מתכנני כלי התצפית של המאה ה-21 זוכים בפרס דן דוד בממד זמן העתיד, המוקדש השנה לאסטרונומיה

פרס דן דוד בממד העתיד יוענק השנה לחוקרים שהמחקרים המתמשכים שלהם הביאו לפריצת דרך בתחום האסטרונומיה התצפיתית והתיאורטית.

הערה: פרופ’ ניל גרלס נפטר ב-5 בפברואר, יום לפני ההכרזה. נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ’ יוסף קלפטר התקשר לאשתו זמן קצר לפני מותו של גרלס וביקש ממנה להודיע לו על הזכייה. היא ביצעה את הבקשה, אך הוא כבר היה בשלב סופני.

ממד זמן העתיד – אסטרונומיה. האסטרונומיה במאה ה-21 מראה צמיחה מרשימה וטומנת בחובה הבטחה להבנת בעיות כגון מקור היקום, המבנה והדימניקה של גלקסיות, הולדתם, חייהם ומותם של כוכבים ומערכות שמש, והדמוגרפיה והדינמיקה של מערכות שמש.

בין שמנסים לפתור את חידת החומר האפל והאנרגיה האפלה, חוקרים את הפיזיקה של חורים שחורים, כוכבי ניוטרון והתפוצצויות כוכבים או משתמשים בקרינה האלקטרומגנטית, ניוטרינו, קרינה קוסמית וגלי כבידה כדי לתפוס, למפות ולהשלים את תמונת העולם הסובבת אותנו, האסטרונומים פיתחו טכניקות גאוניות לתצפית, חישוב וניתוח במאמציהם לחשוף את סודות היקום.

פרס דן דוד בממד העתיד יוענק לחוקרים שהמחקרים המתמשכים שלהם הביאו לפריצת דרך בתחום האסטרונומיה התצפיתית והתיאורטית.

פרופ’ ניל גרלס (Prof. Neil Gehrels), אסטרופיזיקאי אמריקאי, ומנהל המרכז לאסטרופיזיקה במרכז גודארד של נאס”א מקבל את פרס דן דוד עבור תגליותיו באמצעות טלסקופ החלל Swift של נאס”א, משימה שבה הוא החוקר הראשי, ואשר שינתה את ראיית השמיים המשתנים בקרינות גאמא ו-X (רנטגן). בהנהגתו, גילה Swift למעלה מ-1000 מבין הפיצוצים האדירים הנקראים התפרצויות קרני גאמא, וחשף עושר של מידע לגבי מאפייניהם, מרחקיהם וסביבתם. גילוייו הביאו לתובנות חדשות וחשובות לגבי מהותם של אירועים קיצוניים אלו. כאמור, פרופ’ גרלס נפטר סמוך להודעה על זכייתו בפרס דן דוד.

פרופ’ שריניוואס קולקארני (Prof. Shrinivas Kulkarni), אסטרונום הודי-אמריקני, מהמחלקה לאסטרופיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) מקבל את פרס דן דוד על היותו דמות מפתח בתצפיות אסטרונומיות בתחום הזמן ועל פני כל ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטי. הוא יזם וניהל את פרויקט PTF, סקר שמימי גדול בחיפוש אחר מקורות אסטרונומיים חולפים ומשתנים.

מחקריו העשירו את הידע האנושי לגבי הרקיע המשתנה, כולל גילוי ואפיון אלפי פיצוצים כוכביים – סופרנובות ודומיהן. רבים מן האירועים שהתגלו נצפו בפרוט והובנו יותר מאי פעם, כאשר חלקם תרם להגדרת סוגים חדשים לגמרי של פיצוצים שלא נצפו קודם לכן.

פרופ’ אנדריי אודלסקי (Prof. Andrzej Udalski), אסטרונום ואסטרופיזיקאי פולני, כיום מנהל מצפה הכוכבים של אוניברסיטת ורשה, זוכה בפרס דן דוד על היותו חלוץ ומוביל באסטרונומיה של תחום הזמן, ובחקר השמיים המשתנים בגלקסית שביל החלב ובגלקסיות המאגלאניות השכנות.

באמצעות סקר ההשתנות האסטרונומי OGLE, אותו הוא ביצע לאורך 25 שנה, הוא עקב אחר בהירותם של למעלה מחצי מיליארד כוכבים, גילה ואפיין מעל חצי מיליון כוכבים משתנים מכל הסוגים, ובכך הרחיב והעמיק בסדרי גודל את הידע בתחום. תוך שימוש בשיטת המיקרו-עידוש הכבידתי (gravitational microlensing) שהוא מחלוציה. הוא גילה עשרות רבות של כוכבי לכת באזורי “קו השלג” של כוכבי האם שלהם, אוכלוסיית פלנטות החיונית להבנת היווצרותן והתפתחותן של מערכות פלנטריות כגון מערכת השמש.

פרס דן דוד, המוענק מדי שנה, יחלק זו השנה ה-16 שלושה פרסים בשווי מיליון דולר כל אחד ל – 7 זוכים בשלושת ממדי הזמן – עבר, הווה ועתיד. התחומים שבהם ניתנים השנה הפרסים הם: בממד העבר – ארכיאולוגיה ומדעי הטבע, בממד ההווה – ספרות ובממד העתיד – אסטרונומיה.

על פי מסורת הפרס, הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס לעשרים מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והבתר-דוקטורט בארץ ובעולם.