חוקרים מהאוניברסיטה העברית ירדו אלפיים מטר מתחת לפני האדמה, אל ה”אוורסט של עולם המערות” במסגרת משלחת בין לאומית ששברה את השיא העולמי בהגעה לעומק מתחת לפני הקרקע
חוקרי מערות מהמרכז לחקר מערות שבאוניברסיטה העברית (מלח”ם) שבו השבוע ממשלחת מחקר בת חודש במערה העמוקה בעולם. המערה המכונה “קרוברה וורוניה” נחשבת ל”אוורסט של המערות” ונמצאת ברפובליקה האבחזית בדרום רוסיה.
החוקרים הישראלים בועז לנגפורד, לאוניד פייגין, ולדמיר בוסלוב ויובל אלמליח, הגיעו למערה במסגרת משלחת בינלאומית שאורגנה על ידי ארגון חקר המערות האוקראיני, והשתתפו בה חוקרי מערות מ-9 מדינות בהן רוסיה, ספרד, אנגליה ולבנון. לדברי פרופ’ עמוס פרומקין, מומחה למערות מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית העומד בראש המלח”ם, מטרת המשלחת הייתה לשבור את השיא העולמי בהגעה מתחת לקרקע – מטרה שהוגשמה לאחר שצוללן מהמשלחת הצליח להגיע לעומק של 2,196 מטר מתחת לפני השטח, 5 מטרים נמוך יותר מהשיא הקודם.
הגישה אל עומק המערה התבצעה בגלישה על חבלים תוך מעבר במסלולים מורכבים שנבנו בהתאם לנתיב זרימת המים במערה. המים במערה הם בטמפרטורה של כ-2 מעלות וחברי המשלחת נאלצו לצלול בהם על מנת להתקדם אל חלקה הנמוך של המערה. לדברי חברי המשלחת הישראלית, הפעולה הקשה ביותר הייתה הטיפוס החוצה עם הציוד הכבד, לאחר ימים רבים של שהות בחושך ולינה במחנות בסיס שהוקמו על גבי משטחי בוץ. במהלך שהות המשלחת מתחת לאדמה התרחשו גם מספר אירועים בלתי צפויים: שיטפון פתע שפרץ בעומק האדמה ואילץ את המשלחת להמתין בניתוק מוחלט במשך כ-30 שעות וכן פעולת חילוץ מורכבת של צוללן שנהרג במשלחת מקבילה.
חברי המשלחת הישראלית עבדו במערה בעומקים שבין 500 ל-2,080 מטר ובמהלך עבודתם שברו מספר שיאים ישראלים בתחום המערנות: 2,080 מ’ מתחת לפני השטח היא הנקודה הנמוכה ביותר אליה הגיעו ישראלים עד כה והיא גם הנקודה הנמוכה ביותר בעולם אליה ניתן להגיע ללא צלילה טכנית. לאוניד פייגין, אחד מחברי המשלחת, שהה במערה 24 יום רצופים – הזמן הרב ביותר אותו בילה ישראלי עד כה מתחת לפני האדמה.
בועז לנפורד, העוסק במדידות ובמיפוי של מערות במלח”ם מספר: “ההכנה למסעות כאלה היא ממושכת וכוללת גם הרבה עבודה מנטאלית. כבר כמה שנים ניסיתי להגיע אל המשלחת הזאת, ואני שמח שבסופו של דבר הצלחתי. אחד הדברים המרגשים במשלחת היה לגלות מין חדש של דג שקוף השוחה במים בטמפרטורה של 2 מעלות בעומק אלפיים מטר”.
“חקר המערות הוא תחום שחייבים לעבוד בו יחדיו, כי הירידה לעומקים דורשת אנשי צוות רבים, במיוחד במערה כה מסובכת כמו קרובה”, מדגיש פרופ’ פרומקין. “המטרה הבסיסית של חקר המערות היא בראש ובראשונה להבין את המערות, מי התהום, ההתפתחות הגיאולוגית והאקלים הקדום שהיה בכדור הארץ. אחת השאלות המעניינות לגבי קרוברה וורוניה היא איך המערה הגיעה לעומק כה רב, וההנחה היא שהדבר קשור לירידת מפלס הים בתקופות הקרח או בתקופות קדומות יותר”. לדברי פרומקין, מלבד החשיבות המדעית שבחקר המערות, רבים מחוקרי המערות עושים זאת גם בשביל האתגר האישי ויצר ההרפתקנות. “צריך לזכור שהמערות נותרו המקום האחרון בעולם בו עדיין אפשר להיות האדם הראשון שכף רגלו דורכת במקום חדש”.
19 תגובות
A few years ago I’d have to pay someone for this infmioatron.
vרפובליקה האבחזית בדרום רוסיה???
אבחזיה מוכרת כמדינה עצמאית על ידי רוסיה, ניקרגואה, ונצואלה, נאורו וונואטו. יתר מדינות העולם רואות בה חלק מגאורגיה
לשון הקודש זו השפה המקורית, וכל ההתרדרות בשפה מקורה בבן יהודה שניסה לעוות ולשנות את לשון הקודש לשפת חולין ובכך לא החייה את השפה העברית אלא ניסה להרוג אותה. והיום תוצאותיו גלויות לכל.
ראו אותו מחפש חניה בעתלית.
מצאתם את קורח?
ואיך יכולתי לשכוח את כל אלה שלא יודעים את ההבדל בין כדאי לבין שווה
את אלה שעבורם מלא והרבה זה אותו דבר ,
או אלה שאינם יודעים את ההבד בין מספר לבין כמות ,
את מי שעבורו אף (אף אחד) ושום (שום דבר) זה הינו הך,
אכן כן , יתכן כי יש בעיה במספרים זכריים ונקביים …ברור כי יש בעיה
ולראיה רבים מנבחרי העם אינם יודעים לספור מאחת עד שלש ללא שגיאות,
אכן “עברית שפה קשה ” לכן מותר לסלף ולעלג אותה .
סליחה על הנסיון לתקן שגיאה בעברית ,
שכן “הקבעון בשפה” אינו מתאים ל”התפתחות התכנולוגית” ולכן מותר לעגל קצוות ולשבש שפה,
אפשר להמשיך לשגות ולומר צוללן , כמו שאפשר להמשיך ולהטות שמות עצם של מכלולים לרבים
כמו : נשק , רכב, דלק, מידע וכד’ , אפשר להמשיך ולטעות בין שוכר למשכיר ,
אפשר להמשיך להשתמש בלעז ובמקום מצב לומר סיטואציה, במקום מידע לומר אינפורמציה וכך הלאה,
אפשר להמשיך ולומר “אני יבוא” או אני “יעשה”, אפשר להמשיך להשתמש במילים ריקות בכל משפט
ובמקום לומר את העיקר להוסיף “אזשהו” או “מין סוג של” או “כזה” או “בעצם” או אפילו “כזותי” ,
אפשר לבטל את התחביר ולומר “כזה בית” ,
אפשר גם להמשיך ולכתוב על שופט בגרמניה שאסר ברית-מילה בעוד שבגרמנית אין מושג לברית-מילה
ובמה שהשופט עסק היה מילה …. מילה , לא ברית ולא הסכם אחר
אפשר להמשיך ולהפוך את העברית ללעז עילג הרי יש קריינים וחברי כנסת שעושים זאת .
שלושה אנשים עומדים על המזח וממולם צוללת.
שני אנשים יורדים בצוללת למעמקים.
אחד נשאר לעמוד על המזח.
בצוללת, אחד לובש בגדי צלילה ולובש ציוד ויוצא אל מחוץ לצוללת.
אחד נשאר בפנים.
איזו מילה מתארת את זה שיצא מהצוללת ?
איזו מילה מתארת את זה שנשאר בצוללת ?
איזו מילה מתארת את זה שנשאר על המזח אפילו שהוא נראה כעובד נקיון , אבל לא, ברשותו הסמכה לצלילה !
בואו נפסיק את הצידודים הטיפשיים הללו ונסכים כולנו כי המילה המתאימה לאתר שכזה – אמודאי 😉
על שפה ועל אנשים מרובעים
אחת הדברים הרעים שבאו עם ההתפתחות הטכנלוגית הוא הקבעון בשפה
שפה צריכה להשתנות ולהשתפר כל הזמן
עכשיו הקימו לנו את האקדמיה לשפות כדי לשמור על ההגדרות שבינן לבין הגיון אין ולו כלום
צולל או צוללן מה זה משנה
המסר הובהר זה משחשוב
תודה על הכתבה היפה
לא צוללצלן ולא צוללצוללן… צולצלן !
לא צולל ולא צוללן צוללצלן
עדיין אני חושב שהשימוש במילה “צולל” במקום המילה “צוללן” הוא שגוי, גם אם מישהו החליט שהוא נכון. טעויות בשיקול דעת צריך לתקן ואם לא עושים כך עדיף להשתמש בביטוי “המוטעה” כביכול כפי שעושים רוב האנשים.
הבעיה היא בכך שהמילה “צולל” משתמשת באותה מילה לפועל לבין שם התואר (שם של המקצוען שמומחה בצלילה). זה מבלבל.
למשל: לבין לפי השיטה המומלצת כביכול , לחשמלאי לא צריכים לקרוא חשמלאי אלא “מחשמל”, כמו כן ל”רתך” צריך לקרוא “מרתך” במקום “רתך”. רואים עד כמה זה מבלבל.
נכון שיש בעברית שימוש בשמות מקצוע כמו “שוחט” ו”מוהל” וכדומה, שעשויים לבלבל, אבל אילו שמות כל כך ישנים ומושרשים עד שלא מעיזים לשנות אותם. לגבי צלילה שהוא מקצוע חדש יחסית אין שמות מושרשים לכן אין שום צורך ליצור בלגן מיותר.
לא רואה גם שום בעיה לקרוא לאיש צוללת בשם צוללן. זה לא מבלבל. מה עוד שכנראה כל אנשי הצוללת אמורים מן הסתם לצלול אישית מפעם לפעם. אם מישהו רוצה בכל זאת לקרוא לאיש צוללת בשם מיוחד, להבדיל מצוללן סתם, שימציאו מילה חדשה.
לספקן
כמו שכתבת “אני לא מומחה לעברית” , צא ולמד : בעלי מקצוע ועיסוק נקראים ע’ש העיסוק,
כך מי שמרתח נקרא רתח (לא רתחן) מי שמחשמל נקרא חשמלאי (לא חשמלן)
מי שאופה נקרא אופה (לא אופנן) בצבא מקבלים דרגות רובאי (לא רובנן)
וכך הלאה , מאחר ומאז שהומצאה הצוללת היה צורך להבדיל בין אנשי צוותה
לבין הצוללים נקבע כי להם יקרא צוללנים .
כמי שעסק בצלילה היה לי צורך לדעת את המושג הנכון ולכן בדקתי ומצאתי,
לזכותך ניתן לומר רק כי זו שגיעה נפוצה .
אבל כמו שכתבת אינך מומחה ולכן מה ש”נראה לך” …. שגוי .
שומר סף
אני לא מומחה לעברית אבל נראה לי שבהחלט תקין (וגם עדיף) לאמר “צוללן” למי שעוסק בצלילה בתור מקצוען
המילה צולל אמורה להיות שמורה להטיה של הפועל הרלוונטי (הווה-יחיד-זכר) , כי זה מבלבל אם משתמשים בה גם לצורך פועל וגם לצורך תיאור מקצוען בתחום צלילה.
מרתק ביותר, יש עוד תמונות באיזשהוא מקום?
אכן מענין , אבל, מי שכותב באוניברסיטה העברית חייב לדעת כי בעברית
צוללן הוא איש צוות בצוללת , מי שצולל במים בעזרת ציוד נשימה
(או בצלילה חופשית ללא ציוד )נקרא בעברית צולל ,
מאחר ובמקום לא היתה צוללת (“סבמרין”) הרי שמי שניפגע וחולץ
הוא צולל (לא צוללן).
אולי לחץ ברומטרי
אולי זאת המערה הכי עמוקה אבל יש מכרות מלאכותיים עמוקים יותר בהם עובדים בני אדם למשל המכרה הכי עמוק בעולם: מכרה הזהב טאוטונה בדרום אפריקה שמגיע לעומק של כ- 3.9 ק”מ.
http://en.wikipedia.org/wiki/TauTona_Mine
חוץ מזה איך יודעים באיזה עומק הם במערה? הם שולחים סונאר או גלים כלשהם למעלה?