האבולוציה

להקת שימפנזים בקונגו. צילום: shutterstock

שימפנזים למדו לבשל

חוקרים שעבדו עם שימפנזות במחסה ע"ש ג'יין גודול בקונגו הגיעו למסקנה שכל הדרוש לבישול, מלבד השליטה על האש כבר נוצרו בשלב מוקדם של התפתחות המין

מיטוכונדריון

הקללה האימהית

אמא אולי אוהבת את הילדים שלה באותה מידה אבל הגנטיקה שלה לא.

צבי גלפגוס הם צבי היבשה הגדולים ביותר בעולם. למעשה, האיים קרויים על שם הצבים, אשר שריונם הזכיר לימאים הספרדים צורה של אוכף בשם גלפגו.צילום: אמיר גור (c)

איים בזרם ההומבולדט

מבחינה גאוגרפית הארכיפלג של גלפגוס נמצא על קו המשווה, אבל מבחינה מטאורולוגית האקלים המשווני והטרופי נדחק ונשטף בזרם ההומבולדט שמביא איתו מים קרים, מזג אוויר

מערכת הידען הצליחה לחזות שבעתיד נוכל לחזות את העתיד

עתידנות – מה הלאה?

מצדו האחר של כל סוף יש התחלה חדשה. שאלנו את המדענים בעלי החזון שבוועדה המייעצת של סיינטיפיק אמריקן אילו מגמות חדשות יעצבו את העשורים הבאים

איור 1: עץ פילוגנטי.

גנטיקה ואבולוציה – הרבה מעבר לספק סביר

בעוד מתנגדי האבולוציה ממשיכים להפיץ את האגדה כאילו אינה ניתנת לאישוש מדעי, ממשיכים חוקרי הביולוגיה והגנטיקה לספק אינספור הוכחות לתקפותה. חוקר האבולוציה ד"ר גיא סלע

העגור לעגורה: יש לנו התאמה חיידקית אז מה דעתך ?

האם חיידקים משפיעים על בחירת בני הזוג שלנו?

במאמר שפרסמו חוקרים מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולארית וביוטכנולוגיה: פרופ' יוג'ין רוזנברג, פרופ' דני סגל והדוקטורנט גיל שרון בכתב העת PNAS, הם איששו מהדורה חדשה של תורת

השעון שרועי ריסק על הדולומיטים

ההבדל האבולוציוני בין אדם לשעון

אם היינו מוצאים שעון באמצע השממה, היינו משוכנעים שמישהו יצר אותו והניח אותו שם. מדוע, אם כן, כשזה מגיע לבני אדם, אנחנו מניחים שנוצרנו בצורה

אלמוג החיים של דרווין על פי גוגרטן וגופנא: שושלות היצורים החיים היום (בשחור) נובעות כולן מאב קדום אחד (חץ שחור). אבל האב הקדום הזה לא חי לבדו. סביבו חיו מינים רבים אחרים שנכחדו (קווים אפורים). ואולם, העברת גנים רוחבית (חץ אדום) אפשרה לגנים שלהם לשרוד והגיעה עד ימינו. משמעות הדבר היא שלמנגנונים תאיים שונים בגופנו, כמו למשל הריבוזומים והאנזימים המייצרים ATP, יש אבות קדומים שונים ונכחדים, שלא חיו באותם מקומות ובאותם זמנים כמו האב הקדמון המשותף לנו ולכל עולם החי.

אתה יכול להעביר לי את הגן הזה בבקשה?

פרופסור פיטר גוגרטן מקונטיקט ועמיתו הישראלי ד"ר אורי גופנא חושפים דו-שיח גנטי סוער בין מינים ביולוגים שונים ומאיימים על מבנה העץ הגנטי המקובל

דילוג לתוכן