דרוזופילה

הדמיה צבעונית של 166,700 תאי העצב במוח ובמערכת העצבים של זבוב פירות זכר

הזבוב שקם לחיים במיינקראפט

טור פרשנות: מפת החיבורים של 166,700 תאי עצב בזבוב הפירות כבר משמשת לבניית מודלים במיינקראפט ובמשחקים אחרים — אך מדובר בסימולציה חלקית, לא בהעתק חי או מודע של מוח
האיור מדגים כיצד שינויים בבקרה הגנטית מובילים לשינויים בצורה ובמבנה של בעלי חיים במהלך האבולוציה. בחלק העליון מוצגים זחלים של שני מיני דרוזופילה: Drosophila melanogaster (משמאל) שבהם מופיעות שורות צפופות של שערות זעירות ו-Drosophila sechellia שאיבדה הרבה מהשערות האלו במהלך האבולוציה. הבדלים אלו נובעים משינויים בביטוי של הגן shavenbaby בשלב העוברי (במרכז האיור). בחלק התחתון מוצג אזור הבקרה של הגן shavenbaby , הכולל מספר רב של רצפי בקרה הנקראים אנהנסרים, וחשובים על מנת להבטיח ביטוי יציב של הגן. ב- D. sechellia ארבעה מהאנהנסרים איבדו את פעילותם, כל אחד באמצעות מנגנון מולקולרי שונה – מחיקה של רצפים חיוניים, אובדן אתרי קישור לפקטורי שעתוק, רכישת פעילות מדכאת, ואף חשיפה של דיכוי שהיה קיים קודם לכן. כתוצאה מכך, ביטוי הגן פוחת ונעלמות השערות הזעירות.

פרדוקס היציבות: כיצד משתנה צורתם של יצורים לאורך האבולוציה?

  • 2 תגובות
חוקרות מהטכניון גילו כיצד שינויים ברצפי בקרה גנטיים יכולים להוביל לשינויים במבנה הגוף, גם כאשר מערכות הבקרה של הגנים יציבות ועמידות לשינויים
תאי DARE (גופם מסומן בירוק) ותאי NARE (גופם אינו מסומן) ברקמת האפיתל שממנה מתפתחת כנף הזבוב. באדום – גרעיני התאים בעודם מתחלקים. המדענים גילו כי תאי NARE מקבלים שדרים מתאי DARE סמוכים המורים להם להתחלק

רקמות קמות לתחייה

15 מיני זבובים שונים שנאספו בבריטניה בשנת 2023. קרדיט: דארן ג'יי אובארד (CC-BY 4.0).

פענוח האבולוציה: פריצות דרך בריצוף גנומי של זבובי פירות

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר איל שכטר ושאול יוגב

הסעת מולקולות במערכת העצבים

  • 2 תגובות
דרוזופילה מלנוגסטר - אמור מעתה: סופופורה מלנוגסטר. צילום: André Karwath aka

הצעה לארגון מחדש של הסוג זבוב הפירות – דרוזופילה עשוי להוציא ממנו את החבר המפורסם ביותר

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש