מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה, שקיים “אמצעי תחבורה” בלתי מוכר עד כה המציע את שירותיו למולקולות שמבקשות לנוע לאורך האקסונים של תאי העצב. זוהי מערכת פנימית של קרומים הקרויה רשתית אנדופלסמתית (endoplasmic reticulum).
תא העצב הוא פלא הנדסי אמיתי: מולקולות מעבירות אותות וחומרים אחרים שנוצרים בגוף התא למרחקים עצומים לאורך שלוחות התא (אקסונים). לשם השוואה, אם רוחבו של גוף תא העצב היה כמטר, אורכם של האקסונים הארוכים יכול היה להגיע לעשרות קילומטרים.
כדי להבטיח תנועה מהירה של מולקולות על פני מרחקים מרשימים אלה, משתמשות המולקולות במסגרת הפנימית הנוקשה של שלד התא, אשר מקנה לתא את צורתו ומשמש כמערך פסי רכבת אשר עליהם מתנהלת התחבורה לאורך האקסון.
מולקולה אשר צריכה להגיע לקצה האקסון תעשה את דרכה בדרך כלל לאורך השלד התאי, בתוך “קרון” שהוא שלפוחית קטנטנה.
אבל מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה, שקיים “אמצעי תחבורה” אחר לחלוטין המציע את שירותיו למולקולות שמבקשות לנוע לאורך האקסונים של תאי העצב. זוהי מערכת פנימית של קרומים הקרויה רשתית אנדופלסמתית (endoplasmic reticulum).
מדובר באברון תאי גדול אשר מסוגל לאחסן ואף לייצר חומרים שונים. הוא עוטף את גרעין התא, אך נמשך גם לאורך השלד התאי, ומגיע לחלקים שונים של התא.
תגלית זו, שפורסמה באחרונה בכתב-העת המדעי המקוון PLoS Biology, עלתה ממחקר שביצע תלמיד המחקר שאול יוגב ביחד עם ד”ר איל שכטר, במעבדתו של פרופ’ בן-ציון שילה במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע.
המחקר בוצע ברימות של זבוב “תסיסנית המחקר” (דרוזופילה).
המדענים התמקדו במולקולה מעבירת אותות אשר חיונית לתקשורת בין העין למוח, ושייכת למשפחת חלבונים הקרויים “גורמי צמיחה אפידרמלים”,הממלאים תפקידים מרכזיים בגדילה ובהישרדות של תאים ביונקים. מתברר שמולקולה זו, אשר נוצרת בגוף תא העצב, “נוסעת” בתוך הרשתית האנדופלסמתית עד קצה האקסון. היא עושה את דרכה בליווי שני עוזרים: “שומר ראש” מולקולרי אשר מגן עליה מפני נזק, ואנזים אשר חותך את החיבור שלה לתא כשהיא מגיעה לקצה האקסון, ובכך מאפשר לה לצאת החוצה מתא העצב.
המדענים עקבו אחרי תנועותיה של השלישייה באמצעות סמנים פלואורסנטיים. בניסויים נוספים הם ביטלו את נוכחותו של האנזים החותך באמצעות מניפולציה גנטית בתוך הרשתית האנדופלסמתית. כתוצאה מכך, המולקולה המאותתת כלל לא שוחררה מתא העצב, דבר המוכיח שמסלולה התקין אכן חייב לעבור דרך הרשתית האנדופלסמתית, ולא דרך חלקים אחרים של התא.
למרות שהמחקר בוצע בזבובי פירות, הממצאים רלבנטיים ליונקים, לרבות בני-אדם. הבירור המדויק של מעבר האותות בתוך תאי עצב עשוי לתרום להבנת התיפקוד של התאים האלה במצבי בריאות ומחלה.
2 תגובות
די עם הנאיביות.
מכון ויצמן ידוע באכזריותו לבעלי חיים. לא צריך לתרץ בנאיביות שהניסוי בוצע סה”כ על זבוב. אלפי בעלי חיים איבדו את חייהם בייסורים על שולחנות המוות הקפואים במכון ויצמן.