סיקור מקיף

פסח 2: עבדי המלך הורעלו ונקברו בפירמידה – למקרה שהפרעה המת יזדקק לעזרה

ארכיאולוגיה / שרידי אדם שנמצאו ליד קברו של הפרעה הראשון מספקים הוכחה ראשונה לכך שהמצרים הקדמונים הרגו וקברו אנשי חצר לצד מלכם המת

ג'ון נובל וילפורד ניו יורק טיימס, הארץ, וואלה!

למעלה: שרידי אדם שנחשפו באבידוס. על השלדים לא נמצאו כל סימני טראומה, ונראה שהאנשים הומתו באמצעות רעל. למטה: תווית שבה מצוין שמו של המלך עחא. הממצאים עשויים להביך אגיפטולוגים, שאוהבים להדגיש עד כמה המצרים הקדמונים היו הומנים

עוד כשהיתה מצרים העתיקה על סף הפיכתה למעצמה, לפני כ-5,000 שנה, החזיקו שליטיה בעוצמה הרת גורל בכל הנוגע לחיים ולמוות של נתיניהם, והיו עסוקים באופן אובססיווי בחיים-לאחר-המוות שלהם עצמם. ההוכחה לכך היתה טמונה במשך דורות רבים בחולות הצחיחים של אבידוס, מקום קבורתם של הפרעונים הקדומים ביותר.

בחפירות שנערכו במקום בשנתיים האחרונות מצאו ארכיאולוגים שרידים של קורבנות אדם. זה זמן רב חוקרים חושדים כי המצרים הקדמונים נהגו להקריב קורבנות אדם, כפי הנראה בעת הלווייתו של הפרעה עצמו, אולם עד כה ההשערה לא זכתה לביסוס. שרידי האדם באבידוס מספקים לראשונה הוכחה לקיומו של המנהג. לדברי ד"ר דייוויד אוקונור מהמכון לאמנויות יפות באוניברסיטת ניו יורק, שעמד בראש צוות החפירות, התגלית היא "הוכחה דרמטית לעלייה הגדולה ביוקרתם ובכוחם של המלכים ושל שכבת העלית" כבר

בתקופה הקדומה של השושלת הראשונה של הציוויליזציה המצרית, שעלתה בסביבות 2950 לפנה"ס.

"זאת היתה תקופה גורלית של שינוי, שבה מה שהיתה קודם לכן תרבות קטנה עשתה קפיצה עצומה תחת שלטונו של עחא", אמר ד"ר אוקונור. "העובדה שהמלך נעשה חשוב עד כדי כך שאנשים הומתו כדי להצטרף אליו בחיים שלאחר המוות – משקפת שינויים בעוצמה המלכותית, בחשיבה ובמנהגים הדתיים".

צוות המחקר, שכלל חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת פנסילווניה, מצא שישה קברים בסמוך לחורבות אתר הקבורה של עחא, הפרעה הראשון של השושלת הראשונה. בחפירות שנערכו בחמישה מהם נחשפו שלדים של אנשי חצר, משרתים ואומנים, שכפי הנראה הוקרבו כדי לשרת את המלך בחיים שלאחר המוות.

לדברי החוקרים, זאת ההוכחה הוודאית הראשונה להקרבת קורבנות אדם במצרים העתיקה. כעת סבורים כי קרוב לוודאי שגם קברים נוספים, הממוקמים שנמצאו סמוך יותר לקברו של עחא, ועוד יותר מ-200 קברים נוספים הקשורים ליורשו של עחא, ג'ר, נקברו קורבנות אדם.

מבנה הקברים, אומרים הארכיאולוגים, היה הרמז העיקרי לגורלם של השוכנים בהם. מחקר מדוקדק של הקברים המקושרים לג'ר מראה כי הם היו צמודים זה לזה, ומעליהם היה גג רציף עשוי עץ. לפיכך, אומרים הארכיאולוגים, הקברים היו חייבים להיבנות באותו זמן.

אף שהקברים באתר של עחא היו נפרדים, גגות העץ שלהם כוסו במעין רטיית בוץ, שכבה שהוספה בערך בזמן שבו נבנה אתר הקבורה של עחא. "זוהי הוכחה לכך שכל האנשים הללו מתו ונקברו באותו זמן", אמר אוקונור.

נראה שהקברים נבזזו כבר בימי קדם, אולם הבוזזים לא היו יסודיים. הם הותירו כדים עם החותם המלכותי של עחא, שרידים של קרמיקה ותכשיטים משנהב ומאבן תכלת מיובאת.

"אין לי די מלים לומר כמה הגילוי היה מלהיב", אמר ד"ר לורל בסטוק, ארכיאולוג מאוניברסיטת ניו יורק שהשתתף בחפירות. "חלק מהקברים לא היו של משרתים אנונימיים אלא של אנשים מאוד מאוד עשירים ששמותיהם ותאריהם היו חקוקים על כמה מהחפצים".

בקבר אחד נמצאו עצמות חמור. "המלך זקוק לכלי תחבורה בחיים לאחר המוות", הסביר מתיו אדמס, ארכיאולוג מאוניברסיטת פנסילווניה שהיה שותף לניהול המשלחת.

ד"ר אמילי טיטר, אגיפטולוגית מהמכון ללימודי מזרח של אוניברסיטת שיקגו שלא השתתפה במחקר, אמרה כי הממצאים "מגלים לנו הרבה על המבנה החברתי ומערכת האמונות של המצרים הקדמונים". לדבריה, הממצאים "הם מביכים בעבור אגיפטולוגים, שאוהבים להדגיש עד כמה המצרים הקדמונים היו הומנים, באופן יחסי".

לדברי אגיפטולוגים, בעקבות החפירות החדשות יש צורך לשכתב את ההיסטוריה של שושלת הפרעונים הראשונה, ששלטה במצרים במשך קרוב למאתיים שנה. החפירות גם תורמות למוניטין ההולכים וגדלים של אבידוס כאתר של אוצרות ארכיאולוגיים שרק כעת נחקרים שיטתית.

צוות ארכיאולוגים בראשות ויליאם פלינדרס פטרי, בשנות ה-90 של המאה ה-19, היה מהראשונים שסיירו בחורבות אבידוס, הנמצאת כ-480 קילומטר דרומית לקהיר. הצוות הגיע גם לקברו של עחא. פטרי חשד כי בקברים המשניים היו קורבנות אדם, אך הוא לא מצא הוכחה משכנעת לכך, ולפיכך פנה לחקור אתרים אחרים. הקברים הפשוטים והחורבות העשויות לבני בוץ חסרו את הפאר של מקדשים וארמונות מאוחרים יותר, של הפירמידות בגיזה או של הקברים הענקיים בעמק המלכים.

בשנים האחרונות ארכיאולוגים גרמנים בדקו מחדש את הקברים המלכותיים של אבידוס ומצאו, בין היתר, עדות לצורות מוקדמות של כתב חרטומים מסביבות שנת 3200 לפנה"ס. אם התאריך נכון, נראה שהממצא מעיד על קיומו של כתב מצרי הרבה לפני המועד המשוער עד כה – בערך בתקופתו של כתב היתדות המסופוטמי.

לפני ארבע שנים דיווח צוות המחקר של אוקונור על מציאת שרידיהן הקבורים של 14 סירות עץ מלפני 5,000 שנה, שנראה כי הן היו אמורות לשמש את המלכים המתים במסעם לחיי הנצח. בקרבת מקום חשפו הארכיאולוגים הריסות של חומות שתחמו אתרי תפילה קטנים, שנראה כי הוקמו בתקופתו של אחד הפרעונים כדי לשמש אתר פולחן לכבודו.

לדברי אוקונור, אחד משני אתרי הפולחן התחומים שהתגלו זוהה בוודאות כשייך לעחא – יורשו, ואולי בנו, של נערמר, מלכה המפורסם של מצרים בתקופה שלפני הפרעונים. חותמו ושמו של עחא, שיוצג על ידי דמות של בז, הידוע כסמל למלוכה, נמצאו בהריסות. ששת הקברים המשניים היו בסמיכות מקום.

אוקונור ציין שהממצאים מצביעים על כך שהקרבת קורבנות אדם היתה מנהג נדיר במצרים. לא נמצאו עדויות לקיום המנהג לפני תקופתו של עחא, ונראה כי הוא הופסק לפני שהשושלת הראשונה באה אל קצה, זאת אף על פי שתפישות המצרים בכל הנוגע לעולם הבא נותרו כשהיו.

נראה שהיוקרה והגמול שהיו נחלתו של ששירת במשק הבית המלכותי קסמו לרבים, ושאנשי החצר ראו במלך אלוהות שאין לסרב לפקודתה. "עם זאת, אנחנו מדברים על אנשים אמיתיים", אמר ד"ר טיטר, "וקשה לנו להבין כיצד יכלה מסירותם למלך להיות כה מוחלטת".

אף שחייהם של משרתי המלך היו טובים, מצבו הבריאותי של השליט המזדקן בוודאי הדאיג אותם. בעקבות חילופי שלטון הם היו נשלחים לגלות בעולם המתים ולא לפנסיה מוקדמת.

"טבח משרתי המלך אולי נראה לנו מעשה ברברי", אמר אדמס, אך ייתכן שהמצרים הקדמונים ראו בהקרבה זו מעין דרכון לחיי נצח, ערובה לכך שילוו את מלכם בחיים שלאחר המוות. בין אם השערה זו נכונה ובין אם לא, לדברי אדמס הארכיאולוגים לא מצאו "שום סימנים לטראומה על השלדים". נראה שאנשים אלה מתו בשלווה, כנראה באמצעות רעל.

באדיבות אתר וואלה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן