בין המדע והאל, חלק שלישי: האם היקום כוונן-היטב ליצירת חיים?

מאז פיתח הכומר פיילי את משל השעון, יש נסיונות לשייך את הכוונון העדין לכאורה של חוקי הטבע כך שיתאימו לחיים, כהתערבות אלוהית

שעון עתיק. מתוך ויקימדיה קומונס
שעון עתיק. מתוך ויקימדיה קומונס

משל ידוע מספר על אדם הצועד בשדה, ומוצא לפתע שעון זהב. הוא מרים את השעון, בוחן אותו בקפדנות ומגלה כי מחוגיו מעידים על השעה המדויקת. הוא פותח את השעון, ומוצא כי גלגלי השיניים חגים זה לצד זה בסדר מובהק.

האם נאמין כי חפץ מורכב ומאורגן כל-כך יכול היה להיווצר מעצמו?

את המשל הגה המלומד ויליאם פיילי במאה ה- 19, שדגל ברעיון של 'תיאולוגיה טבעית'. הוא חקר את המבנים המורכבים שבטבע, כמו הגוף האנושי, כדי להבין את דרכי פעולתו ומחשבתו של האל. פיילי האמין כי לכל חפץ מורכב יש יוצר ומתכנן, אך היום אנו יודעים שגם תהליכים אקראיים-למחצה של שינוי וניפוי (ובמילים פשוטות – אבולוציה באמצעות ברירה טבעית) יכולים להביא בהדרגה ליצירת תכונות חדשות ומורכבות. תובנות אלו מבוססות על ניסויי מעבדה שנערכו באלגוריתמים גנטיים, ביצורים ממוחשבים המפתחים מורכבות בדרך אבולוציונית ובניסויים של עשרות שנים בחיידקים.

משל השעון של פיילי, לפיכך, הופרך לחלוטין בכל הקשור לניסיון להסביר את מורכבותם של היצורים החיים. היום הוא משמש רק בידיהם של בריאתנים אשר בוחרים להתעלם מההבדל שבין שעון לבין ישות ביולוגית המסוגלת להתרבות, לעבור מוטציות ולהוריש אותן לצאצאיה.

אבל קיים שעון אחר. שעון גדול בהרבה, וכזה שעשוי להיות מורכב עוד יותר מהגוף האנושי. ושעון זה הינו היקום כולו.

 

היקום המכוונן היטב

מסיבה שאינה מובנת לנו, מפעילים החלקיקים היסודיים ביקום כוחות שונים אחד על רעהו. חלקם מושכים זה את זה, אחרים הודפים. לכל חלקיק תכונות משלו וכוחות שונים שהוא יכול להפעיל על כל היתר. כוחות אלו כוללים את כוח הכבידה או המשיכה (הגרביטציה), את הכוח האלקטרומגנטי, את הכוח הגרעיני החזק ואת הכוח הגרעיני החלש. כוח הכבידה הוא זה המושך עצמים כבדים אחד לשני, ודואג לכך שרגלינו יישארו צמודות לקרקע, או שפסנתר הנופל מהקומה ה- 13 ייפול על ראשנו ולא יתרומם לאוויר ויימלט לאטמוספירה. הכוח האלקטרומגנטי הוא זה השולט בכוחו של המגנט ושל החשמל. אחרון חביב, הכוחות הגרעיניים פועלים בתוך גרעיני האטומים, כאשר הכוח הגרעיני החזק פועל בתוך גרעין האטומים ומוודא שהגרעין יישאר שלם ושהאטום לא יתפרק, בעוד שהכוח הגרעיני החלש שולט על קצב הדעיכה של חומרים רדיואקטיביים.

חלק מהכוחות הללו רבי-עצמה במיוחד. אחרים חלשים עד כדי גיחוך. במיוחד מובהק ההבדל בין כוח המשיכה לבין הכוח האלקטרומגנטי. מגנט בקוטר של סנטימטר אחד מפעיל את הכוח האלקטרומגנטי ויכול למשוך חפצים מתכתיים אל האוויר – ולהתנגד בכך לכוח המשיכה של כדור-הארץ כולו.

והנה עובדה מסקרנת: אילו כוח המשיכה לא היה חלש בהרבה מהכוח האלקטרומגנטי, החיים כפי שידועים לנו לא היו יכולים להתקיים. הסיבה לכך היא שגופינו מורכב מאטומים מסוגים רבים ושונים, כמימן, חנקן, חמצן, פחמן, גופרית, ברזל ואחרים. אלו מרכיביהם העיקריים של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ. ואולם המפץ הגדול הביא ליצירתם של שלושה סוגי אטומים פשוטים בלבד, ברגעים הראשונים שלאחר הפיצוץ: מימן, הליום וליתיום. יתר האטומים נוצרו בתוך ליבותיהם הגוועות של כוכבי ענק, כתוצאה מתהליכים שגרמו לאטומים הפשוטים להתרכב ביחד וליצור אטומים מורכבים וכבדים יותר כפחמן וברזל. כאשר הכוכבים התפוצצו בסופר-נובות כבירות, מקץ מיליארדי שנים, תוכנם הותז אל החלל החיצון והתגבש ליצירת כוכבי לכת, עליהם התפתחו היצורים החיים.

ואיך כל זה קשור לכוח האלקטרומגנטי ולכוח המשיכה? כוח המשיכה פועל בין חלקיקים יסודיים בתוך ליבות הכוכבים ומושך אותם זה לזה. אך הוא חלש בהרבה מהדחייה החשמלית ביניהם, ולכן הכוכבים מצליחים שלא לקרוס פנימה ולהיכבות כליל. הם ממשיכים לבעור וליצור את האטומים הכבדים יותר, שבסופו של דבר יהפכו לבסיס לחיים. אילולא היה כוח המשיכה חלש כל-כך, הרי שהכוכבים לא היו שורדים לאורך זמן, לא היו יוצרים אטומים כבדים, ובסופו של דבר היצורים החיים לא היו יכולים להיווצר.

תאמרו – מזל ותו לא? ובכן, אולי. אלא שהיקום מלא בהטלות קוביה ממוזלות מסוג זה. אילו הכוח הגרעיני החלש היה חזק קצת יותר, האטומים היו משחררים משקל עודף בקלות רבה , וכל היקום היה מתמלא באטומי מימן קלים בלבד. אילו הכוח הגרעיני החלש היה חלש קצת יותר, האטומים היו מצליחים לשמור על משקלם ואף להוסיף אליו – וכל היקום היה מתמלא באטומי הליום בלבד. אטומי ההליום אמנם כבדים יותר מאטומי המימן, אך גם הם אינם יכולים להוות את הבסיס לחיים.

חושבים שזה הכל? עדיין לא סיימנו. הכוחות הפועלים בין האטומים ובתוכם נראים מכווננים היטב, אך הם לא לבד. גם המסה של חלקיקים זעירים כניוטרונים, פרוטונים ואלקטרונים, נדמית בעינינו מכווננת היטב. אם הייתה מסת האלקטרון גדולה רק קצת יותר, הרי שרוב החומר בעולם היה מושקע ביצירת ניוטרונים, ומעט מאד מימן היה נותר. מכיוון שמימן הוא סוג הדלק העיקרי המתיר לליבות הכוכבים להמשיך לבעור, היינו מקבלים יקום בו (שוב) אין בידינו אטומים כבדים שהיו אמורים להיווצר בליבות הכוכבים.

 

יד המקרה?

דמיינו כי אתם נמצאים בקזינו בלאס וגאס. הספקתם להמר על כל כספכם וגם להפסיד, ואתם עומדים לעזוב חפויי ראש. אלא שעתה מגיע אליכם בעל הקזינו ומציע לכם להשתתף במשחק יוצא-דופן. הוא מציג בפניכם חבילת קלפים רגילה ומבקש מכם לערבב אותה מספר פעמים, לשלוף שלושה-עשר קלפים מראש החבילה ולהניח אותם על השולחן עם הפנים כלפי מטה.

"נעשה התערבות קטנה" הוא מציע לכם. "אם כל שלושה-עשר הקלפים ששלפת מגיעים מסדרת הלבבות – הרי שניצחת, ותקבל את הבעלות על הקזינו כולו. אם אפילו אחד מהם שייך לסדרה אחרת – עלה, יהלום או תלתן – הרי שהפסדת, ואני אקבל בעלות מלאה על הבית שלך ובעלות חלקית על אשתך."

מתוך חוסר-הבנה מוחלט בסטטיסטיקה הנפוץ כל-כך בקרב מבקרי הקאזינו, אתם מחליטים לקבל את ההימור, תוך כדי תפילה חרישית שהאשה לא תשמע על כך לעולם. בעל הקזינו מחייך לעצמו בשביעות רצון. הוא העלה עוד דג שמן ברשת, וכבר ראה תמונות של הגברת בפייסבוק. רגע לפני שאתם הופכים את הקלפים, כדאי שתדעו כי חישוב סטטיסטי מהיר מראה כי הסיכוי שתשלפו 13 קלפים ספציפיים (אס לב, שתיים לב, שלוש לב וכן הלאה עד למלך לב) עומד על אחד ל- 635 מיליארד. כדי להסביר עד כמה הסיכוי לכך נמוך, נאמר רק שאם הייתם מרצפים את מדינת ישראל במטבעות, צובעים אחד מהם באדום, ומבקשים מאדם עיוור לבחור רק מטבע אחד מתוכם, הרי שהסיכוי לכך שהיה מצליח לבחור את המטבע הנכון הוא בערך אחד ל- 635 מיליארד. ואם המטאפורה עדיין לא הייתה ברורה: זה סיכוי ממש, ממש קטן.

מסיבה שאינה ברורה לכותב המאמר, הסכמתם להימור. בעל הקזינו מסתכל בציפייה דרוכה ומחכך ידיו. אתם הופכים את הקלפים בחשש…

ומגלים שכל שלושה-עשר הקלפים משתייכים לסדרת הלבבות.

מזל טוב – שמרתם על האשה לעוד יום, וגם זכיתם בקזינו כולו. זהו צירוף מקרים מדהים – מאורע בעל סיכוי אפסי ממש. קשה להאמין שמדובר במזל ותו לא. האם ייתכן, אתם תוהים לעצמכם, שקיימת יד מכוונת שהשפיעה בדרך לא-ברורה על חבילת הקלפים?

וזה בדיוק מה שהעיקרון האנתרופי אומר. העיקרון האנתרופי קובע כי הכוחות ומסות החלקיקים ביקום נקבעו בדיוק כך שיתירו לחיים להיווצר ביקום. מתוך כל הערכים האפשריים שהיה יכול הכוח האלקטרומגנטי לקבל, הוא זכה דווקא בזה שמאפשר ליקום ליצור חיים. מתוך כל הערכים האפשריים שהייתה יכולה לקבל מסת האלקטרון, היא קיבלה דווקא את זה שאיפשר ליקום ליצור חיים. וכן הלאה וכן הלאה. הכיוונון המושלם של היקום ליצירת חיים מעידה, לדעת חלק מהפיזיקאים המאמינים, על קיומה של ישות מתכננת שעיצבה את היקום בדרך זו. עיקרון זה הועלה לראשונה בשנת 1973 על-ידי הפיזיקאי התיאורטי ברנדון קרטר, בהרצאה אודות 'העיקרון האנתרופי בקוסמולוגיה וצירופי-המקרים של המספרים הגדולים'. הרעיון תפס תאוצה במהירות, והפך באופן טבעי להיות ידוע במיוחד אצל אנשי דת שהשתמשו בו כהוכחה לקיומה של ישות תבונית שכיווננה את היקום כולו ואת הכוחות שבו במטרה סופית ליצור חיים, ובסופו של דבר – את האדם.

אך האם ניתן להסביר את כיוונון היקום גם מבלי שנזדקק לישות מכוונת?

נחזור לחבילת הקלפים שלנו. במקרה ואכן שלפנו את היד המדויקת שרצינו, כי אז אנו עשויים לחשוד בשלוש דרכים בהן הדבר יכול היה לקרות: הנחות-יסוד שגויות לגבי הסטטיסטיקה העומדת מאחורי ההימור, רמאות פשוטה או השגחה אלוהית.

נתבונן בכל אחת מהן, לפי הסדר.

 

חוסר הבנה סטטיסטי: הנחות היסוד השגויות של העיקרון האנתרופי

העיקרון האנתרופי מתבסס על חוסר ידיעה. צורות החיים היחידות שאנו מכירים, מבוססות כולן על פחמן. זוהי אינה ראיה מספקת כדי לפסול את אפשרות קיומן של צורות חיים אחרות, המבוססות על אטומים שונים, שעשויים להיות קלים ופשוטים יותר. קשה לנו אמנם לדמיין צורות חיים שכאלו, אך באופן תיאורטי הן עשויות להתקיים. אם הכוחות ביקום היו שונים בגודליהם, הרי שהרכבי האטומים הסופיים היו שונים גם הם מהיקום שאנו מכירים – אך אין בכך משום הוכחה לאי-יכולתם של החיים להיווצר גם באותו יקום שונה.

הביולוגים בוודאי מרימים גבה או שתיים בנקודה זו. "כיצד יכולים להיווצר חיים בעולם המכיל אך ורק אטומי הליום, או רק אטומי מימן?" הם שואלים. והתשובה היא שבאותו יקום אחר, הכוחות עצמם שונים בגדליהם, וייתכן כי קיימות גם אינטראקציות מורכבות בין החלקיקים המרכיבים את תוכן האטום. ייתכן גם שלא, אך התשובה האמיתית היא שאיננו יודעים כיצד יתנהגו אותם יקומים חלופיים אפשריים, ולכן איננו יכולים גם לקבוע חד-משמעית כי לא ייווצרו בהם חיים.

טיעון זה חלש יחסית, מכיוון שלמרות חוסר-הידיעה שלנו לגבי היקומים החלופיים, עלינו להסתמך על מה שאנו כן יודעים כבסיס למחשבה. למרות שחיים יכולים להיות מבוססים על אטומים אחרים מלבד פחמן, כגון סיליקון (שבבי המחשב מהווים דוגמה מייצגת לכך) קשה לחשוב על דרך מהימנה בה יוכלו חיים להיווצר ביקום המכיל אטומים פשוטים בלבד כהליום או מימן. אך אלו מצבי קיצון של יקומים אפשריים. לא כל היקומים האפשריים מלבד שלנו חייבים להיות מורכבים מהליום או ממימן בלבד.

ויקטור סטנגר, פיזיקאי והוגה דעות אמריקאי, פרסם בשנת 2004 מחקר בו בחר חמישה גורמים מרכזיים בעיצוב צורת היקום. אלו הם הכוח האלקטרומגנטי והכוח הגרעיני החזק, מסת האלקטרון, מסת הפרוטון ומסת הניוטרון. ביחד, גורמים אלו שולטים על תכונותיו הפיזיות של החומר ביקום, "ממימדי האטומים ועד לסדר הגודל של אורך היום והשנה…" כדברי סטנגר. האם ערכיהם של גורמים אלו חייבים להיות קבועים וספציפיים, או שאולי הם יכולים להיות גבוהים או נמוכים יותר מהערכים שלהם היום, מבלי שהדבר יפריע ליצירת חיים ביקום?

חישוביו של סטנגר מראים כי כדי ליצור כוכבים עתיקי-יומין, שבליבותיהם ייווצרו האטומים המהווים בסיס לחיים, ניתן להסתפק במגוון רחב של ערכים. אם הכוח האלקטרומגנטי בלבד היה גדול יותר מכפי שהוא היום, הרי שגיל הכוכבים היה מגיע ל- 680 מיליון שנים – די והותר זמן ליצירת אטומים כבדים. ואם מסת האלקטרון הייתה נמוכה פי מיליון, הרי שמסת הפרוטון הייתה צריכה לרדת רק פי אלף כדי שאורך חיי הכוכבים יישאר על כנו.

סטנגר המשיך ובחן סימולציות של מאה יקומים אפשריים, שבכל אחד מהם שונים הכוחות הפיזיקליים ומסות החלקיקים, כך שיהיו גבוהים או נמוכים פי 10,000 מערכם המקורי. הוא גילה שברובם זוכים הכוכבים לחיים ארוכים המאפשרים להם ליצור אטומים כבדים.

סטנגר הראה לפיכך שערכיהם של הכוחות והמסות ביקום אינם חייבים להיות ספציפיים ומדויקים כדי להביא להיווצרות חיים. אין ערך אחד בלבד אליו ניסה לקלוע המתכנן המשוער, אלא סט רחב של ערכים, שכל אחד מהם בפני עצמו היה יכול להתאים כדי ליצור חיים. אין מניעה הכרחית לקבוע כי היקום שלנו 'נפל' במקרה על הערך הספציפי שלו מתוך כל אותם ערכים אפשריים.

שני הטיעונים המופיעים לעיל הופכים את ההימור לפחות נחרץ מכפי שהיינו סבורים בתחילה. שניהם קובעים כי בעל הקזינו לא באמת ניסח חוקים מוחלטים למשחק. ההימור הממשי הוא למעשה מתירני הרבה יותר מכפי שסברתם בהתחלה. התנאי היחיד לניצחון כבר אינו שליפת 13 קלפים מסדרת הלבבות. תוכלו לנצח גם אם היד ששלפתם תכיל שני ג'וקרים, למשל. או אם היא תכיל ארבעה קלפים מאותו מספר. הסיכויים לכך עדיין אינם גבוהים… אבל פתאום ההימור כבר לא נראה כל-כך בלתי-סביר.

 

רמאות פשוטה: לסדר את החבילה

אתם בוודאי מרגישים הרבה יותר טוב עכשיו: יש לכם סיכוי לא רע בכלל לנצח במשחק של בעל הקזינו. אלא שאתם רוצים לוודא שהסיכויים טובים עוד יותר. לכן, ברגע שבעל הקזינו הולך לשירותים, אתם בודקים את החבילה ומסדרים אותה כך ש- 13 הקלפים מסדרת הלבבות מופיעים ראשונים. כאשר הוא חוזר, אתם שולפים את הקלפים בהבעה תמימה מראש החבילה, לוחצים את ידו וזוכים בכל הקופה. אושן 11 ממש.

דרך רמאות זו מקבילה לתיאוריה הפיזיקלית המכונה 'התיאוריה של הכל'. תיאוריה זו עדיין אינה קיימת, אך פיזיקאים רבים ברחבי העולם מחפשים אחריה. תיאוריה זו תחבר בין ארבעת הכוחות הפיזיקליים ותחשוף שהם מסוגלים להשפיע אחד על השני, כמו פאות שונות של אותה קובייה. אם נטיל קובייה והיא תיפול כשהמספר 1 כלפי מעלה, נוכל לדעת שהמספר 6 נמצא בתחתית. ואם המספר 2 יהיה למעלה, המספר 5 יהיה בתחתית, וכן הלאה. המספרים שעל הפאות תלויים זה בזה, כך שסכום המספרים העליון והתחתון יהיה תמיד 7. באופן דומה, אם 'התיאוריה של הכל' נכונה, הרי שיום אחד אנו עשויים לחשוף כי הכוחות הפיזיקליים תלויים גם הם אחד בשני. המשמעות היא שמהרגע בו נקבע ערכו של כוח אחד בלבד, הוא קובע גם את ערכיהם של יתר הכוחות. במקרה זה, אין צורך לתהות עוד לגבי הדרך בה כוונן היקום – הוא התרחש מתוך תכונותיהם האינהרנטיות של הכוחות הפיזיקליים. חבילת הקלפים, למעשה, הייתה מסודרת כך שכל עוד ששלפתם מראש החבילה, סיכוייכם לנצח במשחק היו מאה אחוזים בדיוק.

זוהי דרך חביבה ופשוטה לרמות, אך עליכם להסתמך על בעל הקזינו שיהיה תמים מספיק לעזוב אתכם עם החבילה בחדר. מה אם הייתה דרך אחרת, שבה אין לכם כל סיכוי להיתפס? ההיפותזה המדעית הידועה כ- 'תורת המיתרים' מרמזת שדרך כזו אכן קיימת. לפי תורת המיתרים, היקום שלנו הוא רק יקום אחד מבין מספר עצום של יקומים. בכל אחד מהיקומים קיבלו הכוחות הפיזיקליים ערכים שונים. היקום שלנו קיבל את הערכים הנכונים ליצירת חיים, ואנו בתור יצורים חיים התפתחנו כמובן בתוכו.

לפי רעיון זה, קיים מספר יקומים הקרוב להיות אינסופי, ובכל אחד מהם אתם שולפים 13 קלפים אחרים מהחבילה. מה הפלא, לפיכך, שבאחד מאותם יקומים תצליחו לעמוד בהימור המסוכן? באופן דומה, לא נתפלא על כך שלפחות באחד היקומים קיבלו הכוחות והמסות את הערכים הנחוצים להם ליצירת חיים.

שתי התיאוריות הללו יפות, אך חשוב לומר שהן עדיין אינן מוכחות. פיזיקאים רבים מאמינים שתורת המיתרים תקפה ושרירה, אך רבים עוד יותר מתייחסים אליה בספקנות משום שקשה לבדוק את הרעיונות שלה בניסויים פיזיקליים רגילים. באשר ל- 'תיאוריה של הכל', פיזיקאים רבים מאמינים שהיא אכן קיימת, אך עדיין לא הצלחנו לגבש אותה באופן סופי.

יוצא מכך שתשובות אלו אינן יכולות עדיין לספק בפני עצמן הסבר נאות לתופעת היקום המתוכנן. לכל היותר, הן מספקות הסבר חלופי להשגחה האלוהית בה נדון מיד.

 

השגחה אלוהית כהסבר לעיקרון האנתרופי

נחזור לנקודת הפתיחה. הציגו בפניכם הימור בעל סיכויים אפסיים לנצח, והסכמתם לקבלו… וגם ניצחתם. האדם המאמין מלכתחילה יודה בוודאי בנקודה זו לאל הכל-יכול, שהטה את תוצאות ההימור עבורו. אלא שזו התחמקות ממתן הסבר אמיתי לתופעה. איננו מכירים ישות אלוהית שכזו הנוטה לשחק בקלפים (או אפילו בקוביות). מעולם לא נתקלנו בה ברחוב, כימתנו אותה באופן מבוקר או קלטנו אותה בטלסקופ החלל האבל. אנשי דת מסוימים מוכנים לקבל את אותה ישות כמקור לעיקרון האנתרופי, אך ראינו כבר שהעיקרון האנתרופי אינו מבוסס היטב, ושקיימים גם הסברים חלופיים סבירים לא פחות – וכנראה שיותר – מההסבר המחייב את קיומה של ישות תבונית שכיווננה את היקום ליצירת חיים.

גרוע מכך, טענה זו מהווה כשל לוגי המתעלם ממכלול הראיות לכיוון ההפוך. אנו רואים שהיקום מכיל חיים, ולכן אנו מניחים שאותה ישות אלוהית שאפה ליצור יקום עם חיים, ושהיא עשתה זאת טוב למדי. אך העובדות המקיפות אותנו מעידות אחרת. אם אכן הייתה ישות אשר כיווננה את היקום ליצירת חיים, הרי שהיא עשתה עבודה גרועה במיוחד בכך. מתוך מרחביו העצומים של היקום, רק כוכב-לכת קטנטן אחד (למיטב ידיעתנו) מכיל חיים תבוניים המכירים בקיומו של אותו אל. כל יתר היקום מורכב מחלל ריק עם ואקום קטלני וקפוא, קרינה קוסמית המסוגלת לעקר חיים וחורים שחורים הבולעים את כל המתקרב אליהם. וכן, גם כוכב-לכת אחד קטנטן עם חיים. אפילו אם קיימים כוכבים נוספים המכילים חיים, הם מתגמדים בגודלם בהשוואה למרחביו העצומים של היקום החשוך והעוין.

האמת המרה היא שהיקום כמות שהוא משמש עדות טובה דווקא לישות אשר תכננה את היקום לאפס חיים – ורק מתוך מזל ותו לא התפתחו יצורים חיים בחלקים קטנים מאד מהיקום. לחלופין, ניתן לשער כי מדובר במזל או ביש-מזל בלבד – הטלת קובייה קוסמית שהביאה ליצירת יקום שאינו תומך בחיים ברובו המכריע. כל הנחה אחרת מתבססת על הסתכלות מאד סלקטיבית בראיות הקיימות: אנו מתייחסים רק לעדויות התומכות בתיאוריה שלנו מלכתחילה, ומתעלמים מכל יתר העדויות התומכות בתיאוריות אחרות.

 

סיכום

העיקרון האנתרופי קובע כי הערכים הבסיסיים של היקום כווננו באופן עדין וזהיר על-מנת שיוכל לתמוך בחיים. עם זאת, זוהי טענה המבוססת על חוסר-ידיעה וחוסר-הבנה מלא של אותם ערכים ושל האפשרויות החלופיות שהיו יכולים לקבל. חמור מכך, זוהי טענה הבוחנת רק את חלקו הזעיר-שבמזער של היקום המסוגל לכלכל חיים, ומתעלמת מכל יתר מרחבי היקום העקרים והמזיקים לחיים. בהינתן עובדות אלו, קשה לראות את היקום המכיל חיים כהוכחה לכוונון עדין ומדויק מכל סוג שהוא.

תמונת השער נלקחה מויקיפדיה, לשם הועלתה במקור ע"י המשתמש Pirkheimer

התמונה השנייה נלקחה מויקיפדיה, לשם הועלתה במקור ע"י המשתמש Racklever

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

570 תגובות

  1. יובל
    אין מצב מבחינה הסתברותית לאורך מספר שנים שתגדיר שאפשר שרועי יזרוק את הדיו כלפי מעלה והוא יסתדר באופן מופתי על גבי הנייר (כל אות כמו במילון אבן שושן) לפי הסדר הבא במרחק שווה בין אות לאות ר , ו , ע , י ללא שום כתם דיו לא רלבנטית על הנייר.
    מטפורה זאת באה לומר על הבריאה שלא יכולה להיווצר כמו שהיא היום ללא החלטה וכוונה לכך.
    האם המדע יכול לסתור אמירה זאת ולהוכיח אחרת?

  2. אביג,
    אם אתה מוצא קשר ברור בין המשל שהבאת לבין המציאות שאתה מנסה להוכיח/להפריך באמצעותו, אשריך. אם תדע להסביר אותו, אולי גם אוכל להתייחס אליו.

  3. יובל
    זה שהערכה שלך כלפי נמוכה (ביחס למי) אני מקבל באהבה
    אבל זה שאתה מתחמק מההתמודדות המדעית לשאלתי בעניין הדיו ורועי זה כבר מאוד מאכזב
    אולי אין לך תשובה אבל אולי כיוון מחשה לוגי כלשהו?

  4. אביג,
    אמנם הָעֲרָכָתִי את האינטלקט שלך מאד נמוכה, אך מחמת הכבוד לך כאדם אני מבקש להשיב. מאידך, אינני יודע איך להסביר לך באופן שתוכל להבין.
    אז אם לא אתה, אולי קוראים אחרים יבינו ואראה בזה שכר לעמלי.
    הבאת משל על נייר, דיו ו"רועי", וממנו אתה מסיק על דברים שברומו של עולם וטוען להוכחה/הפרכה של טענה המקובלת מאד על קהילה רחבה של אנשים חושבים. אני מזכה אותך מאשמת הבעת בוז ולעג, בשל הספק שזה סתם סגנון קישוט, אולם עליך להבין שסוג כזה של דיבור הוא אינו לעניין.

  5. יובל
    הרב שיח פה הוא סופר אווילי כאשר כולם כמו אלה ממאה שערים דוגמטים שלא מסוגלים להפעיל את המוח מעבר ל 5% מיכולתו.
    כאשר אני קורא פה תגובות על המאמרים אני מבין שהידע שאתם דוחפים לראש מוציא החוצה ריקנות אנושית.
    שאלתי שאלה שאין לך עליה תשובה אז אתה מתקיף כי אתה מתוסכל שהמדע יושב על 4 פילים שמחזיקים את כדור הארץ.

  6. דעתי כדעת יובל.
    אבי ג הוא לדעתי טרול מארץ הטרולים ואני חושב שהגיע הזמן לחסום אותו על הצפה (ועוד הצפה בשטויות!).

    אבי בליזובסקי – לשיקולך.

  7. אביג, אתה שקרן.
    התשובה לא חשובה לך.
    מה שחשוב לך זו תשומת הלב, אז הנה קיבלת כזאת ממני.
    אבל דע לך שאתה אחד המגיבים היותר אוילים שנתקלתי בהם באתר הזה, אולי הגדול ביותר.
    אתה מוציא דברים מהקשרם, לא מתוך כוונת זדון אלא מתוך טיפשות מוחלטת.
    עצוב לדעת שיש אנשים כמוך בעולם.

  8. רועי
    האופציה שהיקום התכוונן באופן אקראי מופרכת ע"י מציאותו של האדם על פני כדור הארץ
    מהסיבה הפשוטה בהתאם לדוגמא הבאה:
    רועי תיקח נייר לבן גדול מטר על מטר ותניח אותו על הרצפה קח כסת דיו פתח את הפקק והשפרץ את הדיו כלפי מעלה. טיפות הדיו יפלו מטה על הנייר הלבן.
    שאלה ראשונה כמה פעמים תבצע את הפעולה עד שהדיו יסתדר על הנייר במרכז בצורת האות ר' (אות הראשונה של שמך) ללא שום סימן שחור אחר על הנייר. אתה איש מדע אתה יכול לחשב את ההסתברות להצלחתך.
    לאחר שהצלחת לגבי האות ר' תבצע את אותו עקרון אבל הפעם שתי אותיות יסתדרו ר' ו'. כמה פעמים הפעם תצטרך לבצע עד הצלחה מושלמת?
    מעניין מה התוצאה של מספר הניסיונות עד קבלת שמך המלא על גבי הנייר הלבן וללא שום כתמי דיו מסביב.
    האאאא קשה אבל שטויות זה כולו 4 אותיות קטן עליך, תראה איך באופן אקראי נוצר העולם עם כל המורכבות של הגלקסיות ומה עם כדור הארץ צמחיה בעלי חיים והאדם המתוחכם. אתה יכול להגיד לי ידידי רועי כמה ניסיונות אקראיים הטבע ביצע עד יצירת כל היקום????
    התשובה מאוד חשובה לי, עוד לפני שאני הולך לישון כך שאוכל לחלום על התשובה שאקבל.
    מה שמוזר פה שהכתבה שכתבת רועי היא תעודת עניות לשכל היישר של 90% מהאנושות וזאת כאשר אתה דוקטורנט לננו טכנולוגיה ומשתעבד לתאוריות עד איבוד ההיגיון הפשוט האומר שהמציאות החומרית לא הייתה קיימת לפני בוא האדם ואם הייתה לפרק זמן קצר עדיין לא הייתה רלבנטית.
    אם אתה לא מרגיש צורך לא לחטא לאמת שנס מותניך עד שתהיה משוכנע מה האמת שמאחורי בריאת העולם.

  9. ז'וז'ו (http://www.hayadan.org.il/god-and-the-fine-tuning-of-nater-2208116/#comment-315607):

    ברור שהדתי אינו מנכס את אלוהים.
    הדתי מנכס את העולם לאלוהים ולא להפך.
    זו אחת הטעויות שלו כיוון שמי שברא את אלוהים הוא האדם וכמה אנשים מבולבלים (דתיים או לא – זה לא חשוב) מאמינים בקיומו.

    לוויכוחים באתר אין קשר לאינטליגנציה רגשית ונראה לי שכלל אינך מבין את המונח.

    ז'וז'ו (http://www.hayadan.org.il/god-and-the-fine-tuning-of-nater-2208116/#comment-315683 ):

    משום מה – אתה לא מתנצל בפני קורבנות האלימות המילולית של יהודה.
    מעניין.
    גם אינך שואל את עצמך מהי הסיבה לאלימות המילולית כלפ]י יהודה.
    האם זו האלימות המילולית שלו?
    האם העובדה שהוא מנסה כאן – כבר במשך שנים רבות – להוליך את הציבור שולל – היא בכלל דבר שצריך להגן עליו?

    אגב – גם על הזכות להכחיש את השואה תגן?
    ומה בדבר הזכות לתקוף את דבריו של יהודה? נראה לי שאותה אתה דווקא תוקף.

    ז'וז'ו (http://www.hayadan.org.il/god-and-the-fine-tuning-of-nater-2208116/#comment-315753 ):
    " את מתלהמת ומגיבה בבוטות בכדי להסתיר את צרות אופקייך"
    נו נו! מי שנוקט באלימות מילולית?!
    ועוד כל כך בלתי מבוססת שזה ממש פתטי!
    נראה שעליך ללמוד עוד אלף שנה כדי להתקרב לרוחב אופקיה של קמילה.

    " "מנכס" או "לא מנכס" זה חשוב כקליפת השום"
    וואלה?
    והרי זה כל כך לא חשוב שזה מה שבחרת כדי לפצוח בו בסדרת תגובותיך.
    לא היה יותר קל לכתוב "קליפת השום" במקום לכתוב את תגובתך הראשונה?

    ז'וז'ו (http://www.hayadan.org.il/god-and-the-fine-tuning-of-nater-2208116/#comment-315806):
    תרחישי אימים מונעי דת מתרחשים גם בימינו ואין כל סיבה לחכות לעתיד הרחוק כדי להיווכח בהם.
    האם השתמטות חלק כה גדול מהאוכלוסייה בישראל משירות בטחון ומפרנסה עצמית אינה תרחיש אימים?
    למרבה הצער דוגמה זו היא רק קצה הקרחון וציינתי אותה כדי להצביע על קיומו של הקרחון שאתה מקווה שאיננו.

    ביחס לאירוע המכונן – כפי שקמילה כבר הסבירה לך – אתה חושף חוסר הבנה אדיר כאשר אתה מנסה להציג את היתרונות שבשיטה המדעית המביאה לתיקון ושיפור ההבנות הקיימות – כחיסרון.
    על רקע אי הבנה זה מובן גם מדוע אתה חושב הוקעת הבורות היא טעות (אבל באותה הזדמנות – אתה מרשה לעצמך להוקיע את הוקעת הבורות כי זו כמובן אינה טעות).
    הצחקתני.
    האמת היא שכאן הוכחת שאין כל טעם בשיחה אתך אבל נראה אם יש טעם להצביע – למען האחרים – על דברים נוספים.

    ז'וז'ו (http://www.hayadan.org.il/god-and-the-fine-tuning-of-nater-2208116/#comment-315821):

    אמרתי שאראה אם יש דברים נוספים שאפשר להצביע עליהם.
    מכיוון שבתגובה זו מצאתי את אותה רדידות וגסות רוח שמצאתי בקודמות לה אני רואה שבינתיים אין דברים נוספים.

  10. אגב נוסף (טיפה ארוך, סליחה). דעתי היא כי התורה בכלל אינה טוענת כי אלהים ברא את העולם.
    צריך להבין את משמעות המילה "את" במקרא בכלל ובפרט בפסוק הראשון של ספר בראשית.
    המילה "את" במקרא משמשת במובן של "ביחד, אך נגד". למשל, מעשה האינוס של אמנון בתמר, כמו גם של שכם בדינה מתואר באמצעות מילה מן השורש "את" ("שכב אתה" [או, כפי שהיום נוהגים לקרוא, "אותה"]) בעוד שמעשה האהבה בין דוד ובת שבע כמו בין יעקב ולאה מתואר באמצעות מילה מן השורש "עם" ("שכב עמה"). המילה "את" מופיעה במקרא פעמים נוספות, ובכולן היא מתארת פעולה של אחד מול השני. למשל "את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים" (ירמיהו, יב, ה).
    על כן, את הפסוק הראשון בתורה יש להבין כ"בראשית בּרֹא אלהים נגד השמים ונגד הארץ" (הרי"ש במילא ברא מנוקדת בחולם. כשהמקרא נכתב, עדיין לא הומצא הניקוד), דהינו בראשית בריאתם של אלהים והשמים והארץ אלה מול אלה.
    זה נשמע כאילו אני סתם ממציא את זה, אבל אף אחת מן המיתולוגיות אינה מייחסת את בריאת העולם יש מאין לאלים. אפילו הסיפור "נומה אליש", שממנו הועתקו פסוקים רחבים לפרק א בבראשית, אינו מייחס את בריאת העולם לאל הראשי. הסיבה היא, לדעתי, שייחוס בריאת העולם לאלהים מעלה את השאלה האינסופית "ומי ברא את אלהים? ומי ברא את מי שברא את אלהים? …" וכותבי המיתולוגיות נזהרו שלא ליפול בפח הזה. אלהים מוצג כ"קונה שמים וארץ" (למשל, בראשית יד, יט), ולא כ"בורא שמים וארץ".
    הייחוס הבעייתי הזה, שמאחד את "בורא" עם "קונה", נולד בתקופה מאוחרת.

  11. יובל,

    אינני יודע דבר על החיים שלאחר המוות. מהיכרותי עם אנשים מסוימים אני תוהה לעיתים אם יש חיים לפני המוות.

    קמילה,
    את מחמיאה לי לשווא. כל הטענות שהעליתי הועלו ונחקרו על ידי אחרים. על תנסי ללמוד הכל בתגובות טוקבקסטים, יש למידה שמחייבת יריעה רחבה מיריעת "תגובה" – צאי ולמדי.
    את שואלת המון והמון גורם לרדידות – תתמקדי. אמרת על פנספרמיה SO… את מסוגלת בכלל להבין את הנגזרות מכך על תנאים ליצירת חיים? על חיפוש חיים? סוגי חיים?
    לא הבנתי את עינייין רמת גן? זאת בדיחה?

  12. ז'וז'ו,
    אני מציעה לך לרענן את מלאי הבדיחות שלך, חפש בתל-אביב, גבעתיים או אפילו בבני ברק, אבל עזוב את רמת גן.

    ה"אירוע המכונן" שלך הוא עניין טריוויאלי עבור אנשי מדע (ועבור מרבית האנשים שמתעניינים במדע או אפילו "רק" בפילוסופיה של המדע). עבודת המדענים ככלל תמיד נמצאת על הגבול שבין הידוע (מבחינה מדעית, לא מבחינת אמונות או תחושות בטן). מה שעשית בהמשך התגובה הוא העלאת השערה, אמנם לא ניסחת זאת כך אבל אפשר לנסח זאת. העובדה שאתה יכול להציע הסברים שונים לתופעות עדיין לא אומרת דבר על מידת נכונותן. הצעת מעין רעיון חלופי לתופעה שמכנים סופרנובה, בדרך כלל (אבל לא תמיד) זה החלק הקל במדע אם יש לך טיפת יצירתיות. הקושי הוא לבחון אם ההצעה בכלל רלוונטית. ההצעה שלך נראית לי על פניו לא רלוונטית בעליל מהמעט שאני יודעת אבל תהיה יותר משכנע אם תוכל לספק מנגנון חלופי קצת יותר מפורט לאור מה שאתה מציע אשר תואם את הידע שקיים בנושא זה. האם אתה יכול ספק הסבר שכזה?

    כיצד הוקעת בורות ושגיאות לוגיות יכולה להעיד על הבורות של מי שמפנה את תשומת הלב לכשלים אם הדברים של "שומרי המוסר" מגובים בהפנייה לעובדות או לטענות אשר הן מצויות בקונצנזוס המדעי וכן מצביעים על כללי הלוגיקה שעוותו, עיוות שכל מי שיודע מעט לוגיקה ואפילו שכל ישר יכול לזהותו. לא ברור לי על סמך מה אתה מעלה האשמה זו. האם אתה יכול להבהיר זאת, למשל על ידי דוגמאות? איך אתה מסביר שאותם אנשים אומרים שהם אינם יודעים דברים אחרים, כלומר מודים בבורותם בהקשרים אחרים?

  13. המילה האחרונה!
    תודה. זו היתה רק שאלה למען הסטטיסטיקה.
    בשעתו ניסיתי לבדוק את הקשר בין האמונה באלהים לבין האמונה בחיים לאחר המוות. הטענה שבדקתי היא שללא האמונה בחל"ה גם לא מתעורר צורך להאמין בכוחות מסתוריים.
    דעתי הנחרצת היא שאין חיים לאחר המוות. אני משוכנע שזו גם דעתך.
    אולם זה מותיר "ריקנות" מסוימת בתודעה שלי. הנה שאלה אחת מני רבות שלא מצאתי להן פתרון: "למה לי לעמול ולטרוח לשכנע את המתווכחים אתי באמיתות טענותי, אם ממילא לא הם ולא אני נישאר כאן מעבר לזמן מוגבל כלשהו?". האם גם בתודעתך עולות שאלות "כפירה" כאלה?

    אגב, האמונה בחיים לאחר המוות אינה מופיעה בתורה בכלל. גם לא בשאר המקרא (אם כי יש הרואים בהעלאת שמואל מן המתים בידי בעלת האוב בעין-דור טענת נגד). היא הגיעה ליהדות מאוחר, אולי בהשפעה נוצרית. העונש היחיד שמטיל אלהים על האדם הוא "פוקד עוון אבות על בנים ועל ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים", אך אף לא מילה אחת על העולם הבא ועל גיהנום.

    ז'וז'ו! האם יש לך משהו לתרום?

  14. טעות קטנה אבל חשובה. בתגובתי
    http://www.hayadan.org.il/god-and-the-fine-tuning-of-nater-2208116/#comment-315783
    כתבתי בטעות: "דתיים מבטלים גיורים (רפורמים או של הרבנות הצבאית) או לא מבטלים חיתון שבוצע על ידי רבני צוהר" כמובן שה"לא" מיותר והתכוונתי לביטולים עליהם הכריזו לאחרונה של חתונות שנערכו על ידי רבני צהר.

  15. xianghua
    רק עכשיו נודע לי במקרה שההגייה הנכונה של הכינוי שלך הוא משהו שדומה ל-שנפה (shanfa). מדוע לא תיקנת אותנו? הרי אנחנו משתדלים לתקן את הטעויות שאתה עושה…

    הפנית בתגובותך האחרונה כאן לדיון על האבולוציה, באותו דיון המחשת הרבה מהדברים עליהם אני מדברת ושמשום מה מגיבים אחרים כאן אינם מבינים מה כל כך בעייתי במה שמגיבים כמותך כותבים. אז גם אני מצטרפת להמלצה לשוב ולקרוא באותו דיון ולשים לב בעיקר לתוכן הדברים, לשים לב מי מתייחס בקפדנות לטיעונים ומי מתעלם מהם, לשים לב מי שוגה בעובדות ידועות או בכשלים לוגיים אך עדיין ממשיך להשתמש באותן שגיאות גם לאחר שהועמד על טעויותיו. שימו לב גם מי מביא רפרנסים מדעיים וטוען שנובעת מהם מסקנה מסויימת כאשר החוקרים עצמם כותבים שהמסקנה שלהם הפוכה לגמרי. שימו לב מי מעלה בכל פעם איזה טיעון בריאתני (מוכר ולעוס לעייפה) לאחר שנענה לגבי ה"הפרכות החד משמעיות" שהעלה קודם לכן (הרי מספיקה הפרכה אחת, ודוגמאות להפרכות שכאלה הוצעו על ידי תומכי האבולוציה עצמם לאורך דיון זה ואחרים בנושא). שימו לב כיצד שנפה זוכה להתייחסות עניינית ממושכת אל מול התנהלות שניתן לייחס לה בהתחלה בורות וטיעונים בעלי לוגיקה קלוקלת אך כעבור זמן קצר קשה שלא להבין שמדובר במגיב בעל אג'נדה שמתעקש לעצום עיניים כלפי ידע קיים, להסיק מסקנות שלא ניתן לגזור אותן לוגית מטענות המוצא, להתעלם מבקשות הבהרה לגבי החלופות שקיימות לדעתו, ואפילו הוא מוכן לשקר ולעוות את מה שאמרו מגיבים אחרים ומדענים במחקריהם רק כדי לקדם את האג'נדה שלו (שהיא בכלל לא שלו, אלא של בריאתנים נוצרים שמספר בתי משפט כבר קבעו שטיעוניהם אינם מדעיים ובעצם הארגונים שמביאים טיעונים אלה הם כולם דתיים במסווה). שימו לב גם מי מקפיד להבהיר שתאוריית האבולוציה היא רק ההסבר הכי טוב שיש לנו נכון לרגע זה ולא יותר מזה, כלומר אף אחד לא טוען שאלוהים או כל בורא תבוני לא יכול להתקיים אלא שפשוט האמונה בו אינה מוסיפה דבר למה שהאבולוציה כבר יכולה להסביר אלא רק גורעת מכך.

    באתר כמו הידען, אשר יש לו מטרה להנגיש ידע מדעי לציבור הרחב, גם אם זה במחיר של שטחיות מסויימת ופופולריזציה מסויימת, יש אחריות כלפי התכנים שעוברים דרכו. יש אחריות ברמה המקצועית וכאן באים לעזר מי שעיסוקם הוא במדע או כאלה שהם בעלי היכרות והבנה של ידע ממקורות מקצועיים מוסמכים או ממקורות שידוע להם שהם תואמים את הידע המקצועי (וכל אחד שרוצה ללמוד באמת יכול וצריך לפנות לספרות המקצועית לפני שהוא מנסה ללמד את מי שכבר יודע). עוד סימן היכר לאנשי מקצוע הוא היכולת לומר שהם אינם יודעים דבר מה, ואמירות כאלה תוכלו למצוא בעיקר מסוג אחד של מגיבים. הסוג השני משתמש בהודאה שישנם דברים שאיננו יודעים עדיין להסיק מסקנה שאינה נגזרת לוגית שזו הוכחה שטענתם המיותרת היא מחוייבת המציאות. מבחינה זו לא כל תגובה היא שוות משקל וכאשר מנסים להציג כאילו כל טיעון הוא שווה ערך באתר כזה קיים חשש אמיתי שאלה שאינם יודעים להבחין מהם הטיעונים הרלוונטים ומהם טיעונים שאינם מחזיקים מים יוטעו כי ישנם הרבה יותר טיעונים מהסוג האחרון (פשוט קל הרבה יותר כאשר אינך מחוייב לעובדות, ללוגיקה ולמוסר של אמירת אמת והתייחסות עניינית), החשש הוא גם שאלה שכן יודעים לזהות מהם הטיעונים הרלוונטים יקבלו בחילה מכל השטויות שמסביב וילכו למקומות עם פחות אידיוטים\נוכלים וכך יהיו פחות מגיבים שיכולים לתקן את המעוות וההדיוטות שוב מפסידים. בכל מקרה שכזה אתר הידען (וכל מי שידע מדעי חשוב לו, מגיבים וקוראים סקרנים כאחד) מחמיץ את מטרתו. אני רואה בהוקעת אותם מגיבים שפוגעים במטרה זו צורך וגם חובה של מי שהמדע והחשיבה המדעית חשובים לו. יחד עם זאת, חשוב להזכיר, שאיני קוראת לסתימת פיות ואני מברכת על כך שמדיניות האתר היא למעט בחסימות אפילו כאשר מדובר במגיבים שכבר הוכיחו את פגיעתם הרעה בעשרות מקרים. אני סבורה שזו נקודת זכות ענקית במיוחד כאשר משווים את המדיניות באתרים אחרים, למשל אתרים המנוהלים על ידי דתיים וזאת מנסיון אישי למרות שמעולם! לא העזתי לטעון שם שאני יודעת או מבינה בדת יותר מאלה שמנהלים את האתרים ההם או דתיים שמגיבים שם.

  16. קמילה

    כתבת מסכת רחבה שעיניינה אותי, תרשי לי באפסותי לאמר לך שלמדתי דבר או שניים. לא אתייחס לתרחישי האימים שרשמת על הדת, אני מקווה שלא כך התגלגלו הדברים בעתיד.

    תרשי לי בבקשה לשתף אותך ב"אירוע מכונן" מחשבתי שהיה לי, הרקע הוא איסוף נתונים ב"חישה מרחוק" והבסיס של דעות ותיאוריות. שנים רבות היה מקובל להניח שהירח הוא גוף שמימי שנלכד בכוח המשיכה של כדו"הא וכך מאז הירח סובב לו. והיו תצפיות על הירח שהלכו והשתפרו במשך אלפי שנים. וכל התצפיות לא סתרו את התפיסה שציינתי וגם אם היו משתפרות לרמת תצפית בוטן על הירח – התיאוריה הייתה עדיין טובה. במהלך נחיתת אפולו על הירח נלקחו דוגמאות אבנים מהירח, וחלף לו זמן ודוגמאות אלה נותחו כימית ונמצא שהרכבן זהה לסלעי כור הארץ, כך גם תיארוך גיל הסלעים. חלף לו עוד זמן והיום האמונה הרווחת שונה – כדו"הא והירח נוצרו יחדיו בהתנגשות בין שני גופי שמיים.
    אז אין הדוגמא נוגעת במשרין לדתיים או לאבולוציה, אבל היא נוגעת ל"ידע על הידע". ובוודאי לרוב הידע שלנו על אסרונומיה. שמרביתו מושג ב"חישה מרחוק".
    אמשיך בדוגמא נוספת אבל ממש בקצרה, האמונה שהיקום מתפשט והאנרגיה האפלה מהווה מעל 70% מהיקום נובעת מתצפיות על סופרנובות מטיפוס la. שם מניחים היתוך ש"מתניע" מכוחות כבידה… והרי בכדור הארץ יצרנו היתוך שמתניע מביקוע, שמתניע בעצמו מפיצוץ כימי. אלה אנרגיות נמוכות לחלוטין מהנדרש להיתוך מכבידה… אז סופרנובות הן אכן "נרות סטנדרטים"? ואם יש תלות בהרכב הכוכב, אז מה שוות כל התיאוריות שלנו ???

    לכן ובאופן נרחב, הוקעת הבורות של אחרים (יהודה, חנן ואחרים) נראית לי לעיתים כנובעת מבורות "שומרי המוסר" של המדע.

    ובדיחה לסיום…
    שאלה: איך הומו דופק בחורה?
    תשובה: לא מגיע לפגישה.

  17. ז'וז'ו,
    אתה מיתמם. כאשר דתיים משתלטים על שכונות מגורים והופכים את צביונם החילוני לדתי, החילונים באותה שכונה חופשיים פחות להיות מי שהם רוצים להיות. חרדים השלכו אבנים לא רק ברכב תועה שנכנס לתוך שכונתם (שזה כבר מראה לך דבר או שניים על המוסר שלהם אם אדם בתום לב טעה ועלול להירצח בשל כך, במובן זה אין מרחק רב בין זה ובין מקרה בו יהודי טעה ונכנס לרמאללה) הם עשו זאת גם באזורים ציבוריים שמחוץ לשכונותיהם. היכן מצוי הגבול בין כיבוד דעה שונה ובין התנגדות לנסיונות כפיית אותה דעה על הרוב? האם כאשר דתיים מבטלים גיורים (רפורמים או של הרבנות הצבאית) או לא מבטלים חיתון שבוצע על ידי רבני צוהר, האם לא מדובר בניכוס אלוהים שמשפיע על בני אדם אחרים מחוץ ל"שכונותיהם" של הדתיים? האם אין התערבות דומה ממניעים דתיים בנושאי קבורה? בממשל? בחלוקת תקציבים ונטל? מדוע זה בסדר שנשים דתיות עוברות מדלת לדלת בשכונות חילוניות ומנסות לשכנע אותי ללכת למקווה ולשמור מצוות במסיונריות כמיטב המסורת הנוצרית? אז אולי לך לא מפריעים כל מני מעשים והתבטאויות, לי ולאנשים רבים אחרים שהכרתי בישראל הדברים מפריעים מאוד, לא בגלל שאנחנו לא התחשבנו בצרכי הקהילה הדתית בשכונותיהם אלא בגלל שהקהילה הדתית נדחפה להשפיע עלי ועל שכמותי וכל זאת תחת הצידוק שהם נתנו להתנהלותם והוא בפירוש הצידוק שנובע מניכוס האלוהים אשר גורר התנשאות (עגלתנו מלאה שלכם ריקה, אנחנו יודעים מה נכון, אתם טועים, אנחנו מוסריים אתם מסוממים ופרוצות וכד') וגם אלימות. מפריעים לי עוד הרבה דברים שקשורים באופן שבו חיי הדתיים (שכמובן זכותם המלאה לחיות אותם כפי שהם מבינים אותם גם אם איני מסכימה להם בכלל) משפיעים עלי. אם זו התלהמות בעיניך אני חוששת שאתה לא מבין מה עומד לפנינו. נראה שמצאת דרך לא לראות מה שלא מוצא חן בעיניך ובכך אתה חי באשליה שהוא לא קיים. זו גישה שעלולה להתגלות כמסוכנת כי כשתהיה כאן מדינת הלכה אז באמת החופש היחידי שיהיה לך ימצא בתחום הדמיון שלך ושם בלבד. תוכל לדמיין שאתה נוסע בשבת ותוכל לדמיין שאתה אוכל שרימפס וגם תוכל לדמיין שיש חופש וריבוי דעות.

    לגבי האבולוציה, היא אינה פוסלת קיומו של מתכנן תבוני ממש כפי שאינה פוסלת מגהצים ירוקים וממש כפי שמכניקת הקוונטים אינה פוסלת את קיומו של האומיקרון הקדוש וזאת מהסיבה הפשוטה שהאבולוציה לא נזקקת למתכנן תבוני כדי להסביר את מה שהיא מסבירה, למעשה ישנן פגמים "תכנוניים" כאלה שצריכים להטיל ספק רב בכל מי שחושב שמשהו תבוני תכנן כאן משהו. החשיבות בתיאורייה מדעית היא לא במה שהיא איננה עוסקת או נדרשת, אלא דווקא באותו סט מצומצם ככל האפשר של הנחות מוקדמות שמספיק להסביר מגוון של תופעות. אז נכון, האבולוציה אינה שוללת שאת היצורים הראשונים הביאו חיזרים מפני שתיאוריית האבולוציה לא עוסקת בהווצרות החיים אלא במקור המשותף לכל החיים המוכרים על פני כדור הארץ, יהיה מקור זה שלולית בוץ או חיזר. שים לב שהיות וגם היצור הראשון שהובא לפי התסריט שאתה מציע וגם החיזרים נוצרו איכשהו ואיפשהו, כך שרק העברת את בעיית הווצרות החיים למקום אחר, סו? האם דמיינת שכתבתי או שהתכוונתי שהאבולוציה מוכיחה שאין אלוהים או שהוא לא יכול להיות הסיבה לקיומנו? הרי מעולם לא כתבתי דבר כזה! אני רק סבורה שאין שום סיבה לחשוב שקיים דבר שכזה, במיוחד כאשר הסטורית הצורך בקונספט הזה הולך ונדחק בכל פעם שהמדע מגלה דבר מה על העולם. זכותו של כל אדם להאמין שאלוהים קיים ושהוא מסביר כל דבר שהמדע עדיין לא יודע להסביר אם זה עושה לו טוב. אם בכך שאני לא יכולה להאמין בדברים שאין לי שום סיבה טובה להאמין בהם אתה קורא לי צרת מוחין, אזי אומר לך תודה כי זו מחמאה עבורי. אם אתה מתכוון שמי שאינו צר מוחין אמור לקבל כל דעה שעדיין לא הוכחה כשגוייה כאילו הייתה אמת מדעית, הרי אתה מקבל את רוח הניו-אייג'. האם לפחות תהיה הוגן ותהיה מוכן להשוות מי מבין הגישות הביא לידע והבנה של המציאות הסובבת אותנו באופן שניתן להעמידו במבחן? למשל האם אתה יכול להצביע על טכנולוגיה שפותחה באמצעות ידע ניו-אייג'י או דת?

    את האגרסיות שלי אני פורקת פעמיים בשבוע בששיעורי קיק-בוקס (ואני לא מפלה בין נשים וגברים, אנשי מדע או דתיים). כאן לעומת זאת אני רק מצביעה על הכשלים שלדעתי קיימים והסברתי זאת כבר בעבר שהסגנון חשוב בעיני פחות מאשר התוכן, בדיוק מסיבה זו לא תמצא אצלי תגובות שאין בהן גם התייחסות עניינית לדברים (אם מישהו ימצא כזאת תגובה נדירה אני מבטיחה לו שאם יעקוב באותו דיון לאחור תגובה אחת הוא יבין מדוע נולדה אותה תגובה). ודאי שאני חושבת שזה תורם, אני חושבת שיש חשיבות רבה להוקיע את מי שמתעלם משגיאות גסות שקיימות בטיעוניו. כאשר הוא מעלה אותם לראשונה אזי עוד אפשר לייחס זאת לבורות או חשיבה לא רציונאלית, אבל לאחר שמפנים את תשומת ליבו לטעויות? כאן כבר מדובר בדבר אחר ועל כך צריך להתריע וגם להתקיף אם צריך.

    הומור דווקא ניסיתי, אבל אז היו כאלה שנעלבו ממה שכתבתי. אני מוכנה לנסות לחזור לכתיבה כזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן