השיטה פורצת הדרך עשויה לסייע בעתיד לשיקומם של נפגעי פוסט טראומה ואנשים עם פגיעה מוחית * המחקר יתפרסם ביום חמישי 5.3.20 בכתב העת Current Biology
עוד בשנות התשעים הבחינו חוקרים בדפוס מיוחד של פעילות עצבית בחולדות – עשרות אלפי תאי עָצָב המתפרצים יחד בעוצמה באזור המוח המכונה היפוקמפוס. כעת הוכחה
לילדים שאומצו בארצות אחרות יש בבגרותם יתרון בלימוד השפה המקורית שלהם, גם אם לא שמעו אותה מיום לידתם
מהפכה טכנולוגית מספקת תובנות לגבי האופן שבו המוח משייך זיכרונות, תהליך חיוני להבנת וארגון העולם הסובב אותנו
על אף שמדובר במנגנון קוגניטיבי כה בסיסי ויציב, עד כה לא היה ידוע כיצד בפועל מתבצע החיפוש בזיכרון, וכיצד אנחנו מכווינים את החיפוש לעבר מטרה
חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד
"אוף איך שכחתי?!" מַכּירים? כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים – אם זה את החומר למבחן; אם אלה קוד או סִסמה; ואם אנחנו רואים
המחקר של פרופ' יצחק פריד ושורת מחקרים נוספים יחשפו בכינוס בין-לאומי ייחודי על הזיכרון האנושי, שיתקיים באקדמיה הלאומית למדעים בירושלים ביום ב', 8 בפברואר בהשתתפות
יש אנשים שיכולים לזכור פרטים מאירועים שהתרחשו לפני עשרים שנה, כמעט כפי שהם זוכרים פרטי אירועים שהתרחשו אך אתמול
כל לילה, כשאנחנו ישנים, עיוורים, אילמים וכמעט משותקים, המוחות שלנו עובדים קשה. תאי עצב במוח הישן יורים כמעט באותה שכיחות כמו בשעות הערוּת, והם צורכים
חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) דיווחו בסוף השבוע בכתב העת Science כי הצליחו להשתיל זכרון של אירוע שלא היה במוח של עכברים.
כשמתמזל מזלנו להיתקל באופן אישי בחלום ש"התגשם" אנו מתמלאים התרגשות, וזה מובן. מנקודת מבטו של היחיד מדובר בנס של ממש. אך אם נסתכל על התמונה
לאחר גיל 70 מתגבר הקושי לשלוף מילים. אין זה סימן לתחילתה של מחלת האלצהיימר, אלא תופעה תקינה של הזדקנות. מדוע זה קורה ומה עושים מרצים
כאשר נוכל להכתיב זיכרונות ישירות לתוך מוחו של כל אדם, העולם יהיה שונה מאד מכפי שהוא היום. "דוד רועי," צייץ האחיין בן השבע החביב עלי
תוצאות מחקרו של פרופסור עמוס קורצ'ין – מנהל מחקר הפרעות זיכרון, מחלקה נוירולוגית איכילוב, אודות שיפור מדדי זיכרון לאחר טיפול בויאקוג, פורסמו בעיתון המדעי Dementia
מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנוני מוח שזוכרים תובנה פתאומית
מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בטכניקות של ריפוי גנטי והצליחו לחזק זיכרונות בחולדות
התפתחות נוספת בטכנולוגית מידע עכשווית מחייבת יכולת מחשוב בעלת יעילות מוגברת בעלויות סבירות. בעבר, מזעור הרכיבים האלקטרוניים המתאימים והגדלת צפיפותם בהתקן גדלו בקביעות. אם מגמה
כולנו שוכחים. אנחנו שוכחים כל הזמן, וגם אם זה מעצבן באותו הרגע (בו גילית שהפלאפון בבית- שהסנדביץ' לא בתיק או ששכחת לעשות משהו חשוב) יש
כמעט בלי תלות בגיל, מין, ועיסוק, כולנו רוצים להעצים את יכולותינו. בטח ובטח כשמדובר על זיכרון. וזאת בלי להתייחס למי שאכן סובל מבעיות בזיכרון, או
חוקרים במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) הדגימו כי שזירה קוונטית תוכל להעביר בו זמנית בלוקים שלמים של מידע קוונטי, ויספקו הוכחה לדיסקים קשוחי קוונטיים של
מחקרים הראו בעבר ששינה משפרת יצירת הקשרים ואסוציאציות. האם היא גם תורמת לזיכרון של מטלות עתידיות?
כשאנו מספרים למישהו על קורותינו בבוקר מסוים, אנחנו מסוגלים להיזכר באירועים – פרט אחרי פרט – הודות ליכולתהקרויה "זיכרון אפיזודי" (זיכרון של רצף אירועים). זאת,
מה מרכיב את האינטליגנציה האנושית? ג'ף הוקינס מאמין שהתשובה נעוצה דווקא בזיכרון ובקליטה החושית
עשרות צילומים המתעדים את תקופת השואה בקרב יהודי אירופה יוצגו במסגרת תערוכה לציון יום הזכרון לשואה במרכז האקדמי כרמל.
