כאשר תאי עצב מאבדים שלוחות עצביות, אלה אינן בהכרח חדשות רעות.
למעשה, בעובר המתפתח מסולקות שלוחות אלה – הארוכות אשר נקראות אקסונים והקצרות והמסועפות יותר הנקראות דנדריטים – בתהליך נורמלי הקרוי “גיזום”, כחלק בלתי-נפרד מיצירת מערכת העצבים. לעומת זאת, כאשר אקסון מתנוון ומת עקב מחלה או תאונה, התוצאה עלולה להוביל לפגיעה בתפקוד תאי העצב, ולשיתוק.
באחרונה התגלה, כי לגיזום ה”בריא” של האקסונים, ולניוון הקשור במחלה או בפגיעה, יש הרבה במשותף: נראה שלפחות חלק מהמנגנונים השולטים בשני התהליכים זהים. מסקנה זו עולה ממחקר משותף של ד”ר אברהם ירון מהמחלקה לכימיה ביולוגית, ושל ד”ר אלי ארמה מהחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Journal of Neuroscience.
“הממצאים שלנו מראים, שאפשר ללמוד הרבה מחקר התפתחות מערכת העצבים גם על מנגנוני נזק עצבי כתוצאה מחבלה”, אומר ד”ר ירון. “זו תובנה חשובה, מכיוון שקל יותר לחקור התפתחות: זהו תהליך אחיד ומובנה, לעומת פגיעה, שהיא בעלת מאפיינים ייחודיים לה”.
המחקר נולד בעקבות העניין המשותף בגיזום אקסונים, למרות שהמעבדות שלהם מתמקדות בתחומים שונים: ד”ר ירון חוקר את התהליך אשר בו מגיעים האקסונים הגדלים לאזורי המטרה שלהם במהלך התפתחות העובר, וד”ר ארמה חוקר בעיקר את המוות המתוכנת התאי, הקרוי אפופטוזיס, במהלך ההתפתחות. בזכות שיתוף הפעולה, ביצעו המדענים מחקר מקיף על גיזום תאי עצב בבעלי-חיים שונים, החל מזבובי פירות וכלה בעכברים, והראו שהגיזום נשלט על-ידי מנגנונים אשר נשמרו במהלך האבולוציה. במחקר השתתפו תלמידי מחקר וחוקרים בתר-דוקטוריאליים משתי המעבדות: זוהר שיינמן, ד”ר אפרת אסא-קוניק, שילה טיומני, עדי מיניס, וד”ר ליאת חקלאי-טופר.
המדענים גילו שמנגנון הרס מסוים – כלומר, סדרת אירועים המובילים לניוון חלקי בתוך התא – שידוע בהיותו מעורב בסילוק האקסונים לאחר חבלה בעצב, ממלא תפקיד גם בתהליך הגיזום בזמן ההתפתחות. מסלול זה נשלט על-ידי מולקולה מטבולית הקרויה +NAD. בנוסף, המדענים גילו שכדי שהגיזום יתבצע כראוי במהלך ההתפתחות, מופעל במקביל מסלול הרס נוסף, שבדרך כלל אחראי למוות התאי המתוכנת. במקביל. לבסוף, הם גילו כיצד מנגנוני ההרס הללו אינם פוגעים בגוף התא בזמן שהשלוחות העצביות מתפרקות.
ד”ר ארמה: “חשוב מאוד להבין כיצד מסולקים האקסונים. אם נגלה את הפרטים של התהליך המורכב הזה, נוכל אולי יום אחד לחסום אותו, וכך למנוע את אובדן התפקוד שנגרם בעקבות חבלה עצבית”.
2 תגובות
אריה, מה לא מובן? שני מסלולי הרס תאיים מופעלים במקביל ע”מ להפטר מהשלוחות העיצביות מבלי לפגוע בגוף התא.
מוזר שבכתבה זו לא מביאים ולו במשפט אחד, הסבר פשוט על מהות האקסונים והדנדריטים. דנדריטים הם הכניסות (מבואות) לתא העצב והאקסון הוא המוצא של תא העצב.
בנוסף, בקטע הבא מהכתבה יש סתירה.
“כדי שהגיזום יתבצע כראוי במהלך ההתפתחות, מופעל במקביל מסלול הרס נוסף, שבדרך כלל אחראי למוות התאי המתוכנת. במקביל. לבסוף, הם גילו כיצד מנגנוני ההרס הללו אינם פוגעים בגוף התא בזמן שהשלוחות העצביות מתפרקות.”
אז התא עצמו מת, או שגוף התא אינו נפגע?