אסטרונומיה

אב הטיפוס של חליפת החלל ארטמיס III, ה-AxEMU. למרות שאב טיפוס זה מכוסה בחומר כיסוי אפור כהה, הגרסה הסופית תהיה ככל הנראה לבנה לחלוטין כאשר היא תילבש על ידי אסטרונאוטים של נאס"א על פני הירח, כדי לסייע בשמירה על בטיחות וקרירות האסטרונאוטים בזמן שהם עובדים בסביבה הקשה של החלל. קרדיט: אקסיום ספייס

נאס"א ואקסיום הציגו את חליפות החלל שבהם ישתמשו האסטרונאוטים שינחתו על הירח במבצע ארטמיס

העיצוב החדשני מגיע עם תכונות מיוחדות לתמיכה באסטרונאוטים בזמן שהם עורכים ניסויים מדעיים על פני הירח כמו גם לנשים שאחת מהן תהיה בצוות הראשון שינחת. נאס"א מקווה שהחליפה המעודכנת תהיה
מבנה המכשיר שפותח בטכניון ואשר מאפשר להגביר את חדות הראיה של טלסקופים מבלי להגדיל את העדשה. באדיבות ד"ר ארז ריבק.

חוקרים בטכניון השיגו שיפור בכושר ההפרדה של טלסקופים בלי להגדיל את מראת הטלסקופ

החוקרים פיתחו מַגְבֵּר - תווך המכיל אטומים שהפוטון המגיע מהחלל עובר אותו לאחר מפתח הטלסקופ. פגיעת הפוטון באטום מאלצת את האטום לשחרר מספר רב של פוטונים זהים לפוטון המקורי שיפור
עדשות שפיתחו ד"ר פרומקין ופרופ' ברקוביץ בטכנולוגיה החדשה. צילום: הטכניון

הטכניון יעניק את פרס גמונדר לפיתוח טכנולוגיות חלל על פיתוח טלסקופ חלל המבוסס על עדשות נוזליות

לפוסט-דוקטורנט ד"ר ולרי פרומקין. ד"ר פרומקין פיתח את הטכנולוגיה הזוכה וכתב מאמר בנושא זה במהלך מחקרו במעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ' בפקולטה להנדסת מכונות, ועד כה הוגשו שני פטנטים בנושא.
כך ייראו כוכבי הלכת ביום שני בערב(צילום: NASA/JPL-Caltech/TNS)

תזכורת היום אחה"צ התקבצות נדירה של שבתאי וצדק

בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. ההתקבצות הקרובה הבאה - במרץ 2080 * ואיך זה קשור לדרך
עגילים, טבעות וחרוזי זהב. אחד המטמונים העשירים ביותר מתקופת המקרא שנמצאו בישראל. צילום באדיבות המכון לארכיאולוגיה ע״ש סוניה ומרקו נדלר

על מדענים שחיפשו אתונות ומצאו מלוכה

מחקרים שהתחילו עם כיוון מסוים והגיעו למקומות אחרים לגמרי
המחשה של הדרך שבה הבינה המלאכותית המלאכותית מסווגת גלקסיות מסוגים שונים על פי המורפולוגיות שלהם. קרדיט: NAOJ / HSC-SSP

בינה מלאכותית זיהתה 80,000 גלקסיות ספירליות

אסטרונומים יישמו בינה מלאכותית (AI) על צילומי שדה רחב במיוחד של היקום העמוק כפי שצולמו על ידי טלסקופ סובארו היפני, והשיגו דיוק גבוה מאוד לגילוי וסיווג של גלקסיות ספירליות בתמונות
איור של מערכת-השמש בשלביה המקודמים, עם עצמים דמויי-אומואמואה. האיור באדיבות NASA / ESO / Danor Aharon

הזרעים של כוכבי הלכת הגיעו ממערכות שמש אחרות

תופעת סופר ירח בדצמבר 2017, כפי שצולמה מוושינגטון די.סי. צילום: NASA/Bill Ingalls.

הביטו למעלה: ירח כחול קרוב במיוחד

ערפילית אוריון, מתוך סרטון חדשני שפרסמה סוכנות החלל האמריקאית המשלב את צילומי טלסקופ החלל האבל (אור נראה) וטלסקופ החלל שפיצר (תת-אדום) ומספק מבט וירטואלי תלת-מימדי מרהיב של הערפילית ההסגונית. מקור: NASA.

נאס"א לוקחת אתכם למסע וירטואלי בערפילית אוריון

התוואים שנראים על פניו של הענק האדום π1 Gruis הינם תאי הסעת חום, בהם פלזמה חמה נעה מעלה ממעמקי הכוכב, מתקררת, וחוזרת מחדש פנימה. למרות הטשטוש בתמונה, היא פורצת דרך ביכולתה לצפות בדיסקת הכוכב ממרחק של 530 שנות אור, ולזהות בפעם הראשונה את התופעה הזו באופן ישיר על כוכב שאינו השמש שלנו. מקור: ESO.

אסטרונומים גילו "בועות" ענקיות על פניו של ענק אדום

הדמייה של הירח יוצר ליקוי חמה על חלקים מכדור הארץ. מקור: NASA's Scientific Visualization Studio.

כאשר השמש מחשיכה: 5 שאלות ותשובות על ליקויי חמה

ליקוי חמה מלא יתרחש היום, 21 באוגוסט, ברחבי ארה"ב. שנון שמול (Shannon Schmoll), מנהלת פלנטריום אברמס באוניברסיטת מישיגן סטייט, מסבירה מדוע ואיך מתרחשים ליקויי חמה, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם.
בזמן הליקוי, מדענים יבצעו מדידות בקספר, וואיומינג ובקולמביה, מיזורי. קרדיט: נאס"א/ קייטי מרסמן.

הירח במרכז העניינים במהלך ליקוי חמה מלא

במהלך ליקוי חמה העטרה של השמש הופכת גלויה למשקיפים על כדור הארץ. מקור: נאס"א.

המדריך לליקוי החמה של 21 באוגוסט בארה"ב

צילום שנעשה מבלון תצפית בשנת 2006, מגובה של 22.8 ק"מ. מצד שמאל ניתן לראות את רכס טיטון ואגם ילוסטון. מקור: Montana State University.

שידור חי של ליקוי החמה באינטרנט מחמישים בלונים

(באדיבות סטפן גיסאר ו-ESO, מצפה הכוכבים הדרומי של אירופה).

שביל החלב כפי שלא נראה מעולם

השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל

צביר העל לניאקיאה. מקור: R. Brent Tully et al, The Laniakea supercluster of galaxies, Nature 513, 2014.

לניאקיאה: כתובתנו המדויקת ביקום

איור של דסקה פרוטופלנטרית סביב כוכב צעיר. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle.

קורות החיים הסוערים של מערכת השמש

התפרצות שמש ענקית שתועדה על ידי הגשושית של נאס"א Solar Dynamics Observatory. מקור: NASA/SDO/AIA/GoddarSpace Flight Center.

בלשים בעקבות השמש

השוואה בין הירח בנקודה הקרובה ביותר ובנקודה הרחוקה ביותר. צילום:

הערב: הירח הגדול ביותר מאז 1948

ערפילית הסרטן: שיירי הסופרנובה האלה זוהרים באנרגיה המגיעה מכוכב נויטרונים מסתחרר שמניע מערבולת של פלזמה ממוגנטת. מקור: נאס"א.

סופרנובות מוזרות חושפות את סודות הכוכבים

איך למצוא עוד כדור ארץ

כתם שמש מקרוב. צילום: נאס"א

אם יש לך כתם

שביל החלב כפי שצולם בשנת 2008 ע"י יוסי חורי. בתחתית התמונה - שאר המשתתפים בתצפית המשתמשים בפנסים אדומים למניעת זיהום אור והפרעה לתצפית.

שביל החלב מוסתר כיום מכשליש מהאנושות

שביט. המחשה: shutterstock

חיי כצייד שביטים

מסלולי כוכבי הלכת במערכת השמש. אינפוגרפיקה - shutterstock

2016 – שנה מעוברת – ההסבר האסטרונומי

תרשים של עונות השנה כפי שהן נראות בחצי הכדור הצפוני. מימין: יום ההיפוך החורפי בדצמבר. מתוך ויקיפדיה

היום חל יום השוויון הסתווי ומדוע למרות שטכנית זה נכון, אין באמת שוויון בין היום והלילה

השנה המועד המדויק של יום השוויון הסתווי הוא 22 בספטמבר בשעה 14:49 שעון גריניץ'
מעבר נוגה על פני השמש, יוני 2004

מַעבר אחרון ופרידה

ערפילית ראש הסוס. צילום: ערן זגייר. באדיבות מכון ויצמן

אסטרונומים חובבים מציגים: שנות אור במרחק נגיעה