אבולוציה

נמלים בונות גשר בעבודה משותפת. המחשה: depositphotos.com

שני מחקרים מערערים על ההסבר הגנטי להתפתחות חברות הנמלים והדבורים

במשך עשרות שנים הסבירו ביולוגים את החברות המורכבות של נמלים, דבורים וצרעות בשיטה הגנטית שקובעת את מינם. שני מחקרים שבחנו אלפי מיני חרקים לא מצאו לכך תמיכה, ומפנים את תשומת
חיידקי אי-קולי. המחשה: depositphotos.com

גנים חשובים אינם עוברים פחות מוטציות: מחקר דוחה טענה נגד תורת האבולוציה

חוקרים מאוניברסיטת באת' ניתחו את האוסף הגדול ביותר עד כה של מוטציות ספונטניות בחיידק E. coli ובשמרי אפייה. הם לא מצאו שגנים חיוניים עוברים פחות מוטציות, בניגוד לטענה שעולה שוב
איור בצבעי מים של שתי ההמיספרות של המוח

למה צד ימין של המוח שולט בצד שמאל של הגוף? השערה חדשה מצביעה על העיניים של דגים קדומים

שני חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מציעים שהחיווט המוצלב של המוח אינו הסתגלות מיוחדת, אלא מורשת של מערכת הראייה בחולייתנים הראשונים, לפני כ-500 מיליון שנה. זו השערה המבוססת על סקירת האנטומיה, ולא
עדר גנו חוצה נהר בסוואנה

פרסתנים נודדים נכחדו בשיעור גבוה יותר: הנדידה היא אסטרטגיה מסוכנת לאורך האבולוציה

מחקר מאוניברסיטת פרינסטון מצא שכ-80% מהפרסתנים שנכחדו ב-100,000 השנים האחרונות היו כנראה נודדים, לעומת 46% מהמינים החיים כיום. עם זאת, שושלות נודדות גם הולידו מינים חדשים בקצב מהיר יותר.
תקריב של האבקנים והעלי בפרח שושן

הפריה עצמית בצמחים: סימולציות מראות שהמעבר בין אסטרטגיות הרבייה אינו חד-כיווני

סימולציות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראות כי הפריה עצמית בצמחים יכולה לשרוד לאורך זמן. היא מתקיימת לצד מנגנון שמונע אותה, במשך תקופות ארוכות. לפי המודל, אוכלוסיות יכולות לעבור בין שתי
סבכי כחול כנף. המחשה: depositphotos.com

שירת ציפורים ודיבור אנושי חולקים דפוסים צליליים בסיסיים, גם אצל ציפורים שאינן לומדות לשיר

מחקר ב-Science השווה שירה של 367 מיני ציפורים לדיבור ולשירה ב-52 שפות אנושיות. החוקרים מצאו דפוסים משותפים, גם אצל ציפורים שאינן לומדות את קולותיהן, ומציעים שמקורם במנגנוני הפקת הקול.
איור של שלד אדם ובו לב, ריאות ואיברים פנימיים, ולצדו חוקרים החופרים מאובנים

הקשר של הכל לאיברים בגוף האדם: המסע האבולוציוני שמסתתר בתוך כל איבר

הגוף האנושי לא נבנה מאפס: הלב התפתח מצינור פועם, הידיים מסנפירים, עצמות השמיעה ממפרק הלסת ובלוטת התריס ממרזב לסינון מזון. מסע אבולוציוני של מאות מיליוני שנים שמסתתר בתוך כל איבר.
מיקרו־מאובן Asterocapsoides wenganensis מתצורת Kheseen במונגוליה, עם קנה מידה של 0.1 מילימטר

האם ראשית בעלי החיים קדמה למאובנים שלהם בכ־200 מיליון שנה?

מחקר מערער על כיול גיל בעלי החיים לפי היעדר מאובנים. שעונים מולקולריים מצביעים על מוצא אפשרי לפני 800–700 מיליון שנה, ללא מאובן בגיל הזה.
שני תצלומי מיקרוסקופ של תאים זעירים עם שלוחות קצרות וארוכות, לצד סרגלי קנה מידה במיקרומטרים

ארכאוני אסגארד צולמו זוחלים ומשנים צורה — רמז למוצא התאים המורכבים

מחקר ב־Nature תיעד תאים חיים בתנאים נטולי חמצן ומצא שתנועתם תלויה בשלד תאי דמוי אקטין, בעל קרבה למנגנון הפועל בתאים שלנו
„וריאציה אמנותית על דימוי האבולוציה האנושית, מכלי אבן ועד מכשירים דיגיטליים. רעיון: אבי בליזובסקי. איור באמצעות בינה מלאכותית.”

החיים יכלו להתפתח בלעדינו: האדם אינו תוצאה הכרחית של האבולוציה

האבולוציה אינה מכוונת להופעת בני האדם. ניסויים ומחקרים חושפים שילוב של חוקיות, התכנסות ומקריות היסטורית — ומסבירים מדוע השאלה על תבונה ביקום שונה מהשאלה על הופעת הומו ספיינס
קופים מטפחים כלבים ומשחקים עם חזירים: רמזים לשורשים האבולוציוניים של הקשר עם חיות מחמד

קופים מטפחים כלבים ומשחקים עם חזירים: רמזים לשורשים האבולוציוניים של הקשר עם חיות מחמד

סקירה בינלאומית של 427 אינטראקציות בין פרימטים לבעלי חיים ממינים אחרים מצאה משחק, טיפוח, נשיאה וטיפול החוצים גבולות בין מינים. החוקרים מדגישים שאין בכך הוכחה ל"חיות מחמד" אצל קופים, אלא
החקלאינמלים גוזרות עלים נושאות חומר צמחי אל הקן, שם הוא משמש מצע לגידול הפטרייה שממנה הן ניזונות. אילוסטרציה: depositphotos.com.ם הראשונים בעולם לא היו בני אדם – הם היו נמלים

החקלאים הראשונים בעולם לא היו בני אדם – הם היו נמלים

לפני כ־66 מיליון שנה, זמן רב לפני שבני האדם זרעו את השדה הראשון, נמלים כבר גידלו מזון, טיפחו גינות, התמודדו עם מזיקים והעבירו את ה"יבול" מדור לדור. מה מערכת החקלאות
כך נשמע יער היורה: חרקים תקשרו באולטרסאונד לפני 165 מיליון שנה

כך נשמע יער היורה: חרקים תקשרו באולטרסאונד לפני 165 מיליון שנה

חוקרים ניתחו 20 מאובני כנפיים של תשעה מיני חרקים, ושילבו מדידות לייזר, מודלים פיזיקליים ובינה מלאכותית כדי לשחזר את קריאותיהם. אחד המינים כנראה הפיק קול בתדר שמעל 20 קילו־הרץ –
שחזור אמנותי של *Purussaurus neivensis* תוקף את היונק הצמחוני *Pericotoxodon platignathus* במערכת האקולוגית של לה ונטה בקולומביה בתקופת המיוקן. ההמחשה מבוססת על המאובנים וסימני הנשיכה ואינה תיעוד ישיר של האירוע.

סימני נשיכה בני מיליוני שנים חושפים: תנינאי ענק טרף יונקים בגודל קרנף

נקבים עמוקים, עצמות מרוסקות וסדקים שהתפשטו סביב מקום הפגיעה מאפשרים לחוקרים לשחזר מפגשים אלימים שהתרחשו לפני יותר מעשרה מיליון שנה. מחקר חדש על מאובנים מאזור לה ונטה שבקולומביה מציג עדויות
מדוע כמעט לא היו דינוזאורים זעירים? ייתכן שהיונקים הקדומים חסמו את הדרך

מדוע כמעט לא היו דינוזאורים זעירים? ייתכן שהיונקים הקדומים חסמו את הדרך

מודלים של כשירות אנרגטית אינם מצליחים להסביר מדוע הדינוזאורים הקטנים ביותר שאינם עופות שקלו מאות גרמים, בעוד יונקים, לטאות ועופות הגיעו למשקל של גרמים בודדים. החוקרים מציעים כי תחרות ולחצים
תא קדום משותף המתפצל לשתי שושלות של חיידקים וארכאונים בסביבה הידרותרמית

כל החיים המוכרים חולקים מקור אחד – אך התא העצמאי אולי נולד פעמיים

שחזור של כ־420 תגובות מטבוליות מציע כי האב הקדמון המשותף לחיידקים ולארכאונים עדיין הסתמך על מתכות בסביבתו. לפי החוקרים, שתי השושלות פיתחו בנפרד את האנזימים שאפשרו להן להתקיים כתאים עצמאיים
מחקר במכון ויצמן: אנזימי תיקון ה־DNA מעדיפים רצפים מסוימים

מחקר במכון ויצמן: אנזימי תיקון ה־DNA מעדיפים רצפים מסוימים

שבב שפיתחו החוקרים חשף כי יכולתם של שלושה אנזימי תיקון לזהות נזק גנטי תלויה גם באותיות ובמבנה ה־DNA שסביבו. ההעדפות נמצאו קשורות לדפוסי מוטציות באבולוציה ובגידולים סרטניים, אך המחקר אינו
שיתוף פעולה יכול להתפתח גם ללא קרבה משפחתית או כללי גמול מורכבים

שיתוף פעולה יכול להתפתח גם ללא קרבה משפחתית או כללי גמול מורכבים

מודל חדש של דילמת האסיר מראה כי די בכך שפרטים יזהו את יריביהם ויגיבו באופן שונה לכל אחד מהם כדי לאפשר לשיתוף פעולה להתבסס
נקבת עכביש ננסי מהמין Mermessus fradeorum בצילום תקריב על משטח בהיר

גל חום קצר שיבש חיידקים המשנים את מינם של עכבישים – וההשפעה הופיעה בדורות הבאים

חשיפת עכבישים ננסיים לטמפרטורה של 27–28 מעלות צלזיוס לא שינתה את מינם של הפרטים שנחשפו לחום, אך אצל צאצאיהם ונכדיהם הופיעו שוב זכרים. החוקרים מצאו כי החום ערער את מאזן
מסרקנית שקופה מהמין Mnemiopsis leidyi על רקע ירוק

השתלת תאים בין ענפים קדומים בעץ החיים חשפה מנגנון בסיסי לבניית גוף

חוקרים השתילו “מארגן עוברי” ממסרקנית בעובר אחר וגרמו להיווצרות פה ולוע נוספים. הרקמה הצליחה להפעיל תוכנית דומה גם בשושנת ים, הרחוקה ממנה מאות מיליוני שנות אבולוציה.
זכר חטפית שחורת־עורף הנושא על גבו אוגר נתונים זעיר, באתר המחקר אקינגרזנד שבהולנד, 9 ביוני 2026. צילום: ריצ'רד אובלס, אוניברסיטת חרונינגן

הגנים והסביבה מכוונים את ציפורי השיר לאתר החורף באפריקה

ניסוי שבו ביצי חטפיות הולנדיות בקעו וגדלו בשוודיה הראה כי אתר החריפה באפריקה נקבע בשילוב בין תורשה לבין סביבת ההתפתחות. הציפורים שגדלו אצל הורים מאמצים הגיעו ליעד ביניים בין האוכלוסייה
איור של דינוזאורים ארוכי צוואר על רקע סלעים בוערים הנופלים מהשמים

היום שבו הסתיים עידן הדינוזאורים: כך התפשט האסון דקה אחר דקה

תחילה הגיעו הבזק מסנוור, גל הדף וצונאמי אדיר; אחר כך כיסו אבק, פיח ותרסיסים את השמים, עצרו את הפוטוסינתזה ומוטטו את שרשראות המזון. שני חוקרים משחזרים כיצד נראו השעות, השנים
שושנת ים ששימשה במחקר על החלבון CARDIB והגנה מפני נגיפים

ה“בלם” שמגן מפני נגיפים: שושנת הים חושפת מסלול חיסוני שלא הכרנו

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשארלוט גילו כי החלבון CARDIB מדכא בדרך כלל את התגובה האנטי־נגיפית של שושנת הים, אך בהיעדרו הנגיפים מתרבים ביתר קלות. הממצא מצביע על כך
פנים גולגולת מאובנת של Trawdenia planti ובה סימנים של רקמות עצביות.

רקמות מוח בנות יותר מ־300 מיליון שנה השתמרו במאובן של דג זעיר

סריקות מתקדמות של הדג הקדום Trawdenia planti חשפו רקמות עצביות שמילאו כמעט את כל חלל הגולגולת. הממצא מספק רמזים להתפתחותם המוקדמת של מקריני הסנפיר ומאפשר להשתמש בגולגולות מאובנות לשחזור מבנה
שחזור הסביבה בצפון אלסקה בקרטיקון המאוחר: האזור הארקטי היה מיוער ואכלס דינוזאורים ויונקים קטנים, אך בעלי החיים נאלצו להתמודד עם חודשים של חשכת חורף. קרדיט: James Havens.

מאובני יונקים מאלסקה חושפים: האזור הארקטי היה צומת אבולוציוני בעידן הדינוזאורים

שיניים מאובנות זעירות, בנות כ־73 מיליון שנה, הובילו לזיהוי שלושה מיני יונקים שלא היו מוכרים למדע. הממצאים מצביעים על מערכת אקולוגית ארקטית מגוונת ועל נתיב נדידה קדום שחיבר בין אסיה
עובר אמפיוקסוס לאחר צביעה מולקולרית של גן הקשור להתפתחות מערכת ההפרשה

הכליה והשלד עשויים לחלוק מקור עוברי קדום מכפי שחשבו

מחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה מצא כי התאים הראשונים של הכליה הראשונית בעוברי צמד נהרות וכריש חתולי מופיעים בתוך הסומיטים – יחידות עובריות שמהן מתפתחים גם שרירים, גידים וחלקים מהשלד. הממצאים
קואלה על עץ אקליפטוס. מחקר גנומי חדש מראה כי הירידה הגדולה באוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה, עוד לפני הגעת בני האדם לאוסטרליה. קרדיט: Enhua Lee / University of Sydney

הגנום חושף: קריסת אוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100,000 שנה

מדידה ראשונה של קצב המוטציות בקואלות מראה שאוכלוסייתן החלה לקרוס לפני כ־100,000 שנה – מוקדם מן הגעת האדם לאוסטרליה. אוכלוסייה מזרחית קטנה שרדה והתפשטה מחדש.
עכביש קופץ אינו רגיש לאשליות אופטיות מסוימות, ייתכן כי יש לו ארבעה זוגות עיניים—רמז לכך שהוא עשוי לתפוס את הזמן בצורה שונה מבני אדם ובעלי חיים אחרים. אילוסטרציה: depositphotos.com

משפירית ועד כוכב ים: מדוע בעלי חיים אינם רואים את הזמן באותו קצב?

בעלי חיים מעופפים וטורפים הרודפים אחר טרף מבחינים בשינויים חזותיים מהירים בהרבה מבעלי חיים איטיים. מחקר רחב מגלה כיצד אורח החיים והסביבה עיצבו את “קצב התמונות” של מערכות הראייה.
גרפטוליטים, יצורים שחיו לאחר הפיצוץ הקמברי. האם הם צאצאי מושבות תאים מחוברים בתקופה האדיקרית? אילוסטרציה: depositphotos.com

האם הרבייה האטה את האבולוציה של בעלי החיים הראשונים?

החוקרת ליי אן רידמן מודדת ליבות קידוח של סלעי משקע קדומים

החיים המורכבים הראשונים נצמדו לקרקעית ים עשירה בחמצן במשך מאות מיליוני שנים

מחקר ב־Nature מגלה כי האיקריוטים הקדומים ביותר המוכרים למדע חיו בעיקר על קרקעית הים או בתוכה, בסביבות שבהן היה חמצן, ולא בעמודת המים כפי שסברו בעבר
גוף האדם נראה לעיתים כמערכת מתוכננת היטב, אך רבות מתכונותיו משקפות פשרות אבולוציוניות ולא תכנון מושלם. אילוסטרציה: depositphotos.com

הגוף האנושי אינו מכונה מושלמת: כך האבולוציה אילתרה פתרונות שעובדים מספיק טוב

human-body-evolutionary-compromises
מבנים מאובנים של חיידקים או אצות, שנמצאו בקרקעית ים קדומה שנחשפה כיום במדינת מאטו גרוסו דו סול בברזיל. קרדיט: Bruno Becker-Kerber/Harvard University

מאובנים בני 540 מיליון שנה מברזיל משנים את ההבנה על ראשית בעלי החיים

מבנים שנחשבו בעבר לעקבות של בעלי חיים ימיים זעירים התבררו כקהילות מאובנות של חיידקים ואצות. הממצא מציע כי חלק מהאוקיינוסים באדיאקר עדיין לא תמכו בבעלי חיים כאלה
האיור מדגים כיצד שינויים בבקרה הגנטית מובילים לשינויים בצורה ובמבנה של בעלי חיים במהלך האבולוציה. בחלק העליון מוצגים זחלים של שני מיני דרוזופילה: Drosophila melanogaster (משמאל) שבהם מופיעות שורות צפופות של שערות זעירות ו-Drosophila sechellia שאיבדה הרבה מהשערות האלו במהלך האבולוציה. הבדלים אלו נובעים משינויים בביטוי של הגן shavenbaby בשלב העוברי (במרכז האיור). בחלק התחתון מוצג אזור הבקרה של הגן shavenbaby , הכולל מספר רב של רצפי בקרה הנקראים אנהנסרים, וחשובים על מנת להבטיח ביטוי יציב של הגן. ב- D. sechellia ארבעה מהאנהנסרים איבדו את פעילותם, כל אחד באמצעות מנגנון מולקולרי שונה – מחיקה של רצפים חיוניים, אובדן אתרי קישור לפקטורי שעתוק, רכישת פעילות מדכאת, ואף חשיפה של דיכוי שהיה קיים קודם לכן. כתוצאה מכך, ביטוי הגן פוחת ונעלמות השערות הזעירות.

פרדוקס היציבות: כיצד משתנה צורתם של יצורים לאורך האבולוציה?

חוקרות מהטכניון גילו כיצד שינויים ברצפי בקרה גנטיים יכולים להוביל לשינויים במבנה הגוף, גם כאשר מערכות הבקרה של הגנים יציבות ועמידות לשינויים
ההתפוצצות הקמברית הייתה תקופה שבה הופיעו בתיעוד המאובנים בעלי חיים מגוונים ומורכבים יותר. מחקר תיאורטי חדש מציע כי התפתחות מוקדמת של מוח מורכב תרמה ליכולת של בעלי חיים לעבד מידע, ובהמשך גם להופעת צורות גוף מגוונות. מאובני טרילוביטים. אילוסטרציה: depositphotos.com

האם המוח הניע את ההתפוצצות הקמברית?

פרופ' אריאל צ’יפמן מהאוניברסיטה העברית מציע כי מוח מורכב התפתח מוקדם בתגובה לסביבות ימיות צפופות ותחרותיות, וסייע לפתוח את הדרך למגוון הגדול של בעלי החיים
ancheornis. איור: אוניברסיטת תל אביב

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית באבולוציית התעופה

מחקר בהובלת אוניברסיטת תל אביב מראה כי דינוזאורים מכוסי נוצות מקבוצת הפנרפטורה פיתחו כנפיים אך ככל הנראה איבדו את יכולת התעופה, תגלית שמסבכת עוד יותר את סיפור מוצא העופות
העין האנושית. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מציע: עיני החולייתנים התפתחו מעין אמצעית יחידה של אב קדמון דמוי תולעת

מאמר סקירה ב־Current Biology מציע כי לפני כ־600 מיליון שנה איבדו אבות החולייתנים זוג עיניים צדדיות כשאימצו אורח חיים נייח, ולאחר מכן פיתחו מחדש עיניים זוגיות מתוך איבר חישה אמצעי,
הדמיה של Masripithecus moghraensis , קוף קדום שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה ועשוי להיות קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים כיום. שחזור של Masripithecus moghraensis מאת מאוריסיו אנטון. קרדיט: פרופ' הישאם סלאם

מאובן חדש ממצרים עשוי לשנות את מפת מוצאם של הקופים הגדולים — ובהם גם השושלת שהובילה לאדם

מחקר שפורסם ב־Science מתאר מין חדש של קוף קדום Masripithecus moghraensis, שחי בצפון מצרים לפני כ־17–18 מיליון שנה. החוקרים סבורים כי הוא קרוב במיוחד לשושלת שממנה התפתחו כל הקופים החיים

מחקר במכון ויצמן: שמרים בוחרים בני־זוג שמגדילים את הצלחת הצאצאים

אירוע הזדווגות המוני במעבדה חושף כיצד תאי שמרים בוחרים בני-זוג ומה מנבא את מידת ההצלחה של הצאצאים
כריש עמלץ לבן גדול עדיין יישאר “כריש” בשפה היומיומית, אבל מחקר גנומי חדש טוען שההגדרה האבולוציונית של הקבוצה עשויה להיות מסובכת בהרבה. המחשה: depositphotos.com

מחקר גנומי חדש מערער על ההגדרה האבולוציונית של כרישים

מחקר מראה שרוב המינים שאנו מכנים “כרישים” עשויים להיות קרובים יותר לבטאים ולגלגיליות מאשר לקבוצה חריגה של כרישי מעמקים. אם המסקנה תאושר, “כריש” יהיה מונח שימושי בשפה היומיומית, אבל לא
הולי ראקר, דוקטורנטית במעבדת **קאצ'אר**, עובדת עם דגימה של המיקרואורגניזם מקבע החנקן **Azotobacter vinelandii**. קרדיט: אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

מדענים “החיו” אנזים בן 3.2 מיליארד שנה כדי לפענח את מקורות החיים

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שיחזרו אנזים קדום לקיבוע חנקן והחדירו אותו למיקרובים בני ימינו. כך הם בדקו אם חתימות כימיות בסלעים עתיקים אכן משמרות סימני חיים אמינים – ומה זה אומר
בתוך הגנום של דגי אמנון מאגם מלאווי התגלו מקטעי DNA יוצאי דופן שעברו היפוך כיווניות. המבנים הגנטיים הללו עשויים להאיץ את האבולוציה, משום שהם שומרים יחד גנים מרכזיים להישרדות ולרבייה, ובכך אולי מסבירים כיצד נוצרו במהירות כה רבה מאות מינים באגם אחד. המחשה: depositphotos.com

מדענים גילו "היפוכי" DNA שמאיצים את האבולוציה

מחקר באמנוני אגם מלאווי מראה כי היפוכים כרומוזומליים שומרים יחד צברי גנים מועילים, מסייעים להסתגלות מהירה ועשויים להאיץ היווצרות מינים חדשים

ילד של אמא

קשרי גומלין: אבולוציה של הנגיף ושל התא. המחשה: depositphotos.com

ד"ר יותם בר-און: “מדוע הנגיפים תמיד מנצחים?” – ומה בכל זאת נותן לנו יתרון

בהרצאה בטכניון הסביר ד"ר יותם בר-און כיצד אבולוציה מהירה, מוטציות והתחמקות חיסונית מאפשרות לנגיפים להקדים את מערכת החיסון, מדוע חיסונים מצליחים מאוד בחלק מהמחלות ופחות באחרות, ומה למדנו מתקופת הקורונה
צמח יאם סיני, עם בצלצלים דמויי פירות. המחשה: depositphotos.com

לא עץ ולא נדיב – הצמח המטפס שמרמה ציפורים

מחקר חדש מגלה כי היאם Dioscorea melanophyma איבד את יכולתו להתרבות באמצעות זרעים – אך פיתח בצלצולים שחורים דמויי פירות יער. הציפורים בולעות אותם בטעות ומפיצות אותם למרחקים של מאות
צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
קסניה אומבלטה (Xenia umbellata) . באדיבות החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה

מחקר ישראלי: אלמוג רך מפעיל תנועה קצבית בלי מוח מרכזי

בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה