קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות ברן ומישיגן כיצד הצליחה לשפר במידה משמעותית את האינטיליגנציה הנוזלית של אנשים באמצעות משטר אימונים של – לא פחות ולא יותר – משחקי זכרון
חלקנו חכמים יותר, חלקנו חכמים פחות. עם העובדה הזו אי-אפשר להתווכח, והיא מונצחת מדי שנה במבחני ה- IQ. אבל רוב מבחני ה- IQ מנסים למדוד שני סוגים שונים של אינטיליגנציה. הסוג הראשון הוא האינטיליגנציה ה- 'גבישית', שבנויה על המיומנויות הנרכשות, הידע ונסיון העבר של הנבחן. הסוג השני משקף את יכולתו של הנבחן לפתור בעיות חדשות ונקרא 'אינטיליגנציה נוזלית'.
מכיוון שהאינטילינציה הנוזלית קשורה במידה רבה להצלחה בעבודה ובלימודים, כבר למעלה מארבעים שנה שחוקרים ואנשי-חינוך מנסים למצוא את הדרך לתגבר אותה, ללא הצלחה. עד לימים האחרונים, האינטיליגנציה הנוזלית נחשבה לתורשתית בעיקרה, וחסינה להשפעות של חינוך ותרבות.
בימים האחרונים התפרסם מחקר ב- PNAS, שעשוי להעניק תקווה לאנשים רבים. במאמר מתארת קבוצת חוקרים מאוניברסיטאותת ברן ומישיגן כיצד הצליחה לשפר במידה משמעותית את האינטיליגנציה הנוזלית של אנשים באמצעות משטר אימונים של – לא פחות ולא יותר – משחקי זכרון. הזכרון לטווח-קצר הוא זה שאנו משתמשים בו כדי לזכור מספר טלפון או כתובת אי-מייל לזמן קצר. בנוסף, הוא המאפשר לנו לתפעל מידע המאוחסן לזמן קצר במוח, גם לנוכח הפרעות והסחות-דעת.
לפי הנחת החוקרים, האינטיליגנציה הנוזלית והזכרון לטווח-קצר מוגבלים ביחד ביכולת הקיבול הכוללת שלהם. אנו מוגבלים ביכולתנו להתרכז בבעיות שונות, בין היתר בעקבות 'חוסר מקום' ביכולת הקיבול של הזכרון הפעיל האוצר את פריטי הבעיה.
החוקרים גייסו ארבע קבוצות של מתנדבים והעבירו אותם תכנית אימונים לזכרון לטווח-הקצר. לפני האימון הראשון נבדקה רמת האינטיליגנציה הנוזלית של כל אחד מהמשתתפים בניסוי. הם התאמנו כחצי-שעה ביום במשך שמונה, 12, 17 או 19 ימים. בסוף כל אחת מתקופות האימונים נבחנו שוב הישגיהם של המתאמנים במבחני אינטיליגנציה נוזלית. כדי לוודא שהם לא השתפרו במבחן השני רק מתוך האימון שקיבלו במבחן הראשון, השתמשו החוקרים גם בקבוצות בקרה שלא עברו אימון אלא עשו רק את המבחן הראשון.
התוצאות היו מפתיעות בבהירותן. למרות שקבוצות הבקרה השתפרו במקצת בציוניהן, כנראה בשל ההיכרות עם המבחן הראשון, הקבוצות שעברו אימון השתפרו במידה משמעותית יותר מקבוצות הבקרה. מעבר לכך, ככל שהמתנדבים אומנו זמן רב יותר, כך ציוניהם השתפרו במידה רבה יותר.
“הממצאים שלנו מראים בבירור שאימון במטלות זכרון מסויימות משפר את האינטיליגנציה הנוזלית,” אומרת סוזאנה ג'אייגי, הכותבת הראשית של המאמר. “אנו מגלים כי גם אנשים עם ציוני אינטיליגנציה נוזלית נמוכה יכולים להרוויח מן האימון.”
מערכת האימון, כפי שהיא מוצגת במחקר, יכולה לפיכך לסייע לאנשים להעלות את האינטיליגנציה הנוזלית שלהם : לפתור בעיות מהר יותר וטוב יותר, למצוא הקשרים בין גורמים שונים ולהגיע להבנה טובה יותר של טיעונים לוגיים. כל אלו נדרשים, ברמה גבוהה, כדי להתקדם במקצועות רבים.
“השיפור הכללי מסתכם ב- 20%, אך משתנה בהתאם לזמן האימונים. הקבוצה שהתאמנה שמונה ימים השתפרה בשני אחוזים בערך, בעוד שהקבוצה שהתאמנה 19 יום השתפרה ב- 40%,” אומרת ג'אייגי לידען, אך מוסיפה כי, “חשוב להעיר שאנחנו לא טוענים שהפכנו אנשים לחכמים יותר ב- 40%. אלו רק מספר הבעיות הנוספות שנפתרו במבחן הסופי, לעומת המבחן המקדים. מדובר בתוצאות גולמיות ולא בציוני IQ.”
יתכן כי כאשר תתקדם הטכנולוגיה והבנת המנגנונים שמאחוריה, יתפתחו ישומים להעלאת האינטיליגנציה של ילדים עם קשיי התפתחות ושל קשישים המאבדים את זכרונותיהם. עדיין לא ניתן לקבוע האם יש פוטנציאל לטכנולוגיה גם באפיקים אלו, מכיוון שתוצאות המבחן התבססו על תוצאותיהם של סטודנטים צעירים ובריאים.
“אנחנו אכן מתחילים עכשיו תכנית לילדים (ואימנו ילדים בעבר),” אומרת ג'אייגי בראיון לאתר הידען, אך מוסיפה כי, “כרגע אין נתונים שאנו יכולים לחלוק עם הציבור – זו עבודה בהתהוות.”
למרות ההתרגשות הגדולה בקהילת חוקרי המוח והאינטיליגנציה, עדיין קיימות שאלות רבות הדורשות תשובה. האם השיפור באינטיליגנציה נשמר לאורך זמן? האם התוצאות התקבלו כתוצאה ממשחק הזכרון המסויים בו השתמשו החוקרים, או שמא ניתן להשתמש בכל משחק זכרון?
רוברט ג'. סטרנברג, דיקן בית הספר לאמנויות ומדע באוניברסיטת טופטס, מציין במאמר מקביל כי יש צורך לחזור על המחקר עם מבחנים נוספים על-מנת לאמוד היטב את השיפור באינטיליגנציה הנוזלית. השאלות היחידות שהופיעו במבחן היו מסוג המטריצות הגיאומטריות. בעות מטריציות נחשבות כדרך מצויינת לבחון אינטיליגנציה נוזלית, אך הן דורשות מעורבות גבוהה מצד הזכרון לטווח-קצר.
סטרנברג מציין כי ביקורת זו אינה שוללת את החשיבות שבתוצאות מחקריהם של ג'אייגי ועמיתיה, אלא מצביעה על כך שמחקרם פורץ-הדרך בוודאי יהיה הראשון בשורה ארוכה של מחקרים עוקבים.
ג'אייגי מסכמת כי, “יתכן שיש סוג של אימון זכרון המקושר לאינטיליגנציה, שלמעשה עוזר. האמרה 'תשתמש בזה או תאבד את זה' קרוב לוודאי שתקפה כאן.”
כל המעוניין מוזמן להתאמן באופן עצמאי בדרך זהה לזו בה השתמשו במאמר, בלינק המצורף (מטעם אוניברסיטת ברן).
34 תגובות
המאמר הזה פורסם במקור ביוני 2008. אנחנו בינואר 2014 ולמיטב ידיעתי עדיין לא שמענו שום דבר נוסף על “פריצת הדרך” של צוות החוקרים הזה. מכאן שלצערי כנראה לא היתה פריצת דרך או לחילופין שאני לא מעודכן…..
הנקודה שרציתי להאיר היא:
האוניברסיטה היא גוף מטעם המדינה.
על גוף מטעם המדינה מוטלת אחריות לדאוג לכלל האוכלוסיה.
המצב בפועל הוא בדיוק הפוך.
האוניברסיטה מקדמת את החזקים מבחינה כלכלית על חשבון החלשים מבחינה כלכלית.
זה מתבצע ללא קשר ליכולת הקוגניטיבית של הסטודנט.
ב
א) נכון. כמו כל דבר….
ב) שום דבר לא מעיד על הפרט. יש גאונים ללא פרוטה ועשירים מפגרים. אבל לא על זה אנחנו מדברים.
ג) אני מסכים איתך כאן. אחד גורר את השני.
אז נראה לי שאנחנו מסכימים שיש קורלציה מסויימת בין שני הדברים. יש בעיה קשה של הבדלי תרבות, שבזה צריך לטפל. אבל אליה וקוץ בה – זכור את הדורות הגנובים באוסטרליה, והסיפור בארץ של ילדי תימן. זה מסוכן להחליט מה טוב לאחרים…
תודה!
להלן מספר הערות טרום הקריאה.
יתכן שהם ישתנו לאחר הקריאה.
א)בויקיפדיה כתוב שהספר שנוי במחלוקת.
ב)תמ”ג אינו מעיד דבר על רמת הכנסה של משפחה מסויימת ביחס לאוכלוסיה.
ג)גם אם יש מתאם לא ברור מה הגורם. האם הכנסה גבוהה גורמת לתוצאה גבוהה במבחן אינטליגנציה או להיפך.
לא לשווא מדברים על מבחני אינטליגנציה שאינם תלויי תרבות. לדעתי עד היום לא הצליחו לעשותם בלתי תלויים בתרבות.
שים לב שבמשפחה שבה יש הכנסה גבוהה יש גם זמן ומשאבים נוספים שהם פנויים להעלאת רמת האינטליגנציה . לעומת זאת במשפחה עם הכנסה נמוכה אין זמן ואין משאבים אחרים הדרושים לשם כך.
לא במקרה מכונים לשיפור ציונים צצים כפטריות אחר הגשם. ולא במקרה הם ממוקמים באזורים בעלי אוכלוסיה עשירה יחסית.
ב
המחקרים בוצעו והתוצאה ידועה …. אתה מוזמן לקרוא ב IQ and the Wealth of Nations.
אני סבור שהתוצאה אינה ידועה .
צודק ….ואני חושב שהתוצאה ידועה.
ניסים:
אני מניח שהתכוונת “מה עם” ולא “מה אם” כפי שכתבת.
ואכן זו שאלה מענינת ולדעתי שווה לחקור אותה.
ב
ומה אם המתאם בין רמת המשכל של אותם משפחות להכנסות שלהם?
מענין איזה מתאם גבוה יותר:
מתאם בין הציונים לרמת המשכל של הסטודנט
או
מתאם בין הציונים לרמה הכלכלית של משפחת הסטודנט.
מדוע לא מפורסמות תוצאות של מחקר בענין זה?
לרגע חשבתי שזו כתבה משנת 2008 🙂
אופס, זה באמת נכון.
למשתמש לא מזוהה, ששאל לעניין שיפור IQ.
בעיקרון, שיפור IQ, זה משהו שתלוי עוד בילדות, ולכן זה משימה של ההורים.
אבל גם מבוגרים יכולים לעשות צעדים לשיפור. כמו כל שריר אחר. יש מאמרים בנושא, אם אמצא משהו בקרוב, אביא אותו כאן.
קישור לתוכנה שלהם באנגלית – ולא כמו שניתן באתר שזהו קישור בגרמנית:
http://www.apn.psy.unibe.ch/lenya/apn/live/anwendung/braintwister-e.html
מעניין מאוד
כולכם פה ממש מתחנגלים
ארטלו:
אם זה מה שטענת לא אחת הרי שלא אחת טענת דבר שגוי.
יש הבדל בין זכרון לטווח קצר (זכרון העבודה) לסתם זכרון.
זכרון העבודה קובע, בין השאר, את מידת המורכבות של התמונה המנטאלית שאתה יכול לאחסן ולעבד ולכן הוא קובע את מורכבות הדברים שאתה יכול בכלל להבין.
לא אחת טענתי שכל עניין במבחני הפסיכומטרי
הוא להגדיר למי יש זכרון טוב יותר ולמי לא
בלי לשקף באמת את ההבנה של האדם
זאת הבעיה של האדם בחברה המודרנית
לא קוראים ספרים
לא מפעילים את הראש
רק רואים טלוויזיה וקוראים טקסטסים קצרים במחשב
ככה שהמחשבה שלהם כבר מתנוונת
שמעתי פעם שיש משחקים שמשפרים את הiq מישהוא יכול להגיד לי איזה משחקים משפרים את הiq.
זה טריק ידוע שכל החברות השרלנטיות לשיפור הזכרון משתמשות בו.
התאמנת ב DOMAIN מסויים- השתפרת בו, אבל רק בו! (ראה מקרה סודוקו)
ההשפעה על האינטליגנציה (כושר העיבוד, יכולת פתרון בעיות) באופן כללי- או על DOMAINS אחרים, לא קיים.
אין תחליף להעסקה של המוח באופן מתמיד: סקרנות, חשיבה, אגירת ידע.
לא צריך להרחיק לברן. יש תוכנה ישראלית שעושה את העבודה בצורה הטובה ביותר.
MindFit חדר הכושר למוח של חברת CogniFit מיוקנעם.
החברה הוקמה על ידי פרופסור שלמה ברזניץ מהפסיכולוגים המובילים בעולם בתחום הקוגניציה.
לכול המעוניין בפרטים נוספים 3757 * או 1-700-500-232 .
בהצלחה!
אהוד שפירא
כיום כבר יש תוכנות שמיועדות לשיפור הזיכרון. האם זה אומר שזה משפר אינטליגנציה?
פיבונאצ’י,
מכוני ההכנה מתבססים על העיקרון הפשוט והידוע שאימון על סוג מסויים של בעיות מביא לשיפור ביכולת הפתירה שלהן. מה שאף מכון הכנה לא הצליח להוכיח זה שאימון על סוג מסויים של בעיות מביא לשיפור ביכולת הפתירה של בעיות מסוג אחר לגמרי. זו פריצת הדרך של החוקרים במחקר הנוכחי.
שוקי:
מניין לך הביטחון הזה?
האם אתה באמת חושב שאתה יודע מה היה קורה אילו?
מבחני ה IQ הם מבחנים בפתרון בעיות. אדם שפותר בעיות טוב יותר הוא יותר אינטליגנטי. אנשים אוהבים להשמיץ את מבחני ה IQ אבל עוד לא ראיתי איש מהם שמציע תחליף.
יש מתאם טוב מאד בין הצלחה במבחנים אלה להצלחה בלימודים.
מתן:
אינני בטוח שאני קולע למה שאתה מתכוון אליו אבל זה קצת מזכיר לי מה שקרוי "אינטליגנציה רגשית" ולא "אינטליגנציה אישית".
http://en.wikipedia.org/wiki/Emotional_intelligence
לשוקי
בנוסף לאינטלגנציה שבודקים יש דבר כזה אינטלגנציה אישית שממשאני מבין זה היכולת של בן אדם לתקשר אם אנשים כך שאדם שמדיבור אתך ניראה חכם לא חובה שהוא "אינטלגנטי" או הפוך כמובן
מסתבר שהם קצת מנותקים אם אינם מכירים את מכוני ההכנה למינהם.
לא ברור כמה זה עוזר לטווח ארוך. כל מחקר מופלץ ישר מפרסמים בעולם.
כל מה שזה אומר זה שמבחני האינטיליגנציה לא מודדים אינטיליגנציה. הרי כל אחד מאיתנו שהיה פוגש את המשתתפים בניסוי לפני ואחרי האימונים – לא היה מתרשם שהם נהיו אינטיליגנטים יותר.
כלומר – מבחני ה IQ לא מודדים את מה שכולנו קוראים לו "אינטיליגנציה". זה ידוע האמת כבר ממזמן וחבל שעדיין משתמשים בכלי הדבילי הזה
מצד שני אולי לא תוכל להיות שוטר
http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9A06E2DB143DF93AA3575AC0A96F958260&sec=&spon=&partner=digg&exprod=digg
אני שולח לינק לרוחמה אברהם
נוטה להשתכנע מביקורתו של רוברט ג’. סטרנברג
כן אבל אחרי שנכנסים לאתר הזה ה-IQ יורד
http://www.braintwister.unibe.ch/
שמישהו יפרסם לינקים לתרגילי שיפור אישיים
שכולנו נהפוך חכמים יותר….
למה להשקיע כל כך? תושיבו אותם מול ערוץ 2 ותראו איך כל הנוזל מתאדה.