סיקור מקיף

מערכת העצבים

יריעת הסיליקון כפי שהיא נראית לפני שעוטפים אותה סביב הלב או רקמת העצב. הצבעוניות שרואים נובעת מהפורוזיביות של פני השטח – ננו-חורים השוברים ובולעים את אורכי הגל השונים של האור באופן לא הומוגני, מה שגורם לצבעי הקשת השונים להופיע.צילום: מעבדתו של ד"ר חמי רוטנברג באדיבות דוברות הטכניון

חלון תרפויטי למערכת העצבים

הטכניון 28 ביוני 2022 אין תגובות

חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות

נוירונים. המחשה: depositphotos.com

תובנות חדשות על הקשרים בין תאי עצב במוח

האוניברסיטה העברית 29 באוגוסט 2021 אין תגובות

ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם עוברים אותות בין תאים) מתפקדת באופן עצמאי, כלומר בכל תא יש מאות או אלפי סינפסות עצמאיות

תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. באדיבות מכון ויצמן

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

מכון ויצמן 29 באוגוסט 2020 תגובה אחת

הוכחה לכך שאפשר להשתמש בתרופות שאושרו כבר למטרות אחרות, לטיפול בסובלים מכאב כרוני. מכיוון שבטיחותן של תרכובות אלה הוכחה בבני-אדם, ניסויים קליניים לשימוש החדש אפשריים כבר בעתיד הקרוב

אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

מכון ויצמן 24 בפברואר 2020 תגובה אחת

כיצד מיוצג במוח מידע חברתי – ומה הם השינויים המתחוללים בייצוג זה באוטיזם?

צמיחה מחדש של שלוחות תאי עצב המוקפות בתאי גְלִייָה (גרעיני התאים מסומנים בכחול), בעצב השת של עכבר, שבעה ימים לאחר פציעה (למעלה) ו-25 ימים לאחריה (למטה). בעכברים ללא Silc1 (טור שמאלי), השיקום פחות עוצמתי – שלוחות תאי העצב שצמחו מחדש (אדום) קצרות יותר מאשר בעכברים בעלי עותק Silc1 פעיל. צולם באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי

גן המשחק תפקיד מכריע בתיקון תאי עצב

מכון ויצמן 5 בפברואר 2019 אין תגובות

התגלית עשויה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לריפוי פגיעות במערכת העצבים ההיקפית, ואולי בעתיד אף במערכת העצבים המרכזית

בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

מכון ויצמן 17 בדצמבר 2018 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון עצבי שלא היה מוכר עד כה; הממצאים עשויים לסלול דרך לטיפולים חדשים בהפרעות חרדה

סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

סיינטיפיק אמריקן ישראל 25 באוקטובר 2017 אין תגובות

גילוי חדש של מוטציות גנטיות מספק רמזים על האופן שבו המחלה הורסת באכזריות תאי עצב תנועתיים וגוזלת מאנשים את יכולת התנועה. ממצאים אלו עשויים להוביל

מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

סיינטיפיק אמריקן ישראל 8 במאי 2017 אין תגובות

גישה ניסויית חדשה המשלבת כימיה וביולוגיה מאפשרת למדענים להציץ אל מעמקי השליט העליון של הגוף

תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

מכון ויצמן 22 במרץ 2017 אין תגובות

אילו מנגנונים שנכנסים לפעולה במערכת העצבים במהלך ההתפתחות העוברית עשויים להיות קשורים במחלות של ניוון עצבי המופיעות בהמשך? מדענים ממכון ויצמן גילו מנגנון חדש של "האצה ובלימה",

הדמייה של אונות המוח האנושי. מקור: ויקימדיה / Allan Ajifo.

נגיפים פורצים למוח

סיינטיפיק אמריקן ישראל 31 באוקטובר 2016 אין תגובות

האם נגיפים יוכלו לפרוץ את חומת תאי המגן המקיפה את המוח ולסלול את הדרך לטיפול מוחי תרופתי רחב היקף?

התפתחות מערכת העצבים בעובר

סדנה לעצבים

גליליאו צעיר 23 בספטמבר 2016 אין תגובות

מה בין עצב לעצבים? האם תאי העצב אחראים להרגשת העצבות? איך אומרים עצב ברבים? וכיצד העצבים נראים?

מערכת העצבים. איור: shutterstock

לבצע "האקינג" למערכת העצבים

אתר Mosaic science 5 ביולי 2015 8 תגובות

התגלה קשר בלתי צפוי בין מערכת העצבים בגוף ללבלב גורמת למחלות המלוות בכאבים ובנכות. מסתבר שאפשר לטפל בהם באמצעות "קוצב מוח". מסתבר שמערכת העצבים מחוברת

פגיעות בעמוד השדרה. איור: shutterstock

תרופה שעשויה לשקם פגיעות חוט שדרה

אבי בליזובסקי 25 במאי 2015 2 תגובות

במחקר שפורסם בכתב העת Nature מציג צוות חוקרים בינלאומי תרופה חדשה, העשויה לשקם נפגעי חוט שדרה. התרופה הוזרקה לחולדות עם פגיעה בחוט השדרה, והצליחה לעודד

תאי עצב רגילים (משמאל) עוברים גיזום, ואילו בתאי עצב בהם הגן KIF2A פגום תהליך הגיזום אינו יוצא לפועל

לעצב עצבים

מכון ויצמן 10 בדצמבר 2013 תגובה אחת

ד"ר אברהם ירון ותלמידת המחקר מאיה מאור-נוף, מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע, גילו באחרונה גורם הממלא תפקיד מרכזי בגיזומם של תאי העצב

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן