace Flight Center.

בלשים בעקבות השמש

  • אין תגובות
השוואה בין הירח בנקודה הקרובה ביותר ובנקודה הרחוקה ביותר. צילום:

הערב: הירח הגדול ביותר מאז 1948

  • אין תגובות
ערפילית הסרטן: שיירי הסופרנובה האלה זוהרים באנרגיה המגיעה מכוכב נויטרונים מסתחרר שמניע מערבולת של פלזמה ממוגנטת. מקור: נאס"א.

סופרנובות מוזרות חושפות את סודות הכוכבים

  • 2 תגובות

איך למצוא עוד כדור ארץ

  • אין תגובות
כתם שמש מקרוב. צילום: נאס"א

אם יש לך כתם

  • 2 תגובות
שביל החלב כפי שצולם בשנת 2008 ע"י יוסי חורי. בתחתית התמונה - שאר המשתתפים בתצפית המשתמשים בפנסים אדומים למניעת זיהום אור והפרעה לתצפית.

שביל החלב מוסתר כיום מכשליש מהאנושות

  • 3 תגובות
שביט. המחשה: shutterstock

חיי כצייד שביטים

  • אין תגובות
מסלולי כוכבי הלכת במערכת השמש. אינפוגרפיקה - shutterstock

2016 – שנה מעוברת – ההסבר האסטרונומי

  • 4 תגובות
נטיית כדור הארץ לעומת השמש בכל אחד מחודשי השנה. איור: shutterstock

האביב מתחיל מחר, ליקוי חמה היום, וגם ירח קרוב במולד – יום השוויון 2015

  • 3 תגובות
ערפילית הסרטן כפי שצולמה ע"י טלסקופ החלל האבל בשנת 2005

מדוע אי אפשר לצלם מכדור הארץ גַּרמֵי שמים רחוקים, וצריך לשלוח לשם כך טֵלֶסקוֹפּים לחלל?

מטאור בהיר במטר הג'ירף, 24 במאי 2014, כפי שצולם מדולות' מיניסוטה. צילום: בוב קינג, universe today

דיווח מארה"ב: מטר המטאורים ג'ירף היה דליל אך הניב כמה מטאורים איטיים יפים

  • אין תגובות
התקבצות נגה, כוכב חמה וצדק, 27 במאי 2013. צילום: אמיר ברנט, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה. בבאר שבע

צדק וונוס לא לבד: צדק נגה וכוכב חמה בימים אלה בהתקבצות

  • אין תגובות

שבתאי נמצא הערב בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ ובהיותו מנוגד לשמש ובהיר הוא ייראה במשך כל הלילה

  • אין תגובות
תרשים של עונות השנה כפי שהן נראות בחצי הכדור הצפוני. מימין: יום ההיפוך החורפי בדצמבר. מתוך ויקיפדיה

היום חל יום השוויון הסתווי ומדוע למרות שטכנית זה נכון, אין באמת שוויון בין היום והלילה

  • 17 תגובות
השנה המועד המדויק של יום השוויון הסתווי הוא 22 בספטמבר בשעה 14:49 שעון גריניץ'
הדמיית אמן של אסטרואיד קרוב ארץ. איור: ESA - P.Carril

אסטרואיד יעבור בלילה שבין ראשון לשני מאחורי מסלול הירח: קישור לשידור חי של המעבר

  • 12 תגובות
מעבר נוגה על פני השמש, יוני 2004

מַעבר אחרון ופרידה

  • תגובה אחת
ירח מלא בפריגיאה. איור נאס"א

מחר הירח ייראה גדול ובהיר יותר בשל השילוב קרבתו לכדור הארץ ומילואו בהפרש של דקה

  • 7 תגובות
ערפילית ראש הסוס. צילום: ערן זגייר. באדיבות מכון ויצמן

אסטרונומים חובבים מציגים: שנות אור במרחק נגיעה

  • תגובה אחת
ארנסט פרידריך צ'לדני

ראש בראש מול ניוטון: על ארנסט צ'לדני והמטאוריטים

  • 106 תגובות
תמונת הירח טריטון כפי שעובדה מתצלומי וויאג'ר 2

טריטון-ירח של נפטון סיכום ממצאים

  • 2 תגובות
ליקוי חמה בשנת 2010. צילום: נצח פאביאש. באדיבות אמיר ברנט, מרכז אילן רמון

ליקוי חמה חלקי ייראה בישראל בתאריך 4.1.2011

  • 6 תגובות
סופרנובה. מתוך ויקיפדיה

אסטרונומיה – תיאוריית המפץ הענק

  • 11 תגובות
הירח אירופה בצבעים טבעיים

אירופה-ירח של צדק: סיכום ממצאים

  • 8 תגובות
צדק, 9 במאי 2010, ללא החגורה המשוונית הדרומית. צילום: אנטוני וסלי http://www.acquerra.com.au/astro/

צדק יגיע השבוע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ

  • 7 תגובות
PIA02572

גנימד-ירח של צדק – סיכום ממצאים

  • תגובה אחת
מסלולי הכוכבים על פי טיכו ברהה

האם גליליאו גליליי התעלם מתצפיות?

  • 9 תגובות
תרשים של מנגנון אנטיקיתרה

מנגנון אנטיקיתרה: המחשב בן אלפיים השנה, ולמה המהפכה התעשייתית לא התחילה ביוון העתיקה

  • 137 תגובות
מפת העולם ששורטטה ב 1533

מהפכת המיפוי: ממפות עתיקות ועד לגלובוס העגול

  • 3 תגובות
הכתם השחור בתוך הענן הירקרק סמוך לחלקה העליון של התמונה הוא חור החוצה את NGC 1999 באמצעות סילון וגז המנשבים מכוכבים צעירים באיזור זה של החלל. צילום סוכנות החלל האירופית ESA/HOPS Consortium

פליטות קרינה מכוכבים צעירים יוצרות חור בחלל

  • 4 תגובות
תפיסת אמן של כוכב הלכת WASP-12b שנטרף בידי כוכב האם שלו. איור: נאס"א, סוכנות החלל האירופית וג'. בייקון מהמכון המדעי של טלסקופ החלל (STScI).

האבל צפה בשמש ה"אוכלת" את כוכב הלכת המקיף אותה

  • 14 תגובות
קליסטו. צילום: נאס"א

קליסטו-ירח של צדק

  • 30 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

תעלומה אדומה

  • 2 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

נחשפה הכימיה של הירח טיטאן

  • 11 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש