אבולוציה

הולי ראקר, דוקטורנטית במעבדת **קאצ'אר**, עובדת עם דגימה של המיקרואורגניזם מקבע החנקן **Azotobacter vinelandii**. קרדיט: אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

מדענים “החיו” אנזים בן 3.2 מיליארד שנה כדי לפענח את מקורות החיים

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שיחזרו אנזים קדום לקיבוע חנקן והחדירו אותו למיקרובים בני ימינו. כך הם בדקו אם חתימות כימיות בסלעים עתיקים אכן משמרות סימני חיים אמינים – ומה זה אומר
בתוך הגנום של דגי אמנון מאגם מלאווי התגלו מקטעי DNA יוצאי דופן שעברו היפוך כיווניות. המבנים הגנטיים הללו עשויים להאיץ את האבולוציה, משום שהם שומרים יחד גנים מרכזיים להישרדות ולרבייה, ובכך אולי מסבירים כיצד נוצרו במהירות כה רבה מאות מינים באגם אחד. המחשה: depositphotos.com

מדענים גילו "היפוכי" DNA שמאיצים את האבולוציה

מחקר באמנוני אגם מלאווי מראה כי היפוכים כרומוזומליים שומרים יחד צברי גנים מועילים, מסייעים להסתגלות מהירה ועשויים להאיץ היווצרות מינים חדשים

ילד של אמא

קשרי גומלין: אבולוציה של הנגיף ושל התא. המחשה: depositphotos.com

ד"ר יותם בר-און: “מדוע הנגיפים תמיד מנצחים?” – ומה בכל זאת נותן לנו יתרון

בהרצאה בטכניון הסביר ד"ר יותם בר-און כיצד אבולוציה מהירה, מוטציות והתחמקות חיסונית מאפשרות לנגיפים להקדים את מערכת החיסון, מדוע חיסונים מצליחים מאוד בחלק מהמחלות ופחות באחרות, ומה למדנו מתקופת הקורונה
צמח יאם סיני, עם בצלצלים דמויי פירות. המחשה: depositphotos.com

לא עץ ולא נדיב – הצמח המטפס שמרמה ציפורים

מחקר חדש מגלה כי היאם Dioscorea melanophyma איבד את יכולתו להתרבות באמצעות זרעים – אך פיתח בצלצולים שחורים דמויי פירות יער. הציפורים בולעות אותם בטעות ומפיצות אותם למרחקים של מאות
צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
קסניה אומבלטה (Xenia umbellata) . באדיבות החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה

מחקר ישראלי: אלמוג רך מפעיל תנועה קצבית בלי מוח מרכזי

בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
“שולחן מעבדה עם מיקרוסקופ, מבחנות ומחשב; במחברת איורים שממחישים את שלבי השיטה המדעית מהשערה לניסוי, נתונים וביקורת.”

כך פועלת השיטה המדעית: ראיות, ניבויים ומבחני הפרכה

מדע אינו מסתמך על סיפורים או סמכות אלא על תצפיות וניסויים שניתנים לשחזור, ועל כללים שמקטינים הטיות ומאפשרים לתקן טעויות לאורך זמן
הדמיה של אנכיאורניס באמצעות בינה מלאכותית

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה מציעים שאיבדו תעופה

מאובני דינוזאורים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית מפתיעה באבולוציית התעופה
די-אן-אי קדום מהדניסובים השאיר לבני האדם יתרון גנטי משמעותי — וריאנט של גן שיכול היה לסייע לאמריקנים הקדומים לשרוד פתוגנים חדשים, ואולי עדיין משפיע על הבריאות שלנו כיום. לשבט השרפה בנפאל הוא איפשר לחיות בקלות בגבהי ההימלאיה. המחשה: depositphotos.com

הגן הדניסובי הנסתר שעזר לבני אדם לכבוש את אמריקה

עקבות של די-אן-אי דניסובי שהיו קבורים זמן רב צצים מחדש בגנומים של בני אדם מודרניים — וייתכן שהם עדיין פועלים לטובתנו גם היום
רכיכות בראשית עידן הדינוזאורים. מערכת הטטרפודים האוקיינית העתיקה ביותר הידועה, מלפני כ־249 מיליון שנה. להקת איקתיופטריגים קטני־גוף מסוג גריפיה לונגירוסטריס (Grippia longirostris) צדָה אמוניטים דמויי דיונון (במרכז). מרחוק ניזונות להקות של דגי גרם Boreosomus ו־Saurichthys. קרדיט: Robert Back

מאובן בן 249 מיליון שנה מערער את ציר הזמן של האבולוציה

מאובנים ארקטיים שנותחו מחדש מראים שמערכות אקולוגיות ימיות התאוששו במהירות מדהימה אחרי "המוות הגדול"
את הקולות שהם מפיקים אפשר לשמוע גם ממאות מטרים. צילום: פרופ' עמיעל אילני

שפן סלע – הזמר החברתי של המדבר ואתרי הבניה

הוא יודע לשיר, הוא חברותי, חי בישראל ולמרות הגודל שלו הוא בכלל קרוב משפחה של הפיל. מי אתה, שפן סלע? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
פטרית אוזן תרנגול ההודו. המחשה: depositphotos.com

פטריות שלטו בכדור הארץ מאות מיליוני שנים לפני הצמחים

מחקר חדש חושף כי הפטריות יצרו קרקעות קדומות והכינו את היבשות להגעת הצמחים, באמצעות שיתוף פעולה מוקדם עם אצות
איך בכלל נוצרת השונות בצבעי פרחים, ולמה אותו מין מופיע בצבעים שונים?. כלניות. תמונה באדיבות פרופ' יובל ספיר

למה פרחים הם צבעוניים? רמז: לא תמיד מדובר בברירה טבעית

מחקרי אבולוציה מגלים: לעיתים צבעי הפרחים נובעים מהתאמות אקולוגיות מדויקות למאביקים ולסביבה, ולעיתים מדובר בשונות אקראית שנשמרת פשוט כי אין לה יתרון ברור

תנאי צפיפות מערפלים את בחירת בני הזוג של הקרפדות

מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת טנסי ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב מגלה כי רעש ועומס בחירה מקשים על נקבות קרפדה לבחור בני זוג – תופעה שעשויה להאט את קצב האבולוציה
איור אמן של Z. Rinpoche. Credit: Masato Hattori

התגלה דינוזאור הכיפה העתיק ביותר – Zavacephale rinpoche ממדבר גובי

מאובן כמעט שלם בן 108 מיליון שנה דוחף לאחור את הופעת הפכיוצפלוזאורים בכ־15 מיליון שנה, ומאיר את תפקיד הכיפה כחלק מהתנהגות חברתית
חוקי הפיזיקה משתנים ועימם גם כללי התעופה המוכרים. גידול החרקים המעופפים הזעירים. צילום: אמיר שריג

מחקר ישראלי חושף: כך חרקים זעירים עפים נגד כיוון הרוח

הם שוקלים פחות מגרגר אבק ונראים חסרי סיכוי מול הרוח. מחקר חדש חושף את סודות התעופה של כמה מהיצורים המעופפים הזעירים ביותר בטבע, מה שיכול לשפר את היעילות שלהם כמדבירים
יציבות הקולגן מתאפשרת בזכות תגובה כימית שמונעת מהמים לתקוף את הקשרים הכימיים שמחזיקים את סיבי הקולגן ביחד. התגובה הכימית על רקע של דינוזאור | מתוך המאמר Yang et al. 2024

קולגן במאובנים: חלבונים כארכיון ביולוגי של העבר

בשונה מ-DNA, חלבונים כמו קולגן יכולים לפעמים לשרוד מיליוני שנים בתוך מאובנים. מדענים משתמשים ביכולת הזאת כדי ללמוד רבות על הביולוגיה של יצורים קדומים
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ כשופט במשפט הקופים (משפט סקופס) כשגם היום הוא יוצא נגד המדע כפי שהוא מיוצג על ידי אוניברסיטת הארווארד. איור אבי בליזובסקי באמצעות ideogram.ai

מאה שנה למשפט הקופים: אמריקה שוב רודפת את המדע

ב־1925 הועמד לדין מורה שלימד אבולוציה באירוע המכונה "משפט הקופים"; ב־2025 ממשל טראמפ מתנכל שוב לאוניברסיטאות, מפטר מדענים, ומחזיר את הדת לתוך בתי הספר הציבוריים. ההיסטוריה חוזרת – בגרסה קנאית
אחת האפשרויות היא שהסנטר נועד כקישוט בנוסח נוצות הטווס במיוחד כשהוא מלווה בזקן אצל הגברים. רוני קובן. צילום יחצ: תאגיד השידור הישראלי

תעלומת הסנטר האנושי: תכונה ייחודית להומו סאפיינס שמאתגרת את חוקי האבולוציה

בעוד שתכונות רבות בגופנו מוסברות על ידי השוואות ביולוגיות בין מינים שונים, הסנטר נותר מקרה בודד – ללא מקבילה, ללא תצפיות מתכנסות, וללא תשובה מוחלטת
נוף מדברי צחיח בהרי האטלס, מרוקו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מפריך את התאוריה שהאבולוציה האנושית באפריקה נגרמה כתוצאה מהתייבשות אקלימית

חוקרי אוניברסיטת בראון גילו שצפון אפריקה נותרה רטובה יחסית גם בתקופת שינויי האקלים הגלובליים – ממצא שמערער על הקשר בין התייבשות לסלילת דרכה של האנושות
עצלן ענק בפתח מערה שחפר. איור: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

הם היו עצלנים במשקל שלושה וחצי טון עם טפרים ושריון – ואז הגיעו בני האדם

מחקר חדש מגלה כיצד עצלני ענק קדומים חפרו מערות, שגשגו באוקיינוסים ונעו בין סביבות מגוונות – עד ששינויי אקלים והגעת האדם הביאו להכחדתם
בעלי חיים שהסתגלו לחיות בסביבות קרות. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף שלבי אבולוציה קריטיים של בעלי חיים בעידן הקרח

מחקר חדש מספק תובנות חדשות באשר לאופן שבו בעלי חיים כמו הממותה הצמרית, שור המוסק והשועל הארקטי התפתחו על מנת לשרוד את הקור במהלך עידן הקרח
מאובן חדש של ארכיאופטריקס בעל רקמות רכות ומבני שלד עדינים שלא נראו במאובני ארכיאופטריקס בעבר ושמראה על המסלול האבולוציוני מהדינוזאורים לעופות. צילום: פרופ' יוסף כיאט

פריצת דרך בחקר המעבר האבולוציוני בין דינוזאורים לעופות מודרניים

בין הממצאים הבולטים: נוצות ייחודיות המכונות שלישוניות, ומסייעות לסגור את הפער בין אברות הכנף וגוף הציפור ובכך מאפשרות תמיכה בתעופה – עד כה נוצות אלו לא תועדו בדינוזאורים קרובי עופות
מחקר גנטי של כל מיני העופות המוכרים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מיפו את האבולוציה של כל מיני העופות המוכרים

חוקרים שילבו נתונים גנטיים מ-9,239 מיני עופות ועוד 1,000 רישומים מבוקרים כדי לבנות עץ אבולוציה מלא ומשותף
טופאק, בונובו זכר צעיר מגרד את ראשו. קרדיט: לוקאס בירהוף, פרויקט המחקר על בונובו בקוקולופורי.

בונובו מדבר במשפטים: מחקר חדש מערער את ייחודיות השפה האנושית

מחקר משותף מאוניברסיטת ציריך והארוורד מגלה כי בונובו משתמש בשילובים קוליים בעלי משמעות, המצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים לשפה
מימין - חצי האי ערב המדברי כפי שהו נראה כיום. משמאל - ירוק, כפי שנראה לפני 8 מיליון שנה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE. אין לראות באיור זה תמונה מדעית.

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם

לפני 8 מיליון שנה, היה חצי האי ערב ירוק: מאובנים ומערות משנים את היסטוריית הגירת האדם
איור: השונות המורפולוגית בתעלות הסמי-מעגליות של האוזן אצל ניאנדרטלים. קרדיט: Alessandro Urciuoli, Institut Català de Paleop

הניאנדרטלים חוו קריסת אוכלוסיה קטסטרופלית לפני 110,000 שנה

מחקר חדש חושף ירידה חדה בגיוון הגנטי והמורפולוגי של ניאנדרטלים בצוואר בקבוק אבולוציוני
שתי גולגולות אדם עתיקות. המחשה: depositphotos.com

הסוד הגנטי שנחשף: בני האדם התפתחו משני מינים קדומים נפרדים

מחקר חדש באוניברסיטת קיימברידג' מגלה שהגנום האנושי המודרני נוצר כתוצאה ממיזוג בין שתי אוכלוסיות קדומות, שנפרדו לפני כ-1.5 מיליון שנה והתאחדו מחדש לפני כ-300 אלף שנה
תמונה: תאי רובר סליניבקטר (בצבע ירוק) מתחת למיקרוסקופ. צבעים אחרים מייצגים אורגניזמים שונים במלח. (קרדיט: Tomeu Viver)

"חיי המין" הסודיים של חיידקים: מחקר מאתגר רעיונות ישנים על האופן שבו מינים נוצרים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מצאו שחיידקים לא רק יוצרים מינים, אלא גם שומרים עליהם בתהליך ייחודי המזכיר רבייה מינית
המחשה אמנותית של "מגבלת המהירות" של המוח – אנו חושבים, מעבדים ומחליטים בקצב איטי של 10 ביטים לשנייה. קרדיט: J. Zheng

המגבלה המפתיעה במהירות החשיבה האנושית – רק 10 ביטים לשנייה

הפרדוקס הוא שעיבוד קלט חושי נעשה במהירות גדולה פי 100 מיליון ממהירות החשיבה * החוקר הראשי: "בכל רגע, אנו מחלצים רק 10 ביטים מתוך טריליון שהחושים שלנו קולטים ומשתמשים בהם
גילוי המאובן *Uncus dzaugisi* בן 555 מיליון שנה בדרום אוסטרליה מאשר את מקורותיהם בתקופת הפרקמבריום של האקדיסוזואים, ומגשר על פער אבולוציוני חשוב. צילום באדיבות אוניברסיטת הארווארד

מאובן בן 555 מיליון שנה שופך אור על אחת התעלומות הגדולות של האבולוציה

גילוי המאובן העתיק ביותר ממשפחת האקדיסוזואה (Uncus dzaugisi), קבוצת בעלי חיים שמתאפיינת בהשלת עורם וכוללת חרקים, סרטנים ונמטודות שופך אור על האבולוציה המוקדמת של בעלי החיים

נמלים נגד בני-אדם: אתגר המבוך

קבלת החלטות בקבוצה הופכת נמלים לחכמות יותר. אצל בני-אדם, לעומת זאת, לפעמים עדיף לבד
אבולוציה של האדם: תצוגת גולגולות של אבותינו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש עשוי להסביר מדוע המוח האנושי גדול ומפותח כל כך

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים מציג שיטה חדשנית להסקת דפוסי מתילציית DNA ברקמות שלא הגיעו משלדים עתיקים, ומספק הבנה עמוקה יותר של התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את המוח האנושי והפונקציות
ארבה המדבר (Schistocerca Gregaria). המחשה: depositphotos.com

עקרון ה'טוב דיו' בטבע: איך האבולוציה חסכה במשאבים בכפות החפירה של נקבת הארבה

נקבת הארבה יכולה לחפור 4-3 בורות להטלת ביצים ולאחר מכן האיברים שלה שמיועדים לכך נשחקים
נחש המלך מהרי אריזונה, שאינו ארסי אך דומה לנחש אלמוג ארסי, נהנה מיתרון הישרדותי בכך שהוא מרתיע טורפים פוטנציאליים שנמנעים מנחשים צבעוניים מסוג אלמוג. צילום: אוניברסיטת אריזונה

המפץ האבולוציוני הגדול של צבעי האיום, ההסוואה והחיזור בבעלי החיים

אבולוציה, סיגנלים צבעוניים, בעלי חיים, חיזור, אזהרה, טווס, צפרדעים רעילות, תקשורת בין בעלי חיים, סיגנלים בצמחים, ביולוגיה אבולוציונית
נקבת שימפנזה עם תינוקה. המחשה: depositphotos.com

בעצב תלדי שימפנזים: הלידה היא אתגר גם עבור קופי האדם

חוקרים ביצעו סימולציה ללידה בשימפנזים ובבני אדם ומדד את המרחק בין תעלת הלידה הגרמית לראש העובר. המחקר מראה שתעלות לידה צרות ביחס לגודל ראש התינוק אינן ייחודיות לבני אדם
המחשה גרפית של פגיעת המטאוריט S2 וההשפעות המיידיות שלה. קרדיט: נדיה דראבון

האסטרואיד בגודל של ארבעה הרי אוורסט ששינה את מהלך החיים על כדור הארץ

מסתבר שלמטאוריטים ענקיים אלה הייתה דווקא השפעה חיובית על החיים בהשוואה למטאוריטים המאוחרים יותר שגרמו להכחדות
מושבות של נמלים החלו לגדל פטריות כאשר אסטרואיד פגע בכדור הארץ לפני 66 מיליון שנים. פגיעה זו גרמה להכחדה המונית אך גם יצרה תנאים אידיאליים לשגשוג פטריות. כך נוצרה שותפות אבולוציונית שהפכה הדוקה עוד יותר לפני 27 מיליון שנים ונמשכת עד היום. קרדיט: דון פרסונס

חקלאות הנמלים החלה לפני 66 מיליון שנים בעקבות האסטרואיד שגזר את גורלם של הדינוזאורים

מדעני המכון הסמית'סוני הרכיבו וניתחו מסד נתונים גנטי נרחב, ומצאו כי חלק מגידולי הפטריות הפכו לתלויים לחלוטין בנמלים לפני 27 מיליון שנים, תהליך שנוצר לפני 65 מיליון שנה בעקבות אירוע
עטיפת הספר - נמלים, נוירונים תודעה.

ספר: נמלים, נוֹירוֹנים, תודעה

הספר מציג סקירה בינתחומית על האבולוציה של התודעה באדם מאת עוזי בן צבי, סדרת פילוסופיה ומדע, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
תמונה 4: מחזור החיים של שושנת הים הנוברת Edwardsiella carnea. a. פוליפים בוגרים זכריים ונקביים משחררים גמטות לעמודת המים. b. פלנולה חופשית שוחה נוצרה לאחר ההפריה. c. הפלנולה מדביקה את פונדקאי המסרקנית Mnemiopsis leidyi ומתפתחת לשלב טפילי דמוי תולעת. d. פלנולה לאחר שלב הטפיל יוצאת מהפונדקאי המסרקנית לעמודת המים (e), שם היא יכולה או להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ (a) או להדביק מסרקנית נוספת או פונדקאי סקיפוזואי כמו Rhopilema nomadica או Rhizostoma pulmo (זליגת טפילים היפותטית) (g-h). פלנולה לאחר שלב הטפיל עשויה לצאת מהפונדקאי הסקיפוזואי ולנוע בעמודת המים (i), שם היא יכולה להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ. הקו המקווקו מייצג מסלול חלופי.

מדוזות תחת מתקפה: חוקרים מצאו לראשונה שושנות ים טפיליות במדוזות

חוקרים גילו לראשונה את קיומן של פלנולות (מעין זחלים) טפיליות של שושנת הים הנוברת במדוזות בים התיכון שמאפשרים לשושנת הים להתפשט מעבר לסביבה הקרובה, ממצא שעשוי להשפיע על מערכות אקולוגיות
בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר טניה דובוביק, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלינה סטרוסבצקי וד"ר מרטין לוקצ'ישין

מחקר שופך אור על האבולוציה המתמדת של מערכת החיסון

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מראים במאמרם בנייצ'ר כיצד התפתח במערכת החיסון "מרחב התפתחותי" המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה
עיר ירוקה, למען בריאות הנפש. קרדיט: אתר הידען. התמונה הופקה באמצעות DALEE למטרות המחשה ואינה מהווה תמונה מדעית

התרבות האנושית משתנה בקצב גבוה מכדי שהאבולוציה תוכל להדביק – כך זה עלול להשפיע על כל אחד מאיתנו

כמה מגמות בעייתיות יכולות להיות מובנות מהתאמה אבולוציונית לא תואמת. לדוגמה, תחרות וחרדה ממעמד חברתי קושרו לאובססיות בלימודים, התמודדות על תפקידים יוקרתיים וחומרנות. יש מגמה גוברת של "להיות עני עוד