מדע בישראל

חיפוש תרופה לקורונה. המחשה: shutterstock

רדהיל ביופארמה מודיעה על אישור לטיפול חמלה עם Opaganib בחולי קורונה באיטליה

  • 4 תגובות
התפרצות הקורונה. מתוך PIXABAY.COM

בישראל מצליחים להפחית במספר המתים מקורונה לעומת סין ואיטליה, שמערכות הבריאות שלהן היו רוויות

  • 3 תגובות
פרופ' אריה צבן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

כ-30 צוותי מחקר מאוניברסיטת בר-אילן עובדים מסביב לשעון על מחקרים להתמודדות עם נגיף הקורונה

  • אין תגובות
נגיף הקורונה. מועבר באמצעות הפרשות מהגוף כדוגמת התעטשות.Image by mohamed Hassan from Pixabay

חוקרת מהאוניברסיטה העברית: הנגיף החדש שינה את פניו בהשוואה לסארס ויהיה קשה לנטרול

  • 8 תגובות
פרופ' הלל פורסטנברג. צילום: האקדמיה הלאומית למדעים

פרופ' הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית זכה בפרס אבל (ABEL) הפרס החשוב במתמטיקה

  • 11 תגובות

ממשלת ישראל תתן מענקים למי שיבצע מו"פ מזורז להתמודדות עם אתגרי הקורונה

  • אין תגובות
פעילויות חלל לילדים: מסע במערכת השמש. איור: Image by WikiImages from Pixabay

הפעלות לימי הקורונה באתר סוכנות החלל הישראלית

  • תגובה אחת
פרופסור תמר גייגר מאוניברסיטת תל אביב. צילום: קרן פרס רפופורט

שני חוקרים מתחום האימונולוגיה וארבעה חוקרים צעירים בתחומים שונים זכו בפרס רפופורט לשנת 2020

  • 2 תגובות

לראשונה נציגים ישראליים בצוות האסטרונאוטים האנלוגיים שיבצעו את משימת AMADEE 2020

  • אין תגובות
מכיוון שהאנרגיה האפלה היא הגורם הצפוף ביותר במרחב הקוסמי, היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על היקום והיא שתקבע את גורלו. אבל לא תמיד הייתה האנרגיה האפלה זו שקבעה את הדברים. המרכיבים האחרים של היקום, כמו קרינה (אור) וחומר (כולל אטומים וחומר רגיל, אבל גם חומר אפל, היו הגורמים הדומיננטיים כשהיקום היה צעיר וקטן, מכיוון שהיו צפופים הרבה יותר. ואולם, ככל שהיקום התפשט, הקרינה והחומר נעשו דלילים יותר והשפעתה של האנרגיה האפלה עלתה על השפעתם. אם צפיפותה של האנרגיה האפלה תמשיך לעלות, ייתכן שהיא תגיע לעוצמה כזאת שתקרע לגזרים את כל המבנים הקיימים ביקום. איור: Ann Feild (STScI).

קרן וולף הכריזה על עשרה חתני וכלות פרס קריל 2020 לחוקרים ישראלים צעירים

  • תגובה אחת
הגנה מפני וירוס הקורונה. המחשה: Image by _freakwave_ from Pixabay

חיסון ישראלי לקורונת עופות יותאם לבני אדם ויעבור ניסוי קליני

  • 6 תגובות
פרופ' אמנון שעשוע. צילום: יונתן הפנר

פרופ' אמנון שעשוע והבריטי דמיס האסביס זכו בפרס דן דוד בממד העתיד

  • 5 תגובות
מערכת דרון דום. צילום: באדיבות רפאל

רפאל סיימה סדרת ניסויים מוצלחת במערכת לייזר ליירוט רחפנים

  • תגובה אחת
פרופ' יוסף קלפטר, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה והפיזיקה לשנת 2020. צילום באדיבות אוניברסיטת תל אביב

פרופ' יוסף קלפטר – חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והפיזיקה

  • תגובה אחת
פסל איינשטיין בכניסה לבית האקדמיה למדעים - צילום אודי קצמן

על ישראל להמשיך בהשתתפות בתוכניות האיחוד האירופי, הקמת מעבדות לאומיות וחיזוק הרופאים החוקרים

  • אין תגובות
התמונה השניה והאחרונה ששלחה החללית בראשית לפני התרסקותה על הירח, ב-11 באפריל 2019. צילום: SpaceIL והתעשייה האווירית

מנכ"ל חדש ל-SpaceIL: שמעון שריד

  • 4 תגובות
פרופ' דני זמיר. צילום: באדיבות ועדת פרס ישראל

חתן פרס ישראל לחקלאות וסביבה: פרופסור דני זמיר מהאוניברסיטה העברית

  • תגובה אחת
ד"ר עמנואל לוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

שלושה חוקרים צעירים זכו בפרס בלווטניק – "בשל תגליות יוצאות דופן"

  • אין תגובות
סלפי ששלחה החללית בראשית מגובה 22 ק"מ מעל הירח תוך כדי תהליך הנחיתה שנכשל בסופו של דבר. צילום SPACEIL והתעשייה האווירית.

לן בלבטניק תרם מיליון דולר להתנעה ראשונית של פרויקט בראשית 2

  • אין תגובות

רפי ביסטריצר מזוכי פרס וולף לפיזיקה: ידעתי שהעבודה שעשיתי עם מקדונלד עשתה באז אבל לא ידעתי עד כמה

  • 5 תגובות
חברי ועדת וולף עם נשיא המדינה ושר החינוך באירוע הכרזת הזוכים לשנת 2020. צילום: דוד סאלם

מפתחות הקריספר, ישראלי שהיה שותף למאמר בסיסי בננוטכנולוגיה והבנת תהליך לבלוב הצמחים – בין התחומים שזיכו את מגליהם בפרס וולף

  • אין תגובות
פרופ' טל אלנבוגן, מאי טל ושי קרן-צור. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח  שיטה חדשה של ייצור ושליטה בגלי טרה-הרץ

  • תגובה אחת
הלוויין דרור 1. איור באדיבות התעשייה האווירית.

התעשייה האווירית תפתח ותייצר לוויין תקשורת חדש – דרור 1 שיופעל עבור משרד התקשורת ולא על ידי חברת חלל תקשורת

  • אין תגובות
הננו-לוויין NANOVA. צילום: אלביט מערכות

אלביט מערכות שיגרה ננו לוויין ליישומי תקשורת מסחרית

  • תגובה אחת
פליטת הלוויין דוכיפת 3 מהמשגר ההודי, 11/12/2019. צילום מסך.

לוויין התלמידים "דוכיפת 3" שוגר בהצלחה לחלל

  • תגובה אחת
תלמידי תיכון מרכיבים את הלוויין דוכיפת 3. צילום: מרכז המדעים הרצליה

"דוכיפת 3 מוכיח שגם תחת איומי רקטות ופצמ"רים אפשר לקיים חינוך מדעי איכותי" עדכון על הצלחת השיגור

  • תגובה אחת
מלכודת יונים. איור: האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן

אמצעי חדש למדידת התנגשויות קרות

  • תגובה אחת
אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

  • 4 תגובות
ציור סכמטי של שכבות האב-טיפוס, המורכב ממיקרו-תאי שמש, מרכז אור שמש רפלקטיבי יצוק וזכוכית הגנה דקה.

נאס"א תשגר לחלל גנרטור סולארי שפותח באוניברסיטת בן-גוריון

  • 4 תגובות
פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

  • אין תגובות
תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל

  • 2 תגובות
פרופ' עמנואל שרפנטייה, זוכת פרס הארווי של הטכניון לשנת 2019. צילום: דוברות הטכניון

הטכניון יעניק את פרס הארווי היוקרתי לממציאי טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR-Cas9 ולאחד מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

  • אין תגובות
ראש נאס''א ג'ים ברידנסטיין עם אבי בלסברגר ראש סוכנות החלל הישראלית וד''ר אורן מילשטיין מנכ''ל סטמראד. צילמה מורן קוגן

מגן הקרינה הישראלי יוטס לתחנת החלל בשבת, ויעבור ניסוי על ידי שתי האסטרונאוטיות

  • 4 תגובות
חברי המשלחת הישראלית בתחרות הרובוטיקה שהתקיימה בדובאי, אוקטובר 2019 עם אביהו בן נון. צילום יחצ

מדליית כסף לנבחרת ישראל באולימפיאדת הרובוטיקה הבינלאומית של FIRST שהתקיימה בדובאי

  • אין תגובות
לימוד באמצעים טכנולוגיים. איור: shutterstock

האם האקדמיה מתאימה את עצמה לשוק התעסוקה של העידן הדיגיטלי?

  • תגובה אחת
חנוכת הביתן הישראלי בתערוכת איגוד האסטרנאוטיקה העולמי (IAC) בוושינגטון, אוקטובר 2019. צילום יח"צ, משרד המדע

נפתח הביתן הישראלי בתערוכת החלל העולמי ה-IAC בוושינגטון

  • אין תגובות
לימודי מתמטיקה. איור: shutterstock

שנה שנייה ברציפות: לימודי הנדסה  מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל

  • 2 תגובות
גידול בשר סינתטי במעבדה. איור: shutterstock

אופקטרא חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם מיט-טק העוסקת בטכנולוגיה להדפסת רקמות בתחום הבשר הנקי

  • אין תגובות
ליל המדענים והמדעניות 2019 באוניברסיטת תל אביב. צילום: דוברות משרד המדע

כ- 42,000 איש השתתפו השנה ליל המדענים והמדעניות 2019

  • אין תגובות
אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL

קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי

  • תגובה אחת
טלסקופ החלל הישראלי המתוכנן אולטראסאט (Ultrasat)בהובלת מכון ויצמן

מכון ויצמן וסוכנות החלל מכריזות על טלסקופ החלל אולטראסאט שישמש לאיתור אירועים אלימים ביקום

  • 2 תגובות
מימין לשמאל: משה גולני, סמנכ"ל הנדסה בחלל תקשורת, לי רוזן מנהל השיגור מספייסX, דוד פולק מנכ"ל חלל תקשורת ואיציק שינברג משנה למנכ"ל חלל תקשורת. צילום: SPACECOM

הלוויין עמוס 17 שוגר בהצלחה; שידור חי

  • 4 תגובות
מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור. איור: גליה טירם.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור מלנומה

  • 4 תגובות
חברי נבחרת ישראל לאולימפיאדת הכימיה 2019. צילום: מרכז מדעני העתיד

נבחרת ישראל בכימיה זכתה להישגים מרשימים: מדלית כסף ושלוש מדליות ארד

  • אין תגובות
פגיעת טיל החץ במטרה בחלל בניסוי שהתקיים באלסקה. צילום: באדיבות דוברות משרד הבטחון

הושלם ניסוי באלסקה: טילי חץ 3 יירטו כמה מטרות מחוץ לאטמוספירה

  • 6 תגובות
הלוויין עמוס 17 מותקן על גבי משגר פאלקון 9 של ספייס אקס, בתחנת חיל האוויר בכף קנוורל, המספקת שירותי שיגור לספייס אקס. צילום: חלל תקשורת

לראשונה מאז התפוצצות עמוס 6: עמוס 17 ישוגר ביום ראשון הבא מכף קנוורל ע"י ספייס אקס

  • 4 תגובות
תעסוקה בהייטק. איור מתוך PIXABAY.COM

הלמ"ס שנים האחרונות חלה עלייה במספר הלומדים את מקצועות ההיי-טק

  • אין תגובות
נבחרת ישראל באולימפיאדת הפיזיקה לנוער 2019 שהתקיימה בת"א. צילום: יוסי איפרגן, לע"מ

הצלחה לנבחרת ישראל באוליפיאדת הפיזיקה בת"א: חמש מדליות: 2 זהב, 2 כסף וארד

  • 3 תגובות
חפירות בצקלג המקראית. צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-רעי (8)

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מרשות העתיקות ומאוניברסיטת מק-קווארי בסידני: "מצאנו את צקלג המקראית"

  • אין תגובות
משגר סויוז ועליו בין היתר גם הלוויין הישראלי NSLSAT-1 לקראת שיגורו ב-5/7/2019. צילום: רוסקוסמוס

לקראת שיגור NSLSat-1: "החללית בראשית שימשה זרז לתעשיית החלל החדש בישראל"

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש