גיאולוגיה

"חלודה ירוקה" (משמאל), שיוצרה במעבדתו של הלוי בתנאים דומים לאלו שהתקיימו באוקיינוסים מתקופת הפריקמבריום. צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים (מימין) מראים לוחיות דקות, בצורת משושה, המאפיינות "חלודה ירוקה". מקור: מגזין מכון ויצמן.

תעלומת החלודה הירוקה

מדענים ממכון ויצמן משערים שהחלודה ששקעה לקרקעית האוקיינוסים לפני מיליארדי שנים הייתה "חלודה ירוקה" – מינרל המבוסס על ברזל שייתכן כי היה נפוץ יותר בעבר. 

מכרה פתוח בניו זילנד. צילום: shutterstock

התקופה האנתרופוגנית

השנה (2016) תתכנס ״הוועדה העולמית לשיכוב גאולוגי״ (the International Commission on Stratigraphy ‫(‬ כדי להחליט אם השפעת האדם אכן מצדיקה הגדרה כ תקופה נפרדת. כמו

הדמיה של מבנהו הפנימי של כדור הארץ במסגרת סימולציה של תנועת הלוחות הטקטוניים. באדיבות יבמ

חוקרים של יבמ שותפים לפרס בתחום המחשוב המקבילי על סימולציה של תנועת לוחות טקטוניים ורעידות אדמה

החוקרים הצליחו לפתח אלגוריתם יעיל בגישה מתמטית המכונה "פתרון מרומז" והריצו אותו על גבי "סקויה", מחשב BlueGene/Q של יבמ, המותקן במעבדה הלאומית על שם לורנס

קשת נהר הסאר, גרמניה. צילום: shutterstock

סוד הפיענוח של שינויים בתבנית הנהרות

במחקר חדש שהתפרסם החודש בכתב העת Geology, מראים החוקרים כיצד תבנית הנהרות שמנקזים רכסי הרים יכולה ׳להקליט׳ מעוותים ותנועות יחסיות בגבולות לוחות לאורך פרקי זמן

דגם מעבדתי של גייזר מתפרץ במחזוריות בעל מלכודת בועות. קרדיט: אסתר אדלשטיין ועמיתים, Journal Of Volcanology And Geothermal Research, כרך 285, 15 בספטמבר 2014 (דגם מחזור הגייזר).

הגייזרים המתפרצים כמו שעון / שרה לוין

כ-80 גייזרים קטנים מתפרצים במדבר אַטַקַמָה בצ'ילה, והם מספקים הזדמנות דומה לבחינת המנגנונים התת-קרקעיים שלהם. גאולוגים עמוסים בחיישני טמפרטורה ולחץ, במצלמות GoPro ובשלל אביזרים אחרים

ליבות מים המלח. צילום: ד"ר מייקל לזר, אוניברסיטת חיפה

בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים

כך עולה מממצאי קידוח מדעי בים המלח שנערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר מייקל

הדמיה של השמש מ-12 באפריל 2013, צילום: SDO/AIA

השמש לא גורמת לרעידות אדמה

למרות שהדבר נשמע טריוויאלי יש עדיין אמונה רווחת בקשר כזה, שני מדענים החליטו לבדוק אמפירית האם זה נכון. מסתבר שאין קשר

פיריט - זהב השוטים. מתוך ויקיפדיה

מעגל הגופרית: לא מה שחשבתם

במאמר שפורסם בכתב העת סיינס ביקשו ד"ר איתי הלוי מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה שבפקולטה לכימיה במכון ויצמן, יחד עם ד"ר שנן פיטרס מאוניברסיטת ויסקונסין

דילוג לתוכן