מדוע אמא-נמיה מסנכרנת את ההמלטה עם אמהות אחרות
הנמיה המפוספסת (Mungos mungo ) היא יונק טורף בעל גוף מאורך, חי בסבך צומח ובמאורות, פעיל ביום ובלילה ונפוץ במרכז ובמזרח אסיה. הנמיה ניזונה ממכרסמים, עופות, חסרי חוליות וזוחלים כולל נחשים ארסיים.
פרטים של מין הנמייה המפוספסת חיים בקבוצות מעורבות של 7-40 פרטים (בממוצע 20 פרטים בקבוצה). חברי הקבוצה ישנים יחד במאורות תת קרקעיות. הנקבה ממליטה 2-5 גורים (שגר ממוצע מונה 4 גורים). הגורים נשמרים במאורה מספר שבועות ומגיעים לעצמאות תזונתית בגיל 3 חודשים.
ארבע פעמים בשנה נקבת הנמייה ממליטה את גוריה בדיוק באותו לילה יחד עם למעלה ממחצית מכלל הנקבות בקבוצתה. עד 10 נקבות יכולות להמליט באותו זמן בדיוק.
טורפים קטנים אלה לא מתכננים מסיבת יומולדת משותפת לצאצאיהם. הסיבה להמלטות המסונכרנות היא הגדלת סיכויי השרידה של הולדות.
החוקרים שבדקו את התופעה מדווחים על כך ששגר של נמיות אשר מומלט יום או יומיים קודם למועד המסונכרן סובל מסיכוי גבוה יותר ב-30% להיות מומת ע”י נקבת נמייה בוגרת אחרת בקבוצה.
הנקבות בקבוצה אינן מעוניינות בתחרות בין הגורים. כדי למנוע תחרות וכדי להגן על גוריהן הן הורגות גורים אחרים בזמן שאימותיהן יוצאות לחפש אחר מזון. אולם, אם כל השגרים מומלטים באותה עת, כל האמהות יוצאות לתור אחר מזון באותו זמן ולכן לא נותרות נקבות שיכולות לפגוע בגורים.
שגרים שנולדים לאחר המועד המסונכרן גם כן סובלים מחיסרון השרדותי שכן לגורים יש פחות זמן לגדול, הם פגיעים יותר בעת עוזבם את המאורה והם סובלים מתחרות מצד גורים בוגרים וחזקים יותר שנולדו לפניהם.
במאמרם, שכותרתו “תחרות רבייתית והאבולוציה של סינכרון לידה קיצוני ביונק קואופרטיבי (שיתופי)” החוקרים טוענים כי אירועי רבייה בחברות בע”ח נוטים לעיתים קרובות למידה גבוהה של התקבצות טמפורלית, כלומר לשכיחות גבוהה של המלטות בפרק זמן קצר ומשותף, אך הסיבות האבולוציוניות לסינכרון זה עדיין אינן ברורות. במקרה של הנמיות (Mungos mungo) החוקרים מציעים כי הסנכרון הגבוהה נובע כאמור מסלקציה לטובת הימנעות מהשפעות שליליות של תחרות מצד נקבות אחרות.
עוד השערה שהוצגה בכתבה היא כי סיצטואציות דומות במהלך התפתחות חברת האדם הקדמון יכולות להסביר מדוע חלה (עד היום) בקרב נשים הנמצאות זמן רב זו במחיצת זו התופעה בה מחזורן החודשי מסתנכרן.
מקורות:
8 תגובות
אצל יצורים רבים שחיים בקבוצות גדולות יש המלטה / בקיעה / השרצה /
מתואמת : נמלים ודבורים, צבי-מים ודגים , אייל הקריבו , גנו ואחרים. היתרון הבולט וההגיוני ביותר הוא הסיכוי הסטטיסטי לשרוד , ככל שיש יותר
צעירים לכל אחד מהם סיכוי גבוה יותר לשרוד – סיכוי נמוך יותר להיטרף ,
ככל שהקבוצות קטנות קטן גם היתרון הסטטיסטי היחסי,
לכן , נסיונם של החוקרים להשוות בין הסיבות לתאום המלטות בעדרי ענק
עם המלטות בקבוצות קטנות … מוטעה .
ואכן אצל רבים מהיונקים שחיים בקבוצות , בדרך כלל קבוצות משפחתיות ,
ככל שהקבוצות קטנות יש פחות נקבות שממליטות ,
אצל זאבים כמו גם אצל רבים ממיני הנמיות רק נקבה אחת ממליטה ,
רק הנקבה השלטת (אלפא) “רשאית” להמליט ,
אצל קרובי הנמיה המפוספסת – ה סוריקט המצב קיצוני עד כי אם נקבה
שאינה אלפא ממליטה … גוריה יושמדו .
מצב זה נותן לקבוצה הקטנה (המשפחתית) את האפשרות להפנות את
מירב המשאבים לטיפול בצעירים וכך להבטיח הישרדותם ,
לכן : ההמלטה המתואמת של נמיות הפסים מהווה יוצא מהכלל,
היתרון המתואר “כל האמהות יוצאות לצוד יחד” אינו נכון שכן גם אם תהינה
המלטות מאוחרות או מוקדמות יצאו כל האמהות לצוד יחד .
לכן יש לחפש יתרון אחר .
אצל בבונים שחיים בעדרים של עד 150 פרטים אין תאום המלטות,
כך גם אצל הקרובים יותר לנו השימפנזים והבונובו ,
מאחר ובסיסה של החברה האנושית הוא קבוצה משפחתית קטנה
לא נכון להשליך מהנמיות על נשים .
יש כאן דילמה מעניינת מבחינה אבולוציונית וגם מבחינת תורת המשחקים.
קודם כל ככול הנראה ניתן להגיע לסנכרון של 100% (אם ניתן להגיע לסנכרון של 50% נכון?)
אבל נראה שעדין יש ולדות שנולדים קודם ואחר כך. ואם יש אז כדאי להם….
ברור שיש יתרון להולדות קודם. הוא אפילו מתואר בכתבה!
ולדות שנולדים באיחור של יום יתקשו להתחרות בגורים אחרים! מכאן נובע כי נמיה שילדה יום קודם (תחשבו על זה… יום זה המון. הם בוגרים אחרי 3 חודשים! באנלוגיה לבני אדם יום זה כמו 72 ימים (חישבתי לפי גיל 18) באנלוגיה לכלבים (נניח שמפסיקים להיות גורים באזור גיל 18 חודשים) זה 6 ימים – כמעט שבוע!
תינוקות אנושים או גורי כלבים מתבגרים המון בתקופה כזאת.
לכן נניח שאני נמיה והאסטרטגיה שעומדת בפני זה
1. ללדת מוקדם – 30% סיכוי שהגור יהרג (מנמיות אחרות) אבל נניח סיכוי כפול שיהפוך להיות זכר אלפא. (אין על כך נתונים) האם כדאי לי להוליד מוקדם?
האם נקבות אחרות הורגות זכרים ונקבות באותו שיעור?
(יש הגיון להרוג זכרים. הם מתחרים בצאצאים עתידים שלי. פחות יתרון בלהרוג נקבות…. האם יש מתאם עם גודל הלהקה?)
למעשה – אם יש בחירה חזקה להולדה מוקדמת יתכן שלמרות הסיכון שווה ללדת מוקדם.
בקשר ללידה מאוחרת אני חושב שאו שיש יתרון כלשהו לשהיה ארוכה יותר ברחם (האם הולדות גדולים חזקים ובריאים יותר? האם יש השפעה על גודל השגר? (למשל אם אני מוליד 5 גורים נוליד מוקדם אם אני מוליד 2 נחזיק אותם כמה שאפשר ברחם. הם יצאו גדולים יותר ויהיו בפחות סיכון (כשהם קטנים)) או שמדובר ב”פיספוסים” (טעויות, הזדוגות מאוחרת יותר וכדומה)
בכל מקרה חסר המון נתונים על המחקר.
הממצאים לא נראים לי מתמיהים. למעשה הם אפילו צפויים.
יש הרבה סיבות אפשריות ליתרון שאפשר להפיק מסינכרון לידות.
אחת מהן קשורה באפשרות לשתף פעולה בשמירה על הצאצאים ולפנות עוד ידיים לחיפוש מזון.
יגאל – ככל הידוע לי הסנכרון מתבצע ללא גבר. הממצא של סינכרוניזציית מחזור אצל נשים נתגלה בפנימיות של נערות, מנזרים וכו’.
עמי,
הטענה היא שהמחזור החודשי מסתנכרן אצל נשים שחיות בכפיפה אחת עם גבר אחד ובאופן כלשהו הנוכחות שלו מסנכרנת את המחזור שלהן. יש היגיון בכך עם חושבים על תחרות אבולוציונית.
לגבי ההמלטה המסונכרנת אצל נקבות החיות בלהקה אחת (או בעדר אחד): אם מתייחסים לרגעי ההמלטה ולתקופת הגדילה בימים הראשונים של הצאצאים, כזמנים שיש בהם רגישות מבחינת סכנות של טריפה, יש בסנכרון הזה היגיון דומה לזה שיש להתקבצות של אוכלי צמחים בעדרים גדולים: הסיכוי של האחד להיפגע קטן יותר כשהוא בקבוצה גדולה, ואולי עובדה זו עומדת בבסיס הממצאים המתמיהים שבכתבה.
מאוד מזכיר את משפחת החתוליים הבלתי מבוייתים או ה’מתבייתים חלקית’.
מוזר שאינם משוייכים לאותו ענף משפחה במונחים הזיאולוגים.
מחקר מעניין. ההרחבה לענין סנכרון המחזור בנשים נראת לי מוגזמת מדי
מענין ונחמד ,
למיטב ידיעתי המין Mungos mungo נפוץ באפריקה ממזרח ועד לדרום .
באסיה … ?