שינויים מרמזים כיצד משתקף סגנון חיינו בגנים שלנו.
חוקרים גילו, כי גנים, שמעורבים בחושי הריח והשמיעה, נבדלים משמעותית בין בני אדם ושימפנזים. הממצאים עשויים להיות ההתחלה של הבנת ההבדלים בינינו ובין קרוב המשפחה הדומה לנו ביותר.
“זה מגלה לנו מהם סוגי הגנים, שחשובים להבדלים בינינו,” אומרת מישל קרגיל מחברת הביוטכנולוגיה, שערכה את ההשוואה, “סלרה דיאגנוסטיקס” באלמדה קליפורניה. אולם, הרשימה אינה מספרת לנו מה הופך אותנו לאנושיים, היא מזהירה: “מציאת שינוי בחלבון אחד אינה מספרת לנו כיצד הוא משפיע על כל בעל החיים.”
הגנום האנושי וגנום השימפנזה זהים בכ-99.2%. בחלקים החשובים ביותר של הגנום, המספר הזה עולה ל-99.5%. עם זאת, קרגיל ועמיתיה מאמינים, כי הם ראו את טביעת האצבע של האבולוציה בהבדלי הדנ”א הזעירים הללו.
החוקרים השוו את הרצף של יותר מכ-7,500 גנים של שימפנזים, בני אדם ועכברים, שנאספו בידי פרויקטי הגנום של כל מין. התאמת שני הגנומים של הפרימאטים מול הגנום של העכבר חשפה מי השתנה יותר מאז ההתפצלות מאב קדמון משותף ששלושת היונקים חלקו, האדם או השימפנזה.
כל רצפי הדנ”א משתנים עם הזמן עם הצטברות מוטציות. כדי לאתר את השפעת האבולוציה חיפשו החוקרים גנים, שהשתנו במהלך חמש מיליון השנים מאז ההתפצלות מאב קדמון משותף יותר מאשר באופן מקרי בלבד. ככל הנראה יותר מ-1,500 גנים הושפעו מלחצי הברירה, הראתה האנליזה.
“זוהי ההשוואה הראשונה בין אדם ושימפנזה בסדר גודל של גנום שלם,” אומר הגנטיקאי סוונטה פאאבו ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציוניסטית בליפציג, גרמניה. “היא תאפשר לנו להגיע להיפותזות רבות חדשות ומעניינות על המאפיינים החדשים באבולוציית האדם.”
אף על פי כן, כמה מדענים אינם בטוחים, שההבדלים הנחקרים הם תוצאה של האבולוציה. ישנם כה מעט הבדלים בין בני אדם ושימפנזים, טוען הביולוג האבולוציוני אדם אייר-ווקר, שהשוואת גנים בודדים אינה מעניקה כמעט דבר לנתח.
“תחושת הבטן שלי אומרת, שאין כאן מספיק מידע,” אומר אייר-ווקר, שעובד באוניברסיטת סאסקס, אנגליה. הוא מרגיש, כי עדיף לשלב מידע מהרבה גנים.
מתוך הגנים האנושיים שפעולתם ידועה – כמחצית מכל הגנים – כמעט 50 קשורים לחוש הריח. נראה כי רבים מהם מתנוונים והופכים חסרי תועלת. בכך כנראה משקפים את החשיבות ההולכת ופוחתת של חוש הריח באורח חיינו יחסית לחשיבותו בחיי השימפנזים.
בנוסף מצא הצוות שינויים ב-21 גנים אנושיים, שקשורים לשמיעה. “זה מפתה לשער, כי יש לכך קשר עם שפה,” אומר פאאבו. “כעת אנשים ינתחו את שמיעת הקופים בעניין גובר.”
כמעט שמונים גנים לעיכול חלבונים נמצאו שונים בין בני אדם ושימפנזים – אולי משקפים בכך כיצד השתנה התפריט של בני האדם מאז ההתפצלות מבני דודינו. רבים מהגנים השונים הללו קשורים למחלות. מוטציה בגן שנקרא טקטורין-אלפא, לדוגמא, גורמת לכבדות שמיעה בבני אדם.
