סיקור מקיף

שטיפת מוח – תפקיד חדש למעטפות המיאלין? / יצחק פרנס

מחקר חדש מראה שמחלת לו גריג נגרמת, בין השאר, על ידי מחסור באנרגיה לתאי עצב ומעלה אפשרות לטיפול מסוג חדש לגמרי

איור 1: מבנה אופייני של תא עצב כפי שהועלה לויקיפדיה על ידי Quasar Jarosz.
איור 1: מבנה אופייני של תא עצב כפי שהועלה לויקיפדיה על ידי Quasar Jarosz.

מחלת לו גריג (ALS) היא מחלה עצבית ניוונית הפוגעת בתאי העצב המוטוריים במוח ובעמוד השדרה, האחראים לתנועת שרירים. המחלה מתפשטת בהדרגה עד שהיא גורמת לשיתוק שרירי הנשימה ולמוות. הסיבה למות התאים המוטוריים אינה ידועה ואין טיפול תרופתי למחלה קשה זו. ואולם, ביולי 2012, התפרסם מאמר מרתק המעורר שביב תקווה להבנת המנגנון הגורם למוות של תאי עצב ואולי אף מורה על דרכי טיפול ומניעה.

רוב תאי העצב בנויים מגוף תא ומשלוחה ארוכה המכונה אקסון. לאורך האקסון זורם זרם חשמלי של יונים, וכשהזרם הזה מגיע לקצה האקסון, הוא גורם לשחרור של כימיקלים המפעילים תא סמוך – תא המטרה. תאי המטרה של תאי עצב מוטוריים, למשל, הם תאי שריר. האקסון שלאורכו זורם הזרם החשמלי יכול להיות ארוך ביותר. כך למשל, גופי התאים של תאי עצב מוטוריים מצויים בחוט השדרה, והאקסון יכול להימתח עד לבוהן הקטנה (אצל שחקן כדורסל, למשל, יכול אורכו של אקסון כזה להגיע ליותר ממטר). האקסון דומה אפוא לכבל חשמלי, ובדיוק כמו כבל חשמלי הוא זקוק לסרט בידוד שימנע קצר. כיצד נוצר סרט בידוד זה?
לבד מתאי העצב, המוח מורכב מקבוצת תאים ענקית הנקראים בשם תאי גְלִיה. סוג אחד הקרוי אוֹליגוֹדֶנדרוֹ-גְליה, הוא בעל שלוחות ארוכות העוטפות את האקסונים של תאי העצב ויוצרות מעטפת שומנית הקרויה מיאלין ומשמשת כעין סרט בידוד של האקסונים. התפקיד המובהק שיוחס אפוא למיאלין הוא בידוד חשמלי של האקסון מן הסביבה המימית, דבר המונע זליגה של יונים מוליכי זרם העוברים באקסון ומאיץ את התגובה החשמלית בהשוואה לאקסונים ללא מיאלין. עד כה, המחלה שנקשרה בתודעה כמחלה שנגרמת בשל פגיעה במיאלין היא טרשת נפוצה. במחלה זו, מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המיאלין, הזרמים החשמליים נפגעים, וכתוצאה מכך הפקודות העצביות אינן מגיעות עד לשרירים ונגרם שיתוק.
אבל במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי נייצ’ר, גילו חוקרים מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס בבולטימור שבמרילנד, תפקיד חדש ומפתיע למעטפת המיאלין והוא אספקת אנרגיה לתאי העצב, בדמות מולקולות של חומר הקרוי לקטאט. אספקת הלקטאט שומרת על חיותם של התאים, והחוקרים אף הראו שכשהמנגנון הזה נפגע תאי העצב מתים. ככלל, האנרגיה הדרושה לפעילות תאים מופקת בגוף התא ומשם היא עוברת לשלוחות. אבל כשהשלוחות ארוכות (לדוגמה, באותם תאי עצב מוטורים השולחים אקסונים לכף הרגל), גוף התא אינו מצליח לספק אנרגיה לכל השלוחה, לכן יש צורך במנגנונים נוספים. כשהמנגנונים האלה נפגעים האקסונים הארוכים נפגעים ראשונים.
עד כה, היה ידוע כי סוג אחר של תאי גליה, הקרויים אסטרוציטים, הם האחראים לאספקת האנרגיה לשלוחות הארוכות של תאי העצב. ואולם, צוות החוקרים מג’ונס הופקינס גילה כי תאי האוליגודנדרו-גליה דווקא הם המספקים אנרגיה. ולא רק זאת, אלא שבמחלת ה-ALS יכולת העברת האנרגיה של התאים האלה נפגעת. החוקרים גם הראו שבעכברים עם הפגם המסוים הזה בתאי האוליגודנדרו-דליה אכן יש התפתחות לא תקינה של אקסונים ומוות של תאי עצב בדומה לשינויים שרואים באקסונים של חולי ALS. אך הממצא החשוב ביותר מבחינה קלינית הוא כי הוספת האנרגיה ממקור חיצוני מנעה את מות התאים. הממצאים האלה מרמזים כי ללקטאט יש פוטנציאל רפואי. התעמלות אנאירובית, כלומר התעמלות נמרצת לפרקי זמן קצרים גורמת למחסור בחמצן בתאים ולכן ליצירת לקטאט. ייתכן אפוא שהתעמלות כזאת משפיעה לטובה על מערכת העצבים ומונעת מוות של תאים.
_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ועוד בנושא
Oligodendroglia metabolically support axons and contribute to neurodegeneration. Lee Y. et al in Nature, Vol. 487, pages 443-448, July 2012.
על המחבר
יצחק פרנס ז”ל היה פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד האגודה הישראלית למדעי העצב ומקים מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.