כאשר נוכל להכתיב זיכרונות ישירות לתוך מוחו של כל אדם, העולם יהיה שונה מאד מכפי שהוא היום.
“דוד רועי,” צייץ האחיין בן השבע החביב עלי בארוחת הערב המשפחתית, “התערבתי עם אבא שאתה יודע הכל, והוא אמר שאין סיכוי. מה עיר הבירה של אריתריאה?”
“תן לי לחשוב רגע,” התחמקתי באלגנטיות. הנחתי את סנטרי על היד וחשבתי עמוקות בזמן שפתחתי את הבלאקברי מתחת לשולחן והתחברתי לויקיפדיה. מבט חטוף הספיק כדי לגלות את השאר.
“זהו, נזכרתי עכשיו. אריתריאה היא מדינה בקרן אפריקה, והבירה שלה היא אסמארה.” עניתי בקלילות, עם מבט נוזף בגיסי הספקן, אביו של הפעוט. בכל-זאת, יודע הכל או לא יודע הכל? הוא הסתפק בגלגול עיניים בתור תשובה. אבל אני באמת יודע הכל. יש לי ויקיפדיה.
האם רימיתי את אחייני הקטן והיקר? לאו דווקא. ככל שאנו מתקדמים בטכנולוגיה, כך הופכת ויקיפדיה, האנציקלופדיה המקוונת, לחלק משמעותי יותר בחיינו. היא דומה לפרותזה – איבר נוסף בו אנו משתמשים בעת הצורך. במקום למלא את הזיכרון במוח בכל עובדות החיים נטולות-המשמעות בחיי היום-יום על העולם, אנו יכולים להתחבר למאגר הידע הקולקטיבי העולמי ולקבל משם את התשובות ישירות לסמארטפון שלנו.
אבל מה אם היינו יכולים להוריד את כל המידע הזה ישירות למוחותינו האנושיים?
שאלה זו נשמעת פחות ופחות כמדע-בדיוני, ויותר כשאלה מדעית וחברתית עמה נצטרך להתמודד בעשורים הקרובים. על כך מעיד בעיקר מחקרם החדש של שני חוקרים חשובים בתחום ההנדסה הביו-רפואית, תאודור ברגר מאוניברסיטת דרום-קליפורניה וסם דדוויילר מאוניברסיטת ווייק פורסט. השניים משתפים פעולה כבר מזה מספר שנים, בניסיון להבין כיצד ליצור פרותזה למוחותיהן של חולדות.
הפרותזה האמורה מסתמכת על העובדה שהמוח מחולק לאזורים שונים, כאשר לכל אזור תפקיד משלו. קיימים אזורים המנתחים את המידע המגיע מהעיניים, אזורים שאחראים על תחושת העצמי, וקיים גם ההיפוקמפוס: גוש של תאי עצב שתפקידו ליצור את הזיכרונות לטווח-הארוך. כל המסרים החושיים וכל המחשבות מגיעים להיפוקמפוס בצורה של מידע עצבי, והוא מעבד את המידע וממיר אותו לצורה של זיכרון שיישמר במקום אחר כלשהו במוח. אדם שאיבד את היפוקמפוסו לא יוכל עוד לייצר זיכרונות חדשים לטווח-ארוך, וחייו כמו יתחילו מחדש מדי שלושים שניות.
במחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי להנדסה עצבית (Journal of Neural Engineering), תיארו החוקרים כיצד עקבו אחר השינויים שהתרחשו בתוך ההיפוקמפוס של החולדות במהלך תהליך הלמידה. הם הצליחו לתעד את העברת המידע בין חלקיו הפנימיים של ההיפוקמפוס – אותה העברת מידע שמביאה להיווצרות זיכרונות חדשים לטווח-ארוך.
עתה שהבינו החוקרים את דרך העברת המידע בתוך ההיפוקמפוס, הם ניסו לחקות אותה באמצעות הפעלה חשמלית מלאכותית של ההיפוקמפוס, שהוזרמה ישירות לתוך מוחותיהן של החולדות. למעשה, הם שיחזרו את תבנית הפעולה שבין חלקי ההיפוקמפוס באופן מדויק.
כדי לבחון את הצלחת המערכת, חסמו החוקרים את העברת המידע הטבעית שבתוך ההיפוקמפוס בעזרת כימיקלים ספציפיים המשפיעים על המוח. הם ניסו ללמד את החולדות משימה פשוטה – ללחוץ על ידית מסוימת כדי לקבל פרס – אך החולדות לא הצליחו לזכור את הבחירה הנכונה ליותר מעשר שניות. הן לא הצליחו לייצר זיכרונות לטווח-הארוך מכיוון שהקשר בין חלקי ההיפוקמפוס ניתק.
כדי לתקן את הניתוק, הפעילו החוקרים באופן מלאכותי את התאים במוחותיהן של החולדות, לפי תבנית ההפעלה החשמלית שזיהו בחולדות בריאות. כאשר קיבלו החולדות את המסרים החשמליים הנכונים, הן הצליחו לחזור ולפתח זיכרונות לטווח-ארוך, ולזהות את הידית הנכונה. חיקוי תבנית ההפעלה החשמלית של המוח גרמה להיווצרות מחדש של זיכרונות.
בהסתכלות מדעית שקולה וצוננת, לא מדובר בהישג יוצא-דופן. הפעלה של חלק קטן מהמוח לפי תבנית מסוימת הביאה ליצירת זיכרון. אך אם ננסה להתבונן קדימה אל העתיד הרחוק, נבין כי מדובר בסמן לעתיד לבוא. כאשר נלמד יותר תבניות הפעלה, נוכל להבין מהם הכפתורים עליהם יש ללחוץ כדי ליצור ולעצב זיכרונות בתוך המוח. סביר להניח כי בעוד עשרות שנים נוכל לפענח גם את שפת התכנות המורכבת באמצעותה מקודד ההיפוקמפוס את הזיכרונות לתוך המוח האנושי.
ומה אז?
כאשר נוכל להכתיב זיכרונות ישירות לתוך מוחו של כל אדם, העולם יהיה שונה מאד מכפי שהוא היום. במקום לעבור קורס מתיש בהטסת מטוסים, יוכלו פרחי הטיס לקבל את זכרונותיו המלאים של טייס קרב מנוסה. במקום להשקיע עשר שנות לימודים בתואר ראשון, שני ושלישי, יוכלו צעירים לקבל את זיכרונותיו של דוקטור שסיים בהצטיינות. ובמקום לצאת לירח דבש באוסטרליה, זוגות צעירים יוכלו לרכוש את זיכרונותיהם של זוג צעיר ומאוהב אחר, ולחלוק אותם ביניהם. וכן, גם ויקיפדיה עשויה להפוך לחלק מהמוח האנושי – בין שבתוך המוח עצמו, או כחלק מכונן נייד שנוכל לשאת על גופינו ויזרים זיכרונות ישירות לתוך המוח.
בעולם עתידי שכזה, האינדיבידואליזם יהיה מצרך נדיר, והיצירתיות עוד יותר. אך ייתכן שבעולם זה גם תהיה אמפתיה רבה יותר, העשירים ידעו כיצד העניים גדלו, והכמרים בוותיקן יחשפו לזכרונותיהם של רבנים יהודיים ואימאמים מוסלמים. כל אלו אינם יותר מניחושים בעלמא – כמו תמיד, רק העתיד יוכל לגלות לנו כיצד יפול הפור.
אבל בינתיים…
“אתה יכול להגיד לילד שוב מהי בירת אריתראה?” שאל גיסי במתק-שפתיים, בזמן שישבנו עם המשפחה בסלון מול הטלוויזיה.
גיששתי בכיס אחר הסמארטפון. הוא לא היה שם. התבוננתי מסביב, וראיתי בליטה חשודה במכנסיו של הגיס, אך הייתה לי הרגשה מטרידה שלא, הוא דווקא לא שמח כל-כך לראות אותי. האחיין התבונן בי בציפיה דרוכה, מחכה לגיבור שעומד להכות בשנית. יש רק דרך אחת לצאת מזה.
“בדיוק שכחתי,” אמרתי וצפיתי בפניו נופלות, “אבל אני רוצה לספר לך למה בעוד ארבעים שנים, אתה כבר לא תשכח שום דבר, לעולם.”
34 תגובות
במיוחד לגבי האמפטיה. לא יהיה יותר שובניזם מסריח, כי גברים בכל העולם יבינו שלנשים יש צרכים אנושיים. לא יהיו לקוחות של זונות, כיוון שהם יבינו מה זונות עוברות. גם אם יהיו פחות אנשים ייחודיים, זה יהיה עולם מדהים ומושלם.
איש,
עלית בדיוק על הנקודה הבעייתית. מה שהחוקרים במאמר עשו היה שהם תיקנו באמצעות תגובה חשמלית שנלמדה מחולדות בריאות נזק לזיכרון שנגרם ע”י חומרים שפגעו בהיפוקמפוס. כלומר הם עקפו את החומרים המעכבים. דומה הדבר לאותו ניסוי עתיק של גאלווני שהפעיל באופן ישיר ע”י זרם חשמלי רגל של צפרדע שנותקה מן המח.
מזה, לצורך הסיפור והעניין רועי צזנה (ואין כאן שום ביקורת עליו, להפך) עשה קפיצת דרך מרשימה לספקולציות על השתלה של זכרונות כמו שתואר למשל בסרט מטריקס שבו למדו קונג פו ע”י השתלת הידע למח. אולם לצערנו הדרך ממה שמתואר במאמר לחזון הלמידה הישירה היא עוד רחוקה מאד. כל עוד אין לאף אחד מושג איך ידע ספיציפי מאוחסן במח אני לא רואה איך אפשר להשתיל ידע חדש בצורה ישירה.
רועי
עם כל הכבוד למחקר עדיין לא ידוע כיצד מיוצג מידע במוח.
אפילו ביט מידע כמו הספרה 1 איש אינו יודע כיצד זה מיוצג.
מה שכן ידוע שהמוח מיצג מידע בהמון דרכים שונות אצל אדם אחד.
ובאין סוף דרכים אצל אנשים שונים.
נראה שזו יומרה קצת גדולה להשתיל זכרונות כשלא יודעים איך לייצג אותם
במיוחד שהיצוג הוא אין סופי.
לפי מה שהבנתי ‘השתלת הזיכרון לטווח ארוך’ נעשתה על עכברים שכבר חוו את החוויה שמובילה לזכרון.
אני חושב כי אם השתלת הזכרון הייתה נעשיית בעכברים שלא חוו את החוויה (ידית = פרס) , בעקבותיה היו ניגשים עכברים חדשים אלה לידית בכדי לאסוף את הפרס, היה הניסוי אותי יותר משכנע כניסוי של השתלת זכרון.
דימיטרי:
דארווין ענה לך טוב אבל הרשה לי להרחיב מעט:
אבשלום לא מעניין אותך אבל פתחת את דבריך בכך שאתה חייב להסכים אתו (או שמא התכוונת לומר שהוא דווקא מעניין אותך כי אתה כולך תחת).
הסברתי לך מה הוא ניסה לומר ואז זה פתאום לא מעניין אותך.
אז אני מזכיר גם לך: ויקיפדיה אינה נושא המאמר כאן.
אפשר לדון עליה רבות.
אפשר להיות שפוי ולקבל את דעתם של עורכי נייצ’ר שערכו בדיקה רצינית – ואפשר גם לא.
מי שבוחר בדרך השנייה – כמובן שאין לו כל קושי להציג את הבחירה השפויה כבעיה של השפויים – הרי אם הוא מרשה לעצמו להתנשא מעל למגזין המדע היוקרתי ביותר בעולם – התנשאות מעל מגיבים בידען היא כקליפת השום בעיניו.
מעניין באיזה נושא אתה חושב שהבורות שייכת לי ולא לך.
מזל שיש לנו מגיבים כמו דימיטרי שיודעים הכל יותר טוב מנייצ’ר
דימיטרי, זה לא משנה לאן תלך, תמיד יהיו מחלוקות. אין כמעט שום תמימות דעים בשום נושא שבעולם.
וכל איש מקצוע שכותב ערך, תמיד יכתוב אותו ע”פ השקפת עולם מסוימת שיש לו לגבי התוכן של הערך וכן הוא ישתמש בתפיסת העולם שלו לגבי משמעות מחלוקות ודעות שונות, וע”פ תפיסת עולם זו הוא יכתוב את הערך. כל כמה שהוא יתאמץ להיות “אובייקטיבי” הוא לא יצליח.
גיסנו מעניין את התחת אבשלום ואתה יכול לדחוף לתחת את הנושאי אקלים האלה
אני דיברתי זה שויקיפדיה לא מהימן ולפי הבדיקה שהראת הוא אכן לא מהימן בהשוואה לבריטניקה שיש לה מסורת של איזה 200 שנה והאנשים שכותבים בה את הערכים הם אשכרה אנשי מקצוע ולא השכן שלי שאתמול סיים תיכון וכותב ערך על מלחמת העולם.
אם אתה חושב שויקיפדיה זה מקור מהימן שיבושם לך. הבורות שייכת לך לא לי. אני עשיתי את שלי בתור אזרח טוב וניסיתי לתת לך קצת מהידע שלי. אם אתה רוצה תאמין לכל דבר שאתה קורא באינטרנט כי זה באינטרנט.
אחי יש לך חשיבה של איזה זקן בן 60. דיי עצוב.
אגב:
שימו לב לניסיון ההטעיה הבוטה של אבשלום שמשווה את רשימת חותמי ההצהרה (32 במספר) מתוך רשימת האקדמיות המדעיות הלאומיות (שאת מספרן אפשר למצוא כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/National_academies) עם רשימת אקדמיות לגמרי אחרת שאינה שייכת לעניין כי היא כוללת גם אקדמיות אזוריות (שבכלל לא פנו אליהן לגיבוש ההצהרה).
איך אומרים? שקרן הוא שקרן הוא שקרן.
דימיטרי:
אתה חייב להסכים עם אבשלום.
אמנם אינני יודע מה מחייב אותך אבל בטח יש משהו.
אני מניח שאתה מסכים עם הטענה שבריטניקה היא אנציקלופדיה טובה.
אז כמה טעויות יש שם?
אני מניח שאם זו אנציקלופדיה טובה – אפשר לומר שמעט מאד.
בוא נניח, למשל (המחקר לא נותן נתון מדיד בעניין זה), שאחוז אחד מבין ההצהרות בבריטניקה הוא שגוי.
אז לפי ה 25% שלך, פירוש הדבר הוא שבויקיפדיה יש אחוז ורבע של הצהרות שגויות.
אכן – זו אנציקלופדיה מה זה לא אמינה – אתה חייב להסכים!!!
שים לב שאבשלום הביא את דוגמת האקלים כהתייחסות לכתבה הנוכחית.
מה הקשר של הכתבה הנוכחית לויקיפדיה?
רק העובדה שרועי אמר שאת האפשרות לשתול זיכרונות ניתן להפעיל לצורך שתילת ויקיפדיה במוח.
רועי לא הסתמך על שום דבר מויקיפדיה.
אם האפשרות להשתיל זיכרונות קיימת – הרי ברור שאפשר להשתיל גם זיכרונות שווא. זה לא שייך לויקיפדיה. אפשר יהיה להשתיל בך את הזיכרון ששמך הוא מיכאל רוטשילד.
זה שאפשר להשתיל זיכרון מסוים לא אומר שהזיכרון נכון וזה עד כדי כך טריביאלי שאין מה לדבר על זה.
אז מדוע הביא אבשלום את הסיפור עם ויקיפדיה (שלא שייכת למאמר) ועם האקלים (שלא שייך למאמר)?
אך ורק מפני שהוא טרול אקלים.
הוא מנסה להסוות את זה עם חלק מתגובותיו בהמשך אבל זה לא ממש מצליח לו כי ההוכחות שכבר סיפק בעניין אינן ניתנות למחיקה.
באשר לוויכוח שלי עם נקודה:
קודם כל – הוויכוח הזה הוא על מה שכתוב בכתבה ועל מה שאפשר להסיק מכך.
תיאורטית קיימת אפשרות שמה שכתוב בכתבה שגוי אבל זה לא ישנה דבר באשר למסקנות שאפשר להסיק ממנה – כאן פשוט מדובר בוויכוח על לוגיקה והבנת הנקרא ולא על עובדות מדעיות.
אז מה באשר לנכונות העובדות עליהן מתבססת הכתבה?
זה לא שייך לוויכוח שלי עם נקודה אבל מכיוון שהתייחסת לכך אומר את הדבר הבא:
רועי הסתמך על מאמר שמקורו מצוין בסוף הכתבה.
לא נראה לך מצחיק להעלות כל מיני השערות בלתי מבוססות (ובלתי נכונות בעליל) על הידע של רועי ועל שיטת עבודתו במקום לקרוא את המאמר?
כל ההבנה של זיכרון/למידה הוא פשוט לא נכון.
יש זיכרון, וזה מה שהחוקרים, חוקרים.
ויש למידה. אם מישהו יתן לי זיכרונות חיים של מישהו, זה לא בהכרח יצור בי למידה. אלא רק זיכרון.
למידה יכולה להיווצר מהחוויה עצמה.
זה כמו שלראות סרט קונג פו, אני לא באמת יודע ללכת מכות.
אבל ללמוד כמה שנים, לתת לגוף שלי ללמוד, לרשתות ניורונים חדשות להיווצר, זה כן יוצר למידה.
זיכרון הוא יותר כמו סרט/טקסט/MP3 …הם לא בהכרח יוצרים למידה
אולי יוצרים גישה לידע שאולי, אולי, יביא ללמידה מסוימת ברמה מסוימת…בלבד!
אז כל ה
“במקום לעבור קורס מתיש בהטסת מטוסים, יוכלו פרחי הטיס לקבל את זכרונותיו המלאים של טייס קרב מנוסה. במקום להשקיע עשר שנות לימודים בתואר ראשון, שני ושלישי, יוכלו צעירים לקבל את זיכרונותיו של דוקטור שסיים בהצטיינות. ”
כל אלה, לא באמת יצרו רשתות ניורנים שבאמת למדו. רק זיכרונות…אם יש לי זיכרון של ספר מסוים, זה לא בהכרח שאני מבין ולקחתי הבנה מסוימת ממנו. לקרוא ולזכור, שונה מלקרוא ולהבין.
אבשלום, לקח המון זמן עד שמצליחים להוציא שטויות ותיאוריות קונספירציה מויקיפדיה ולכן העורכים מגלים כעת נחישות ומעיפים בתוך שעה. כל הדוגמאות שהבאת הן כאלה.
יש המון מדינות שאין להם אקדמיה, ולכן מייצגת אותן האקדמיה למדעים של העולם המתפתח שמושבה באיטליה.
כנ”ל הסיפור שממשלות הצליחו להשתמש בהיפנוזה מעבר לדרגה של אשליה במופעים של קוסמים. גם הוא מעין תיאורית קונספירציה שמעניקה לצבאות כוחות שאין להם, הרי גם בצבא האמריקאי משרתים בני אדם וגם הם נהרגים במלחמות באפגניסטן ובעיראק לדוגמה. אם היו להם יכולות טלפטיות אולי הם היו עדיין בחיים?
אפשר גם את המסמך הנ”ל
http://www.wanttoknow.info/mind_control/mind_control_articles/estabrooks_hypnosis
אקלים זו רק דוגמא.
אפשר גם בנושא אחר , למשל היפנוזה.
על פי וויקיפדיה – אין שום שימוש מוצלח צבאי בהיפנוזה
כנס לערך באנגלית ותבדוק תחת מיליטרי אפליקטיונס.
עכשיו תכניס לערך את המסמך הרישמי הבא
http://www.wanttoknow.info/a-hypnotic-experimentation-research
ובוא נראה כמה זמן זה ישאר שם.
וצזנה רוצה להכניס לי זכרונות מוויקיפדיה? זו הרי שטיפת מוח פר אקסלנס
מיכאל – אני חייב להסכים עם אבשלום בעניין המהימנות של ויקיפדיה. תתרגם את מס’ הטעויות לאחוזים ותראה שבויקיפדיה יש 25% יותר טעויות מבריטניקה.
תצרף לזה שמדובר בערכים מדעיים שם אין לאנשים יותר מידי מה להתווכח (תלוי באיזה נושא, באבולוציה-בריאתנות נגיד יש אינטרסים או בנושאים כמו התחממות גלובאלית אבל מי יודע איזה ערכים נבדקו. אם בדקו ערכים כמו אטום המימן ופוטוסינטזה אז שם אין ויכוחים ואין אינטרסים) מה קורה בערכים היסטוריים או פוליטיים? האם אפשר לסמוך עליהם? האם אפשר לסמוך על נושאים שיש אנשים בעלי אג’נדה שרוצים לראות את הערכים האלה בצורה שונה?
אפשר לסכם ולומר שויקיפדיה הוא כלי חשוב מאוד ומועיל מאוד אבל תמיד יש לקחת אותו בערבון מוגבל ולא לסמוך עליו יתר על המידה. כמו כן אני משוכנע שבעתיד נראה שיפור באיכות הערכים.
בקשר לדיון שלך עם “נקודה” שים לב שאתה מביא משפט ממאמר שכתב אותו איש שבדוואי אינטלגנט וחכם אבל הוא לא ערך את המחקר והוא לא חוקר בעל שם מחקר המוח אלא הוא חובב מדע וההכשרה שלו היא בעולם האלקטרוניקה. אפשר לומר שהידע שלו בביולוגיה וחקר המוח בסיסיים במקרה הטוב ושואפים לשטחיות במקרה הפחות טוב. אני לא חושב שזאת הוכחה ניצחת שאכן זה מדובר.
בנוסף האם הוא קרא את המאמר עצמו שהוציאו החוקרים או שאולי הוא קרא מאמר שכתבו בכתב עת אחר? או שהוא קרא תקציב שכתב מישהו שקרא מאמר שקרא תקציר אחר של המאמר המקורי?
תביא את המאמר המקורי, נקרא כולנו, זה נישמע מעניין וננסה להבין האם אלו באמת המשמעויות.
אבשלום:
אתה עד כדי כך מבולבל שאתה מנצל כל במה – כולל כתבה שעוסקת בזיכרון של חולדות כדי להמשיך את מלחמת החורמה שלך בנושא האקלים.
אני מבטיח לך שעל כל נושא שבעולם יש מחלוקת כך שהאפיון הזה לא אומר כלום.
גם הקישור שהבאת לא אומר כלום אבל לא אסייע לך בטרילול הדיון הנוכחי לדיון על האקלים.
הנה הערך :
http://en.wikipedia.org/wiki/Scientific_opinion_on_climate_change
*תיקון שלי – 32 אקדמיות למדעים מתוך בערך מאה
סאיינס בדק 42 ערכים מדעיים שאין בהם שום מחלוקת.
כלומר זה מחקר פרווה בלי שום שיניים.
אתה עד כדי כך מבולבל שאתה לא מבחין שכוונתי היא לא למספר שנבדק אלא לסוג הערכים ?
בוא נקבע איפה נמצאת האמת :
תכניס לערך “קונצנזוס התחממות גלובאלית”, מעל לרשימת 16 האקדמיות למדעים –
שרק הם מתוך מאה חתמו – ותוסיף את הקישור.
http://www.interacademies.net/Academies/ByCountry.aspx
מידע אובייקטיבי לכל הדיעות.
בהצלחה באתגר שלך
נקודה:
מה שהבנת שונה ממה שכתוב במאמר.
הדבר עולה מן הדברים בצורות שונות אבל הניסוח הכי ברור של העובדה מופיע בפסקה הבאה:
“בהסתכלות מדעית שקולה וצוננת, לא מדובר בהישג יוצא-דופן. הפעלה של חלק קטן מהמוח לפי תבנית מסוימת הביאה ליצירת זיכרון.”
במילים אחרות – יצרו בחולדות זיכרון שלא היה להן קודם.
יעקב. אם אין לך תודעה זה לא אומר שלאחרים אין תודעה.
לפי מה שהבנתי החוקרים הצליחו לשלוט על מה שגורם ליצירת זכרונות. אין בכך שום דבר חריג שאיננו מכירים (גם להיות עייף מאוד, או לשתות אלכוהול משפיע על אותן תבניות חשמליות שמשפיעות על האופן שבו הזיכרון נוצר). אך אין זה קרוב למושג הזיכרון עצמו (כמו לזכור תמונה מסוימת מהעבר).
נקודה:
האם קראת את המאמר?
כתוב שהשתילו זיכרונות ולכן אין כל היגיון בטענה שהדבר בלתי אפשרי.
גם אני חושב שזיכרונות מורכבים כנראה שיהיו בלתי אפשריים להשתלה בגלל השוני בין מוחותיהם של אנשים שונים אבל טענה גורפת כשלך נמצאת בסתירה לעובדות שכבר הודגמו בניסוי.
אבשלום:
זה מה שמכנים מדגם וזה מעיד על איכות האנציקלופדיה.
על כמה ערכים אתה מסתמך ומהו טיב הבדיקה שקיימת לפני שהצהרת את ההצהרה השטותית?
נקודה,
התודעה היא מונח שאין מאחוריו כלום. אישיותנו מתגבשת בטריליוני קשרים חשמליים וכימיים, הניתנים עקרונית למדידה פיזיקלית. מתישהוא, שנצליח לתאר את הקשרים ברזולוציה טובה מספיק ולבנות מודלים שמקשרים תבניות נוירולגיות לשפה, מרחב, קלט ופלט.
אנו לא נוכל כנראה להעתיק תבנית זכרונות ממוח אחד לשני בצורה הנאיבית המתוארת בכתבה, אולם אני מאמין שנוכל לבצע העתקה מוגבלת של רעיונות, לאחר טרנספורמציית נתונים מתאימה (אבסטרקציה של מודל מוח אחד, והתאמה למודל מוח אחר).
להשתיל זכרונות? זה בדיוק כמו השתלת מוח. זה כבר לא יהיה אותו בן אדם. הזיכרון הוא אבן בניין של האישיות. והאישיות של האדם לא ניתנת לחלוקה כזו כמו שאתה מניח בכתבה, כאילו שאפשר להכניס לו לאישיות את ויקיפידיה.
אני טוען שלא ניתן יהיה לעשות זאת כיוון שאיננו מבינים ואיננו יכולים להבין מהי התודעה שבעצם דרכה מתעצבים הזכרונות שלנו.
“העורכים בחרו 42 ערכים מדעיים”
תקרא קודם לפני שאתה מקשר !
אבשלום:
רק אל תיתן לעובדות לבלבל אותך!
http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=658398
אתה חי בלהלה לנד אם אתה סומך על וויקיפדיה בנושאים “קצת” יותר מעוררי מחלוקת
מערך “בירת אריתראה”
יש לך שם משטרת עורכים אם אג’נדה מאוד קבועה.
כמובן כל אחד יכול לשנות – אבל תוך שעה מכסימום זה יחזור חזרה,
גם כשהוספת מידע מדוייק ובעל מקורות.
http://educate-yourself.org/cn/wikipedialies20jan08.shtml
נסא להוסיף לערך “קונסנזוס התחממות גלובאלית” איפה שרשום ש 16 אקדמיות למדע חתמו על הקונצנזוס –
שיש מעל 100 אקדמיות למדע בעולם (שכמובן לא חתמו).
ותעקוב
בגלל כתבות כאלה אני לא קורא מדע פופולרי.
מדע פופולרי כנראה לרוב ישאר ברמה שמתאימה לילדים ונוער.
הבעיה שויקיפדיה זה לא ידע זה מידע, כך שזה יוזרם ישירות למוח אבל לא יתן הרבה יותר ערך מאשר לקרוא את זה מהאינטרנט
נחמד לחשוב על העברת מידע ישר לתוך המוח, אבל כדאי לקחת בחשבון גם את גבולות יכולת הקליטה של המוח. עודף זיכרון עלול בקלות לגרום לשיגעון, או לבעיות בריאות בגלל “קצרים חשמליים” במערכת העצבים.
עוד כמה עשרות שנים ?? גבול תחתון הוא לפחות 100 שנה לדעתי.
היי רועי, חמוד ומעניין כרגיל.
אשמח לבוא שוב להרצאה כלשהי שאתה מקיים:)