קופי אדם מזהים תמונות של חברי קבוצה שלא ראו יותר מ-25 שנה ומגיבים בהתלהבות רבה יותר לתמונות של חבריהם, כך עולה ממחקר חדש
קופי אדם מזהים תמונות של חברי קבוצה שלא ראו יותר מ-25 שנה ומגיבים בהתלהבות רבה יותר לתמונות של חבריהם, כך עולה ממחקר חדש.
המחקר, שפורסם היום בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, מתאר את הזיכרון החברתי ארוך הטווח ביותר שתועד אי-פעם שאינו בבני אדם, ומדגיש כיצד התרבות האנושית התפתחה מהאבות הקדמונים המשותפים לנו עם קופי האדם, קרובינו הקרובים ביותר.
“שימפנזים ובונובו מזהים פרטים גם לאחר שלא ראו אותם במשך עשרות שנים”, אמר החוקר הראשי כריסטופר קרופנייה, פרופסור עוזר באוניברסיטת ג’ונס הופקינס החוקר קוגניציה אצל בעלי חיים. “וישנו דפוס קטן אבל משמעותי של תשומת לב מוגברת כלפי פרטים עמם היו להם יחסים חיוביים יותר. זה מצביע שמדובר ביותר מאשר היכרות, שהם עוקבים אחר היבטים של איכות היחסים החברתיים הללו”.
לורה לואיס, אנתרופולוגית ביולוגית ופסיכולוגית השוואתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי הוסיפה: “נוטים לחשוב על קופי האדם הגדולים כשונים לחלוטין מאיתנו אך ראינו בבעלי חיים האלה מנגנונים קוגניטיביים מאוד דומים לשלנו, כולל זיכרון, ואני חושבת שזו הסיבה שהמחקר הזה כל כך מרגש”.
מתודולוגיית הניסוי
צוות המחקר ביקש לחקור את השאלה כמה זמן זוכרים קופי אדם את בני מינם בגלל החוויות שלהם עצמם בעבודה עם קופי אדם – התחושה שהחיות מזהות אותם כשהם מבקרים, גם אם הם לא ביקרו את קופי האדם זמן רב.
“יש לנו הרושם שהם מגיבים כאילו הם מזהים אותנו ושאתה באמת שונה מהמבקר הממוצע בגן החיות”, אמר קרופנייה. “הם נרגשים לראות אותך שוב. לכן המטרה שלנו במחקר הזה הייתה לשאול, באופן אמפירי, האם זה באמת המקרה: האם יש להם זיכרון חברתי עמיד וארוך טווח לשותפים מוכרים?”
שימפנזים ובונובו מזהים פרטים
הצוות עבד עם שימפנזים ובונובו, שני קופי האדם הקרובים ביותר לאדם בגן החיות של אדינבורו בסקוטלנד, גן החיות Planckendael בבלגיה, ומקלט קוממוטו ביפן. החוקרים אספו תמונות של קופי אדם שעזבו את גני החיות או מתו, פרטים שהמשתתפים לא ראו במשך לפחות תשעה חודשים ובמקרים מסוימים עד 26 שנה. החוקרים גם אספו מידע על היחסים שהיו לכל משתתף עם חברי הקבוצה לשעבר – אם היו אינטראקציות חיוביות או שליליות ביניהם, וכן הלאה.
הצוות הזמין קופי אדם להשתתף בניסוי על-ידי הצעת מיץ, ובזמן ששתו אותו, הוצגו לקופי אדם שתי תמונות זו לצד זו– קופי אדם שהכירו פעם וזרים מוחלטים. באמצעות מכשיר מעקב עיניים לא פולשני, הצוות מדד לאן קופי האדם הסתכלו וכמה זמן, ושיער שהם יסתכלו יותר זמן על קופי אדם שהם מזהים.
ממצאים והשלכות
במקרה הקיצוני ביותר בניסוי, הבונובו לואיז לא ראתה את אחותה לורטה ואחיינה ארין במשך יותר מ-26 שנה בזמן הבדיקה. היא הראתה הטיה חזקה במיוחד של מבט אל שניהם לעומת אחרים בשמונה ניסיונות.
קופי אדם הסתכלו באופן משמעותי יותר זמן על חברי קבוצה לשעבר
התוצאות מרמזות שהזיכרון החברתי של קופי אדם גדולים יכול להימשך מעבר ל-26 שנה, רוב תוחלת החיים הממוצעת של 40 עד 60 שנה שלהם, ויכול להיות בר השוואה לזה של בני אדם, שמתחיל לדעוך לאחר 15 שנה אבל יכול להימשך עד 48 שנה לאחר הפרידה. זיכרון חברתי ארוך טווח כזה אצל בני אדם וקרובינו הקרובים ביותר מצביע שסוג זה של זיכרון כנראה כבר היה קיים לפני מיליוני שנים אצל האבות הקדמונים המשותפים שלנו. זיכרון זה כנראה יצר בסיס להתפתחות התרבות האנושית, ואפשר את הופעתן של צורות אינטראקציה ייחודיות-אנושיות כמו סחר בין קבוצות שבהן יחסים נשמרים לאורך שנים רבות של ניתוק, לפי המחברים.
הרעיון שלקופי אדם יש זיכרון של איכות היחסים שלהם למשך שנים רבות הוא ממצא נוסף חדש ואנושי של המחקר, אמר קרופנייה. “דפוס של יחסים חברתיים שמעצבים זיכרון ארוך טווח אצל שימפנזים ובונובו דומה למה שאנו רואים אצל בני אדם, שגם יחסינו החברתיים נראה שמעצבים את הזיכרון ארוך הטווח של בני האדם”, אמרה לואיס.
תובנות ומחקר עתידי
המחקר גם מעלה את השאלות האם קופי האדם מתגעגעים לפרטים שכבר אינם איתם, במיוחד חברים ובני משפחה.
“הרעיון שהם באמת זוכרים אחרים ולכן ייתכן שהם מתגעגעים לאינדיווידואלים האלה הוא מנגנון קוגניטיבי חזק באמת ומשהו שנחשב כייחודי לבני אדם”, אמרה לואיס. “המחקר שלנו אינו קובע שהם עושים זאת, אבל הוא מעלה שאלות על האפשרות שיש להם את היכולת לעשות זאת”.
הצוות מקווה שהממצאים יעמיקו את הבנת בני האדם את קופי האדם הגדולים, שכולם מינים בסכנת הכחדה, תוך הארת אור חדש על עד כמה הם יכולים להיפגע כאשר הם ניצודים.
עוד בנושא באתר הידען:
