סיקור מקיף

פסח

צלחת הסדר. המחשה: depositphotos.com 2011.

הצד הסביבתי של ההגדה

ההגדה המסורתית היא גם הזדמנות לשלב בליל הסדר מחשבה סביבתית. ליקטנו מספר נקודות ורעיונות בנושא הקשר של מנהגי הפסח ותכני ההגדה למשבר האקלים

נקיונות לקראת פסח. המחשה: depositphotos.com

מארי קונדו של ניקיונות הפסח

לאחרונה אפשר למצוא יותר ויותר משפיעניות רשת בישראל ובחו"ל שמפרסמות סרטונים עם טיפים לניקיון הבית באמצעות חומרים שלא יפגעו בבריאות ובסביבה. אז מה אפשר ללמוד מהן לקראת החג?

מגילה בארמית של יהודי האי יב במצריים. באדיבות אוניברסיטת בר אילן

אגרות הפסח העתיקות של קהילת יב

פפירוסים עתיקים שנמצאו באי יב במצרים, מספרים על חיי הקהילה היהודית שהתקיימו שם, על מנהגיהם ועל אופיים

מומיה מתרבות האינקה העתיקה בפרו. המחשה: depositphotos.com

המוּמיה חוזרת

איך שמרו המצרים הקדמונים על גופות הנפטרים אלפי שנים, ומדוע היה להם חשוב כל כך לעשות זאת? ומיהי הגבירה של דאי? הכול קשור

מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף אובייקט כלשהו, עוף שחג בשמים ועוד

פסיפס גלגל המזלות - בית הכנסת בבית אלפא - המאה השישית

לוח שנה עברי. האמנם?

הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול

אפיקומן. צילום: shutterstock

מהו האפיקומן?

בערב החג, בליל הסדר, כאשר נסב סביב שולחן החג, נלגום ארבע כוסות יין, נאכל ולא כזית, נשיר ונזמר, ואולי לא נדע או נתקשה לדעת על

לוויין התקשורת עמוס 6 -בזמן בדיקת מערכת בתעשיה האווירית לפני יציאתו לשיגור, והתפוצצותו על המשגר כיומיים לפני השיגור המתוכנן. צילום יח"צ התעשייה האווירית

לאחר הודעת חלל תקשורת על רכישת עמוס 8 מלוראל, תע"א תבנה לוויין תקשורת ותשווק אותו בעצמה

התעשייה האווירית בוחנת אפשרות לייצר ולהפעיל באופן עצמאי לווין תקשורת עבור ממשלת ישראל ולקוחות נוספים * משה אור-טס, שהיה סמנכ"ל התעשייה האווירית ויזם את פרויקט

מזוזה בארצות הברית. ממתי חלה חובת קביעת המזוזה בבתי ישראל בעידן הקדום, שהרי הארכיאולוגיה כלל אינה תומכת בכך. אולי התשובה לכך תימצא בעידן מאוחר, רק מן המאה השמינית לספ' בתקופת הגאונות, שאו-אז נמצאו עדויות על כתיבת קלפי מזוזה. הדעת נותנת כי העניין התעורר אי-שם לאחר חורבן הבית השני, כאשר חפשו המנהיגים מימי רבן יוחנן בן זכאי ואילך מקדמים שונים לתחושת הביטחון של הציבור ביהודה, ואולי-אולי בקשו להרגיל את הציבור היהודי למצב של העדר מקדש. צילום: retardstrength.net / Wikimedia.

מי הזיז את המזוזה ומתי הפכה לקדושה?

 רשימה זו באה להציג הנחה, אולי חדשנית משהו, בעניין המזוזות שעל דלתות ישראל. הכל החל בסימן דם הקרבן ערב יציאת מצרים (על פי המקורות), עבר

שרידי אמפיתאטרון רומי באלכסנדריה. מתוך ויקיפדיה

קשה כשאול קנאה

לאחר חורבן הבית השני בשנת 70 לספ' שוב נתקלקלו היחסים בין ירושלים לאלכסנדריה, מה שמתבטא במעין מחיקת הנוכחות היהודית בעיר המרכזית הזו, וזאת, לטעמי, מן

דף מתוך "הגדת מודיעין". מתוך אתר הפרויקט

נעמי שמר במקום נסים – הגדה חילונית חדשה

איש תקשורת ומאייר חברו להפקת "הגדת מודיעין" לחילונים: מרחיבה בתיאור יציאת מצרים, ציונית באופייה, מקשרת לשיבת ציון ולמדינת ישראל, נטולת מתמטיקה של נסים ומשלבת שירים

חצית ים סוף, ציור מאת ניקולס פוסין, 1634

יציאת מצרים – היתה או לא היתה

יציאת מצרים הפכה לסמל אוניברסלי של מאבק בשיעבוד למען חירות. קבוצות רבות נכסו אותה לעצמן. מה ידוע לנו על המהימנות ההסטורית של הסיפור? היש עדויות

הגדה של פסח, וינה, תרפ"ט, 1954-1929, בית הספרים הלאומי

ההגדה בשירות הפוליטיקה

הרשימה הקודמת טיפלה בחג הפסח במשמעות הפוליטית, החל מתקופת המקרא, הרשימה הנוכחית תתמקד בהגדה של פסח. כדור להנחתה הרים לי אחד הטוקבקיסטים. הבטחתי לו שאתייחס

אנשי Navy חוגגים סדר פסח על נושאת המטוסים נימיץ המשייטת במפרץ הפרסי באפריל 2003

פסח: החג בשירות הפוליטיקה

חג הפסח הומצא בעיקר בתקופת חזקיהו מלך יהודה – כמעט 800 שנה לאחר האירועים המתוארים בו כביכול

אז מי אנחנו באמת?!

בתגובה לאחד ממגיבי מאמרי "נכרים עליך ישראל" (יוני 2006), שהתעניין לדעת את מוצאם של מספר עמים שחיו פה באזור, הרי בקצרה הדברים הבאים.

נכרים עליך ישראל – חלק ב'

אחד האמצעים הספרותיים, שהפכו, כמו סיפור ההבטחה לאבר(ה)ם וחזון הירידה מצרימה והיציאה ממנה, להצדקת ההשתלטות על כנען, הנוכחות הדומיננטית בה, היה הביטוי "נוכרי", כפי שמופיע

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן