האם תיאוריית האבולוציה מפריכה את קיום האלוהים?

פרק ראשון בסדרה 'בין המדע והאל' מאת רועי צזנה, המנסה תחילה לענות על השאלה מהו בעצם אלוהים

אלוהים על פי מיכאלאנג'לו
אלוהים על פי מיכאלאנג'לו

רבים אוהבים לחשוב היום על צ'רלס דרווין כנביא הגדול של האבולוציה והאתאיזם. הם שוכחים לעתים שצ'רלס דרווין השתוקק בצעירותו להבין את העולם ולפענח את צפונותיו בשם הדת ולמען תפארת האל. למעשה, דרווין למד תיאולוגיה בנעוריו ואף שקל לפנות לכמורה בטרם החליט להשתקע במדעי החיים. באותם הימים, חוקרי טבע רבים הגיעו דווקא מתוך שורות הכמרים, מתוך האמונה שאם יבינו טוב יותר את העולם שמסביבם, הרי שיוכלו להבין טוב יותר גם את האל בכבודו ובעצמו. זו הייתה גם שאיפתו של דרווין כאשר פתח במסע הגדול שלו מסביב לעולם, ממנו חזר עם התובנות הראשונות אודות תיאוריית האבולוציה.

אלא שדרווין לקח צעד גדול מדי. אנשי הדת של המאה ה- 19 ראו בתיאוריה שהגה ופיתח סוג של קריאת תיגר ישירה על האלוהים בכבודו ובעצמו.

וכל שנשאר לשאול הוא: האם הם צדקו?

מן הראוי שאחרי יותר ממאה וחמישים שנים מרגע הגייתה של של תורת האבולוציה, ננסה לענות על השאלה באופן שיהיה ברור ונהיר גם לאנשי הדת וגם לאנשי המדע. אך לשם כך עלינו לענות על שאלה קשה לא-פחות: מהו, בעצם, האלוהים?

קיימות מספר תשובות לשאלה זו. האחת רואה באלוהים סוג של ישות תמירה אשר בראה את העולם והלכה לדרכה, כשהיא מתעלמת מכאן ואילך מבני-האדם. תיאוריית האבולוציה אינה יכולה להפריך את קיומו של אלוהים מסוג שכזה, ואיש אינו מתיימר כי היא עושה כן. ברם, ראוי לשאול מה קשר בין ישות שכזו לבין שלל המנהגים והאמונות התפלות והטפלות אשר נקשרו בשמה בידי אנשי הדת מאז ומעולם.

לעומתה, קיימת הגישה הדתית האורתודוכסית, הרואה באלוהים סוג של זיווג בין דרדס-אבא וגרגמל. הוא משגיח על ילדיו הרחק מלמעלה, מכוון אותם בדרך הישר באמצעות נביאיו (הממעטים להגיע) ובאמצעות עונשים רבים מספור בצורת מגיפות, אסונות טבע ובמקרים מעטים עד כדי-תסכול, גם בסיכול ממוקד. למרות לחץ הדם הגבוה שלו ונטייתו לירות קודם ולשאול שאלות אחר-כך, הוא אלוהים טוב-לב בסך הכל. הוא יודע הכל, הוא כל-יכול ובני האדם הם תמיד במרכז עבורו. עבורם הוא יצר את העולם, אחרי הכל, לפני ששת-אלפים שנים, פלוס-מינוס.

האם ניתן להפריך את קיומו של יצור שכזה באמצעות הסתמכות על המדע והלוגיקה האנושית? זוהי דילמה בת אלפי שנים: האם באמת ניתן להבין את רצון האל, או לעמוד על תכונותיו? שהרי ישות שכזו, שהיא כל-יכולה וכל-יודעת, יכולה לקחת בחשבון עובדות וסיבות שאנו איננו מכירים או מבינים עדיין.

ובכן, זה ייתכן. אלא שלא ניתן להתייחס לטענות אלו מבלי הוכחות רציניות יותר לקיומה של אותה ישות, או לתהליכי החשיבה העמוקים שהיא מקיימת. כל דרך אחרת להסקת מסקנות אודות האל מובילה לכך שאנו חוזרים לאמונה טהורה ותו לא. ואם באמונה עסקינן, מי ערב לנו כי היהודים צודקים יותר מהנוצרים, מהמוסלמים, מהבודהיסטים או מכל אחת ממאות הדתות והכתות האחרות הממלאות את פני האדמה? אם נשתמש באמונה בלבד כמורה דרך, מדוע שנתייחס לאל היהודי יותר ברצינות מאשר לקיקי-טיקי, אל האבן העתיק של הפיגמים, הקבור מתחת לקרקעית הים?

האמונה אינה הדרך למציאת האמת, ועל כך עמדו כבר חכמים רבים בתלמוד. אם ברצוננו להתקרב ככל האפשר לאמת, הרי שהדרך היחידה לעשות זאת הינה באמצעות שקלול העדויות הממשיות הקיימות בידינו היום.

לקורא המאמין נמליץ כבר עכשיו שלא לדאוג יותר מדי, מכיוון שיש להודות כי לא ניתן לעולם להפריך בוודאות את קיום האל. במדע, בניגוד לאמונה, אין וודאות מוחלטת. לעולם אין אנו יכולים להפריך באופן ודאי את קיומו של האל. לכל היותר אנו יכולים להפוך אותו למגוחך – וזה בדיוק מה שתורת האבולוציה עושה, כמעט בלי לשים לב.

כדי להסביר כיצד היא עושה זאת, נתייחס עתה לשתיים מתכונותיו הבולטות ביותר של האל וננסה לבחון אותן באופן לוגי ושקול, לאור התובנות שמספקת לנו תורת האבולוציה על העולם לתוכו נולדנו.

האם האל הוא טוב?

בוודאי תופתעו לשמוע שתיאוריית האבולוציה לא הייתה מהפכנית כל-כך כאשר התפרסמה לראשונה. במאה ה- 19 וה- 18 התחילו להתגבש מספר תיאוריות אבולוציה שונות, כולל זו של חוקר הטבע למארק, שסבר שיצורים חיים מסוגלים לשפר את יכולותיהם במהלך חייהם, ומורישים את התכונות המשופרות לצאצאיהם. לפי התיאוריה של למארק, הג'יראפה התפתחה מאנטילופה שרצתה ללחך את העלים שעל העצים הגבוהים במיוחד, וככל שהתאמצה יותר להגיע אליהם, כך התארך צווארה. תיאוריה זו התקבלה על דעת הציבור בתחילת המאה ה- 19, על-אף שתמכה למעשה באותה מסקנה כתורת האבולוציה של דרווין: אורגניזמים פשוטים עוברים תהליכים של שינוי ושיפור במהלך הדורות, ותהליכים אלו הביאו ליצירת המגוון הגדול של כל היצורים החיים שעל פני כדור-הארץ.

תיאוריות של אבולוציה, לפיכך, לא היוו הפתעה או חידוש גדולים עבור אנשי הדת בזמנו של דרווין. מדוע, אם כך, גרמה תיאורית האבולוציה של דרווין לרעש גדול כל-כך? אחת הסיבות העיקריות הייתה שהיא יצאה כנגד חכמתו וטוב-לבו של האל.

רבים מאתנו, שאינם מכירים את התיאוריה לעומק, אוהבים לחשוב על האבולוציה של דרווין כעל תהליך סדור ומוסדר. סוג של למארקיזם. אורגניזמים חיים, מתפתחים, מביאים צאצאים משופרים יותר לעולם ומתים מזקנה. האבולוציה של דרווין קודרת ואפלה הרבה יותר, מכיוון שהיא הציגה מנגנון שונה לאבולוציה: הברירה הטבעית.

מהי הברירה הטבעית? זוהי המציאות. נסביר באמצעות דוגמה פשוטה יחסית.

לכלבה אחת נולדו שני גורים. האחד עם פרווה ארוכה וחמימה, והשני עם פרווה קצרה. באזורים בעלי אקלים חם ולח, גופו של הכלב בעל הפרווה הארוכה יתחמם יותר מדי והוא יתקשה לרוץ או להלחם לאורך-זמן. הגור עם הפרווה הקצרה והאוורירית יצליח דווקא לתפקד מצוין באותה סביבה.

תיאוריית האבולוציה לפי הברירה הטבעית קובעת שהכלב שאינו מותאם לתנאי הסביבה יעמיד פחות צאצאים מהכלב שמותאם טוב יותר. הוא יהיה פחות בריא, פחות כשיר להלחם על ההזדווגות עם הנקבות, וגם אם יעמיד צאצאים, הם יהיו מעטים במספר. מכיוון שהצאצאים נושאים עמם את תכונותיהם של ההורים, יוצא מכך שגם בניו ובני-בניו של הכלב בעל הפרווה הארוכה יקבלו בסבירות גבוהה את התכונה לפרווה הארוכה – ולכן גם הם יעמידו פחות צאצאים מהכלבים בעלי הפרווה הקצרה. לאורך עשרות דורות ילכו ויתמעטו הכלבים בעלי הפרווה הארוכה, ומספר הכלבים בעלי הפרווה הקצרה ילך ויגדל. בסופו של דבר נגיע למצב בו רוב מכריע של אוכלוסיית הכלבים באותו אקלים ניחנה בפרווה קצרה. כל זאת – בהנחה שהאקלים תחתיו הם חיים נשאר חם ומעיק. וזוהי הברירה הטבעית על קצה המזלג.

ועכשיו – מהפך. מה יקרה אם תשתנה סביבת המחיה בבת-אחת? נניח (כפי שאכן אירע) שהר-געש אדיר מתפרץ ומשחרר לאטמוספירה כמויות עצומות של אבק געשי אבקתי שמסתיר את אור וחום השמש. הטמפרטורות ירדו באופן משמעותי במשך תקופה של שנים רבות, עד שהאבק ישקע. במקרה זה, אוכלוסיית הכלבים באותו אזור – שכבר סיכמנו שכמעט לכולם יש פרווה קצרה – תתקשה מאד לשרוד. חלק מהם ימותו מהקור בלילה. אחרים ילקו בשפעות ושאר מחלות לא-סימפטיות אחרות שיתפסו טרמפ על מצבם הגופני הרעוע. רק כלבים מעטים יצליחו לשרוד ולהביא צאצאים, ואלו יהיו בעיקר הכלבים הבודדים בעלי הפרווה הארוכה, המצליחים לשמור על חום גופם. בדרך זו תשתנה האוכלוסייה באופן קיצוני כתוצאה מהשינויים בסביבה.

עדויות ארכיאולוגיות וגיאולוגיות מעידות כי קטסטרופות רבות מסוג זה התרגשו על החיים במהלך מיליארדי השנים בהם התפתחו על-פני כדור-הארץ. האירוע האחרון של הכחדה המונית אירע לפני 65 מיליוני שנים בלבד, כנראה כתוצאה מפגיעת אסטרואיד גדול בכדור-הארץ. הפיצוץ העצום, השריפות, האבק שהשתחרר לאטמוספירה – כל אלו הפכו את החיים לכמעט בלתי-אפשריים עבור רוב היצורים החיים. התוצאה הייתה ש- 75% מכל המינים נכחדו מעל פני האדמה, ולא חזרו מעולם. רק המותאמים לתנאי הסביבה החדשים, או אלו שהצליחו להסתגל מהר מספיק, נותרו בחיים והעבירו את תכונותיהם המשופרות לצאצאיהם שיישבו מחדש את כדור-הארץ.

אנו מכירים לפחות חמישה אירועים דומים של הכחדות המוניות שהתחוללו בחמש-מאות מיליוני השנים האחרונות. כל אחת מהן הביאה לקפיצה עצומה באבולוציה משום שהיא חיסלה את הסדר הקיים והביאה לכך שרק המינים המותאמים במיוחד יצליחו לשרוד ולשגשג. הכחדות המוניות מסוג זה הן גם הסיבה לכך שאנו מתקשים למצוא חלק מחוליות-הביניים – שלבי המעבר בין דינוזאור לציפור, למשל – בקרב היצורים החיים כיום. החיות שעברו את אותה אבולוציה נכחדו ואינן עוד. לכל היותר אנו מצליחים למצוא את המאובנים שהותירו מאחוריהן עמוק באדמה.

חלק מהתיאולוגים, כרב ד"ר מיכאל אברהם, טוענים כי יש כאן דוגמה ניצחת לתכנית האלוהית במיטבה. שהרי הדינוזאורים נכחדו בהמוניהם כדי שבני-האדם יוכלו להתפתח.

זהו אינו טיעון שאנו יכולים לשלול או להפריך בקלות. ייתכן, כמובן, שקיימת תכנית לבריאה ולהתקדמותה, ושענקי האתמול צריכים היו לקרוס כדי שבני-האדם יקומו על רגליהם. ועם זאת, יש כאן התנגשות עם כל אותן תכונות שאנו אוהבים כל-כך לייחס לבורא. כיצד ייתכן שבורא טוב לב יניח למספר עצום ורב כל-כך של יצורים חיים – שהוא עצמו חנן כל אחד מהם ביכולת לחוש אהבה ומשיכה, פחד וכאב – למות בסבל ובייסורים? ולא במשך דור אחד בלבד, אלא מיליוני ומיליארדי דורות – עד להגעתו של האדם לזירה? הוגים רבים סבורים כי לא ניתן לייחס לאלוהים את התכונה לצדק ולטוב-לב, בהתחשב בדרך הפעולה של האבולוציה, ואני נוטה להסכים עמם.

ובכן, ניחא. נניח כי הוא אינו טוב לב. אבל האם הוא חכם, לפחות?

האם אלוהים חכם?

מכיוון שנראה שאלוהים אינו ניחן בעודף של אהבה לברואיו, עלינו לשקול את קיומו של אלוהים מסוג אחר. כזה שמתייחס לחיים של בעלי-החיים בקור רוח ואפילו באדישות. הוא אינו חייב להיות אכזרי. אולי הגדרה טובה יותר לאלוהים שכזה, בלשון השיווק של היום, תהיה מונחה מטרה. מטרתו לאורך האבולוציה הינה יצירת בני-האדם, והנחלת התורה בסופו של דבר למשה / לישו / למוחמד (מחקו את הלא-רלוונטי מבחינתכם, ונסו להתעלם מכך שמיליארדי אנשים בכל העולם עושים בדיוק ההפך מדי יום ביומו, מתוך סיבות טובות או גרועות באותה המידה).

מה יכולה האבולוציה ללמד אותנו על סוג זה של אלוהים?

למרבה הצער, נראה שאלוהים נכשל גם בקטגוריה זו כאשר מעמתים את הישגיו עם המציאות. אנו יודעים כיום כי גיל העולם עולה על שלושה-עשר מיליארד שנים. בשנים הראשונות התחברו אטומים לאטומים ויצרו מולקולות, כוכבים עלו באש ונכבו לאיטם. ובסופו של דבר, לאחר פרק זמן עצום במימדיו שבמהלכו לא התרחש שום דבר בכלל שאלוהים לא היה יכול ליצור בכוחות עצמו ברגע אחד – התעצב כדור-הארץ מתוך התנגשויות אקראיות של מטאוריטים וגרגרי אבק, ונוצר התא החי הראשון בכדור-הארץ.

גיל כדור-הארץ עצמו עומד על 4.5 מיליארד שנים. מתוך כל אותו זמן, 3.5 מיליארדי השנים האחרונות הוקדשו לתהליך הדרגתי ואיטי להחריד של אבולוציה, שפעמים רבות הגיע גם למבוי סתום. חיידקים קדומים פיתחו יכולות של הפקת אנרגיה מאור השמש ועברו אבולוציה במשך מאות מיליוני שנים לאצות ולפטריות, שלאחר מאות מיליוני שנים נוספות התחברו ביחד ליצורים רב-תאיים. עוד זמן רב נדרש עד שהתהוו מתוך אלו הדגים הראשונים, ומקץ עוד מאות מיליוני שנים נוספות – הרי אנחנו כאן.

כאשר אנו מנסים לבחון את דרך ההתנהלות הזו של מעשה הבריאה בעיניים שקולות, קשה שלא להזדעזע. כל פרויקט ממשלתי קטן כולל בתוכו לרוב את הסעיף של הערכת זמן, ובמידה והקבלן אינו יכול לעמוד בזמנים – מועברת המשימה לאחר. כמה זמן יידרש, לדעתכם, לאדריכל כל-יכול ליצור את העולם כפי שהוא היום? התשובה הבלתי-נמנעת היא רגע אחד בלבד. מדוע, אם כך, יבחר אדריכל כל-יכול שכזה להמתין כמעט ארבעה-עשר מיליארד שנים בזמן שהעולם מתהווה לאיטו, ועם הרבה מאד כשלים בדרך?

במקום מחשבה ותכנון מראש, אנו מקבלים אל אשר זורק למגרש המשחקים של היקום אטומים, מולקולות וכוחות פיזיקליים, ונותן להם להתגבש בכוחות עצמם ליצורים חיים בסיסיים. ואז הוא עומד מהצד ונותן לאותם יצורים חיים להתחרות אחד בשני בזירת הגלדיאטורים הגדולה ביותר בתבל. אם הוא כבר ידע מה תהיה התוצאה, מדוע לא יכול היה לברוא מראש את העולם כפי שהוא היום? אדריכל שכזה היה מפוטר כיום לאלתר. זהו אינו אלוהים חכם, או כזה המתכנן מראש. לכל היותר זהו שליימז-אל.

האם ניתן לנחש את רצון האלוהים?

לנוכח נקודות אלו, שאינן נוחות לבליעה, קל להבין מה היה מקור התנגדותם של אנשי הדת לתיאוריית האבולוציה של דרווין כבר לפני מאה וחמישים שנים. קל עוד יותר להבין את הסיבה להתנגדותם של רבנים יהודיים, אימאמים מוסלמים וכמרים נוצריים לתיאוריית האבולוציה ולמשמעויות הנשקפות ממנה.

למרות הרתיעה מצד אנשי הדת, חלק מהציבור המאמין התחיל לקבל כבר את האבולוציה כהנחת יסוד, אך תוך שהוא משמיט מתוכה את החלקים שאינם נוחים בעיניו. כך במקרה של ד"ר מיכאל אברהם, אשר במאמר סדור שפרסם ב-YNET טען כי הבנת האבולוציה מובילה בהכרח להבנה כי האל אכן קיים. הוא העדיף, במכוון, להמנע מהגדרת האל שאת קיומו הוא מקדם. במאמר זה, הראשון בסדרת 'בין המדע והאל', תיארתי את דמותו של האל המשתקף מתוך תיאוריית האבולוציה.

ועל כך נותר רק לומר: עם אלים כאלו, אני מעדיף להישאר אתאיסט.

בפרק הבא: האם המפץ הגדול מעיד על קיום האל?

באותו נושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

362 תגובות

  1. המאמר חוטא באנתרופומורפיזם: הוא מדבר על טוב ועל חכמה אנושיים. אני בוודאי לא ארצה לייחס לאלוהים שלי תכונות אנושיות.

  2. אדל
    האלוהים הטוב שלך נותן לתינוקות למות ביסורים מסרטן. אם את שלמה עם זה, אז את כנראה חושבת שזה דבר טוב. שיבושם לך.

  3. קראתי הכל!ככל שאני קוראת מה כופרים ואתאיסטים טוענים אני יותר מתחזקת באמונה באל!
    ותודה אלוקים שאין לי גאווה כמו שלכם שמוציאה אותי דיבלית כמוכם!!
    להגיד שבגלל שאלוקים החריב חיות ועשה את זה במשך מיליארדי שנים אז הוא לא חכם וטוב לב ח"ו?
    אוי באמת…
    ציפיתי ליותר מכל הדוקטורים עם התארים שלכם.
    א.ב באמונה זה שאת האלוקים אין להבין אם היו מבינים היינו נהפכים לאלוקים וזה מה שאתם רוצים להיות
    אבל,אופס מישהו כבר תפס לכם את הכיסא!!
    23/3/2018 למניינם,דגש-למניינם

  4. הרעיון של דיון באמונה בכוחות על ובגורם המסדיר את הקשרים אתם לפי מושגי היום (שקרים, למשל) במנותק מהסיבות וההקשר שהוליד אותם הוא אנכרוניזם לתפארת.
    האמונה והדת לא הומצאו, הן נוצרו והתפתחו לפי הצרכים והידע של האדם והחברה. לקחת את מה שחושבים היום על דתיים ולבנות מזה את מהות התופעות האלה, זה לא משהו.

  5. איציק

    מסכים איתך חלקית, אכתוב בקצרה ובתקווה שתבין:
    המילים הראשונות של תינוק זה 'אבא'/'אמא' (או 'גאגא' – אם התינוק הומו 🙂 )
    הדברים הבסיסיים שבחייו של תינוק זה אבא ואמא וההגנה שהם מעניקים לתינוק.
    לא סתם התינוק שגדל כך מתפתח לילד שמפתח אמונה בהוריו שהם כל יכולים.
    בדיוק על העובדות האלו נשענים הדתיים כאשר הם מעוניינים לשטוף למישהו את המוח.
    הם נשענים על העובדה שכל אחד (כמעט) מאמין להורים שלו (במיוחד אם הוא עדיין ילד קטן)
    וממציאים מושגים כמו 'אבינו שבשמים' -מתוך ידיעה שהילד ידע להבין את המילה אבינו אבל ישאל 'מה זאת אומרת בשמיים?'
    ומהרגע הזה (שבו הדתי ידאג לענות לשאלתו של הילד 'מה זאת אומרת בשמיים?') מתחילות הבעיות.
    מפני שהדתי לא סתם המציא את ה'אבינו שבשמיים' (ודומיו).
    עירבוב של עובדות עם שקרים (בתוספת חופן של רגשות) על מנת ליצר מצג כלשהו ולהציגו כאמת המוחלטת- היא הדרך הנכונה לבלבל את מוחו של כל ילד או תינוק (ולפעמים אפילו מבוגרים- מפני שגם המבוגרים היו פעם ילדים ועדיין זוכרים מה זה אבא ואמא)- במילים אחרות: שטיפת מוח.
    לשם מה יצירת הבילבול? בשביל שכאשר הילד יגדל יהיה קל לשלוט בו לצרכים של הדתיים הבוגרים. במילים אחרות: בשביל כוח ושלטון.

  6. האמונה הדתית "טבעית" לאדם משום שהיא סידרה לו קשר עם הכוחות (כמה בהתחלה, אחר כך אחד) המובילים את העולם. הקשר אפשר גם לנסות ולהשפיע על אותם כוחות כדי שלא יעשו דברים רעים (שטפונות) וכן יעשו דברים טובים (גשם). לאחר מכן הכוחות האלו הפכו לבני ברית בבעיות ארציות כמו מלחמה עם אויבים בחוץ וגושפנקה עילאית לשלטון בבית.
    תוך כדי, כל התהליך הזה הוא מוסד למה שקוראים היום דת – אותו ממסד שסידר את מערך היחסים עם הכוחות הנ"ל והיווה מתווך בין לבין.

    הדת מציעה משהו שהמדע לא: קשר עם ישות על, נחמה, פשר ובסיס לתקווה לעתיד טוב יותר. המדע לא עוסק בכך, ובדברים שכן הוא לא ממש עוזר, ובתחומים רבים הוא אפילו מפריע לאותה נחמה.

    לכן, לידע עצמו ערך מנחם מצומצם מאוד, והרבה אנשים יעדיפו נחמה מאשר סוג ידיעה שבין השאר מוציא מהמשוואה את אותה ישות מנחמת.

  7. רציתי להתייחס לטיעון של קיום האמונה אצל בני אדם כה רבים כהוכחה לטבעיותה ונכונותה (ניסוח שלי, כך הבנתי את הטיעון). יש לא מעט פסיכולוגים מחקריים שדנו בכך.
    כמו רבים מהם, גם לדעתי אי אפשר להתעלם מהמונחים ההוריים שהדת מייחסת לעצמה- אבינו שבשמים, האמא הקדושה וכדומה. כמעט כל בני האדם גדלים תחת השגחה הורית, אשר מבחינה פסיכולוגית דומה מאד לאלוהות בדתות- היא גדולה וחזקה, היא מגוננת, היא מענישה על שגיאות ומתגמלת על ציות.
    להשגחה ההורית הזאת יש חלק גדול באושר שיש בילדות- העולם בטוח, החוקים בו ברורים, קל להסתדר בו. לא במקרה הפילוסופיה הדתית בחרה באותו הכוון- היא מתיימרת לייצג כח גדול מאיתנו, היא מבטיחה הגנה והטבות לילדים הטובים והיא מבטיחה עונשים לסוררים. היות וכולנו גדלנו בתוך המבנה הפסיכולוגי הזה, יש לרבים מאיתנו את הצורך הרגשי לשמרו. קשה לנו לגדול ולהתחיל לחשוב על העולם כאכזר וחסר צדק, כשאסונות יכולים להתרגש עלינו מכל כוון ויש בידינו כל כך הרבה החלטות גורליות.
    אכן, האמונה הדתית היא טבעית לאדם מבחינה פסיכולוגית, אבל זאת כיון שכולנו התרגלנו להגנה של הורינו. היא לא טבעית כי אכן יש לנו הגנה שכזו גם בבגרותינו. ההגנה הזו היא דמיונית מהבחינה שאין שום יתרון סטטיסטי למאמינים מבחינת תאונות למשל. עם זאת, מחקרים הראו כי יש בה יתרון פסיכולוגי, והשלווה שהיא מעניקה תורמת כמה שנים לתוחלת החיים. היתרון שבשלווה הזו אכן מצדיק את קיום הדת לרוב האוכלוסיה, מצד שני קשה לי לראות איך זה מחזק טיעונים של קיום האל. אם כבר- אז רק מחליש.

  8. כן מרק,
    אני גם ממליצה לך לעיין לעומק באותו דיון ששינגואה מפנה אליו. כך תלמד כיצד יש אנשים שסבורים שלא ייתכן שיווצר גביש מלח מייבוש תמיסת מי מלח (דבר שקורה יום יום בים המלח למשל או באופן ניסויי בבית), זה פשוט משהו שהסיכויים לכך כל כך נמוכים שזה אבסורד גמור לחשוב שזה קורה בלי חייזר תבוני שדואג שיוני הנתרן והכלור יסתדרו בסידור הנכון. כפי ששינגואה עצמו יוכל להראות לך שההסתברות שיתקבל סידור נכון אפילו עבור 100 יונים הוא לא סביר בעליל, קל וחומר כאשר מדובר במול אחד של מלח (שזה בערך גרגר מלח שמשקלו חמישים גרם) שמכיל כמאה בליון טריליונים של אטומים. כמו כן תמצא שם אנשים שסבורים שכוכבים לא נוצרים מהצטופפות ענן "אבק" כתוצאה מהשפעת הכבידה, ושמערכות אקלימיות לא נוצרות באופן טבעי כתוצאה מהפרשי לחצים\טמפרטורה\לחות מקומיים פשוטים. תלמד שם שלמעשה כל התופעות האלה מחייבות חייזרים שדואגים לייצר ולנהל את כל הדברים האלה כל פעם מחדש, כי זה פשוט דבר מורכב כל כך שלא ייתכן שהוא נוצר באופן טבעי. לאחר שתלמד כל זאת ותתהה כיצד אותם אנשים הגיעו למסקנותיהם לגבי איזו מורכבות יכולה להיווצר באופן טבעי ואיזו לא, תקבל את התשובה המלומדת הבאה: "איך אני מודד מורכבות? לפי הלוגיקה שאומרת מה בטוח תוכנן ומה לא בטוח."
    לכן בפעם הבאה שיש לך איזו שאלה, במיוחד בנושאים שקשורים במדע ובמיוחד בנושאים שמצריכים לבצע חישובים, תדע שיש לך מקור אמין ומוסמך לענות על שאלות מסוג זה. ושגם לא יבלבלו אותך! אי אפשר לעוף, זה הרי כל כך אידיוטי לחשוב שזה אפשרי, והארץ היא דווקא כן שטוחה ולא כדורית כמו שכל ההזויים מנסים למכור לך על בסיס אמונה! אתה קולט? אמונה!!! אה, והעולם, הוא בכלל בן 6000 שנה, אפילו הרב קשקשן אמנון יצחק הוכיח את זה!

  9. נו, שינגואה, ובכן?

    איזושהי התייחסות עניינית, משהו? בכל זאת? קצת? אם אתה עוצם עיניים, אז האוביקט מתפוגג?

    נראה כי דלות מאוד

  10. למרק ולקמילה
    זה הרבה יותר פשוט.

    א. האבולוציה עצמה אינה סותרת את קיומו של אלוהים, אבל היא "חתרנית" ביחס לקיומו מכיוון שאינה מכניסה אותו למשוואה. כלומר: היא גם עוסקת במה שהיה מונופול שלו, וגם משאירה אותו מחוץ לדיון.

    ב. האבולוציה כן סותרת את הכתוב בכתבי הקודש. העניין הוא שאם היא צודקת, אז כתבי הקודש לא; ואם כתבי הקודש שוגים בעניין מהותי זה, הרי הבסיס היחיד לידיעה הפוזיטיבית על קיומו של אלוהים בכלל וכיוצר החיים בפרט – אחד משני הבסיסים למעמדו (האחר שקדם הוא יצירת העולם הדומם) – קורס.

    קריסה זאת, כאשר מתלווה אליה סעיף א', לא משאירה הרבה.

    מה שמביא לשני הדברים הבאים

    1. המסקנה פשוטה: כדי להציל את מעמדו של אלוהים ותקפותם של כתבי הקודש צריך להראות כי האויב החדש, האבולוציה, שוגה מהיסוד. אם תקפות הטענות שמביאה האבולוציה תיפגע, נישאר רק עם כתבי הקודש הנצחיים – ובא לציון גואל.

    2. לכן, הבריאתנים אינם עוסקים באישוש הטענות שלהם – להוציא אנלוגיות של שעון וג'מבו – אלא נלחמים באבולוציה ומחפשים כל מה שיכול לפגוע באמינותה.

    3. ויש סיסמא: הכו באבולוציה והחיו את אלוהים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן