בלשים בעקבות השמש

האסטרונומיה המודרנית מתחילה אצל גלילאו, בתחילת המאה ה-17. פעילות השמש שקדמה לתקופה זו כמעט שאינה מתועדת כלל – או לפחות כך סברו מדענים. כדי לזרות אור על ההיסטוריה של הכוכב שלנו התחילו חוקרים באוניברסיטת קיוטו ביפן לסרוק ביסודיות טקסטים עתיקים. עד כה נראה שעלה בידם למצוא עשרות התייחסויות לכתמי שמש, לאירועי זוהר צפוני ולאירועים אחרים הקשורים לשמש החל מן המאה השביעית לספירה, גם אם המונחים שבהם השתמשו הכותבים מצריכים יותר פרשנות מאשר מצריכים סרטוטיו של גלילאו.

“[מדענים] אמנם יכולים להשתמש בליבות קרח, בטבעות עצים ובסלעי משקע כדי לאתר רמזים למזג האוויר ולשינויי אקלים בעבר, אבל אירועים בשמש והופעת זוהר צפוני כמעט אינם משאירים אחריהם סימנים, ” אומר ברוס טְסוּרוּטָנִי, פיזיקאי המתמחה בחקר פלזמה בנאס”א, שאינו מעורב במחקר באוניברסיטת קיוטו. “לכן נחוץ לנו מידע שאספו בני אדם בעצמם.”

לשם כך ניתחו צוות של היסטוריונים ואסטרונומים בקיוטו מאות מסמכים בכתב יד מימי שושלת טאנג בסין, וכן כתבי יד יפניים ואירופיים בערך מאותה התקופה – מן המאה השביעית ועד המאה העשירית. החוקרים פרסמו את תוצאותיהם באפריל 2016 בכתב העת המקוון של החברה האסטרונומית של יפן. במאמר דווחו החוקרים שהם נתקלו שוב ושוב בַּמונחים “קשתות לבנות” ו”קשתות בלתי רגילות”. יותר מכך, החוקרים מצאו שבמסמכים מאותם תאריכים בכל שלושת האזורים מוזכרים מחזות כאלה. היות שאנשים דיווחו על התופעה בו־זמנית במקומות כה מרוחקים זה מזה מבחינה גאוגרפית, ההסבר האפשרי היחיד לכך הוא שמדובר באורות הצפון, אומר המחבר הראשי של המאמר,הִיסָאשִי הָאִיָקָאוָּוה, סטודנט מחקר בבית הספר לספרות באוניברסיטת קיוטו. זוהר צפוני (ודרומי) נגרם כשחלקיקים טעונים מן השמש מתנגשים בחלקיקים באטמוספרה של כדור הארץ. בדרך כלל הוא נראה כטבעות סביב הקטבים המגנטיים של כוכב הלכת.

ב-2015 פרסמה הקבוצה גם רשימה מקיפה של אזכורים שמתייחסים כנראה לכתמי שמש בהיסטוריה הרשמית של שושלת סוֹנג בסין (המאה העשירית עד המאה השלוש עשרה). הכתמים מתוארים שם כשזיפים, כאפרסקים או כביצים בשמש. בסך הכול הם תיעדו 38 כתמי שמש, 13 קשתות בלתי רגילות או לבנות, ו-193 אירועים אחרים דמויי אורות הצפון, שקוטלגו כולם בבסיס נתונים מקוון ופתוח לחיפושים.

אין דרך לדעת בוודאות אם הטקסטים מתייחסים לפעילות השמש, אומר הירואקי איסובֶּה, אסטרונום ואחד ממחברי המאמר. פרשנות שימושֵי השפה העתיקים הם אתגר ייחודי במסגרת מפעל מדעי זה, וכמותה גם ביסוס המסקנות על אודות טבעם האמיתי של האירועים שהכותבים העתיקים פירשו לעתים קרובות כאותות נבואיים. “[התיאורים של אירועי] צונאמי ורעידות אדמה הם ברורים, אבל קשה מאוד להיסטוריונים לדעת מה פירושו של תיאור כמו ‘השמים היו אדומים’,”  אומר האיקאווה. הצוות מקיוטו מקווה לאסוף ראיות נוספות שיאמתו את מסקנותיהם על ידי שיתוף פעולה עם חוקרים מאירופה, מערב הסעודית ומדרום קוריאה העורכים גם הם מחקרים היסטוריים על אירועים הקשורים בשמש.

תיעוד ארוך טווח של פעילות השמש יוכל בסופו של דבר לחשוף דפוסים שיספקו לחוקרים יותר מידע על תזוזת הקטבים המגנטיים של כדור הארץ, לדוגמה, ועל השפעתה המגנטית של השמש, אם יש כזאת, על האקלים בעולמנו. תיעוד כזה יכול גם לאפשר הבנה טובה יותר של סערות שמש, שיכולות לשרוף לוויינים, לגרום לקריסת מערכות חשמל ולשבש את פעולתן של מערכות תקשורת אלקטרוניות. “כדי לחזות את העתיד עלינו להכיר את העבר,” אומר איסובה.